מצד שני תנסי להבין.. הוא רוצה לשמור משהו פרטי שלכם..

מה שכן- גם אצלנו זה היה ככה. עד שהוא די הבין שהוא לא יוכל להתמודד עם הסבל שלי לבד ואז סיפרנו להורים כדי שגם הם יתמכו.. אז ברור שאני לא מאחלת לך שתסבלי כמוני, אבל מאוד הגיוני שיום אחד זה פשוט יגיע ממנו. נגיד שתהיו שם בשבת ואז הוא יגיד לך כזה בסוד- אולי בעצם כן נספר? כי כבר לא יוכל לעמוד בזה לבד וירצה עוד שות]פים בשמחה.. מאוד הגיוני. 

ואויל באמת כדאי לחכות לפחות אחרי האו"ס הראשון כדי לספר באמת רק אחרי שרואים שההריון תקין בתוך הרחם ויש דופק..

אצלי היה כך, לא יכולתי להרשות לעצמי לא לומר כלום, היא הייתה נפגעת כל כך.

אז כשהיא התקשרה ושאלה שאלה סתמית מה חדש? עניתי בעלי לא רוצה שאספר מה חדש.

היא הבינה, נשמה לרווחה, (חיכינו די הרבה) ולא דיברה על כך יותר מילה, עד למועד שסיפרנו בהסכמה.

ידעו על המצב ויתמכו כמה שצריך..

אולי זה יעזור לו לספר, הוא הרי רוצה שיהיה לך טוב ויעזור לו גם לבור את התקופה הזו כשיהיה עוד מישו שתומך (מנסיון)

בהצלחה רבה רבה והחלטה נכונה ורגועה

אני ממש רוצה כבר לספר 

ואני פוחדת מהתגובה של אמא שלי אם נספר רק בחודש שלישי..

וחוצמזה שיש לי הרגשה שהיא כבר הבינה מכל השאלות שהיא שואלת עליי כל הזמן...

מצב מעצבן..

אם את רוצה לספר להוריך, ספרי. אם לא, אז לא. לא אהבתי את זה שאת "פוחדת מהתגובה של אמא" שלך. את צריכה לספר לה רק אם את מרגישה צורך לשתף אותה. לא מפני שאת מפחדת... בעלך, מצדו, אסור לו לאסור עליך לספר מה שאת רוצה לספר למי שאת רוצה לספר. זה לא משהו שהולך לפגוע בו. לקלקל את תוכניותיו או להוציא לו שם רע.

מנהג של הסתרה מול כבוד הורים-מצווה מהתורה!!

ואפשר לדעת מה עם ההריון.

יש כאלה שלא רוצים לומר עד חודש שלישי מפחד שאם יקרה משהו להריון.

מחודש שלישי טוענים שההריון יותר יציב.

אני מאמינה שאם את באה לבקר ואת בהריון היא תחשוד. אני נגיד מיד קולטת על אחיותי/גיסותי ואני מחכה בשקט עד שהם יספרו, מי שכבר עברה הריון יודעת כבר להבחין עוד לפני שיוצאת בטן.

תני לאמא שלך לחשוד ותגידי לבעלך שלא סיפרת , היא מיד עלתה על זה.

כך יצא שלא סיפרת ......... והיא יודעת

תאמת היתי מספרת בלי לשאול אותו. בכלל לא הייתי מגיעה למצב לשאול אם מסכים שאספר לאמא שלי

ואם יש לך עצירות את גם צריכה אישור ממנו לספר לאמא שלך?? באמת נראה שאת תספרי לאמא שלך זה ברור , ככל אבל שתדברי על זה הוא בטח יתנגד, כמו שאמרתי תנסי לרמוז כשאת לבד בלעדיו וזהו.

אני ממליצה לכם לפתוח את זה ולדבר,

יש דברים שבלתי אפשרי מבחיתנך? תציבי אותם בכל הכבוד הראוי, ותבקשי שיהיה שותף בהחלטה כן להגיד מוקדם להורים.

אל תדאגי... תני לטבע לעשות את שלו... אמא שלך כבר תבין בעצמה!!!!!!!!!

להבין מה הסיבה- למה הוא לא רוצה..

אצלינו זה היה מוסכם בינינו שעד שלא רואים שהכול בסדר בא"ס ראשון לא נספר כדי שנוכל להתארגן על עצמנו עם המצב.

לפעמם כשמבינים את הסיבה יותר קל לבוא לקראת השני...

ועוד משהו, אמרת שככה הדריך אותו? מי זה האיש הזה ש'הדריך אותו'?

לאף אחד אין זכות להתערב לכם בזוגיות ובעיקר בדברים כאלו בהם אין שום הלכה/מנהג בנושא

זה משהו ביניכם בלבד ולא צריך להקשיב להמלצות של אף אחד

בהריון האחרון הייתי זקוקה לתמיכה מאמא שלי וסיפרתי לה מיד ולמשפחה שלו סיפרנו רק בחודש שישי

אולי תשיגו פשרה שמספרים לאמא שלך בשבוע 10 ולהורים שלו בשבוע 14

תכבדי אותו ותתאפקי...

את תראי שהזמן יעבור לך כל כך מהר... 

וזה בהחלט גם עניין שלו.

את מזכירה את ההיא מהבדיחה שביקשה שיקומו עבורה באוטובוס, כי היא נכנסה בלילה הקודם להריון.

סבלנות !!!

רש"י מסביר על ההריון הראשון של הגר - שהפילה אותו, בגלל עין הרע שנתנה בה שרה. ורק לאחר מכן הרתה עם ישמעאל.

הרבי מליובביץ' זצ"ל נהג לומר - שלא לספר עד חודש חמישי.

את התחתנת עם האיש שלך - ולהורים שלך יהיו הרבה שנים מאושרות עם הנכד/ה. גם אם תחכי יותר מלילה אחד.

"וכשתתעבר בשעה טובה ומוצלחת לא תפרסם על דבר זה מלבד להקרובים ביותר עד שתיכנס לחודש החמישי לעיבורה"

מלקט ניצוצות, מיהם לדעתך הקרובים לה ביותר אם לא ההורים?

בטח יודע הוראת כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר ש"עד שתכנס לחודש החמישי לא תפרסם על דרך זה". וכמובן הדיוק בהנוגע לפרסום, מה שאין כן באמירה להקרובים ביותר ולא ע"ד פרסום . . .

אם הרב שלו הדריך אותו, אולי יש מצב לדבר עם הרב?

רבנים לא עשויים מאבן.

א. למי זה יותר חשוב? לאדם זר [אפילו הוא רב] או לסבים לעתיד? [בני בנים כבנים !].

ב. מה יקרה אם תספרי להוריך ? אם הוא לא רוצה לספר להוריו, אז שלא יספר. לא ברור לי למה את צריכה את רשותו לספר משהו להוריך.

אני מקווה שזה לא מפני שהוא רוצה להפריד בינך לבין הוריך. יש בעלים מתעללים שעושים כל מה שהם יכולים כדי להפריד בין האישה שלהם ובין הוריה, חברותיה, משפחתה המורחבת, בקיצור -- כל מערכת התמיכה שלה.

בעלי מאוד מאוד אוהב את ההורים שלי ואת המשפחה שלי

ברור שהוא לא סיפר לו את זה

ותפסיקו עם הנבואות הרעות של בחילות וצרבות.

בעזרת ה' יהיה לך הריון קליל, בריא וכיפי,

מאחלת לך לשתף בשמחה את הוריכם.

לא מבינה את ההוראה לא לשתף את ההורים. למה לא לשמח אותם???

ולהיפך, אם חלילה משהו יהיה לא תקין אז אדרבה שידעו ויהיו אתכם.

וההריון הזה יצליח- ואכן כך היה!!! (וזה אחרי הסטוריה מכובדת של הפלות)

אם את צריכה לקבל תמיכה, ואפילו רק תמיכה נפשית מאמא שלך, תגידי לבעלך את זה והוא יסכים.

אם נראה לך שבכל זאת יתנגד, אפשר בקלות לרמוז משהו קטן, ואז האמא כבר תדע לזהות שזה הריון.

לדוגמא, לדבר על ריח של משהו שמפריע לך , או שיש לך בחילה וכדומה. בהצלחה

היא חושדת...

ועם כל זה אני לא באה להציע דרך פעולה. אני מבינה את שניכם...

הרב אמר לא לספר כהנחייה ? כפסק הלכה?

לא נראה...

זה נכון שבעיקרון לא כדאי לספר לפני סוף השליש הראשון שהוא הקריטי ביותר,
אבל להורים זה משהו אחר...
אצלנו הרבנים מחנכים בוודאי שלספר להורים בהתחלה, זה משמח אותם וזה לפעמים גם מרגיע אותם (בד"כ הריון ראשון תמיד יש יותר מתח) [אא"כ באופן ספציפי יש בעיות עם ההורים ויש לשקול כל מקרה לגופו אבל אם אין אז למה לא..]
אין חשש חלילה של עין הרע.

הבעיה פה זה שהבעל לא רוצה והאישה כן,
למה שלא תשאלו את הרב שוב ותגידו שהאישה רוצה...
קשה לי להאמין שהרב יתנגד
וכדאי לדבר על הדברים ביחד - ליצור שיח משותף שבו הבעל יהיה מודע לרגשות של אשתו וגם האישה תהיה מודעת לרגשות של הבעל ולא לקבל כמובן מאליו שהאישה צודקת - בסוף זה צריכה להיות החלטה משותפת...

בהצלחה וסייעתא דשמיא

שיודעים בודאות שהכל בסדר ורק אז מספרים

אבל מספרים בתחילת חודש שלישי (מכירה כמה שנוהגים כך)

בכל אופן -

אולי תסבירי לו כמה זה חשוב-חשוב לך לשתף את אמא?

בכל זאת... הריון ראשון...

אולי שישאל את הרב אם רק לאמא את יכולה לספר?

סה"כ זו לא הלכה, אז מן הסתם אין בעיה להתגמש אם זה חשוב לך.

