לדעתי יש קשר, אבל כדאי לשאול קצינת ת"ש

אם היא בשירות לאומי, אתם לא תקבלו תשמ"ש בכלל.

ואם היא בשנה ראשונה או שלישית, אתם תקבלו תשמ"ש נמוך, כך ששוה כבר לקבל שכ"ד + מלגה מהישיבה.

ואין דבר כזה תשמ"ש מלא,

זה צבירה של נקודות שמזכות בתשמ"ש יותר גבוה.

אז אם לא הייתה סיבה מיוחדת מאד, כנראה שהתשמ"ש ה'מלא' שלהם היה פשוט השתתפות בשכ"ד (700-800 ש"ח).

זה השיקול להשאר בישיבה? כסף?

לעניות דעתי (הלא קובעת) יש לבטל לחלוטין את נושא התשמ'ש .
ידע כל אחד שעליו לתרום למדינה תקופה מסויימת (17 עד 36 חודשי שירות, תלוי במסלול) ומכאן והילך - יכלכל את צעדיו בהתאם .

ירצה - יתגייס מיד, ימלא את חובותיו וימשיך בחייו .

ירצה- ידחה את גיוסו ויעסוק בתחומים החשובים בעיניו עד שיתפנה למילוי חובותיו למדינה ולחברה, אך שייקח בחשבון את הנושא הכלכלי אם ירצה להנשא, ולא שייפול לנטל על קופת הציבור .

אדם מחויב בראש ובראשונה להתפרנס ולפרנס את אשתו ומשפחתו, תשמ"ש זה מעט שבמעט ביחס לחייל שלמעשה עובד בצבא 24/7 ומקבל "משכורת" מגוחכת שהיא אפילו לא דמי כיס.

בעלי ואני התחתנו שבעלי היה בצבא...

בהסדר

אני הייתי סטודנטית

והיה לנו כבר ילד אחד...

הגשנו את כל הטפסים , ולקח להם כמעט חצי שנה עד שהתחלנו לראות משהו.

ובמשך החצי שנה הזאת חיינו בסיוט.

אני לא עובדת, סטודנטית

בעלי אברך בהסדר, ככה שגם אם הוא רצה לעבוד זה היה אסור.

וככה....

אין הכנסה...

חיים המאויר

ונכנסים לחובות.

היום, ב"ה שנינו עובדים, ויצאנו מכל התסבוכת הזאת.

אבל לא הייתי מאחלת את זה לאף אחד.

זה לא שאסור לקבל מלגת אברכות.

זה לא שלא מגיעה לחיילים משכורת - אולי יותר גבוהה ממה שיש היום, אולי אפילו פי 10.

זה שבמשפט "ואם היא בשנה ... שווה כבר לקבל שכ"ד + מלגה מהישיבה" נשמע שזה השיקול העיקרי להכריע אם ללמוד בישיבה או לצאת לצבא.

נעזוב שניה את הצבא. הרבה יותר חשובה לי התורה -

מישהי באמת רוצה שהאיש שלה ישב בישיבה (נניח שידחה את הגיוס בשנתיים כדי שהיא תספיק לסיים שירות ולהגיע לשנה שניה לימודים ולקבל תשמ"ש גבוה) בגלל שקשה להם להסתדר בצבא בלי המלגה של הישיבה? שהבעל שלה יהיה במקום פיזי שפחות מתאים כרגע למקום הנפשי שלו שאולי מחפש כבר לצאת, שאולי לתא המשפחתי נכון להתגייס כבר, אבל בגלל המלגה זה לא יקרה?

גם אם אין ברירה מסיבות כלכליות (נניח..) - לקרוא לזה "עדיף כבר ש.." בכזו "זריקה" של מילים זה זלזול. בדרך שבה אנשים מקבלים החלטות אחראיות על מסלול החיים שלהם.

שקלים לחברת חשמל.

זה הכל

את כספי משלם המיסים הישראלי, בהשתמשם בחשמל בחינם.

וכמו שאמר יפתח רונטל - אם אתה, אלעד, לא היית משלם שנה חשבון חשמל - מזמן היו סוגרים לך את השאלטר.

אגב, גם ניסן סלומינסקי באמת התייחס לטענות שבהתנחלויות מקבלים יותר כסף פר אדם ודוחה אותם מכל וכל, ומראה איך בישובים כמו ראש פינה ומצפה רמון, כל אדם מקבל יותר מתושבי ההתנחלויות, וכו' וכו'...

אם כל תושבי יש"ע היו גרים בערים לא היה צורך במורים וגננות לילדים שלהם, וביישובים בתוך הקו הירוק אין עובדי מועצה, מזכירי יישוב ורכזי נוער. 

הדבר היחיד ששונה ביו"ש זה תקציב הביטחון, שגם הוא היה גבוה יותר במקומות אחרים אם יישובי יו"ש לא היו קיימים (הרי מישהו יהיה ליד הגבול, גם אם הגבול רחב וגם אם הוא מצומצם). 

ידעתי שסתם יפתחו נגיד 15 גנים ל30 ילדי יישוב מסויים, סתם שיהיה להם כיף ויהיו להם 15 גננות גננת על כל 2 ילדים...

וכמובן, בעיר כמו ירושלים אין בכלל עובדי מועצה - כלום. נאדה. העיר עובדת על ריק. מתחזקת את עצמה. גם רכזי שכונות ומרכזים קהילתיים - מה פתאום שיהיה בערים, הם לא צריכים את זה...

גם עובדי ניקיון לא צריך בערים - הרי ערים לא מתלכלכות אף פעם. 

בקיצור, תרשה לי - פחחחח.....

