את אומרת שהיה צריך להיפגש שוב כדי לחתוך או בטלפון?

או שאת חושבת שההחלטה על לחתוך היתה לפני הפגישה?

אני לא יודעת מה היה המקרה ומתי התקבלה ההחלטה, אבל כששמעתי על המקרה הזה נותרתי ללא מילים...

אני חושבת שאחרי שנפגשים פעמיים שלוש נוצר איזה שהוא קשר מתקדם ואחרי שנוצר קשר כזה זו לא הדרך לחתוך....

את אומרת שצריך להיפגש שוב כדי לחתוך.

השאלה מה היית אומרת אם מישהו היה קובע פגישה רק בשביל להגיד שזה לא מתאים - נראה לך מתאים?!

זה תמיד מגעיל ולא נעים, אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים לבחור את מי שאנחנו עומדים לחיות איתו, לא עוד מלפפון בשוק שאפשר להגיד ניקח אותו בכל מקרה, לא יזיק.

סליחה אם אני בוטה, אבל אני בטוח שזה היה קשה לצד שחתך ואני מאמין שבוודאי שלא הייתה פה כוונה לפגוע (ואולי אפילו להפך, למזער את הפגיעה).

אבל יש גם עניין של מוסריות ודרך ארץ

קבעת פגישה מכל סיבה שהיא- סיים אותה בצורה ראויה.

יש עוד צד, שהגיע, טרח, אולי אפילו ביטל כמה דברים שביום יום הרגיל לא היה מוותר עליהם

לא רוצה לתת לה לשגות באשליות? אל תאריך בפגישה

האם גם באמצע ראיון עבודה, במידה והיה מתברר לך שלא מתאים היית קמה ועוזבת?

אנשים, אל תשכחו שפגישות זו המטרה- לדעת או להבין אם אני והוא/היא מתאימים....

זה לא אמור לפגוע.

תחשבו אם זה היה הפוך- אתם מרגישים שמיציתם את "הבדיקה" והחלטתם בתוככם שזה לא.

אז בסוף הפגישה כדאי לדבר על זה בצורה יפה ומכובדת ולא פוגעת או מעליבה את הצד השני.

אם עושים את זה בצורה "פיוסית"- זה טוב ואפילו מעולה.

זה שנפגשת ל4 פגישות- זה עדיין לא מוביל לחתונה בהכרח.

*לילך*, כשתחשבי על זה מהצד שלך, זה יראה לך פחות נורא.

במיוחד כשלא נעים לך למשוך את הקשר ולתת לבן אדם השני לצפות.

עשו לי את זה.

זו הצורה הכי הכי פוגעת להיפרד.

זו גם (לדעתי) הונאת דברים רצינית.

רק מהשוק לקח לי זמן להתאושש, אפילו לא הצלחתי להכניס בו כמו שצריך

קצת דרך ארץ...

ונתן עוד הזדמנות והבין שאכן מה שהרגיש וחשב מראש אכן נכון והקשר לא מתאים לו,

למה למרוח אותך???

לא נעים אף פעם הלא.

לבין לחתוך בטלפון אחרי שהפגישה נגמרת.

אפשר לשוחח על זה תוך כדי הפגישה ולהגיע למסקנה יחד ולאמר את מה שחושבים,

אבל זה גם מאוד פוגע ויכול לבוא רק כשיש קשר משמעותי ודיבור מספיק לשוחח על 

זה בפגישה.

אם לשני יש ציפיות מסויימות, הפגישה זורמת כרגיל ופתאום בסופה חותכים-

זה תופס את האדם לא מוכן ויותר פוגע מאשר חיתוך רגיל.

האמיני לי, אם הבחור שעשה לי את זה היה חותך בטלפון, זה לא היה פוגע בי

באותה מידה שזה פגע בי אז כשנפרדנו לשלום בסוף פגישה ואז פתאום הוא הנחית עלי.

זה תפס אותי לא מוכנה ולא ידעתי איך להגיב

(שלא לדבר על זה שלא היה לי נעים לעכב אותו כי הבחור הנחמד מיהר להסעה לחתונה....)

כך שהרגישויות שלנו לא בהכרח אוביקטיביות.

ולשמוע לא זה אף פעם לא נעים.

הכי כדאי זה להמשיך הלאה, לקחת הרבה אוויר ולשאת תפילה שיגיע האחד....

מאחלת לך שבקרוב מאוד.

בס"ד

אז אני הייתי ממליצה בכללי לחכות קצת אחרי הפגישה ולראות אם שינה משהו ולא להחליט מייד בסיומה.

בכל אופן מסכימה עם מי שהזדעזע.

נראה לי ממש לא הוגן.

עדיף שיחכה קצת, לפחות שייראה כאילו הוא באמת חשב על זה ברצינות..

אם לפני הפגישה הוא כבר ידע שהוא רוצה לחתוך אז בכלל לדעתי זה לא בסדר לעשות את זה.

אם נקבעה פגישה למרות כל הספקות, צריך לקיים אותה במתכונתה המקורית- קצת דרך ארץ...

אל תשכחו שיש גם צד שני, שבטוח שהכל בסדר- כי זה המסר שהועבר לו,

ע"י כך שקבעתם פגישה נוספת. ובכלל- טרח והגיע.

ואולי כדאי לתת גם לעצמנו הזדמנות לעכל את הדברים ולהחליט רק בתום הפגישה. 

נכון שמטרת הפגישות לבדוק התאמה, ואם לא מתאים נפרדים, ולכן אין צורך להפגע

אבל גם האופן שבו מסיימים את הקשר חשוב..

אחרת.. ז"א אני יצאתי עם בחור 3 פגישות- הרגשתי שמשהו לא מתאים, אז הגעתי לפגישה שלישית כדי לא לחתוך מיד (בקושי ראיתי את הבנאדם תכלס) ולראות אולי כן יתאים. אחרי הפגישה עשיתי חושבים ראיתי שלא מתאים, התקשרתי וחתכתי. בעדינות ובהחלטיות. אז ממש בסוף הפגישה לא נראה לי יפה כ"כ לעשות את זה. זה קצת לזרוק את הבנאדם מעליך

כל אדם יש לו את מערכת היחסים שלו. וכל אדם מפרש את המציאות אחרת. ואי אפשר לקבוע לזה חוקים. כל נסיון לקבוע חוקים זה להפוך את כל המערכת הזאת יותר יותר מסובכת מורכבת והכי עצוב משחק . לא אמיתית. מערכת של מילים והתנהגויות קבועות מראש. 

דבר שני - 

זה פשוט לא יפה לעשות דבר כזה.. אדם צריך לדעת את הכללים הקיימים - לא של הדייטים\מפגשים. של האנושיות. זה לא אנושי לשקר. לצאת עם בן אדם ולהעמיד פנים ערב שלם זה פשוט לא אנושי. לא שאלה של שייך לא שייך.

דבר שלישי -

טיפ למי שזה כן שייך אליו. להגיע ומיד אחרי הפגישה הראשונית (שלום שלום וכו) להגיד מה עובר עליך. ואז אולי אפשר לשמוע מה הצד השני חושב, ואולי זה ישפיע על ההחלטה שלך. מי יודע. מה' אישה לאיש. ונסתרות דרכי ה'. ואם כבר נסתרות - אז גם אם נחתך איזה קשר גם בו צריך להאמין.

ואחרון -מה זה "אלם". אני מכיר הלם. האם זאת שגאית מקלדת או מילה שאני לא מכיר <ר>.

מלשון אין לי מילים...

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם