את העולם.
באתרי הכרויות כשפונים אלייך/אליך. מה עדיף להגיב בשלילה או פשוט להתעלם.. מה דעתכם/ן. בעיר /ן.
את העולם.
באתרי הכרויות כשפונים אלייך/אליך. מה עדיף להגיב בשלילה או פשוט להתעלם.. מה דעתכם/ן. בעיר /ן.
מה אם את פונה לאדם ברחוב בשביל לשאול משהו והוא מחליט פשוט להתעלם?
סביר להניח שזה לא נעים במיוחד נכון?... אבל מה לעשות שאת מכוערת בעיניו והוא לא רוצה לפגוע ברגשותיך?
עם יד על הלב התירוץ לא מתקבל נכון?
אדם החליט שאת שווה הודעה - אין שום סיבה בעולם שלא תחזירי לו הודעה, את לא מעליו בשום צורה שהיא ואגדיל ואומר שמחובתך להחזיר לו תגובה. (אלא אם כן זאת הודעה מסחרית. יש אתרים שמאפשרים את זה)
זה שיש מסך ביניך לבינו לא אומר שאין אדם מאחורי המסך ולאדם הזה אין רגשות ולב שיכול להיפגע.
אני מזועזע בכלל מהמחשבה לפתוח נושא כזה לדיון.
ינשול_הרריבס"ד
צודק בעקרון שעדיפה תגובה. אבל חשבתי ללמוד מכל הבנות שלא מגיבות. שזה הנורמה..
אשריכם ישראל תודה על התשובות.
נורמה פסולה בהחלט
בס"ד
ובעזרת ה' נשתדל לענות.
ובעזרת ה' נחזור לשיטה הטובה והישנה , (אולי ??) של שדכנים..
או כמה שלחו אלייך בטווח של זמן,באופן כללי בלי להתייחס למציאות כזו או אחרת אני חושב שצריך להיות מאמץ גדול ומחוייבות לענות למי שפנה
אבל,סיטואציות כאלו לא שכיחות,אדם לא נפגע מבחורה אחת שלא ענתה כי היה לה קושי טכני להתנתק או כל מציאות סבירה אחרת,אלא מתופעה של בחורות שלא עונות ושלא ניתן להעלות על הדעת שלכל אחת ואחת הייתה מציאות דומה לזו
) אבל אני מניחה לעצמי שיש המון שמוצפות ולא יכולות להגיב לכל אחד שם שהן לא מעוניינות.. לא יירשם לאתרים שכאלו...

נורמה היא כשיש החלטה חברתית מסויימת וההחלטה הזאת לא נוגדת את המוסר.
לא לענות לגבר זר זה סותר את 2 ההגדרות לעיל (מוזמנת לחלוק על עצם ההגדרות אבל הן נראות לי נכונות ביותר
):
א. הוא מעולם לא הסכים איתך שזה בסדר לא לענות, אף אחד ליתר דיוק לא הסכים על זה.
ב. גם אם הוא מקבל את זה בשקט - זה שאנשים מקבלים בהכנעה מצב חברתי מקולקל לא הופך אותו ל"נורמה".
מעבר לזה - אכן כפרעלי
![]()
אלא אם כן לא הבנתי אותך נכון. ואז אני חוזר לקונכייה.![]()
ינשול_הרריהבנתי את זה אחרי ההודעה הראשונה שלי.
פשוט זה שאתה גבר לא מפריע לי לפרוק את התסכול שלי על המין הנשי ![]()
דווקא נוח כאן בפנים.![]()
סגולה בדוקה להיות צב נינג'ה ולהתחתן עם ג'ינג'ית.
בלי קשר שאני אוהב צבים, אחלה חיה ואחלה שיר של עדי רן 
מוטיבציהאבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.
חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)
מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.
אשמח להסבר קצר.
תודה.
-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.
-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.
נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.
איזה הצעה שהצעתי לחבר.
תתיעץ עם אנשים שמבינים