אממנושבת באויר
היה בדיקת דם.
כאב לא כאב.
אבל הייתי חלשה.
ואז היה סחרחורת.
ובחילה.
ושכבתי על המיטה.
וכמעט נרדמתי |חיוך שובב|
ואז קניתי טילון
והמוכר קצת הסתכל עלי במבט של מה עובר.
וזה ההוא עם הפיאות שאני מתפדאחת ממנו
[כי אין אדם בעולם שאני לא מתפדאחת ממנו]
הוא היה גם קצת מעוך.
הטילון..
והוא היה האחרון.
מהנראלהם שלהם לא מביאים אספקה לחורף?!
ואז הלכתי לאולפי.
והם היו בשוק.
אבל למי אכפת הוא היה טעים
ואז היה יוום קצת מוזר כזה..
אבל קצת.
ואז הוא נגמר מהר.
ואז הלכנו הביתה.
ואז היה המוןהמוןהמוןהמון ברד.
הרבה זמן כבר לא היה פה.
ואז החלטנו שזה שלג.כי ברור שזה שלג!!
ואז הלכתי בתוך המוווןןמוון מיים שזרמו כזה.
ועכשיו כל הטבע שלי סחוט.
ואני לא מוצאת את המפזרחום
ועכשיו אני חיה ב"ה.
אין קשר.
ב"ה.
וזהו.



נחמד_לי_לחפור_לאנשים_סתם_כי_באלי

[ראו שרשור 'סתם' ]


יומטווב (:
את מקסימה, אמרתי לך פעם?מישהי=)


אל תגידי אתזה בקולנושבת באויר


טוב אז |לוחשת| את מקסימה!מישהי=)


היא מקסימה לגמרי. לגמרי |מאשר בחום|פינג.


אם **ינקה מאשרת, זה בטוחמישהי=)


אבלאבלאבל מה הקשר?? |מנסה להתחמק|נושבת באויר
זה קשור. שאני לא סתם מבלפת לך דברים, מבינה?מישהי=)

ואני מחכה ליום רביעייייי

את צריכה לשלוח סמס שאת אצלי..

יו, איך בא לי להביא לך חיבוק

כע.. אבל לשרשור .. טווב לאמשנה..נושבת באויר
חיחחח תאמייניי ליי שאני יוותרר!! כל יום בערך אני מדברת עלזה עם חברה שליי..(:
חחח ברוורר
וואהה ככ :*
כי החלטתי שאת מאמי שקראתי את זה. תתמודדי[מישהי=)


וואיי את יודעת מה ממש מתאים לי?!נושבת באויר
לבוא כזה ולשאול כל אחת אם קוראים לה רבקה..
ואז לחשוב שאיזה מישי זאת את ולקפוץ עליה כזה.. והיא תיהיה בכלל תמניה עם שיער שחור ..
יש לנו רק שתיים בשכבה.מישהי=)אחרונה

והרבקה השניה נערת גבעות

מהממת

 

אז

כשאני קוראת אתזה שוב אני פתאום חושבת עלזהנושבת באויר
שהמורה ללשון לא הייתה מקבלת אתזה בתור פסקה.. יש פה יותר מידי ואז..

|מהרהר|
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך