אני נורמלית?? אנו 6 נפשות, בסוף כל יום שמים את הבגדים בסל כביסה, שלנו ההורים פחות מתלכלך אבל בכ"ז לא נעים לנו ללבוש שוב בגד שכבר הסתובבנו בו כל היום, אפילו שבחורף לא מזיעים, הילדים מטבעם מתלכלכים בקלות, יש ילד שמרטיב בלילות אז יש פיג'מות רטובות...מגבות מחליפה בסוף כל שבוע...מצעים פעם ב...
הכביסה לא נגמרת!!! הררים הררים!!!
כל היום אני עושה מכונה ומייבש.. וזה לא נגמר...
יש למישהו השגות ועצות??? זה נורמלי למס' הנפשות??
כמה קילו\נפח המכונה שלך? יכול להיות שיש דרך לנצל יותר את הקיבולת שלה?
יכול להיות שיש דרך למיין מראש בסלי כביסה שמכניסים אליהם ככה שיהיה לך יותר קל לקפל מכונות אחכ?
ואני גם מוציאת את עצמי עם הררי כביסה בלי פתרון נראה לעין.
לפחות שלוש מכונות בשבוע
דווקא קיבולת גדולה ב"ה אך המייבש די איטי אז זה די תוקע...
מתעלה אליונראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון
ואם יום אחד אני לא עושה מכונה, מצטברת אצלי ערימה לא חוקית של כביסה!
מתעלה אליוסל כביסה גדול עוזר למראה מסודר
ואני עושה כל ערב מכונה אחת לפחות.
בקיץ סדר הפעולות הן: מקלחות והשכבה לילדים, מיד אח"כ מפעילה מכונה, מכניסה מהחבל את הכביסה ותוך כדי מקפלת (מוסיף 4-5 דקות ואח"כ אין בלאגן של ערימת כביסה), ממימנת לחדרים ומפזרת לארונות, כשנגמרת המכונה תולה.
בחורף: בקלחות והשכבה, מכונה, בינתיים מוציאה מהמייבש את של אתמול ובחדר מקפלת וממינת ומשתדלת כבר להחזיר, כשנגמרת המכונה למייבש.
יש ימים שבהם אני מכבסת גם מצעים ו/או מגבות ואז המכונה + מייב עובדים נון סטופ. (ואי אפשר אצלנו להדליק את המכונה ומייבש ביחד, אז סבב של כביסה אחת זה כשלוש שעות!)
בקיצור, כן, את נורמלית
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון
גם אני מחכה לקיץ.........
פה יש חדר כביסה אז הבעל מטפל בזה
אני תמיד מודה להשם על כך כשעומדת מול ערמות הכביסה
בס"ד
משפט נחמד ששמעתי מעקרת בית פלספנית במיוחד
מתעלה אליונראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון
אז את צריכה לכבס הרבה..
אני ממש לא מכבס את המכנסיים שאני לובש כל יום, רק כאשר הם מתלכלכים, מה, מזיעים בהם בברכיים?
מילא בגדים תחתונים אני מבין, אבל חולצה שנלבשה מעל גופיה צריך לכבס בסוף יום אצל אדם שלא עובד פיזית ? נשמע לי מוגזם, וכמובן שזה גורם לך לעבודה רבה..
אם זה קשה לך אז תשקלי לכבס פחות.
גם מגבות לא צריך כל שבוע אצל כל אחד לטעמי. נשמע מוגזם אצל אנשים נקיים..
בגדים של ילדים הם קטנים בהרבה, ובגדי המבוגרים וכך גם מגבות, תופסים הרבה נפח. תפחיתי בניקיון, אנחנו כמעט סטרילים כבר...
בהצלחה.
אני גם לא מבינה למה צריך לזרוק לסל כביסה כל יום את כל מה שלבשו!
למשל- אני לובשת סוודרים מעל חולצות בסיס, למה שאשים את הסוודר בכביסה אחרי לבישה אחת??
אם הוא הוכתם או מריח לא נעים וודאי שאשים, אבל יכול להיות שאלבש אותו 4 ו5 פעמים לפני כן.
ולגבי בגדי הילדים- בגדים תחתונים, גרביים, גרביונים וכו' כמובן ששמים בכביסה כל יום, אבל למשל- חצאית /מכנס ג'ינס שנלבשו מעל גרביונים והם נקיים לגמרי בסופו של יום- אני אניח בצד ללבישה נוספת.
בשורה תחתונה- אם בגד מריח טוב ונקי לגמרי (בלי כתמים) אני אחזיר אותו לארון ללבישה נוספת.
