ילדתי בת השנה וחודש כבר שלושה ימים לא אוכלת ולא שותה דבר!
המעט שהצלחנו להאכיל אותה, היא הקיאה מיד.
רק בשבת עצמה היא הקיאה 15-20 פעמים.
גם לינוק היא לא רוצה. ואם היא כן יונקת, היא מקיאה. היא עם חום, ימשתעלת מאד, שנונית וחלשה.
היום,היא ישנה ככככככלללל היום! למעט הפוגות קצרות של דקות ספורות שבהן קמה, בכתה קצת ונרדמה.
... אני אובדת עצות!!
עצות לדרכים טבעיות שניתן לעזור לה?
בתודה
מה את שואלת אותנו בכלל?מי אנחנו שנדע לעזור במצב חמור כזה?
אין עניין לדברים טבעיים זה לא הזמן.
[בהנחה שזה סיפור אמיתי - כי פלא איך היא מחזיקה..]
לפני כל דרך "טבעית" -
קטנה שמקיאה, בכמות כזו, עם חום,
וכבר שלושה ימים - מיד טוסו לחדר מיון.
היא צריכה קודם כל אינפוזיה של נוזלים.
זו הדרך הכי טבעית ונורמלית. כי זו סכנת נפשות.
רק שאצלנו זה היה חודש וחצי והיא הורידה קילו ומשהו!
דבר ראשוןן תעשו מה שאנחנו עשינו רק אחרי חודש ומשהו ותקחי מהרופא מרשם לנוטריליון, זה תחליף חלב שהגוף לא צריך לפרק ולכן הם לא מקיאים אותו.
בעלי שהוא מטפל ברפואה סינית אומר לא לשחק עם זה. יש כרגע וירוס שהגיע לארץ והוא מאד קטלני לקטנים. את הרפואה הטבעית תתני לה כתוספת ולא במקום רופאה קונבציונאלית.
רפואה (מ)שלימה!
איך הנשימה שלה?
אולי היא עם דלקת ראות?!
אנחנו מקווים מאוד שאתם כבר שם
היא חייבת אינפוזיה ודחוף.
אבל לא משחקים עם ילדה בגיל הזה!!!!!!!!!!!!!!!!
אסור! אסור! אסור! להסתמך על דברים טבעיים במצב הזה!!
שבוע שבר נפטרה ילדה בגלל טיפול בתרופות טבעיות 
גילוי נאות: אני נוטלת קבוע תוספים טבעיים, וכשאני מצוננת אני מעדיפה בצל ודבש או טיפות חיזוק כמו לוטוס וחורפית
אבל כשהילד שלי בן השנה פלוס לא מרגיש טוב אני רצה איתו לרופא ונותנת לו כך מה שהרופא אומר!!! בגיל הזה הם לא מתלוננים שכואב להם ולא יודעים להסביר איפה בדיוק הבעיה. והיו מקרים מעולם...
מה עם הילדה??
דווקא הודעה בשרשור אחר תאמה גישה טבעונית של הודעה זאת
כמה דברים:
1. לכל המפקפקים באמינות המקרה, איזה אינטרס יש לי להמציא משהו כזה???
2. התייעצנו עם הומפאט ובעודנו ממתינים לתשובה, חשבתי שאולי מישהו מפה יוכל להחכימנו. התבדתי.
3. בזמן המתנתי לתשובה, ריפרפתי פה והרשתי לעצמי להגיב על שירשור נוסף. עימכם הסליחה אם זה לא נראה בעיני מישהו פה.
4. במקביל להתייעצותנו עם ההומופאט, פנינו לאבחון של רופאה בישוב. היא המליצה לפנות למיון. ואני מדגישה המליצה.
פנינו לטרם ושיחררו אותנו במקום. למעט בדיקה כללית שעשו. אפילו לא נתנו נוזלים.
5. כשמישהו כותב פה בפורום, מן הסתם הוא לא מבקש 'מוסר' או תוכחות. אתם יכולים לא להסכים עם שיטה כזו או אחרת, אך ראוי לכבד גם דעות אחרות לכבד, לא לקבל. סתם לתשומת ליבכם...
6. לפני שתכנו אותי טרול, פתחתי ניק חדש, היות ושכחתי את הסיסמה...
יש דברים שעוברים או משיקים לגבולות של הפורום
הם מעבר להסכמה או אי הסכמה של דעות, לדיון לגיטימי
יש מצבים מסכני חיים שבהם יש שתי אפשרויות
לצרוח על הבנאדם שאחראי לסיטואציה כדי שהוא ייקח אחריות
או לפנות לADMIN המנהל שיפתח נוהל של חשיפת כתובת אי-פי, פניה למשטרה, וכולי
המצב שהצגת בהודעה בפותחת-
תינוקת חולה, מיובשת שלושה ימים - זה מצב מסכן חיים בהכרח
רופאה נותנת המלצה ללכת למיון כי היא שולחת אמבולנס הביתה רק אם היא חושבת שאת לא יכולה ללכת לשם לבד.
