היא אמרה,
תמצא מוצא,
אני רוצה אותך 
היא התווכחה איתו שעות,
אבל בעצם לא אמרה מילה.
כמעט הייתה על סף דמעות,
ולא ידעה שגם הוא בכה.
הכל קרה כל כך מהר,
הרגישה צורך לחכות.
ישבו הם שניים בסלון,
חלקו את לבם בתום.
כן התנגדות הוא לא הגיש,
אינטלגנטי ורגיש.
זה מסוכן,
זה מסוכן.
הכל הלך כל-כך חלק,
חשב שהנה זה נשחק.
והוא והיא והיא והוא,
כך תמיד, יחדיו ילכו.
היא אמרה, תמצא מוצא,
אני לא רוצה עכשיו.
ניסיתי לה לומר, אמצא מוצא,
אני רוצה אותך.
הוא נאלץ להשתדל,
פתאום הטלפון צלצל.
(פררר פררר פרר[
])
מיד הרים והתנצל,
אמרה שהיא צריכה לזוז,
מאוד חפוז, מאוז חפוז.
דחו הכל כבר למחר,
שנה סבירה לא מאוחר.
בטלפון נשאר אדיש,
כאילו לא הרגיש, היה אדיש.
הוא לא ידע להתנהל,
לכל אחד היה דואג.
אבל עבד מאוד קשה,
היה עוסק, עוסק מורשה.
בטלפון שינה מספר,
שלא יפריעו לו מחר.
העסק נהפך רגיש,
הוא כבר הרגיש,
זה עסק ביש.
היא אמרה תמצא מוצא,
אם לא אמצא אותך.
הוא נאלץ להיזהר.
הוא לא קיבל טיפול נכון,
היה לו מזג ים תיכון.
הוא ניסה להשתקם,
את הבדידות, קצת לתקן.
אפילו לא פגישה קצרה הייתה,
וכבר החליף אותה בכמה.
פיזר ליבו כמו רסיס,
זה רק תכסיס, זה רק תכסיס.
איוושה פילחה את החלל,
פגז חדר אל ההיכל,
והתנפץ אל תוך הקיר,
מוות מהיר.
עתיד מזהיר.
המשטרה שלך חילוץ,
לבדוק את פשר הפיצוץ.
הוא נעלם בלהבה,
כן זו כוחה,
של אהבה.
היא אמרה,
תמצא מוצא, אני רוצה אותך.
היא אמרה,
תמצא מוצא, אם לא אמצא אותך.
