צריכה עזרה דחוף!
אני כמעט חודשיים אחרי לידה ומאוהבת קשות בתינוקת שלי!! היא מדהימה ומהממת ואני כמעט כל היום צמודה אליה ונהנית מזה ממש!
לי ולבעלי היתה לנו זוגיות מהממת הכל הלך מצויין גם בתקשורת בינינו וגם בעניינים של בינו לבינה.
נכנסתי להריון אחרי תקופה די ארוכה מאז החתונה ולקראת חודש רביעי- חמישי פתאום קלטתי שאנחנו בכלל לא ביחד. התקשורת בינינו נפלאה אבל אין חיי אישות. שוחחנו על זה והבנתי שלבעלי אין חשק פשוט ואין לו מושג למה. ניסינו ללכת לחופשה אבל זה לא עזר! ניסיתי כל מיני דברים אבל שום דבר לא עורר את החשק. כך עד סוף ההריון. פה ושם היינו יחד אבל זה לא היה אותו דבר כמו פעם. הרגיש בשביל לצאת ידי חובה. חשבתי שזה אולי בגלל ההריון.
ילדתי בשעה טובה ומוצלחת.
היינו באורות. שמחנו מאד.
אבל כל התקופה שהיינו אסורים-שישה שבועות בכלל לא היה חסר לי וזה לגמרי היה נראה שגם לבעלי לא חסר.
טבלתי לפני שבוע ועדיין לא היינו ביחד!!!
זה נורמלי? שלא בא לי עליו וגם לו לא בא עלי?
לא הייתי כותבת את כל זה אם לא היה קורה מה שקרה השבת. אני כל הזמן שמה לב שהוא מנשק את הקטנה ממש חזק. בכלל לא בעדינות. ואני משתדלת לא להעיר אבל כנראה שמידי פעם אני כן אומרת משהו.
השבת כשחזר מהתפילה אני הנקתי את הקטנה ותוך כדי הוא מנשק ומלטף אותה ואמרתי לו שזה מציק לה כי היא אוכלת. אח״כ כשסיימתי והחזקתי אותה הוא נישק אותה ממש חזק אז אמרתי לו : יותר בעדינות.. היא קטנה!
ואז הוא התעצבן ואמר שאני מתנשאת ושהיא שלו באותה מידה וכו ושאני צריכה שיהיה לי קצת דרך ארץ וכו.
מאז אנחנו לא מדברים.
אני לא יודעת מי הצליחה לקרוא עד לכאן, אבל אחרי שכתבתי את כל זה אני מבינה שהקשר המדהים שהיה לנו נעלם עוד מאמצע ההריון ורק ממשיך ללהיהרס. אני לא נמשכת אליו. הוא הרבה פעמים פשוט מגעיל אותי והוא גם לא אלי. כשהוא חוזר מהעבודה הוא עוזר קצת עם התינוקת שלנו ואח״כ תקוע במחשב עד הלילה.
מה עושים עכשיו? המצב ממש גרוע?
אני כמעט חודשיים אחרי לידה ומאוהבת קשות בתינוקת שלי!! היא מדהימה ומהממת ואני כמעט כל היום צמודה אליה ונהנית מזה ממש!
לי ולבעלי היתה לנו זוגיות מהממת הכל הלך מצויין גם בתקשורת בינינו וגם בעניינים של בינו לבינה.
נכנסתי להריון אחרי תקופה די ארוכה מאז החתונה ולקראת חודש רביעי- חמישי פתאום קלטתי שאנחנו בכלל לא ביחד. התקשורת בינינו נפלאה אבל אין חיי אישות. שוחחנו על זה והבנתי שלבעלי אין חשק פשוט ואין לו מושג למה. ניסינו ללכת לחופשה אבל זה לא עזר! ניסיתי כל מיני דברים אבל שום דבר לא עורר את החשק. כך עד סוף ההריון. פה ושם היינו יחד אבל זה לא היה אותו דבר כמו פעם. הרגיש בשביל לצאת ידי חובה. חשבתי שזה אולי בגלל ההריון.
ילדתי בשעה טובה ומוצלחת.
היינו באורות. שמחנו מאד.
אבל כל התקופה שהיינו אסורים-שישה שבועות בכלל לא היה חסר לי וזה לגמרי היה נראה שגם לבעלי לא חסר.
טבלתי לפני שבוע ועדיין לא היינו ביחד!!!
זה נורמלי? שלא בא לי עליו וגם לו לא בא עלי?
לא הייתי כותבת את כל זה אם לא היה קורה מה שקרה השבת. אני כל הזמן שמה לב שהוא מנשק את הקטנה ממש חזק. בכלל לא בעדינות. ואני משתדלת לא להעיר אבל כנראה שמידי פעם אני כן אומרת משהו.
השבת כשחזר מהתפילה אני הנקתי את הקטנה ותוך כדי הוא מנשק ומלטף אותה ואמרתי לו שזה מציק לה כי היא אוכלת. אח״כ כשסיימתי והחזקתי אותה הוא נישק אותה ממש חזק אז אמרתי לו : יותר בעדינות.. היא קטנה!
ואז הוא התעצבן ואמר שאני מתנשאת ושהיא שלו באותה מידה וכו ושאני צריכה שיהיה לי קצת דרך ארץ וכו.
מאז אנחנו לא מדברים.
אני לא יודעת מי הצליחה לקרוא עד לכאן, אבל אחרי שכתבתי את כל זה אני מבינה שהקשר המדהים שהיה לנו נעלם עוד מאמצע ההריון ורק ממשיך ללהיהרס. אני לא נמשכת אליו. הוא הרבה פעמים פשוט מגעיל אותי והוא גם לא אלי. כשהוא חוזר מהעבודה הוא עוזר קצת עם התינוקת שלנו ואח״כ תקוע במחשב עד הלילה.
מה עושים עכשיו? המצב ממש גרוע?
