אם את יודעת שדברי התורה אמת הם, אין זה נסיון ליפות את המציאות,אלא חשיפת שורשה ומהותה.

בנוסף אין כאן נסיון להסתיר את הקושי,אלא לחשוף את הכלים של האדם להתמודד איתו ולדעת את המהלך של הדברים במציאות.

לכן זה לא נסיון ליפות את המציאות משום שהיהדות לא מנסה לתת עידוד חברי שלא בהכרח בא מתוך מגמה בלתי מתפשרת של אמת,להפך היא מלמדת אותך אמת

הזכיר לי את דברי הגמרא ביומא (סט: ) :

מתוך שיודעין בהקב''ה שאמיתי הוא, לפיכך לא כיזבו בו.

הכוונה של ה'אומרים' היא באמת להקל. כמו אנשים שבאים לנחם אבלים.(ובאמת אבא שלי ראה בהלכה שניחום אבלים הוא בלי מילים, בשתיקה.)
אבל זה לא סותר את הסיסמאות, כי כמו שמישהו חכם אמר לי: סטיגמות זה הדבר הקרוב ביותר למציאות, למרות שהן לא נכונות.

מומלץ כוזרי בעיון.
בהצלחה!!

שלא הכל טוב, ואף אחד לא הבטיח לך שבסוף יהיה טוב (אולי המדריך בסמינריון), ולא כתוב בשום מקום שאם תתמודדי - תצליחי.

להיפך.

מלחמה זה טוב - ובמלחמה אנשים מתים.

ניסיון זה גזירה אלוקית שנועדה לטוב - אבל אפשר להכשל.

אפשר לשלם מחיר כבד.

אפשר לא להצליח.

אפשר לא להבין לעולם מה טוב בניסיון הזה.

אפשר לכאוב עד כלות הנפש.

אמונה זה לא = אופטימיות

מאוד קל לכפור באמונה כזו, כי המציאות לפעמים נחווית מאוד רעה. 

כל כך כואבת, שלא מצליחים לשקר לעצמנו שזה בעצם טוב. 

ואז מה קורה? אנשים מורידים את הכיפה. כי הבטיחו להם שמנסיונות קמים, שניסיונות מגדלים, שניסיונות זה בעצם דבר טוב!

שאמונה היא דבר אופטימי! שיש תשובות אינסטנט לכל בעיה! 

והופ, מכיון שכל האמונה מתבססת על "הכל טוב" (או לחילופין "הדוסים הם שמחים וטובים"), האמון נשבר. 

ואם ה' לא עושה לי טוב בסופו של דבר, כמו שהבטיחו לי, אז למה שאני אשמור על קשר איתו?

לא.

יש נסיונות שהם קשים. כואבים. רעים, כן, רעים.

מוות זה לא דבר טוב.

ואני לא אוהבת שישר מחפשים פתרון קסם, כמו שאמרת, "לייפות את המציאות". 

זאת בריחה. זאת התעלמות מהחוויה האמיתית שלנו את המציאות. 

למה? כי אין לנו תשובה. אין לנו מענה. כי יש פה שאלת איוב, שאלה עצומה וגדולה,

ובמקום להציף את השאלה ולהתמודד איתה,

אנחנו מעדיפים להגן על האמונה הקטנה שלנו ולהגיד "תחייך הכל לטובה" "זה לא באמת רע".

כי אם ח"ו לא נהיה אופטימיים, אז מה המשמעות של האמונה?

(כנראה שיש לה משמעות אחרת ממה שלימדו אותנו בסמינריון...)

לסיכום:

להכל יש מגמה אלוקית עליונה, שתכליתה להיטיב עם הבריות. 

כרגע אנחנו ממש לא רואים את זה. לפעמים אנחנו נראה רק את ההיפך.

לשקר לעצמנו ז-ה בעיני, לא אמוני. ה' ברא עולם ובו כאב ואי הבנה, והניסיון להתעלם, זה ניסיון להתחמק מהבירור שה' מביא לנו.

התשובה שאיוב מצא, זה שהוא לא מבין. שנזכה.

(זה גם מאוד מסוכן, לעקר את התוכן והמשמעות מהמושג "טוב". מסוכן גם אמונית, ואכמ"ל.)

אוסנת, אולי תהיי רבנית ?

אז ככה..

*קודם כל, לפעמים האמונה שהכל לטובה יכולה להישמע לנו כמו משהו ילדותי ונאיבי

אבל אם נחשוב שניה...נגלה שזה בדיוק הפוך!!

ילד קטן חושב על הטווח הקצר,על הרגע הבא. לעומת זאת, מבוגר מצליח לראות את המציאות בטווח יותר רחב

אז כשאומרים הכל לטובה,לא מתכוונים שהטוב יתגלה מיד,אולי הטוב יתגלה רק בעוד שנה ואולי באחרית הימים.לא בטוח שמה שקרה לי הרגע הוא טוב לי,אולי קרה פה משהו שנועד להציל חיים של אדם אחר..

*דבר שני,כשאומרים שה' נותן לנו כוח להתמודד עם הניסיון,השאלה היא למה אנחנו קוראים התמודדות..אף אחד לא הבטיח לנו שההתמודדות תהיה כיפית וקלה,אף אחד לא הבטיח התמודדות חלקה.אבל מה שכן...ה' נותן כוחות להתמודד. ולפעמים ההתמודדות עוברת דרך ים של תפילות ונהרות של כאב.כן,גם דמעות הן חלק מההתמודדות,ההקשבה הפנימית,המחשבות הכנות.אולי צפינו ביותר מדי סרטי פעולה שבהם לימדו אותנו שהתמודדות=עשיה.העשייה היא חלק מההתמודדות אבל צריך לזכור שזה לא הכל!

ודבר אחרון,כשבאמת מאמינים שה' נותן לנו את הכוח להתמודד עם הניסיון,מצליחים לגלות כוחות שלא ידענו על קיומם

יש ניסיונות שהמטרה שלהם היא לכפר לנו על גלולים קודמים

יש ניסונות שהמטרה שלהם אכן היא לקרב אותנו להיות מאמינים יותר 

בנאדם יכול לומר שהכול לטובה רק אחרי 120 . באמצע החיים באמת לא תמיד אפשר לראות את זה

האומנה אומרת , שזה שאני מתמודד עכשיו וקשה לי זה לא לחינם

אני לא סובל סתם כי מישהו רצה להתעלל בי, אלא יש מישהו שתכנן את זה בשביל איכשהו לעזור לי 

(כפרת עוונות, לימוד לחיים, התקרבות לד' או דברים אחרים )

עצם הידיעה הזאת מחזקת כל אדם שמתמודד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