אבל זה ממש ממש קורה..

אני בטעות גילית לאמא שלי

אולי כדאי לבקש ממי ששמע לשמור ממש ממש בסוד כי אתם עוד לא בטוחים ויכול מאוד להיות שתהיה טעות,

וגם אם לא אז לבקש לשמור בסוד כי זה מאוד מאוד חשוב לכם.

ועוד דבר מאז שזה קר לי אני מקפידה לדבר על ה"עובר", לא תינוק, לא תינוקת פשוט עובר שגדל לי בתוך בטן (כמובן שעם בעלי אנחנו מדברים עיה בתור תינוקת)

ודבר שלישי אולי כבר לא להפעם אלא לפעם הבאה, כדאי לתת לעובר שם בטן.. זה מצחיק וחמוד וככה כשמדברים עליו אפחד לא יכול לזהות מזה (לשלי קוראים מושיקו עוד מלפני שידענו מזה וזה פשוט נשאר ככה גם אחרי שגילינו שזו בת)

בהצלחה רבה רבה בהמשך ההריון..

דיברנו בלשון זכר,התינוק..אבל כשהוא אמר את זה זה כבר מובן מה זה..

ואנו לא רוצים לבקש מהם לשמור על זה בסוד,כי לא בטוח שהאחים הבינו מה זה,

רק ההורים שלי.

ואמא שלי אמרה לאחת האחיות משהו ישמע כאילו דיברנו על תינוקת של מישהו אחר..

בקיצור אם נגיד להם את זה הם ידעו בוודאות..

תגידי אנחנו סתם רוצים לבלבל אותכם וזה יהיה הפתעה

בכונה אנחנו כל הזמן אומרים משהוא אחר

בקיצור-אל תחזקי את הפליטת פה שהוא עשה .

נראה לי אפילו לא להעלות על השפתיים, זו פגיעה מאוד חזקה.

טעה,קשה, מאכזב.

תמיד יש הזדמנות שניה.

וגם עד שיש משהו שנשאר סוד רק בין שנינו זה מבאס שעוד אנשים יודעים.

ובלי קשר הייתי רגילה שאנשים לא מספרים..

ואני ממש הייתי קנאית על זה שלא מגלים. וזה נפלט לו כשכל המשפחה היתה בסעודת שבת. ואני כמעט בכיתי מרוב עצבים מול כל המשפחה.

ואז עברו יומיים שלוש והחלטתי להפסיק להתבאס מזה, כי זה כבר קרה..

והחלטתי לשמוח שהוא גילה.. כי באמת יש בזה משהו שזה הרבה יותר מקל שלא צריך כל הזמן להסתיר, ולחשוב איך מדברים..

ובסופו של דבר באמת נהנהתי מזה.. סיפרנו גם לצד שלי, והכל נהיה משוחרר יותר.

אני יודעת שזה קשה! את לא מבינה כמה אני לא רציתי לספר. בהתחלה חשבתי שאני לעולם לא אצליח לסלוח על זה לבעלי..

אזה באמת קשה, אבל חבל להתבאס על זה.. 

תנסי לשמוח במצב החדש...

מבינה אותך מאוד, ודווקא מתוך זה אני כותבת לך..

הריון קל!

אבל רוצה לומר קול קצת אחר..

ברור שזה הכי כיף שזה סוד, מהרבה סיבות.

ובטעות- בעלך אמר מה זה. בטעות הוא לא רצה לגלות את הסוד שלכם.

וכן, יכול להיות שזה קורה לו הרבה פעמים בחיים, בטעות נפלט לו..

אבל להגיד לו שיותר הוא לא ידע, או לנסות לפתור בעצמך את הבעיה שאת הגדרת שיש לו- שהוא פולט דברים-

אולי זה קצת פוגע. קצת יותר מידי.

מה שחשוב- שב"ה אתם שמחים. שאת בהריון. שיש לכם שם תינוקת מתוקה.

נכון, אז יודעים. אבל אמירה כמו שאמרת לו היא יכולה כ"כ כ"כ לפגוע.

הוא בסה"כ טעה. קורה.

כולנו טועים מידי פעם. כל אחד והחולשות שלו..