קצת קשה להודות בכך שבפועל ניסן סלומינסקי יודע יותר ממך וכאשר הוא מראה לך מקומות רבים בנגב ובגליל שבהחלט עוקפים בצורה משמעותית את התיקצוב ביישובים בגודל דומה שיו"ש - אז מנסים למצוא מתחת לבלטות תירוצים למה זה לא נכון. סורי, כבר לא עובד...

אגב - איפה הכסף? אני מעדיף שישלמו לחיילים מאשר שישלמו נניח, לתיאטרון. חיילים זה יותר חשוב. 

אגב נוסף - אותו אדם שלא גומר את החודש - אם לא היו לו את החיילים שלנו, גם בסיכוי גבוה הרבה יותר מהיום, לא היה גומר את שנתו וד"ל...

אתה טוען כאן שמעל ל1200 מתושבי בית אל (שהרי במשפחה יש גבר ואישה שעובדים, לרוב) - עובדים בשירות הציבורי?

בעפרה גרים מעל 3500 תושבים, שהם כ750 משפחות - אתה טוען שמעל ל750 מתושבי עפרה עובדים בשירות הציבורי שקשור לעפרה? (אני יכול להגיד לך שלא, בתור אחד שקשור היטב לעפרה)

באיתמר גרים מעל 200 משפחות בערך - אתה טוען שמעל ל200 תושבי איתמר עובדים בשירות הציבורי שקשור לאיתמר?

אני יכול להמשיך עד מחר - אבל האם אתה ב-א-מ-ת מאמין במה שאמרת? אם כן, במחילה, תביא הוכחה לנתון ממש אבל ממש הזוי שהבאת כאן, כי סתם להשמיץ זה מאוד קל אבל כשמבקשים ממך להוכיח את מה שאתה אומר רוב האנשים פתאום מתנדפים, מניסיון...אז הנה, בוא, אם אתה טוען ככה - תראה אסמכתאות רציניות למה שאתה אומר - ולא, מאמר של גדעון לוי הוא ל-א אסמכתא רצינית.

או עובדים בכלל? 

כשאתה מביא נתונים על אחוז המורים ביו"ש תבדוק גם כמה מהמורים בבתיה"ס הדתיים באזור המרכז, בירושלים ובבאר שבע הם מיו"ש (רמז: הרבה. ואם הם לא היו מורים או לא היו גרים ביו"ש עדיין היה צריך שמישהו ילמד בבתיה"ס האלה). 

וגם עליהם היית יכול להלין באופן דומה.

מי אמר שלא כדאי להתחתן בצבא?

בס"ד

יש קטגוריות שונות בתשמ"ש וכמות הכסף משתנה ביניהם.

אנחנו קיבלנו בערך 3,200 ש"ח בחודש עד שגמרתי את השירות.

למידע יותר מפורט אפשר להסתכל באתר של אכ"א http://www.aka.idf.il/Main/haredim/General.aspx?catId=59969

בכל מקרה ממש מומךץ לדבר עם המש"קית ת"ש של הארוס ולעדכן אותה עוד לפני החתונה. בחודש אחרי החתונה תפתחו תיק ת"ש בתל-השומר כדי שתוכלו לקבל את התשמ"ש אפילו אם עוד לא אספתם את כל הטפסים הדרושים. הם אפילו נותנים רטרואקטיבית על שלושה חודשים.

מזל טוב!

|חייל|

מעולם לא שמעתי על משו כזה מהמשקי"ת ת"ש

יכול להיות שרק אצלכם זה היה ככה?

התקציב שלהם פשוט מנופח פי 70 משאר היחידות?

מעניין. על דבר כזה לא שמעתי למרות שיש לי לא מעט חברים שמקבלים תשמ"ש...

החשבון הכלכלי זה הערך הדומננטי ביותר במציאות ?

זה ניסוח מופרז עם ריח רע,ברור שמשאבים שמופנים לצרכים של החברה החרדית ולא מותרות אינן " רצון לחלוב כלכלית את המדינה" אלא רצון לקיים את החברה החרדית, גם אם יש לך ביקורת על צורת הדברים

(האמור נוגע לכל סוגי החיילים הבטלנים בצבא, ודווקא לא לחבר'ה של בינה בירוק. בעיניי כלל החיילים שעושים משהו צריכים לקבל משכורת ראויה)

והשמאלנים שכן מזדהים עם רעיון זה שאני מניח שהם הרוב(אלא שבתקשורת המאזן הפוך),מדובר במהדורה אחרת לחלוטין מהתפיסה הדתית לאומית או התורנית,פער מספיק גדול לענ"ד בשביל לשאול שאלה כזו לפי הפרמטרים שקבעת

יכול להיות שאת מדברת על הכסף שנותנים לפני החגים? לפני החגים זה נכון שכל יחידה מקבלת תקציב מסויים ולפי זה מקבלים יותר או פחות.

לפי מיטב ידיעתי יש קריטריונים ברורים. אנחנו קיבלנו תשמ''ש כי הייתי בהריון וזה הגיע קרוב לחמשת אלפים כולל המשכורת וההוצאות דירה.

תשמ"ש זה לפי כללים של ביטוח לאומי. ממש לא תלוי יחידה. אפילו לא תלוי במש"קית ת"ש (למרות שהיא יכולה להשפיע- למרר לכם את החיים, להקשות, לכתוב סכומים לא נכונים , לא לעזור או יכולה לעגל פינות, להציע הצעות ולקדם את העניין.)

מצד שני- ישנם כספים שאכן תלויי יחידה. וישנם יחידות שמקציבים להם יותר כספים (יחידות שיש בהם יותר נשואים, אנשים מרקעים מתקשים וכו'). זה נתון לשיקול דעתו של הקציני ת"ש והם יכולים להשתמש בזה בהתאם לראות עינם... (זכאות לרהיטים/מוצרי חשמל ועוד כמה פעמים בשנה.)

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