אני חושבת שמלכתחילה לא אמורים להתחיל לצאת לפני הצבא, בדיעבד יכול לקרות מקרה אבל אני חושבת שזה מכניס להרבה סיבוכים מיותרים..

בס"ד

אבל בכללי אם הוא מתכוון שנה-שנתיים אחרי החתונה ללמוד ורק אז להתגייס אז ממש לא.

ב. לחלוטין כן.

ג. אעדיף שלא אבל אולי אשקול זאת .

למה?

כי אני לא רוצה להתחתן ולחיות כאילו לא התחתנתי.

אז הסדרניק, אפילו אם מתחתנים שנייה לפני שהוא מתגייס, זה יותר סבבה לי כי זה לא שלוש שנים.

והשנות ישיבה אחר כך הן לא מה שישנה לי יותר מדי..

אבל לאחר סיום החמש שנות הסדר [למיטב הבנתי זה: שנה וחצי ישיבה, שנה וחצי שירות ושנתיים ישיבה נכון?] אני כן אצפה שהוא ייצא לעולם לעבוד והכל.

החמש שנים של ההסדר מורכבות מ:

לפחות שנה ישיבה

חיול ל4 שנים שבתוכם נכנס שנה ו4 של צבא.

בס"ד

צבא מבחינתי זה השנה וארבע.

כמדומני שעכשיו זה כבר שנה ושמונה..

בס"ד

אין לך מסדרים, שעות השכמה, שמירות, ואתה לא צריך להיות במקום מסוים 7\24..

אסור לך לעבוד בלי אישור עבודה.

אסור לנסוע בסרמפים ויש הנחות באוטובוסים.

בס"ד

כי אני מכירה מלא הסדרניקים שלפעמים יוצאים .

אבל תודה

תלוי בישיבה

ב"ה
אם הבחור יראה לי ממש,אז  זה יהיה טיפשי בעיני לפסול רק בגלל הצבא...

זה בהחלט קשה להתחתן ככה גם לבעל אבל בעיקר לאישה,אבל שווה יותר להתחתן עם אדם שאוהבים...ולא הייתי רוצה לפספס את זה.

ואם כבר צבא - אני אברר למה לא עשה עד עכשיו ,ומה הוא מתכוון לעשות בצבא (אם לא עשה סתם מתוך סיבות טיפשיות או שעושה ג'וב כדי לחפש חיים קלים אז זאת תהיה סיבה בשבילי לפסול (או כול משהו בסגנון הזה...))

בוא נגיד ככה ,אם זה בגלל לימוד תורה זאת לא תהיה סיבה בשבילי לפסול!

ואם כבר אתה חושב על זה - תחשוב טוב גם על האישה שלך ,שאולי תצטרך להישאר לבד...נקודה למחשבה!!!

(יכול להיות מאוד שעדיף שתעשה הפסקה בלימוד תורה ותעשה צבא כדי שלא תהיה לבד, אני בטוחה שרבנים דנו בזה הרבה,ולכן אני לא מייעצת לשום כיוון...)

א.- לא 

ב.- אם נשאר לו חצי שנה אז כן, אולי. אם יותר אז לא.

ג. גם אם נשאר לו חצי שנה בערך...

לא הייתי מתחתנת בזמן שהוא עדיין בצבא.לא חושבת שאפשר לבנות ככה את הקשר של השנה הראשונה, של ההתחלה ביחד. אא"כ מדובר על קבע, שזאת צורת החיים לאורך שנים רבות... ואז אני נכנסת לשאלה האם הייתי מוכנה להתחתן עם בחור בקבע, ועדיין אין לי תשובה

מרגיש לי שחלק מהאחריות על בחור היא לקחת בחשבון שהוא יתכוון להתחתן מתישהו בהמשך. ולכן- אני מצפה מבחור לתכנן את הזמן כדי לגמור צבא או לפחות לעשות את הרוב לפני שהוא מתחיל לצאת... אז תלמד שנתיים למרות שהיית מת להשאר עוד קצת בישיבה, ותעשה צבא- כי זאת האחריות שלך כלפי מי שתהיה אשתך. 

(יוצאים מן הכלל הם כמובן מסלולים מיוחדים, שאז הזמן שירות ארוך מהרגיל ולכן אין אפשרות לתכנן לגמור בגיל נורמאלי. או בחור שהמשיך לדוג' לקצונה, ואז הוא ישרת עוד כמה שנים)

עשיית צבא היא אחריות כלפי האשה העתידה לבוא.

