בסוף כתבת "שגם ככה הקשר שלנו מורכב מאז החתונה"

ואני שואל מה קדם למה?

נראה לי שכדאי לך לשנות גישה לעצמך... קחי את הדברים בקלות יותר, לדוגמה אז הוא בזבז קצת מים בשביל זה כדאי לריב? תגידי לו למשל שכדי לחסוך מים יפתח את הברז בזרם קצת יותר חלש כך שהמים יתחממו ויתבזבז פחות...
אני מבין שזה מפריע ומציק ובטוח שיש דברים שכנראה גם מציקים לו, ואם הוויכוח ביניכם הוא על המים בבוקר אז כל פעם שהוא ירצה למשוך "צומי" הוא יפתח את המים...
לדעתי תחשבי הפוך הוא בעלך את אוהבת אותו ואת סומכת על המחשבה שלו ועל שיקול הדעת שלו, תאהבי אותו בלי גבול ובלי קשר למה שהוא עושה ואז מימילא הקשר ביניכם ישתפר והאהבה תגדל ואז גם תוכלו לדבר יותר ותסבירי לו את מה שאת חושבת תוך כדי שהוא יודע כמה את אוהבת אותו וכמה זה מפריע לך ואז זה אמור להפסק ממילא...

אהבה וזוגיות זה דבר שנבנה לוקח לזה המון זמן אבל זה חלק מחוקי המשחק...

דרך אגב... לגבי הקולות - תחשבי אם זה יכול להצליח אם את תצטרפי אליו ותשמיעי קולות אחרים שמשתלבים ברקע וזה יכול להפוך אפילו למשחק נחמד...

שיהיה לכם המון הצלחה ובשורות טובות...

תחשבי על זה כך והכל יהיה הרבה יותר פשוט

כדי שהמים יתחממו צריך שיצאו המים הקרים שבצינור כך שזה לא יעזור אם הזרם יהיה חלש או חזק הביזבוז הוא אותו ביזבוז. השאלה היא רק כמה זמן היא תצטרך לשמוע את רעש המים הזורמים...

שזה מה שפוגע לך ביכולת לאהוב אותו

אלא הפוך-שבגלל הקשר המורכב וקושי לאהוב אותו שלא קשור לזה- זה מפריע לך

(מניסיון קטן שלי שבתקופה מסויימת שהרגשתי שחיקה בקשר ובאהבה

פתאום דברים כאלה הפריעו לי הרבה יותר)

ולא בנק' האלה, "על כל פשעים תכסה אהבה"

איך לטפל בזה? על זה יענו לך טובים ממני......

נשמע לי שמדוברבקשיים קלאסיים של שנה ראשונה...

גם לי היו דברים מהסגנון הזה שמאוד מאוד הפריעו לי, והיום אני מגחכת לעצמי שזה מה שהפריע לי.

זה כדי לעודד....

באופן כללי- לדעתי תניחי לדברים. אם הערות מעצבנות אותו בשלב זה, אל תעירי לו.

ומצדך- תנסי לא "להתחמם" מבפנים על כל דבר. הכנרת לא תמות מהשתי דקות האלה, ובינתיים שלום הבית שלכם יותר חשוב.

והפירורים של העוגה? יקירתי, זה זניח. אל תעשי מזה ענין. הוא גבר.... תנקי ודי.

אם יש דברים שאת מרגישה שמפוצצים אותך- תגידי לו- תקבעו זמן שיחה מראש ותדברו.

אבל אל תתעצבני על דברים קטנים. תשתדלי לראות אותו בעין טובה ובאהבה.

וכשאת תסתכלי עליו ככה- גם הוא ירגיש את זה

קחי מה שמפריע לך ותחשבי למה הוא מפריע לך. יכול להיות שתגלי שבעצם הרבה דברים שמפריעים זה בגלל כל מיני מוסכמות שגדלת איתם בבית, והוא פשוט לא, אצלם היו מוסכמות אחרות.

גם אצלנו היו כל מיני קטעים...אותו זה עצבן שבליל שבת אני מקפידה לפנות את כל השולחן ולטאטא. לא הבנתי מה הוא מתעצבן מכזה דבר..אצל ההורים שלי ברור שמתקתקים את הבית אחרי כל סעודה... אבל אז יצא לנו פעם לדבר על זה ואחרי כמה שבתות אצל אמא שלו קלטתי שאצלם פשוט משאירים את השולחן כמו שהוא- עם כוסות תה מלוכלכים וקליפות פירות ורק בבוקר שמים בפח.

כנראה שכשניקיתי ופיניתי זה גרם לו להרגיש מין לחץ כזה, במקום נחת של ליל שבת.

צחקנו על זה כשהבנו את זה. והיום אנחנו אי שם באמצע. מפנים ומנקים, מטאטאים אבל לא שוטפים כלים בליל שבת...

כנ"ל אצלכם- אם ההורים שלו ככה חיכו למים שיתחממו למה שיחשוב שיש בזה משהו לא בסדר? זה לא שלא אכפת לו מהכנרת. פשוט אצלך בבית מן הסתם דברו על זה ואצלו לא.

ועיצה- כשאת הכי בעצבים עליו, תנסי למצוא בו "מעט טוב". נקודה טובה שאת כן אוהבת וכן מעריכה.

זה לפעמים עובד בצורה מפליאה.

מתחברת ממש גם לקושי כלפיו וגם לקושי כלפי עצמך. תחושה כזו כאילו שמהחתונה נהיית מכשפה שכל דבר מפריע לך כ"כ......

יכולה לחזק בכמה נקודות:

א. זה מזה עובר עם הזמן. כל אחד מכיר את השטיקים של השני ולאט לאט מתאזנים למשו באמצע. רק בהתחלה זה כ"כ מסעיר.

ב. כמו שכבר אמרו, לנסות להרפות. להבין שכל אחד מגיע עם הרגלים מהבית שמבחינתו זו האמת ואין אחרת, אך זה לא באמת כזה עקרוני ואפשר לנסות לקבל מההרגלים של משפחת הבעל ולהתאזן בעצמינו במה שאנחנו קיצוניים בו.

ג. זה ממש לא אחריותך ולא תפקידך. תנסי להשלים עם ההתנהלות שלו (ובע"ה יבוא יום שזה גם ישתנה).

קשה קשה אבל ללא ספק שווה את המאמץ ועושה את החיים לרגועים ושמחים יותר...מניסיון.

בהצלחה גדולה!!!

שהוא ידע זה מפריע לך ומתוך התחשבות

אם זה יפריע לו תאמרי לו בחיוך שתחשבו יחד איך להתחשב בך בקטעים האלו

ואת פונה אלינו בצעד אמיץ וכנה בכדי ש"נלמד" אותך כיצד להכיל ולשנות אצלך את התפיסה כך שהפעולות הללו יפריעו לך פחות.

מתחת לפני השטח, שהולך ומתגלה ככל שהשרשור מתקדם, מוצגת תמונה שדורשת טיפול בבעיה מעט שונה - תקשורת בניכם.

עצם העובדה שאינך יכולה להעיר לו, בין אם זה רק בהרגשה שלך או מנסיון כואב עימו בעבר, הינה בעיה בפני עצמה, שיתכן וטיפול נכון בה יפטור את כל מה שמעצבן אותך בפעולותיו השונות.

ואם במקביל תקבלי עצות כיצד להכיל נכון- זה בכלל יהיה נהדר

בהצלחה!

היום זוגות ממהרים לחשוב שאם יש בעיה- אז אולי אנחנו לא מתאימים...

המון דברים מעצבנים, וזה לא אומר שיש בינכם בעיה או שלא מתאימים.

את צודקת, לא צריך להעיר על כל דבר שמפריע, למרות שמצד שני- צריך לבדוק שאכן אין בעיית תקשורת. (ושוב, לא להלחץ, לא כל דבר הוא ''בעיה''!!)

כשזה קורה לי - אני פשוט מכמתת את הבעיה. לדוגמא בבעית המים:

מה מעצבן? בזבוז המים בכינרת? לא נראה לי , יותר עניין הכסף. אז זה אומר שיצא לך מקסימום עוד 100 ש''ח בחודש בחשבון המים.

נו באמת, שווה לריב על זה? שווה להתעצבן?

וכך בכל דבר.... תני לעצמך דוגמאות נוספות.

וחוץ מזה - שעל בשרי למדתי שבעיות אחרונות משכחות ראשונות ...

דברים שעצבנו אותי מאד פעם, היום כבר לא חשובים לי כ''כ כי באו חדשים חשובים יותר.

ודבר אחרון לסיום - החיים דינמיים. יתכן שבעוד שנה תזכרי ותצחקי - אתה זוכר איך פעם אהבת לעשות קולות עם הפה... וכו'...

