(דברים שחשוב לדעת כדי למקד יותר מי מחפשים. 

וכמובן האזהרה הרגילה- כל מי שמכירים בהצעה, ובמיוחד כל מי שמכירים בהצעה דרך המחשב- חובה!!! לעשות בירורים עם אנשים שמכירים, להצליב מידע דרך חוק הדוסים השלובים. ) 

דוקא מישהו מעל 23 ומעל 1.75?

באמת, מה זה משנה?

אני התחתנתי בגיל 23 עם בחור בן 21

(והוא גם גבוה ממני בראש וחצי.. זה לא כמו הפוך, ובכ"ז)

אבל יש לי מישהי כבר

כי הם לא משפיעים בגרוש על חיי הנישואין.

ובתור בת דודוה שלה את יכולה להגיד לה שהיא עלולה 

להפסיד את הזדמנות חייה כי יש לה שטויות בראש.. חבל, פשוט חבל עליה

היא לא המחנכת של בת דודה שלה,

היא יכולה לעזור לה.

בטוח גם לך היו עקרונות שאנשים אחרים חשבו שהם שטויות, ככה זה.

ואם המישהו המתאים לה לא עונה על ההגדרות הללו-

אני מאמינה שהיא לא תפסיד אותו.

זה בדיוק לעזור!!

גם לי היו שריטות בראש וכשהעמידו אותי על מקומי זה דווקא מאוד עזר לי

להבין שזה שריטות, ושמחתי כשהחלטתי לוותר על זה! זה באמת היה שטויות..

ואני לא סובלת את הגישה של "אם הוא לא x-y-z אז סימן שגם ככה זה לא היה הולך 

וחסכנו פגישה"

אבל תכל'ס אני ממש מזדהה עם הדרישות שלה,

ומה שאת עושה זה בהחלט לחנך ולשפוט.

רק אחרי שאמרו לי את זה

ואולי גם לה זה שולי והיא לא קולטת את זה

(בעצם זה שולי לכולם והם לא קולטים את זה)

והשפיטה שלי יכולה מאוד לעזור!

הבנו.

אפשר לעבור הלאה?

ולא, לא בא לנו להרגיש אח"כ ממורמרים  כי התפשרנו...,

גובה לדג' זה מאוד קשור גם למשיכה, לא לכולם בא להתפשר על דבר מהותי בחיים שלהם כמו זה.

מצטערת, כי לי לדג' זה מאוד מהותי ואני לא הייתי רוצה להרגיש ג'ירפה אפריקאית ליד גבר, בטח זה משפיע על מה שארגיש כלפיו בתחום הזה...

ושימי לב שהיא בעצמה 1.75, סה"כ רוצה מישהו שגבוה ממנה, שיא הלגיטימי.

ושיא הלגיטימי שבחורה בוגרת רוצה מישהו מבוגר ממנה.

אני לא התכוונתי להפוך את זה להטפת מוסר, אבל גרמתם לי לומר יותר מפעם אחת

וברור שאם לא שלמים עם זה אז לא צריך להתפשר, אבל זה לא המלכתחילה

ולגיטימי זה לא אומר "הגיוני וכך אמור להיות", לגיטימי זה "כך כולם עושים"

אז לא כל דבר לגיטימי הוא חיובי

והגובה לא משפיע על ההרגשה בתחום הזה

ותזכירי לי בת כמה את, וכמה שנים את כבר מחפשת מישהו שחייב להיות דווקא

x-y-z? את יודעת שזה מתכון גם לא להיות מרוצים אחרי החתונה ולא לקבל את החסרונות?

וזה לא פורום "נשואים באושר", כנראה שגם לא "נשואים טריים".

אלא לפי מי שהתגובה משורשרת אליו

שימי את העכבר על העיגול האדום ותראי שהיא שרשרה לשורש וגרביים

(יש ליד ההודעה שלו פס אדום)

והיא באמת שירשרה אליך וכך אפשר לראות את זה, לא?

אבל היא באמת התכוונה לטוב , אז אולי היה עדיף לא לענות ...

(זה לא מיועד דווקא אלייך ארוון, אלא לכל מי שיה בעניין הזה)

אחרי שקראתי את ההודעה של נועה הבנתי שטעיתי!

הבנתי שיכלתי להתעלם או לפחות לומר את זה בדרך אחרת

ולא לחזור על זה יותר מפעם אחת

בכל מקרה כוונותי היו טובות אך צריך לחשוב מעבר לכוונות.

אני מבקשת סליחה מכולם!

ומה שעוד הבנתי זה שלפעמים נגררים למריבות וויכוחים

(גם בחיים האמיתיים) משטויות.

וזה קורה כששני הצדדים (גם אני, כן?) "נכנסים לזה"

ולא יודעים לעצור.

אז נעשה סולחה?

(לא, זה לא סתירה בעיניי. יש דרך ומסגרת לא נכונות לתת ביקורת או עצות, ויש דרך לא נכונה להתמודד עם אדם שנתן לך ביקורת בצורה הזו.)

רוצה את טובתכם, ובאמת לא היה לי עניין לומר אותה 10 פעמים

אבל כך זה התגלגל

לרגע לא חושבת שאני "מעליכם"

והחוסר מודעות הוא (לפחות גם) שלכם

להגיד "אני בסך הכל רוצה את טובתכם" ו"לרגע לא חושבת שאני מעליכם" באותה נשימה, זה חוסר מודעות עצמית עמוק.

וידוי? גם לי יש נטיה לחשוב שאני יודעת מה טוב לאחרים ולהגיד להם את זה. אבל למזלי כמה אנשים סביבי בכמה סיטואציות הבהירו לי בנעימות איזו הרגשה זה נותן לצד השני, ואני משתדלת ללמוד לאט לאט למתן את זה, גם כשאני לא מצליחה ביני לבין עצמי אז לפחות מול האדם שאליו התייחסתי. להגיד למישהו "אני רק רוצה את טובתך" בעצם אומר שהוא לא יודע מה טובתו, אבל את כן. וזו, מה לעשות, התנשאות. אפילו במקרים שאני אטען שלדעתי אובייקטיבית זה נכון (אני חושבת שזה רע למישהו לחזור בשאלה, למשל).

בדיוק היום היתה לי שיחה מעניינת עם גיסתי על רווקות מאוחרת (לא נראה לי שממש הגילאים שמסתובבים כאן, יותר באיזור גילאי ה30+). והיא טענה שהיא לא מבינה את זה - שהיא יודעת שחלק מזה שהיא התחתנה צעירה זה בגלל צורת חשיבה. לא שהיא "התפשרה", אבל היא באה מתוך מודעות שהיא יכולה להתאים עצמה למגוון גדול מאוד של סוגי אנשים ברגע שיש בסיס טוב, ואחי ממש ממש שונה מהדמות שהיא ציירה לעצמה. אז אמרתי לה שאולי זה היה נכון לה, אבל אני ממש לא חושבת שהדרך הזו מתאימה לכולם. וממי שאני רואה סביבי אצל החברות המדהימות שלי זה שממש אין בררנות, להיפך, אנשים מוכנים להתפשר גם על דברים משמעותיים בהרבה מגובה או גיל, ולהתגמש, ועדיין אין איזה מרשם קסמים או נוסחת פלאים להתחתן. אני נשואה, וחברות שאני מחזיקה מהן הרבה יותר ממני בכל התחומים לא. זה לא בגלל שהן בררניות יותר ממני. זה מהסיבה הפשוטה שהקב"ה שלח לי את הבעל שלי בשלב מסוים בחיים, ולהן עדיין לא. לא רואה שום הבדלים בצורת החיפוש או הפסילה בדייטים שלי ושלהם.

שיש אנשים שלא מתחתנים בגלל בררנות. ברור לי שיש כאלה, וגם אני מאלו שקשה להם עם אנשים שפוסלים על פרמטרים כמו גיל וגובה (שלא לדבר על סיפורים מופרכים של אנשים עם רשימת דרישות בלתי נגמרת למושלמות בכל הפרמטרים, לא האמנתי עד ששמעתי ממישהי שאני סומכת עליה). אבל מטריף אותי שזה הפך לדבר הראשון שמטיחים בכל רווק שעבר את גיל 22 וחצי.

בעיקר בגלל שאין לנו את הפרמטרים לקבוע מה זה בררנות. פשוט אין. כי לכל אחד יש את החסמים הנפשיים שלו שקשה עד בלתי אפשרי לשנות. לאחד זה יהיה משהו שישמע לנו הגיוני במידה מסוימת, כמו קמצנות, והאחרת פשוט לא מסוגלת לשאת את זה שבעלה יהיה נמוך ממנה. ויכול להיות שבכל פרמטר אחר, גם של מראה חיצוני, לא יזיז לה. יכול להיות שהיא תתחתן עם בחור שבעיניי הוא מכוער פחד אבל עדיין יהיה גבוה ממנה. ולה זה יהיה מצוין.

כלומר, חשוב לפרק ולראות מאיפה התפיסה ש"כך וכך לא מתאים לי". לכן, למשל, כשמדובר על בחורה שפוסלת בחורים צעירים ממנה אני יותר ארשה לעצמי לדבר אם נשמע שהתפיסה שלה היא כללית (בחורים צעירים הם פחות בוגרים) ולא מבוססת על חוויות אישיות. גם בגלל שלי יש חוויה אישית חיובית ומכירה סביבי הרבה כאלה. אבל אם מישהי תגיד לי שמניסיון, עצם זה שהבחור צעיר חוסם אותה מלהיפתח אליו ולא משנה כמה מקסים ובוגר ומתאים הוא, אני לא אראה טעם להסביר לה שהיא טועה.

ולכן באופו כללי בעיניי זה גם בעייתי מאוד למתוח ביקורת או לתת עצות בתחום הזה לאדם שלא מכירים, ושאנחנו לא יודעים על בסיס מה באות הדרישות שלו. בדוגמא של "בדילמה", נשמע שאנשים קרובים שמכירים אותה ומבינים מאיפה הדברים נובעים - עזרו לה לראות אחרת. אבל כתפיסה גורפת זה מוטעה לדעתי.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