מוזר. עד עכשיו שמעתי דברים אחרים...

יש ת"ש 2, מגיעים כל חמישי(מתישהו בערב) הביתה, גם קרביים.
אני אגיד לך מה שאמר לי רבי ומורי זצ"ל - לכתחילה עדיף לחכות לאחרי, אבל אם יש "מרגילתא טבא בידך", אין סיבה לחכות.
ויותר מזה- אם אתה כבר עכשיו מעוניין באופן רציני להקים בית בישראל, ויש לך שנה שנתיים לפני הצבא לבנות את הקשר, אולי עדיף להתחתן לפני, אני יכול להעיד שהנשואים במחלקה שלי היו האנשים הרציניים יותר והחזקים יותר, אחד מהם יצא למסלול מקוצר לקצונה אפילו, כשבבית יש לו אישה וילדה. 
אז נכון שזה קשה, אבל אם אתה באמת רוצה לקבוע את דרך התורה בתוכך, אתה צריך יותר משנתיים. הרב צבי יהודה זצ"ל היה אומר שבע שנים בעקבות הגמרא בסוף חגיגה, תלמד שבע שנים, אחרי שבע+ שנים בישיבה וארבע שנים לפחות נישואים תעשה צבא- אם אתה רוצה מסלול מלא ואם לא- הסדר מרכז, שמונה חודשים ואתה חוזר לעסוק בתורה, ולמשפחה.

ב"ה

נתתי לך תשובה לפי מה שאני מרגישה עכשיו, זה לא אומר שכשזה יקרה אני ארגיש אותו דבר, עכשיו כשזה לא נוגע

לי למציאות הדוגמה שנתת ,אז באיזה שהוא מקום אני מרגישה שזה לא יפריע לי אבל יכול להיות מאוד שבמציאות זה יהיה אחרת ושאני לא אוכל לעמוד בזה ואז התשובה שלי יכולה להיות שונה.אבל עדיין אני מאמינה שאם זה האיש שלי שאיתו יש סיכוי שאני אתחתן, אני לא ארצה להפסיד את זה . שווה בעיני השלוש שנים האלו תמורת חיים שלמים ביחד,ושוב אני  אומרת את זה ממבט מרחוקץ

בס"ד

דבר ראשון בשנה הראשונה של הנישואים ממש חשוב לדעתי שהבעל לא יהיה בצבא (אלא אם כן זה ממש סוף השרות שנשאר רק כמה חודשים..) לא סתם התורה אמרה "נקי יהיה לביתו..". זה באמת הזמן לבנות את הבסיס של הבית וכשהוא בנוי יציב אז אפשר באמת אח"כ לפעול ולעשות דברים גדולים.
ולמי שאומר שאחרי שיסיים תצבא אז יבנו וכו', אז זה ממש לא אותו דבר, במיוחד אם כבר יש ילדים...

דבר שני לגבי הצבא, מי שמתחתן לפני צריך לקחת בחשבון שאם יהיה מצב בו הוא או אישתו זה יהיה גדול עליהם (וכל אחד מחליט בעצמו ומרגיש מתי זה עובר את הגבול) אז הוא יעבור לג'וב.

ובעלי עוד לא עשה צבא (אבל מתכוון בע"ה בסוף שנה..) טוען והוא גם שאל אנשים שכבר עשו (נשואים) ורבנים שמבינים בזה, שהנשואים בצבא בדר"כ באמת הרבה יותר רציניים והשרות שלהם הרבה יותר משמעותי...

יש אחלה תפקידים בג'וב שהם ממש משמעותיים.

כמו שאמרתי לך בעלי בוגר סיירת (מגל"ן) והוא עבר לתפקיד עורפי בסיום השירות בגלל שהתחתנו אבל הוא אומר שאם הוא היה עכשיו צריך לבחור מסלול כשהוא נשוי הוא היה הולך לג'וב

הוא סיים את הסדיר שלו 4 חודשים אחרי החתונה

שמעי, זה קשה בטירוף. כל יום היה לי סיוט. כיום הוא בקע בתפקיד בטחוני (חוזר כל יום הביתה... בד"כ) ואני לא מבינה איך חייתי ככה.

אבל, אני יודעת שיש הרבה בנות שזה לא ככה ושמסתדרות עם זה יותר טוב. תלוי בך.

אה, והוא היה אחרי 4 שנים בישיבה. וכנראה יחזור לשם בסוף התפקיד הנוכחי כשאני אסיים את התואר

צריך גם לחשוב על דברים אחרים- לא רק על כמות הזמן שתבלו ביחד. כמו למשל:

כמה כסף זה יכניס, הכסף לא גודל על עצים ופרנסה היא לא משחק ילדים- צריך לחשוב על זה. אם אתה מתכנן לעשות צבא מייד אחרי החתונה- מאיפה הכסף יבוא? האם אתה והיא מסכימים לחיות על קצבת הצבא. (שלא מזהיר במיוחד) ממה ששמעתי אסור לחייל לעבוד בעבודה נוספת- תברר. והבחורות בד"כ  עדין לומדות בשנים הראשונות לחיי הנישואין את המקצוע שהן התחילו מימי הסמינר/ תיכון. והתעודה שיש בידן מספקת עבודה שמכניסה פחות או יותר קנייה קטנה בסופר- לא יותר מזה. חשוב לחשוב מאין יבוא מקור הפרנסה.

שנית- האם ההסדר של שעות העבודה בצבא מקובלים על הבחורה הספיציפית, וגם עליך. אתה לא יכול לומר בכלליות, אם הבחורה הספיציפית מרוצה מהמצב ומבינה שהוא ישתנה עם הזמן- אז מה הבעיה?

שלישית- שלדעתי חשוב מאוד- מבחינה רוחנית חשוב מאוד לוודע היכן הבחור נמצא. כל עוד הבחור בישיבה בשנים הראשונות של חיי הנישואין אין לשאר את הפער לבינו לבין מי שכבר יצא לצבא. לא אומרת שפחות טוב- אבל שונה. בחור בישיבה הוא במגמת עליה, הוא שואב דברי תורה ללא הפסקה, כשמילא את כרסו בתורה וביראת שמיים רק אז הוא יוצא לצבא. צריך לחשוב על זה קודם. אתה מדבר על שלבים אחרים של התנתקות מהישיבה והסוג של ההתנתקות. אחד שעדיין בישיבה עדיין מחובר למקור לימוד התורה. אחד שבהסדר ג"כ, אחד בשירות רגיל- אין לי מוסג כמה קשור אבל אני מאמינה שלא הרבה.

בשיקולים שלי הייתי לוקחת את הכל בחשבון, לא רק את כמות הזמן שהייתי מבלה עם אחד כזה. (חושב על צבא, הסדרניק וחייל רגיל)

כדאי שתביא בחשבון גם אתה שיקולים כאלו ואחרים לפני שאתה מחליט על צעדיך הבאים-

בהצלחה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

פשוט שיש בנות שלא כל כך מבינות בעניינים כאלה

ומה שקורה שיש הרבה שלא רוצות לצאת אם בנים לפני צבא

וזה קצת מטריד

אז העניין הוא כזה

צריך להבין שהלימוד בישיבה הוא לא פחות ואף יותר תורם למדינה

אני מקווה שעל הנקודה הזו אין צורך להתווכח

טיעונים כמו תעשה צבא אח"כ תלמד, לא מדויקים.

הרב שלי אמר שמניסיונו רוב מוחלט של הבחורים שיוצאים וחוזרים

לעולם לא חוזרים לאותה נקודה

תמיד יהיה הבדל בלימוד. זו כבר לא אותה תמימות שהייתה

א"כ ברור שצריכה להיות המסקנה שכל בחורה שרוצה בעל שלמד מספר שנים תורה

תצטרך להתחתן עם בעל לפני צבא

אני מדבר בעיקר על בנות 18-22

כי בעצם נוצר פה עוול מסוים

הבחורה כולה בת 19-20 והיא רוצה בחור אחרי צבא

משמע שהוא לפחות בן 22-23

למה בגלל שאני בן אני אמור לחכות יותר זמן עם חתונה?

ובעצם הבחורה דורשת בעל שיעבוד קשה והיה בצבא

בעוד שהיא בעצמה לא מוכנה להקריב את הקרבן של בעל בצבא

וזה קצת מקומם....

מצד אחד רוצים בעל שלמד בישיבה כמה שנים טובות

ומצד שנים גם מאוד חשוב בעל ש"עשה צבא"

מה לעשות שאי אפשר להחזיק בשני קצוות החבל

והרבה פעמים מתחתנים "תוך כדי"..

וכן, זה לא פשוט, ודורש. זה לא אומר שצריך לצאת בהצהרות שזה יהרג ובעל יעבור להתחתן תוך כדי גיוס..

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