המלצה ללכת למיון היא לא המלצה בכיף שלך- היא הטסה על טיל
להבא שתדעי- אם את רוצה להתייעץ עם הומיאופאט- תעשי את זה בשעות הראשונות של החולי
אחרי זה- זה כבר מעבר ליכולות שלהם, זה המצב של דרכי הרפואה הטבעיות של הרפואה המודרנית (למשל עירוי נוזלים, או תרופות לעצירת הקאות)
שהשם ייתן כוח לילדה שלך לשרוד את השטויות של אמא שלה, ולך ייתן שכל לא לעשות שטויות
והלכת ישר למיון כמו שצריכים וחייבים לעשות במיקרים כאלה.......מה שקרה לכם שם אחר כך זה באמת מצער ואחריות של בית ההחולים לגמרי אבל זה לא פוטר וכמו שד. כתב פשוט היה נס וממש לא מרוב חוכמה או אחריות של ההורים אם בכלל.
1. באמת אולי לך אין אינטרס "להמציא". אבל יש פה כבר נסיון - ויש דברים כאלה. וכשמישהי כותבת על בת במצב כזה, סכנת התייבשות עפ"י התיאור, לא אוכלת ושותה 3 ימים, ומבקשת רעיונות "טבעיים" - ובמקביל יש לה זמן לתת "מוסר" על "סיכון חיים" ע"י ריטלין - אז אך טבעי, שעם ההבאה בחשבון שהמציאות היתה כמו שתיארת כעת, וגם שתוך-כדי כתבה משהו נוסף - גם יביאו בחשבון שיש פה משהו "מומצא", כפי שקורה, כאמור, לצערנו, לא פעם.
למה? כי הורים אחראים לא משאירים ילד אחרי שלושה ימים בלי אכילה ושתיה, שמקיא המון, ואפאתי לפי התיאור, בתקוה למשהו "טבעי", ולא רצים לתת לו נוזלים. "התבדית" שיתנו לך עצה טובה?.. אני חושב שפשוט היה לכם נס.
ואם רופאה "המליצה" - אז או שהיא ראתה בעיניה שהמצב לא כ"כ חמור, שזה כמובן לא אפשרי מכאן, או שלא הבנת מה היא בעצם אומרת. אבל אם היתה שומעת כמו כאן, מרחוק - ולא "ממליצה בכל תוקף" - אז הבעיה אצלה..
2. ילד אינו "רכוש" של ההורים שלו. בד"כ, יש להם את דרכם ושיטתם והכל בסדר. זו אחריותם. אבל כשמתארים ילד במצב של סכנת נפשות - אז דואגים קודם כל לו, לפני "שיטה ודעה". אין "שיטה" שמתירה לסכן ילד (העובדה שגם אתם בסוף הלכתם למיון.. אני מניח שאם שם היו אומרים שהילד היה במצב של התייבשות מתקדמת, לא היית כותבת מה שכתבת כאן כעת. אז כמו שאומרים, "פוקס"..) רוב ההורים המנוסים - כבר ראו ילדים במצב כזה, יודעים היטב מה הסיכון ולאן זה יכול להגיע.. הדאגה לחיים של ילד מישראל, לפני הכבוד ל"דעה, שיטה". ולפי מה שראיתי כאן - אכן רוב המגיבים פשוט דאגו לשלום הילדה. אף את זה כדי לכבד, גם אם אינך ב"שיטה" הזו.
וההומופט אם לא העיף אותכם מהמשרד למיון הוא ממש חסר אחריות.
מפקפקת לגמריי באמינותך.ואם את אמיתית רוצי לקורס הכנה להורות.זה דבר בסיסי.
ילדייך בהנחה שהם לא ריאלייטים אומללים ובסכנת חיים.
עשה,
זה חלק מענין.
הרי מה החשש? לא משנה אם זה לא משהו "רציני" בסיבה שלו; הרבה פעמים סתם מוירוס וכד'
החשש הוא מהתייבשות. כשתינוק מקיא וגם משלשל, והרבה, הוא עלול לאבד נוזלים בכמות מופרזת. וגם מלחים.
לכן לפעמים נותנים אינפוזיה שכוללת נוזלים ומינרלים. אם אפשר בלי אינפוזיה, כמו אצלכם, עוד יותר טוב..
אבל מה שהרופא שלכם עשה, זו לא איזו "סגולה" צדדית. לפעמים זה ממש הצלת נפשות...
ברור.
"זה וירוס וצריך נוזלים".. הורה עם קצת נסיון יכול בד"כ להבחין כשזה כך.
ואם מצליחים בהתמדה נוזלים והוא לא פולט גם אותם - מעולה.
הנקודה,שעם ילד קטן ממש - שלא לדבר אם דבר כזה קורה בקיץ - עלולים להגיע חלילה להתייבשות די מהר, כשיש גם הקאות.
והתייבשות ממשית, זה באמת מסוכן (זו גם הסיבה שאני "מתעקש" לכתוב על זה. שמא מישהי פעם תהיה שאננה מידי בדבר כזה, על סמך ש"ראתה בפורום"..).
אשר על כן, אם בטוחים לגמרי, מנסיון, שזה עוד לא - ומצליחים להשקות לבד, ענין אחד. אבל אם יש ספק - ושמא כבר צריך כמות של נוזלים - אין ברירה אלא לשאול.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
