את אומרת שהיה צריך להיפגש שוב כדי לחתוך או בטלפון?

או שאת חושבת שההחלטה על לחתוך היתה לפני הפגישה?

אני לא יודעת מה היה המקרה ומתי התקבלה ההחלטה, אבל כששמעתי על המקרה הזה נותרתי ללא מילים...

אני חושבת שאחרי שנפגשים פעמיים שלוש נוצר איזה שהוא קשר מתקדם ואחרי שנוצר קשר כזה זו לא הדרך לחתוך....

את אומרת שצריך להיפגש שוב כדי לחתוך.

השאלה מה היית אומרת אם מישהו היה קובע פגישה רק בשביל להגיד שזה לא מתאים - נראה לך מתאים?!

זה תמיד מגעיל ולא נעים, אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים לבחור את מי שאנחנו עומדים לחיות איתו, לא עוד מלפפון בשוק שאפשר להגיד ניקח אותו בכל מקרה, לא יזיק.

סליחה אם אני בוטה, אבל אני בטוח שזה היה קשה לצד שחתך ואני מאמין שבוודאי שלא הייתה פה כוונה לפגוע (ואולי אפילו להפך, למזער את הפגיעה).

אבל יש גם עניין של מוסריות ודרך ארץ

קבעת פגישה מכל סיבה שהיא- סיים אותה בצורה ראויה.

יש עוד צד, שהגיע, טרח, אולי אפילו ביטל כמה דברים שביום יום הרגיל לא היה מוותר עליהם

לא רוצה לתת לה לשגות באשליות? אל תאריך בפגישה

האם גם באמצע ראיון עבודה, במידה והיה מתברר לך שלא מתאים היית קמה ועוזבת?

אנשים, אל תשכחו שפגישות זו המטרה- לדעת או להבין אם אני והוא/היא מתאימים....

זה לא אמור לפגוע.

תחשבו אם זה היה הפוך- אתם מרגישים שמיציתם את "הבדיקה" והחלטתם בתוככם שזה לא.

אז בסוף הפגישה כדאי לדבר על זה בצורה יפה ומכובדת ולא פוגעת או מעליבה את הצד השני.

אם עושים את זה בצורה "פיוסית"- זה טוב ואפילו מעולה.

זה שנפגשת ל4 פגישות- זה עדיין לא מוביל לחתונה בהכרח.

*לילך*, כשתחשבי על זה מהצד שלך, זה יראה לך פחות נורא.

במיוחד כשלא נעים לך למשוך את הקשר ולתת לבן אדם השני לצפות.

עשו לי את זה.

זו הצורה הכי הכי פוגעת להיפרד.

זו גם (לדעתי) הונאת דברים רצינית.

רק מהשוק לקח לי זמן להתאושש, אפילו לא הצלחתי להכניס בו כמו שצריך

קצת דרך ארץ...

ונתן עוד הזדמנות והבין שאכן מה שהרגיש וחשב מראש אכן נכון והקשר לא מתאים לו,

למה למרוח אותך???

לא נעים אף פעם הלא.

לבין לחתוך בטלפון אחרי שהפגישה נגמרת.

אפשר לשוחח על זה תוך כדי הפגישה ולהגיע למסקנה יחד ולאמר את מה שחושבים,

אבל זה גם מאוד פוגע ויכול לבוא רק כשיש קשר משמעותי ודיבור מספיק לשוחח על 

זה בפגישה.

אם לשני יש ציפיות מסויימות, הפגישה זורמת כרגיל ופתאום בסופה חותכים-

זה תופס את האדם לא מוכן ויותר פוגע מאשר חיתוך רגיל.

האמיני לי, אם הבחור שעשה לי את זה היה חותך בטלפון, זה לא היה פוגע בי

באותה מידה שזה פגע בי אז כשנפרדנו לשלום בסוף פגישה ואז פתאום הוא הנחית עלי.

זה תפס אותי לא מוכנה ולא ידעתי איך להגיב

(שלא לדבר על זה שלא היה לי נעים לעכב אותו כי הבחור הנחמד מיהר להסעה לחתונה....)

כך שהרגישויות שלנו לא בהכרח אוביקטיביות.

ולשמוע לא זה אף פעם לא נעים.

הכי כדאי זה להמשיך הלאה, לקחת הרבה אוויר ולשאת תפילה שיגיע האחד....

מאחלת לך שבקרוב מאוד.

בס"ד

אז אני הייתי ממליצה בכללי לחכות קצת אחרי הפגישה ולראות אם שינה משהו ולא להחליט מייד בסיומה.

בכל אופן מסכימה עם מי שהזדעזע.

נראה לי ממש לא הוגן.

עדיף שיחכה קצת, לפחות שייראה כאילו הוא באמת חשב על זה ברצינות..

אם לפני הפגישה הוא כבר ידע שהוא רוצה לחתוך אז בכלל לדעתי זה לא בסדר לעשות את זה.

אם נקבעה פגישה למרות כל הספקות, צריך לקיים אותה במתכונתה המקורית- קצת דרך ארץ...

אל תשכחו שיש גם צד שני, שבטוח שהכל בסדר- כי זה המסר שהועבר לו,

ע"י כך שקבעתם פגישה נוספת. ובכלל- טרח והגיע.

ואולי כדאי לתת גם לעצמנו הזדמנות לעכל את הדברים ולהחליט רק בתום הפגישה. 

נכון שמטרת הפגישות לבדוק התאמה, ואם לא מתאים נפרדים, ולכן אין צורך להפגע

אבל גם האופן שבו מסיימים את הקשר חשוב..

אחרת.. ז"א אני יצאתי עם בחור 3 פגישות- הרגשתי שמשהו לא מתאים, אז הגעתי לפגישה שלישית כדי לא לחתוך מיד (בקושי ראיתי את הבנאדם תכלס) ולראות אולי כן יתאים. אחרי הפגישה עשיתי חושבים ראיתי שלא מתאים, התקשרתי וחתכתי. בעדינות ובהחלטיות. אז ממש בסוף הפגישה לא נראה לי יפה כ"כ לעשות את זה. זה קצת לזרוק את הבנאדם מעליך

כל אדם יש לו את מערכת היחסים שלו. וכל אדם מפרש את המציאות אחרת. ואי אפשר לקבוע לזה חוקים. כל נסיון לקבוע חוקים זה להפוך את כל המערכת הזאת יותר יותר מסובכת מורכבת והכי עצוב משחק . לא אמיתית. מערכת של מילים והתנהגויות קבועות מראש. 

דבר שני - 

זה פשוט לא יפה לעשות דבר כזה.. אדם צריך לדעת את הכללים הקיימים - לא של הדייטים\מפגשים. של האנושיות. זה לא אנושי לשקר. לצאת עם בן אדם ולהעמיד פנים ערב שלם זה פשוט לא אנושי. לא שאלה של שייך לא שייך.

דבר שלישי -

טיפ למי שזה כן שייך אליו. להגיע ומיד אחרי הפגישה הראשונית (שלום שלום וכו) להגיד מה עובר עליך. ואז אולי אפשר לשמוע מה הצד השני חושב, ואולי זה ישפיע על ההחלטה שלך. מי יודע. מה' אישה לאיש. ונסתרות דרכי ה'. ואם כבר נסתרות - אז גם אם נחתך איזה קשר גם בו צריך להאמין.

ואחרון -מה זה "אלם". אני מכיר הלם. האם זאת שגאית מקלדת או מילה שאני לא מכיר <ר>.

מלשון אין לי מילים...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