זה הדבר הכי כיף בעולם להתעורר לתוך חיבוק ושוקו במטבח ועוגיות טריות ואנשים שאוהבים אותך.

וואו. האנשה הזאת באמת אוהבת אותי וזה טוב לי בלב.

אני פשוט אשמור לי את ההרגשה הזאת בארנק, בין הרב קו לכרטיס מכבי,

וכשיהיה לי לבד מדי, אני אוכל להציץ בה

ולהיזכר.

וכשפלוני זביונתה בא

הכל נהיה אחרת. 

וזה טוב להתבדח על הבמבה המטופשת שהרגה לנו אותם 

ועל האוהלים בלילות שבת ועל הסטטיסטיקה שנופלת.

ואחר כך זה לוקח כל פעם מחדש כמה ימים להיזכר איך זה להיות עם הכל לבד,

כי לטוב מתרגלים מהר.

וכשעוברת

עיקשת

... כינור

בוכה

שלא אשמע

...

שלי.

עדיין, בינתיים

פופ בוקס בבטן.

פחזניות זה קסם

ישבתי מהופנטת עם האף צמוד לתנור 

והשגחתי עליהן, בדאגה אימהית. ואפילו שרתי להן שירים.

והן יצאו כאלו מושלמות ורכות וטעימות. אני או-ה-בת פחזניות!

אם הייתי רוצה להסביר את זה 

הייתי אומרת שזה כמו רוח.

ושהיא חודרת לתוך הריאות שלי. ולדם ולעצמות

ושאני מרגישה אותה, כי יש לה טעם. ושהיא נושבת בתוכי, ומזיזה בי גבעות חול נוקשות.

אבל אני לא צריכה להסביר את זה, תודה לקל.

ואולי זה בכל זאת דימוי טוב.

והיא. אני צריכה אותה בכיס שלי

ואם לא זה

אולי אני צריכה את שירות הפלסטינאים שיחפרו לי מנהרה

זה רחוק מדי וזה לא בסדר

פופ אופ פופ אופ |אורז אנחות בקופסה|

והוא

מנטה

פחחח

|רועד|

והם

מזורגגים

פשוט מזורגגים

כולם ביחד

ואני לא מחבבת אותם. המפף.

וזהו

ואני צריכה מצלמה.

אה, ומתחשק לי משקל מדוייק למטבח ומטרפה ידנית חדשה ומקלות ווניל טריים.

ואת האמת שכל זה תוצאות נלוות של החשק שלי האמיתי לקרם פטיסייר |מהרהר|

ולילה טופ

תחלמו חלומות טובים, ככה שעדיף לא על החמאס. זה לא כיפ בכלל.

ולהתראות. (ויש לציין שהערכתי הכנה ופלאתי נלווים לשורדים עד כה)

שלום בנצי 👋)