חיים מאושרים!

שהבעיה היא "שלך".. ההכרה הזו, היא התחלת הפיתרון - שהרי אינו עושה דברים "רעים" וגם לא כדי להקניט מישהו.

לכן, לדעתי הדרך היא קודם כל להתמקד באישיות שלו, בטוב שבו, לאו דווקא כשזה קורה.

אח"כ - להסתכל על הדברים הללו בחיוך, כחלק מאיך שהוא מבטא את עצמו. ביטוי לגיטימי. אפשר להסתכל על מים שזורמים כ"בזבוז" ואפשר לחייך איך הוא מחכה שזה יתחמם.

אפשר להתרגז מ"קולות" - ואפשר לראות בחיוך כביטוי של עצמו. מכוונים אל ה"שורש" של האדם - ומשנים מבט.

אחרי הדברים הללו, אפשר גם לבקש על דברים ספציםיים, ממש בנחת. לחייך איתו על כשרון התיפוף, ולהגיד שזה גורם לך לכאב ראש, אם לא איכפת לו אולי אחרי שאת יוצאת. וכד'. ולהשתדל כמה שאפשר למעט בדברים שמצריכים את זה.

תודה שהבהרת לי . הבעיה שמפריעה לך זה חוסר תשומת הלב.

בתור נשואה מזה כמה שנים, אני רואה פה את התופעות המוכרות של שנה ראשונה, של קשיי ההסתגלות.

כפי שרשמתי קודם, אני מאד מתנגדת לתופעה שאנשים מכניסים לעצמם לראש שיש בעיה בזוגיות שלהם. 

ולכן, לדעתי כדאי לך להירגע, לא לקחת כ''כ קשה.

תעשי חושבים עם עצמך- זה מהותי ? זה ממש מעיד על האישיות שלו שהוא חסר אכפתיות?

תחשבי על כל המידות הנפלאות שיש לו, על כל הדברים המקסימים שבו שבגלל זה החלטת להתחתן איתו.

אתם תתרגלו אחד לשני עם הזמן.

מותר לך להתעצבן, מותר לך שזה יפריע, אך שזה יהיה חיצוני, שלא יצא לך ממש מהלב ברמה של כעס עליו או שנאה ח''ו.

את מתעצבנת על המעשה בלבד ולא על האדם.

ואולי צרת רבים היא נחמת שוטים, אבל- סגנון התופעות האלו, (בעיקר הפרורים ) זה בעיה של רב הגברים....

בין זה שיש דברים נכונים "אובייקטיבית", לבין סדרי עדיפויות.

הרי לכל אחד - גם לך - יש דברים טובים ודברים עוד יותר טובים..  [עובדה שאת, למשל, חושבת שאינך לוקחת משהו בצורה נכונה, ועדיין קשה לך לנהוג כפי שאת חושבת לנכון]

נכון שלא טוב לבזבז מים, וגם יותר טוב שיש יותר תשומת לב לסביבה.

אבל יש לך את הבחירה, האם להחליט שאת "מאבחנת" כאן "תופעה", ואז כמובן כל פרט בכיוון ילחיץ אותך ואת תסתכלי עליו כך - או שאת לא עוסקת בכך, אלא כל פרט בפני עצמו.

ועוד: אם תגידי לעצמך, יש לו אישיות טובה. אני לא התחתנתי כדי "לתקן" אותו - יש כל מיני אנשים בעולם, כל אחד עם יתרונותיו וחסרונותיו; אני התחתנתי כי המכלול שלו טוב ומתאים, מתמקדת בטוב - הדברים כבר לא יפריעו לך בצורה כזו.

הרי הוא היה כך, משאיר מים, ופירורים, גם אם לא היה נשוי לך. את לא תתקני כעת את כל מי שמשאירים פירורים בעולם.. וגם יש בעיות יותר דחופות בעולם לתקן...  אלא מה? בגלל שהוא בעלך, זה נהיה מפריע לך. זו בדיוק הטעות. זה לא דבר שאישית "דוחה" אותך, זה לא מישהו שמדבר בניבול פה חלילה, ואת לא יכולה כי זה פוגע בך. יש תופעה שאת לא אוהבת אותה בכללי - ואת חושבת שבעלך צריך להיות "מתוקן" במה שאצלך אישית תופס מקום. אבל הוא התחתן איתך כמו שהוא. לא בשביל ש"תשפצי" אותו.. לא תפקידך לדאוג שדווקא הוא מכל המדינה לא יבזבז מים לכינרת. זה פשוט לא ענין שלך. ככה הוא. את רוצה להוכיח אותו? תוכחה זה דווקא בצורה רכה, ואם אי אפשר - פטורים ממנה.  וגם, יש לך כעת מצוות קודמות ביחס אליו.