ובכלל זה לא התפקיד שלך לדאוג שלא יפלטו לו דברים מהפה (כמו שכתבת בסוף), זה הוא, ןאם הוא רוצה לתקן את זה- ברור שאת יכולה לעזור. אבל זה לא ילד שלך שאת בוחרת איזה תכונה שלו ומחליטה שהיא צריכה להשתנות..

ב"ה, הוא הבעל שלך, ועם כל יתרונותיו- יש לו גם את החיסרון הזה..

חבל שזה יבאס לכם את המשך ההריון.

למרות שאני מאד מבינה א הבאסה שלך.. כ"כ כיף לעשות הפתעה לכולם ולהנות בינתיים רק אנחנו מהסוד שלנו..

יש כל כך הרבה אור וטוב בהריון- שהחיסרון הזה נשכח...

מקווה שלא פגעתי. אם כן- סליחה ממש.

כי יש פעמים שזה דברים הרבה יותר לא נעימים.

אני עם צירים מוקדמים במהלך ההריון ואחת הסיבות זה בגלל קיום יחסים.

לכן בינתיים ההמלצה של הרופאה היא להימנע מקיום יחסים.

ואז היתה פעם שהיינו אצל ההורים שלי ובעלי אמר להם בהקשר לאיזה משהו,

שהרופאה אמרה שלא נוכל לעשות משהו מסויים ושאלה איך זה יהיה בשבילו?

אז הוא אמר שהוא מוכן לעשות הכל בשביל שיהיה לנו טוב.

ואני מניחה שרוב הסיכויים שהם הבינו במה מדובר וזה יוצר הרגשה בכל לא נעימה..

ולכן זה כל כך מפריע לי שהוא פולט דברים,

כי פעם זה לספר לאמא שלו שיש לי פצע בנרתיק, ופעם זה להגיד למישהו כמה משכורת הוא מקבל

וזה מגיע לחוסר פרטיות.

את ממש צודקת..

מבינה אותך.

אולי שווה לדבר איתו על זה?

לא במקום מאשים, אלא משתף.

לא לעשות לו ניתוח אופי, אלא להגיד איך את רואה את זה.

לדוגמא-

לפעמים אני מרגישה שדברים שהם אישיים ופרטיים לנו כבר יוצאים מהמקום הפרטי שלי שנינו. לדג[וג'...

וזה לא נעים לי..

הבעיה שכל פעם זה קורה בנושא אחר.

לדוג' כשאמרתי לו שלא נעים לי שהוא מספר לאמא שלו שיש לי פצע בנרתיק,

אז הוא הבין והפסיק לספר לה דברים כאלה.

אבל זה קורה כל פעם משהו אחר, לפעמים אפילו סתם דברים שהפריעו לי בבית והוא סיפר את זה לאנשים,

לא מתוך כוונה רעה..אבל אותי זה ממש פידח.

לכן אני מרגישה מתוסכלת כי כל פעם זה  משהו אחר שהוא אומר

ולא תמיד הוא שם לב שזה מפריע לי.

בעלי גם כזה. זה אופי כזה שהוא לא הכי מבין מה בעיה לספר ומה לא. הרבה פעמים יצא שהוא רצז או אמר במפורש לאמא שלו או מישהו אחר דברים שלי התחשק לקבור את עצמי או יותר גרוע למשל דיברנו שלא מספרים על בעיה בריאותית מסוימת של אחד הילדים לסבתא שלו שלא תדאג סתם כי זה באמת היה משהו קטן ואז הוא אמר לה בטלפון משהו בסגנון של "אפשר להגיד שכולנו פחות או יותר בסדר" כשהיא שאלהאיך כולם מרגישים והייתי צריכה להסביר לו ולדבר איתו בשביל שיבין שזה מאבד את העניין של הלא לספר כי זה רק הדאיג יותר. אותו דבר היה כשהייתי בשמירה ובמקום להגיד לאמא שלו שהכל בסדר (כי לקחנו עוזרת והוא עזר והסתדרנו) הוא אמר שאני לא כ"כ מרגישה טוב וצריכה לנוח הרבה וכאלה.

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...

כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...

(לא מדברת עלייך אלא בכללי)

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).