היה תפוס אז חיכיתי, עד שיצא מישהו מהצוות עם חומרי נקיון.
חיכיתי דקה ואז נכנסתי ותקף אותי ריח חזק בטירוף של חומרי נקיון עד כדי כך שסתמתי את האף.
סיימתי ושטפתי ידיים, כשאני בקושי שורדת את החנק.
ואז קלטתי עיקצוץ על כרית האצבע, וזה ממש כאב. מסתבר שחטפתי כוויה כימית...
נכנסתי חזרה לחדר של סבא וכדרך אגב סיפרתי להם על הכאב באצבע. בסא לקח את העניין מאוד ברצינות וציווה עליי לפתוח זרם של מים ולשים את האצבע בתוכו.
בינתיים הוא התקשר פה לאחראים וסיפר להם את הסיפור (המאוד מרגש) על נכדתו הנחמדת (ככה הוא אמר!) שחטפה כוויה כימית מהשירותים שהם ניקו והסביר להם שחשוב שיטפלו בנושא כי זה עלול להיות ממש מסוכן למבוגרים פה.
זה לא נגמר בזה..
אחרי כמה דקות נשמעת דפיקה בדלת ונכנסים שני אנשים שדורשים לראות את האצבע וחוקרים אותי בדיוק איך נראה המנקה שיצא...
לי ממש לא נעים מכל הסיפור. מה אומרים?
סליחה??? מה זה הצורת דיבור הזאת?


נשמע כמו בדיחה טובה...