אז קודם: אל תחליטי לגבי "פלומבות", תופעות - כי זה רק ינפח דברים קטנים שאפשר להתעלם מהם.

דבר שני - תגידי לעצמך, זה האדם. אדם טוב. מותר לו להיות הוא. גם אני לא מושלמת. לא תפקידי "לתקן" אותו.

דבר שלילי - פרופורציות. הכי חשוב כעת שאבנה יחס מעולה, להסתכל רק על הטוב. זו מצוה יותר גדולה מכל מצוות הכינרת וה"סביבתיות".

אחרי שתנהגי כך זמן ממושך, ממש מבפנים, ותאהבו מאד אחד את השני, ותעריכו, מהלב. אז תוכלי כמו כל אדם קרוב שרוצה בטובת השני, גם להעיר על דברים קטנים כאלו: אולי כדאי לסגור קודם שלא יתבזבז?  איכפת לך לאסוף את הפירורים שלא יישארו לי?

ואל תתפלאי - אם פתאום תגלי שאת כבר לא רואה פירורים, וגם הזמן שהברז פתוח "התקצר" פתאום. ולא בגלל שהוא "עשה תשובה" - אלא כי הפרופורציה מול הבעל וכל הטוב שבו, תהיה שונה לחלוטין..

אולי כדאי לשים דלי במקלחת ולהציע לו לפתוח את הברז בתוך הדלי?

אח"כ אפשר להשתמש במים לשטיפת הריצפה..

אם את רוצה את עזרתו בשטיפת כלים לאורך ימים ושנים- תבלעי את הצפרדע הזאת ותגידי תודה...

שאחת העצות שנותנים לחתנים לפני החתונה:

פעם  ראשונה שאתה שוטף כלים - תשבור צלחת.

זאת תהיה הפעם האחרונה שתתבקש לשטוף ..... 

"הקשר שלנו מורכב מאז החתונה"

מרגיש לי שבגלל שהקשר מורכב, כל דבר קטן מקבל מימדים גדולים יותר, ומרחיק אותך

ולכן בתקופות ש"קצת פחות טוב"- הדברים מקבלים משנה תוקף גדול יותר וצפים בחוזקה

בימים שטוב יותר- את כן מצליחה לראות שהוא מנסה לשמחך. 

אולי יש משהו ביסודות שצריך טיפה לעבות, כדי שתרגישו בטחון

לנחמך- שחיזוק היסודות זו עבודה שצריך לעשותה במהלך כל הנישואין.

אתם רק בהתחלה,

כך שמחד זו לא בעיה גדולה,

מנגד לא כדאי לקפוא על השמרים..

להגדיר נכון את הבעיה שיש לך.

הבעיה שלך היא לא שאת מתעצבנת משטויות.

תנסי קצת לחשוב, להתעמק ולא לפחוד.

אז אולי תגיעי קרוב יותר לשורש העניין ומשם אולי תצליחי להתקדם לפתרון.

אוווו את מזכירה לי אותנו

כמה דמעות, כמה עצבים היו לנו בהתחלה

הכל היה כי כל הזמן בעלי חשב שאם אני אומרת ביקורת זה כי אני רוצה להשתלט עליו!!!! לקח לו כמה שנים להבין שזה לא רצון להשתלטות. יכול להיות שאתם במאבקי כח שקיימים הרבה בהתחלה.

גם בעלי היה עושה הכל בדוקא, רק רוצה לנחם אותך שהיום זה ממש לא ככה! היום הוא מבין שאני לא רוצה ברעתו ולא להשתלט עליו.

אני יכולה לתת לך מלא דוגמא שהיתה לנו אחרי החתונה: בעלי היה קונה לעצמו גרבים כחולות ואני לא סובלת שלובשים גרבים כחולות עם נעל שחורה, אז היתי מכבסת ותמיד מחביאה את הכחולות בסוף המגירה והשחורות קדימה, יום אחד הוא שם לב ושאל אותי מה זה ? אמרתי לו שאני לא אוהבת שילבש גברים כחולות, תקשיבי, מאותו היום הוא התחיל ללבוש רק גרבים כחולות!!!!! אני היתי מתפוצצת. הינו יוצאים למסעדה פתאום היתי שמה לב שהוא עם גרבים כחולות היה יורד לי כל המצב רוח, ככה היו נהרסים יציאות, שמחות וכו, כי הוא היה עושה בדוקא, ולמה? כי הוא חשב לאיפה היא מגיעה??? אפילו לצבע של הגרבים היא תשתלט עלי???

ואני רוצה להגיד לך שבמשך הזמן הוא הבין מה המשמעות שאישה מפריע לה משהוא האהבה יורדת, החשק יורד, היום אין גרבים כחולות, חחחחחחחחח, האמת היום זה אפילו ממש לא מפריע לי. כי לבסוף היתה את ההבנה שלאף אחד אין פה כוונה רעה פשוט חוסר הבנה.

בס"ד 

קודם כל אני מעריך אותך מאד על הרצון לתיקון המצב!באמת!זה לא מובן מאליו.. את מודעת למה שקורה ולוקחת אחריות שהמצב ישתפר..

הדבר הראשון שאני רוצה לכתוב כאן וכבר כולם מכירים אותו וקשה מאד ליישם אותו הוא הצורך בלמצוא בעצמנו נקודות טובות!

כאן הכל מתחיל.. למה?

כלל ידוע הוא שאנחנו מתייחסים למציאות איך שאנחנו מתייחסים לעצמנו! וממה שידוע לי הוא שהדבר שהכי הורס את האדם ואת שמחת החיים שלו הוא "הביקורת העצמית", ואם אם שמה לב שאת ביקורתית כלפי עצמך ככה את תהיי גם ביקורתית כלפי הזולת! ועולה השאלה- "למה אז אני ביקורתית כלפי בעלי ולא כלפי סתם מישו ברחוב?" 

                   תשובה- כי את אוהבת את בעלך!אכפת לך ממנו ב"ה!הוא יקר לך!

   "זוגיות ללא קשיים זו לא זוגיות"- כנראה שאין שם משו..אצלכם יש!

כלפי הביקורת העצמית חשוב לציין שהיא גורמת לנו להרגיש שאנחנו לא שווים,שאין לנו ערך! ואז ממילא השמחה שלנו נעלמת!

הביקורת גורמת לנו להתמקד ברע,היא גורמת לנו להתעסק ברע! את מבינה?? להתעסק הכוונה שזה מה שמעסיק אותנו במשך היום..על זה אנחנו חושבים! צריך להבין שזה נורא ואיום!שזה ממש הורס את החיים של האדם!

עצם זה שרשמת "עכשיו,אני יודעת שהבעיה היא שלי!" זה מרגיש לי שקיימת בך ביקורת עצמית! תתקני אותי אם אני טועה..

כשאת עסוקה בביקורת אין לך זמן לאהוב..

לעומת זאת-למצוא נקודות טובות הם בדיוק ההפך מהביקורת וגורמים לנו לתחושה אחרת בנפש!

אם תעבדי על הנקודות טובות שבך את תגלי מהר מאד שזה יוריד לך את הביקורת העצמית וקל וחומר את הביקורת שלך כלפי בעלך וכלפי העולם..אני חושב לענ"ד שהביקורת היא רק ענף שיוצא ממקום יותר עמוק בנפש,מחוסר קבלה עצמית,חוסר אהבה עצמית..ולכן אני עסוק ברע!

מציאת הנקודות הטובות שבך יקנו לך בטחון עצמי,ערך עצמי ואהבה עצמית! הם יגרמו לך להתעסק עם הטוב ויורידו לך את ההתעסקות ברע!

בלי אהבה עצמית אי אפשר כלל לאהוב את הזולת,את העולם! זה התנאי הראשון לחיים בריאים ומאושרים,לזוגיות טובה,לבית מאושר ומלא שמחה!אם הצלחת לעבוד על הדבר הזה (פה אני אומר שזה תהליך,וזה לוקח שנים..אז בנחת,לא לחפש את השינוי תוך יומיים או חודש. יהיו ירידות ועליות עד שזה יתייצב..ואז זו כבר יתהפך למידה בנפש וזה לא יזוז ממך בעז"ה!) השכינה תשרה בבתיכם,וכל הנכנסים בבית יזכו לטעום מאור המיוחד שהבית שלכם יקרין בשפע!האור שאתם צריכים להביא לעולם!

