לדעתי יש קשר, אבל כדאי לשאול קצינת ת"ש

אם היא בשירות לאומי, אתם לא תקבלו תשמ"ש בכלל.

ואם היא בשנה ראשונה או שלישית, אתם תקבלו תשמ"ש נמוך, כך ששוה כבר לקבל שכ"ד + מלגה מהישיבה.

ואין דבר כזה תשמ"ש מלא,

זה צבירה של נקודות שמזכות בתשמ"ש יותר גבוה.

אז אם לא הייתה סיבה מיוחדת מאד, כנראה שהתשמ"ש ה'מלא' שלהם היה פשוט השתתפות בשכ"ד (700-800 ש"ח).

זה השיקול להשאר בישיבה? כסף?

לעניות דעתי (הלא קובעת) יש לבטל לחלוטין את נושא התשמ'ש .
ידע כל אחד שעליו לתרום למדינה תקופה מסויימת (17 עד 36 חודשי שירות, תלוי במסלול) ומכאן והילך - יכלכל את צעדיו בהתאם .

ירצה - יתגייס מיד, ימלא את חובותיו וימשיך בחייו .

ירצה- ידחה את גיוסו ויעסוק בתחומים החשובים בעיניו עד שיתפנה למילוי חובותיו למדינה ולחברה, אך שייקח בחשבון את הנושא הכלכלי אם ירצה להנשא, ולא שייפול לנטל על קופת הציבור .

אדם מחויב בראש ובראשונה להתפרנס ולפרנס את אשתו ומשפחתו, תשמ"ש זה מעט שבמעט ביחס לחייל שלמעשה עובד בצבא 24/7 ומקבל "משכורת" מגוחכת שהיא אפילו לא דמי כיס.

בעלי ואני התחתנו שבעלי היה בצבא...

בהסדר

אני הייתי סטודנטית

והיה לנו כבר ילד אחד...

הגשנו את כל הטפסים , ולקח להם כמעט חצי שנה עד שהתחלנו לראות משהו.

ובמשך החצי שנה הזאת חיינו בסיוט.

אני לא עובדת, סטודנטית

בעלי אברך בהסדר, ככה שגם אם הוא רצה לעבוד זה היה אסור.

וככה....

אין הכנסה...

חיים המאויר

ונכנסים לחובות.

היום, ב"ה שנינו עובדים, ויצאנו מכל התסבוכת הזאת.

אבל לא הייתי מאחלת את זה לאף אחד.

זה לא שאסור לקבל מלגת אברכות.

זה לא שלא מגיעה לחיילים משכורת - אולי יותר גבוהה ממה שיש היום, אולי אפילו פי 10.

זה שבמשפט "ואם היא בשנה ... שווה כבר לקבל שכ"ד + מלגה מהישיבה" נשמע שזה השיקול העיקרי להכריע אם ללמוד בישיבה או לצאת לצבא.

נעזוב שניה את הצבא. הרבה יותר חשובה לי התורה -

מישהי באמת רוצה שהאיש שלה ישב בישיבה (נניח שידחה את הגיוס בשנתיים כדי שהיא תספיק לסיים שירות ולהגיע לשנה שניה לימודים ולקבל תשמ"ש גבוה) בגלל שקשה להם להסתדר בצבא בלי המלגה של הישיבה? שהבעל שלה יהיה במקום פיזי שפחות מתאים כרגע למקום הנפשי שלו שאולי מחפש כבר לצאת, שאולי לתא המשפחתי נכון להתגייס כבר, אבל בגלל המלגה זה לא יקרה?

גם אם אין ברירה מסיבות כלכליות (נניח..) - לקרוא לזה "עדיף כבר ש.." בכזו "זריקה" של מילים זה זלזול. בדרך שבה אנשים מקבלים החלטות אחראיות על מסלול החיים שלהם.

שקלים לחברת חשמל.

זה הכל

את כספי משלם המיסים הישראלי, בהשתמשם בחשמל בחינם.

וכמו שאמר יפתח רונטל - אם אתה, אלעד, לא היית משלם שנה חשבון חשמל - מזמן היו סוגרים לך את השאלטר.

אגב, גם ניסן סלומינסקי באמת התייחס לטענות שבהתנחלויות מקבלים יותר כסף פר אדם ודוחה אותם מכל וכל, ומראה איך בישובים כמו ראש פינה ומצפה רמון, כל אדם מקבל יותר מתושבי ההתנחלויות, וכו' וכו'...

אם כל תושבי יש"ע היו גרים בערים לא היה צורך במורים וגננות לילדים שלהם, וביישובים בתוך הקו הירוק אין עובדי מועצה, מזכירי יישוב ורכזי נוער. 

הדבר היחיד ששונה ביו"ש זה תקציב הביטחון, שגם הוא היה גבוה יותר במקומות אחרים אם יישובי יו"ש לא היו קיימים (הרי מישהו יהיה ליד הגבול, גם אם הגבול רחב וגם אם הוא מצומצם). 

ידעתי שסתם יפתחו נגיד 15 גנים ל30 ילדי יישוב מסויים, סתם שיהיה להם כיף ויהיו להם 15 גננות גננת על כל 2 ילדים...

וכמובן, בעיר כמו ירושלים אין בכלל עובדי מועצה - כלום. נאדה. העיר עובדת על ריק. מתחזקת את עצמה. גם רכזי שכונות ומרכזים קהילתיים - מה פתאום שיהיה בערים, הם לא צריכים את זה...

גם עובדי ניקיון לא צריך בערים - הרי ערים לא מתלכלכות אף פעם. 

בקיצור, תרשה לי - פחחחח.....

קצת קשה להודות בכך שבפועל ניסן סלומינסקי יודע יותר ממך וכאשר הוא מראה לך מקומות רבים בנגב ובגליל שבהחלט עוקפים בצורה משמעותית את התיקצוב ביישובים בגודל דומה שיו"ש - אז מנסים למצוא מתחת לבלטות תירוצים למה זה לא נכון. סורי, כבר לא עובד...

אגב - איפה הכסף? אני מעדיף שישלמו לחיילים מאשר שישלמו נניח, לתיאטרון. חיילים זה יותר חשוב. 

אגב נוסף - אותו אדם שלא גומר את החודש - אם לא היו לו את החיילים שלנו, גם בסיכוי גבוה הרבה יותר מהיום, לא היה גומר את שנתו וד"ל...

אתה טוען כאן שמעל ל1200 מתושבי בית אל (שהרי במשפחה יש גבר ואישה שעובדים, לרוב) - עובדים בשירות הציבורי?

בעפרה גרים מעל 3500 תושבים, שהם כ750 משפחות - אתה טוען שמעל ל750 מתושבי עפרה עובדים בשירות הציבורי שקשור לעפרה? (אני יכול להגיד לך שלא, בתור אחד שקשור היטב לעפרה)

באיתמר גרים מעל 200 משפחות בערך - אתה טוען שמעל ל200 תושבי איתמר עובדים בשירות הציבורי שקשור לאיתמר?

אני יכול להמשיך עד מחר - אבל האם אתה ב-א-מ-ת מאמין במה שאמרת? אם כן, במחילה, תביא הוכחה לנתון ממש אבל ממש הזוי שהבאת כאן, כי סתם להשמיץ זה מאוד קל אבל כשמבקשים ממך להוכיח את מה שאתה אומר רוב האנשים פתאום מתנדפים, מניסיון...אז הנה, בוא, אם אתה טוען ככה - תראה אסמכתאות רציניות למה שאתה אומר - ולא, מאמר של גדעון לוי הוא ל-א אסמכתא רצינית.

או עובדים בכלל? 

כשאתה מביא נתונים על אחוז המורים ביו"ש תבדוק גם כמה מהמורים בבתיה"ס הדתיים באזור המרכז, בירושלים ובבאר שבע הם מיו"ש (רמז: הרבה. ואם הם לא היו מורים או לא היו גרים ביו"ש עדיין היה צריך שמישהו ילמד בבתיה"ס האלה). 

וגם עליהם היית יכול להלין באופן דומה.

מי אמר שלא כדאי להתחתן בצבא?

בס"ד

יש קטגוריות שונות בתשמ"ש וכמות הכסף משתנה ביניהם.

אנחנו קיבלנו בערך 3,200 ש"ח בחודש עד שגמרתי את השירות.

למידע יותר מפורט אפשר להסתכל באתר של אכ"א http://www.aka.idf.il/Main/haredim/General.aspx?catId=59969

בכל מקרה ממש מומךץ לדבר עם המש"קית ת"ש של הארוס ולעדכן אותה עוד לפני החתונה. בחודש אחרי החתונה תפתחו תיק ת"ש בתל-השומר כדי שתוכלו לקבל את התשמ"ש אפילו אם עוד לא אספתם את כל הטפסים הדרושים. הם אפילו נותנים רטרואקטיבית על שלושה חודשים.

מזל טוב!

|חייל|

מעולם לא שמעתי על משו כזה מהמשקי"ת ת"ש

יכול להיות שרק אצלכם זה היה ככה?

התקציב שלהם פשוט מנופח פי 70 משאר היחידות?

מעניין. על דבר כזה לא שמעתי למרות שיש לי לא מעט חברים שמקבלים תשמ"ש...

החשבון הכלכלי זה הערך הדומננטי ביותר במציאות ?

זה ניסוח מופרז עם ריח רע,ברור שמשאבים שמופנים לצרכים של החברה החרדית ולא מותרות אינן " רצון לחלוב כלכלית את המדינה" אלא רצון לקיים את החברה החרדית, גם אם יש לך ביקורת על צורת הדברים

(האמור נוגע לכל סוגי החיילים הבטלנים בצבא, ודווקא לא לחבר'ה של בינה בירוק. בעיניי כלל החיילים שעושים משהו צריכים לקבל משכורת ראויה)

והשמאלנים שכן מזדהים עם רעיון זה שאני מניח שהם הרוב(אלא שבתקשורת המאזן הפוך),מדובר במהדורה אחרת לחלוטין מהתפיסה הדתית לאומית או התורנית,פער מספיק גדול לענ"ד בשביל לשאול שאלה כזו לפי הפרמטרים שקבעת

יכול להיות שאת מדברת על הכסף שנותנים לפני החגים? לפני החגים זה נכון שכל יחידה מקבלת תקציב מסויים ולפי זה מקבלים יותר או פחות.

לפי מיטב ידיעתי יש קריטריונים ברורים. אנחנו קיבלנו תשמ''ש כי הייתי בהריון וזה הגיע קרוב לחמשת אלפים כולל המשכורת וההוצאות דירה.

תשמ"ש זה לפי כללים של ביטוח לאומי. ממש לא תלוי יחידה. אפילו לא תלוי במש"קית ת"ש (למרות שהיא יכולה להשפיע- למרר לכם את החיים, להקשות, לכתוב סכומים לא נכונים , לא לעזור או יכולה לעגל פינות, להציע הצעות ולקדם את העניין.)

מצד שני- ישנם כספים שאכן תלויי יחידה. וישנם יחידות שמקציבים להם יותר כספים (יחידות שיש בהם יותר נשואים, אנשים מרקעים מתקשים וכו'). זה נתון לשיקול דעתו של הקציני ת"ש והם יכולים להשתמש בזה בהתאם לראות עינם... (זכאות לרהיטים/מוצרי חשמל ועוד כמה פעמים בשנה.)

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז