פרשת השבוע, פרשת ויגש היא הפרשה האחת-עשרה בספר בראשית, בפרשה זו אנו מגיעים לשיא דרמטי בסיפורו של יוסף. הפרשה פותחת בדברי יהודה אחי יוסף אל יוסף, דברים האמורים לצאת לטובת הצלתו של בנימין. מדרשים רבים מתארים את המפגש הטעון בין יוסף לבין יהודה אחיו (ביניהם כמובן "ספר הישר" לרבנו תם) בהקשר שחרורו של בנימין. יהודה "מאיים" בדרך כלשהי על יוסף בתיאורו את מעשה שכם ותוצאותיו ההרסניות. יהודה מאיים בהריסת כל שערי מצרים ובהחרבתה. יהודה מזכיר בפני יוסף את מעשה חטיפת שרה אשת אברהם בידי פרעה ואת תוצאות מעשה זה בפרעה ובעמו. לעומתו יוסף מוכיח את יהודה בהקשר מכירת יוסף בעבור כסף, ומזכיר לו את מעשה תמר כלתו וכו.דברי יהודה אל יוסף נאמרים בטון שאינו משתמע .....להמשך לחץ
ירושלים
שקיעה: 16:47
כניסת השבת: 16:07
יציאת השבת: 17:23
צאת הכוכבים: 17:05
תל אביב
שקיעה: 16:43
כניסת השבת: 16:21
יציאת השבת: 17:24
צאת הכוכבים: 17:02
חיפה
שקיעה: 16:43
כניסת השבת: 16:10
יציאת השבת: 17:22
צאת הכוכבים: 17:02
באר שבע
שקיעה: 16:47
כניסת השבת: 16:25
יציאת השבת: 17:26
צאת הכוכבים: 17:06
נטילת ידיים...כעס?!
כפי שעשה בכל יום מימי חיו, הקיץ החוזה מלובלין משנתו הקצרה עם אור ראשון, למרבה הפלא לא ראה את קערת המים שהיה אמור משמשו בקודש להכין מבעוד יום בעבורו. על כן, לא יכול היה לרדת מהמיטה כיוון שלא נטל ידיו. החוזה המתין זמן ממושך אך משמשו טרם הגיע עם המים מיוחלים. משהתעכב אף עוד יותר, חשב החוזה בליבו שאותו המשמש ראוי לנזיפה בשל מעשהו, אך נמנע מלכעוס כמו שאמרו חז"ל , "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה". משהגיע השמש עם המים המטהרים, חשב לעצמו החוזה, "בשביל מצווה מדרבן של נטילת ידיים כמעט ונכשלתי בעברה חמורה מדאורייתא של עבודה זרה". החוזה קיבל את המים בתודה למשמשו בקודש....
שבת שלום