הזכרת את הנקודה ש"גם הככה הקשר שלנו מורכב מאז החתונה".. כנראה שצריך להתמקד פה במשהו יותר שורשי ועמוק ופחות להתעסק עם הענפים שהם המקרים עצמם.. לכן אני מציע שכדאי פשוט לעבוד על מה שכתבנו עד עכשיו!

נראה לי שעד כאן לתאוריה.

עכשיו נרשום כמה נקודות למעשה..

א) הדבר הראשון- לא להתעסק כלל בביקורת עצמית!שאת שמה לב שאת מפנה ביקורת כלפי עצמך תתפסי את המחשבה הזאת ותורידי אותה מהלקסיקון שלך..אל תפני אצבע מאשימה כלפי עצמך,הדרך הנכונה לתיקון המידות היא המחשבה

"כיצד אני יכולה לתקן את המצב?". (כשיוסף הצדיק נמכר לעבד במצרים הוא לא שאל "למה זה קורה לי?מה אני לא בסדר?" "איזה אפס אני",הוא לא התבכיין,הוא פשוט התחיל לעבוד ולעשות..)

ב) מציאת נקודות טובות-אני ירחיב מעט.. כשאני אומר להתעסק בטוב ולמצוא טוב הכוונה היא להשתכנע בטוב!

מה זאת אומרת? אני יכול לחשוב על הטוב שקיים בי או על הטוב שקיים בעולם וזה ברמת השכל בלבד! המטרה שלנו שזה ישפיע בעיקר על הלב,על הרגש,אם לא הורדתי את המחשבה לרגש אז המחשבה לא השפיעה עליי! אני חוזר..אנו מוכרחים להוריד את המחשבות עד לרמה כזאת שהם ישפיעו לנו על הרגש!על המידות! חשוב מאד לעשות זאת בריכוז ע"מ שזה באמת ישפיע עלינו. להקדיש כל יום זמן מסוים להתבוננות על הדברים שאת רוצה לעבוד. וכמובן לבדוק שהמחשבות הטובות השפיעו לנו על הרגש!על המצב רוח.. המסילת ישרים אומר שהתועלת היוצאת מההתבוננות היא רבה מאד!

תזכרי - "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך". זה מדהים עד כמה..

ג) אמנם אני כותב את זה בסוף אבל זה חשוב מאד!  אני בטוח שכל מה שכתבו כאן עודד אותך מאד.. 

אבל...  

נכון "שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" ואנחנו צריכים לפעמים עזרה מן החוץ,אבל בסופו של דבר העבודה עצמה מוטלת עלייך..ומה שנותר לך אחרי כל מה שכתבו לך זה לעבוד יום-יום עם עצמך ע"מ שדברים יתקדמו!

תגידי לעצמך משפטים כמו "האושר שלי תלוי אך ורק בי" או "אני אחראית על האושר שלי ולא אף אחד אחר" אפילו לא בעלך!

בהתחלה אולי זה טיפה מלחיץ אבל אחר כך את תהיי אדם חרותי לגמרי,ואין דבר יותר טוב מהתחושה של החירות!

זה יביא אותך למצב שאושר שלך יהיה תלוי בך ולא בדברים שקורים בחוץ,כמו מה שתיארת שקורה..

ד) תפילה- אני מציע לך לשתף את מי שברא אותך במה שעובר עלייך עד לפרטי פרטים..זה גם יפרוק מעלייך הרבה עומס שקיים בך וגם תעמיקי את הקשר בינך לבין בורא עולם.

כל הקשיים שהקב"ה מביא עלינו הם בשביל שנתקרב אליו!

בת ישראל יקרה!את חשובה מאד פה בעולם! העולם צריך אותך! בשבילך נברא העולם!!

אני תפילה שירבו בנות חזקות כמותך בישראל,שלא מתייאשות וממשיכות הלאה למרות הקשיים!

שה' ייתן לך כוח רב לתקן את מה שצריך תיקון ויאיר לך את הדרך הנכונה ביותר עבורך!

מקווה מאד שהמעט שאני יודע יעזור לך..

אם הדברים האלו מדברים על ליבך וקרובים לשכל אני מבקש שתחזרי עליהם לפחות פעם בשבוע..רק

ככה יהיה שינוי אמיתי. לא מספיק לקרוא את הדברים פעם אחת! צריך לחזור עליהם הרבה פעמים ע"מ שהם יכנסו לנו לראש ויעשו שינוי של ממש..

בהצלחה רבה מאד!

ביד או לשפשף ספה ...

בס"ד

בבקשה,אני בטוח שעשית שינוי גדול,ובעז"ה השם תמשיכי להתקדם.

חשוב להזכיר.. א) תיקון המידות נמשך כל החיים- אני יצטט את הראי"ה זצ"ל..

                       "אף על פי שהתורה והמצוות מזככות הן את המידות, מכל מקום אי אפשר לסמוך על זאת לבד, והכרח 

                        לעסוק בזיקוק המידות, ובתיקון המוסר ביחוד, הדרישה לזיכוך המידות אינה נפסקת מעולם.

                        כי גם אם זיכך האדם את מידותיו בהיותו במעמד רוחני ממוצע, כשמתגדל מוציא הוא תעלומות חיים

                        ממעמקי התוהו, שבאים אצלו לידי גילוי נפשי, ואלה החלקים עדיין לא נתבררו מעולם, וצריכים תמיד זיכוך

                        חדש".   אורות הקודש חלק ג' פסקה רלג.

את צודקת לגבי התחושה שהכל מתחיל מאפס,אבל זה לא נכון.. זה נכון שאת עובדת על אותו דבר אמנם לא באותה רמה!

עכשיו הגיעה הזמן לתקן את אותו דבר רק ברמה יותר גבוהה/עמוקה..ואת תיראי שזה ימשיך איתך לכל החיים, אל תצפי שיגיעה יום ואת תהיי מושלמת ומתוקנת,זה לא יקרה. 

אני כן יכול לומר שאם את תקבלי את עצמך איך שאת עכשיו, ותרגישי בנוח עם עצמך עכשיו, איך שאת עם כל החסרונות שלך, אז את תהיי שמחה. מתוך המקום הזה אנחנו מתקנים את המידות. "אין דבר יותר שלם מלב שבור", לשמחתנו יש לנו חסרונות,אם תגידי לעצמך באמת "אני מקבלת את עצמי עם כל החסרונות שלי" את תיראי שמיד תיווצר אצלך שמחה בלב, ובנוסף תרגישי שמחה עצומה בקשר עם כל אדם ובמיוחד עם בעלך! אם אנחנו נחוש מלאים ומושלמים אז לא נוכל ליצור קשר עם הזולת,לא יהיה לו איפה להיכנס..לעומת המציאות ההפוכה בה את מרגישה חסרה ואז הזולת יכול לבוא ולהשלים אותך.

                    ב) עבודת הנישואין היא אכן העבודה בין הקשות בחיינו, אל לנו להיבהל מזה. 

                       עיקר תיקון המידות הוא בנישואין ,כך שאת לא שונה משום אדם בקטע הזה.

                       בחיים לא היה לך אדם כ"כ קרוב אלייך ושאת קרובה אליו,ככל שאנחנו יותר קרובים לאדם מסוים כך גם                          הציפיות שלנו הם בהתאם..

אל תקווי להצליח..את תצליחי!! אני בטוח שתצליחי..יש לך רצון, וזה מעל הכל!

אם יש עוד שאלות את מוזמנת לשאול בשמחה..

או במייל yairlev350@gmail.com

כמובן להגיד בלי רוגז ובלי להתקוטט.

 למשל " אני אולי רגישה מדי לבזבוזים וחבל לי על מים שסתם זורמים ,  אז תן לי במתנה חיסכון במים " או משהו דומה.

כנפגשתי עם בעלי מה זה הערצתי אותו. הקשיים כמו שאת מתארת התחילו אחרי החתונה... (והצטמצמו מאוד עם השנים ב"ה)

פעם עשיתי לעצמי תרגיל תסתכלי עליו עכשיו רגע (כשהוא ישן, אוכל, מדבר, קורא או כל דבר אחר) באותו מבט מעריץ שהסתכלת עליו בפגישות. תנסי לרגע להרגיש איך זה היה אז...

סתם תרגיל נחמד מזכיר נשכחות.

מתאים לך ?

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

כרגע מחפשים צימר באזור באר שבע או דימונה בלי בריכה, במחיר של עד 1,200 לשני לילות.

(גילינו שאפשר להזמין ברכה פרטית בנפרד מהצימר באזור. זה חוסך המון כסף)

אשמח להמלצות בכיוון.

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.