טיפ נוסף- מצעים בכלל לא מבקרים בסל כביסה שלי!! מהמיטה ישר למכונה וממנה למייבש/לחבלים.
כנ"ל מגבות- פעם בשבוע מרכזת את כולם מהמתלה באמטיה+מגבות המטבח ישר למכונה.
זה עוזר גם להרגשה- 5 סטים של מצעים בסל הכביסה זה ממש הר.....
אולי יש כאלו שלא יסכימו איתי אבל בשורה תחתונה- אנחנו משפחה של 5 נפשות ואני אף פעם לא עושה יותר ממכונה ביום. (יש ימים שאין צורך אפילו במכונה אחת..)
אם זה כתם קטנטן אנקה עם קצה רטוב של מגבת,עם הילדים התרגלתי להחזיק לידי בקבוק מים שאם הם מלכלכים/פולטים ישר משפריצה מים ומנקה,חסך לי מלא כביסה ושמר נהדר על הבגדים כמה שנים
כבר כתבתי אותה בעבר.
אנחנו 9 נפשות בבית ב"ה.
יש לי מכונת כביסה בחדר שירות ולידה חלון גדול שאליו מחוברים חבלי הכביסה.
מהצד השני של החלון יש לי מגירות פלסטיק- אחת יותר מבני הבית (כלומר 10 מגירות כתר) על כל מגירה כתוב שם של מישהו מהמשפחה+ מגירה כללית.
מיד אחרי שהכביסה מתייבשת (מהחבל או מהמייבש)אני מורידה את הכביסה ובמקום להניח בסל כביסה, אני שמה כל בגד במגירה של בן/בת המשפחה שאליו הוא שייך. כביסה כללית כמו מגבות, מצעים ומפות אני מקפלת ומניחה במגירה הכללית.
מיון מכונה של 8 ק"ג לוקח לי 2-3 דקות.
אחרי זה אני קוראת לילדים (מגיל 6-7) וכל אחד לוקח את המגירה שלו ואחראי על קיפולה.
גם אם הילדים קטנים ואת תקפלי את הכביסה, זה כבר מקל מאד כי הכל ממויין ואפשר פשוט לקחת מגירה ולקחת לארון ולקפל מיד לתוכו.
התחלתי להשתמש בשיטה הזו לפני שנתיים.
עד אז טבעתי בתוך הררי הכביסה, ומאז כל המצב השתנה מהקצה לקצה!
לדעתי החלק של מיון וקיפול הכביסה הוא החוליה הבעייתית ברוב הבתים.
לפעמים אנחנו מעלים זכרונות מהתקופה שבה הכביסה הייתה סיוט שלא נגמר...
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון
שאת הכביסה עושים פעם בשבוע. ודי.
ככה זה לא מציק כל הזמן. הערימות נערמות וזה לא מפריע לי, כי זה לא דורש את טיפולי המיידי. (אם יש לך חדר כביסה בכלל טוב), ופעם בשבוע אני מתיישבת למיין את ההר, מכניסה מכונה אחרי מכונה, וחלק תולה במתקן, חלק במייבש... בסוף יום וחצי (בכל זאת, בערך שבע מכונות... אנחנו תשע נפשות ב"ה ומשתדלים לכבס רק מה שצריך) יש לי גבעה של כביסה לקפל, זה לוקח שעה בסך הכל כי אני מחלקת לארונות בבת אחת את כל מה ששייך לכל ילד.
מצעים אני עושה פעם בכמה זמן, בבוקר מורידים את המצעים למכונה, בבוצר תולים בחוץ (חייב יום שמש) ובערב עם ההשכבה פורשים מחדש. ככה זה לא נכנס לסל הכביסה... כנ"ל מגבות.
וכן, זה לא באמת נגמר אף פעם. מזל שאנחנו אמהות בתקופה שיש מכונת כביסה!!!
שמעתי את זה מטכנאי מכונות..
אבל אולי עצה אחרת שיכולה לעזור-
אני בודקת כל שבוע מתי יהיה יום של שמש ולפי זה מחליטה על יום כיבוס של דברים שלא מכניסים למייבש- מצעים, כביסה עדינה, סריגים וכו'.. ואז הכביסה הכללית היא של בגדי קטנטנים, גרביים בגדים תחתונים וכו'- עוזר..
לכבס ברצף כמה מכונות?
בס"ד
מרוב יאוש
פעם חשבתי לכתוב קטע על הכביסה:
בעצם היא עקרת הבית האמתית,
היא המנהלת, המחליטה, המסובבת ו... הסוחטת...