(במאמר מוסגר:

לגברים יש לעתים נטיה לקבל הכל בצורה מאוד "ריאלית", הגיונית ולפעמים קצת עם הראש בקיר-

הרב אמר, זהו. ואולי בכלל הרב אמר "רצוי לא לספר"? ולא "אסור לספר"?)

והחלטנו ביחד שנחכה עוד 3 שבועות (סוף חודש שני) ואז נספר

בהצלחה והרבה הנאה.

מאוד מזדהה עם הקושי ואולי הבלבול שהיה לך (הוא יגיד לי מה לספר או לא להוריי ? מול ההבנה שלא מדובר במשהו פרטי שלך אלא של שניכם כאחד)

ובעזרת ה' אני מקווה שתסכימי איתי במבט לאחור שזה שהיתה תקופה שבה היה לכם סוד משותף, רק שניכם מול כל העולם - זה מחזק ובונה את הקשר הזוגי. 

חוכמת נשים בנתה ביתה.... את צריכה לראות את התמונה בצורה מלאה ורחבה ומשם לפעול. באמת לנו בתור נשים זה ממש לא נשמע הגיוני ובמיוחד שרוצים לדבר על זה...

אז אני חושבת שתחילה תנסי להבין מאיפה זה מגיע אצלו ומשם תפעלי.

1. הרב אמר!דעת תורה וזה בשבילו כישלון כי עליו מונחת האחריות של התורה.

2. אמרו לו את זה כי יש עניין שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין ומבחינת הגמרא עד 3 חודשיים ההריון עדין לא וודאי.

3. הוא כ"כ שמח בזה שהוא מפחד על זה. ומזה! שכולם יודעים זה הופך להיות יותר ממשי וזה ממש מלחיץ את הגברים.

אבל כל זה השערות תגיעי אל ליבו, דברי איתו על המקום הנפשי שלך בסיפור, יהיה לו קשה להבין כי גבר לעולם לא יבין אישה בהריון כי בחיים הוא לא היה ולא יהיה בהריון!

ואולי יש מקום שאת תשתפי אנשים ספצייפים שאת רוצה ויעשו לך טוב עד סוף השליש הראשון.

ואם את ממש מסוגלת אולי תקחי את זה להזדמנות לצמיחה זוגית ובאמת תשמרי את זה בניכם אבל תייסדו כללים לכך שהוא חייב להיות אוזן קשבת, שותף ונוכח במה שעובר עליו על אף הקושי והפערים העצומים שיש בניכם מעצם זה שאתם מינים שונים בעולם.

אנחנו עכשיו בהריון שלישי עברתי את זה מס' פעמייםובסופו של דבר רק טוב יוצא מזה... צריך ללמוד עם מי אנחנו חיים ולא עם מה אנחנו רוצים לחיות...

בהצלחה!ובשעה טובה!

מכבד הורים. בסוף שלישי מקובל לספר לכולם, אז לא לתת להורים קדימה? ואיך יעזרו? ולמה לא לשמח? ומי זה הרב שנותן הדרכה כזו? וזה גם לא פסק הלכה-שישאל עוד רבנים. זה לא פייר להכביד עלייך בזמן שאת זקוקה להורים. אם הוא רוצה, תספרו להורים שלו יותר מאוחר. האנרגיה שמוציאים על ההסתרה מההורים פשוט לא שווה את זה. בשעה טובה!!!

ממליצה לך לא לגלות בינתיים. חכי שהבדיקות הראשונות יהיו תקינות בעזרת השם

העצות שניתנו לך פה בחלקן רדודות ושטחיות לטעמי. תשובות של שליפה מהבטן לא מהראש.

הבה ונשאל: מה יקרה אם אבא ואמא לא יידעו ברגע הראשון ? זה ענין אינטימי שלכם !!
שום דבר לא יקרה אם ההורים יידעו את זה כשאתם בשבוע הרביעי או השישי להריון. יש להם עוד 7-8 חודשים ללוות אתכם זה די והותר. אז מה הבעירה לרוץ לספר על התקופה הקשה שיש לכם לעבור כמו שכתבה מישהיא.? (זה גם משדר להורים אי דחיפת אף בעתיד יתר על המידה, למי שזקוק לזה כמובן)
יש לדברים גם היבט אחר: נניח (חו"ח) שיש תקלה וההריון לא מחזיק עד השבוע השישי ? ישנם כאלה שמייד ישתפו את ההורים בחפשם תמיכה בתוך מצב הלחץ, וישנם כאלה שלמרות שהם מתמודדים יפה עם המצב, ההורים הם שיהיו בלחץ. האם זה טוב להם ?
אז כל היום טלפונים ודיווחים וכן ולא, ועצות שצריכים/לא צריכים - התקשקשות סביב השעון יומם ולילה שלא עוזרת לאף אחד מלבד לחברות הסלולר.
כלומר גם להכנסת רעש לסביבה מוקדם מדי יש מחיר. לפחות במקרה הזה - יש היגיון בדברי הרב. 

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...