יש לה מקום מכובד על הספה בסלון
הספה של ה- 2 - לכביסה הלא-מקופלת
והספה של ה- 3 למקופלת.
גם בערב פסח
כשכבר סיימנו עם כל הניקיונות
עדיין בסל הכביסה ינוחו להם הבגדים של י"ד ניסן
ש... מה לעשות, לא היתה שום אפשרות להספיק לכבס לפני החג
וכך, נשים עייפות ומותשות
אנחנו מביטות בבית המבהיק
אבל מאחור שומעות את לעגה החרישי של עקרת הבית המכשפה - הכביסה...
אבל מתי נקמתנו המתוקה?
בחול המועד ובתשעת הימים!!!!
אז אנחנו עוברות ליד הסל
והכביסה הזועפת מביטה בנו
"מה נהיה?! אולי תשתעבדי קצת? אולי תכניסי מכונה?
תתלי, תייבשי, תקפלי, תפזרי????"
ואני מחייכות ואומרות בצדקנות מעושה: סורי, אבל פשוט אסור!
_________
תכל'ס, אנחנו 10 נפשות בבית,
אני מכניסה מכונה פעם ביום, וכמובן אחרי שבת 4 או 5...
משתדלת לייבש על החבל ולא במייבש.
השיטה שעכשיו אימצתי (אין לי מקום לסל לכל ילד...)
היא לקפל מיד אחרי שאני מורידה
בלי למיין. כך לפחות אין צורך לשחזר את צורת הבגד בזמן הקיפול...
ערימה מסודרת מקופלת.
(כן, הכל על הספה בסלון... תכל'ס, אם זה היה בחדר כביסה במקום מיוחד למטרה זו - זה היה נשאר שם קבוע...
ככה יש שבת/אורחים/חותנת ואז חייבית לטפל בזה. לא נעים).
אחרי שמצטברות 5-6 מכונות אני ממיינת
ואז כל ילד לוקח את הערימה שלו,
והגדולים לוקחים עוד ערימות "ציבוריות".
אני אוהבת לקפל את הכביסה בעצמי כי כך אני יודעת שכל ילד קיבל את הבגדים שלו, ולא של אחותו
(לא קרה לכם שלחיפשתם את השרוולון ומצאתם אותו במגירה של הגרביונים של התינוקת?)
וגם אני רואה אם יש כתמים שלא ירדו, בגדים שצריכים תיקון וכו')
אה!
ובחורף - אני לא מחליפה לילדים כל יום בגדים!!!
רק אם התכלכו! (באופן בו הגננת תדווח עלי לרווחה)
בגדים שכבר נלבשו - יושבים מקופלים על השולחן/כסא בחדר עד להגשמת ייעודם (2 ימי לבישה).
בהצלחה לכולנו!!!
מטרי)כי איך היא שורדת שם, נקייה ומקופלת?
גם אצלנו הספה לא מיועדת כמעט לישיבה, היא מיועדת בשביל:
קפיצות מספה אחת לשנייה ומהספה לרצפה וסתם כך לגובה,
לשינה מזדמנת של ילד עייף באמצע היום (ושלא נדבר על מה שהיא סופגת בזמן הזה... מזל שזו ספת עור, כך שזה לא נספג בפנים),
לשולחן כתיבה בשביל ילדת בית-הספר (כי אמא צריכה לעזור בשיעורי הבית...),
לכיסא הנקה בשביל אמא שרוצה להיות נוכחת ליד ילדיה,
ולרביצה של הורים עייפים בסוף היום...
בכל אופן, כביסה על הספה בהחלט לא תישאר שלמה אפילו רגע, גם אם לא נשתמש בספה כלל. תמיד יהיו ידיים קטנות שידאגו לפזר אותה על הרצפה, לשכב עליה ואולי לנסות להחליף סתם כך בגדים...
[ולעניין השרשור: יש לי סלי כביסה מלוכלכת בכל חדר, ארבעה סלי כביסה מלוכלכת באמבטיה בשביל מיון הכביסה, מדף גדול מעל סלי הכביסה בשביל כביסה נקייה, וכמה סלסלות למיון הכביסה הנקייה לפי חדרים. הרבה פעמים אני לא מקפלת כביסה, ואת הכיבוס והייבוש (במייבש) אני עושה במשך היום, בין לבין דברים אחרים (לא לוקח לי הרבה מאוד זמן)].
"הכל סובב את האשכנזים". 
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית
נראה חיובי בעיניכן?
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
