שאלה תאורטית בלי נפקא מינה מיידית, אבל חשובה-לבנותדוד ה.
לכולכן (אני מקווה) ידוע החשיבות הגדולה של ללמוד בישיבה.
ואני מתאר לעצמי שאתן ממש מעריכות את אלו ששואפים ללמוד תורה כל החיים שלהם.
אבל השאלה, כשזה מגיע למעשה, שעכשיו את יוצאת עם בחור ישיבה, את באמת מוכנה ללכת על זה עד הסוף? את באמת מוכנה להיכנס למציאות כזאת של את לומדת לתואר ובסופי שבוע עובדת קצת והוא לומד תורה ועובד קצת=מציאות של מסירות נפש, שמלבד הלחץ בלימודים יש לך גם לחץ לפרנס קצת, בעוד הוא יושב ולומד ועובד רק בסופי שבוע קצת. מה שיוצר כמובן דוחק מסויים בבית (כנראה שלא יהיה הרבה גבינה צהובה, קורנפלקס ותפנוקים רבים..)?
האם את, בת ישראל כשרה וצנועה, מוכנה באמת לקבל על עצמך מציאות חיים כזו ולא רק לדבר עליה? (כי לדבר ולרצות זה דבר אחד, אבל בפועל להגיע לזה זה הרבה יותר מסובך..)

זה יותר בא כתור נקודה למחשבה...

וממש לא באתי להקניט, כי אני ממש מבין את אלו שלא מסוגלות למציאות חיים כזו.. אני רק באתי לעורר לחשוב...

ובנים, אנא מכם השאירו את התשובות לבנות...
לאאת פניך אבקש
בזמן בשירות הייתי בטוחה שזה מה שאני רוצה.
ובחור שיצאתי איתו האיר לי את הנק׳ הזו.
"את מוכנה לבן תורה או רוצה? יש הבדל."

ו-וואלה. לא מתאים לי. חשוב לי שהוא ילמד תורה, שעשה הסדר, שיקבע עיתים, אבל שיעבוד. ויכול להיות שגם אני אעבוד בע"ה, אבל שלא אני אהיה המפרנסת העיקרית של הבית.
אולי זה ישתנה בעתיד.. כרגע נראה שלא.

במציאות של היום, מאוד קשה להשכיר בתים, שלא נדבר על לבנות.. הכל יקר..
כן!!נחמה בין החוחים =]
בס''ד

חשבתי על זה אינספור פעמים, כולל על היתרונות והחסרונות ומבחינתי התשובה היא שאני מוכנה וגם רוצה!!
בתור אחת שגדלה בבית שכל הזמן מדגישים בו את החשיבות ללימוד תורה ואת מסירות הנפש שזה כולל ועד כמה שזה חשוב זה עוד יותר גורם לי לחשוב עד כמה אני מוכנה לזה..(אמנם אבא לא. אברך.אבל בהחלט מדגיש את החשיבות ואת זה שבית שבו האבא יושב ולומד תורה זה בית אחר לגמרי)!!!
כמובן שגם אני רוצה שהאבא ישב וילמדאת פניך אבקש
ושהילדים שלנו יראו את אבא שלהם לומד ויספגו ממנו אהבת התורה וערכים טובים.
אבל עבודה גם חשוב...
תורה ועבודה. אפשר לשלב..
ברור שזה חשוב,לרגע לא באתי להמעיט מהערך של עבודהנחמה בין החוחים =]
וגם לא לכל אחד זה מתאים לשבת וללמוד לאורך שנים..
לא הבנתי.די"מ
אם הוא יושב ולומד בלי לעבוד מאיפב הכסף?
מהשמיים?
לא!! התכוונתי שרוב הזמן כן ישב וילמד ויעבוד קצתנחמה בין החוחים =]
^^^זה גם מה שאני התכוונתי-פותח השרשורדוד ה.
בתור התחלה- כן. לגמרי.פצפונית

אבל אחרי כמה שנים.. 

ובמיוחד אם ב"ה יש ילדים זה נהיה לא פשוט.. ההוצאות גדלות..

אני אתאר את זה כפי שאני רואה את זה- 

בהתחלה -זוג זה עוד סביר לגמרי. היא בתואר הוא בישיבה נשמע סבבה.. 

ב"ה- נולד ילד-החמודון דורש זמן, טיטולים, מטרנות, מעון/מטפלת וכ' וכ'.. זאת בנוסף לכל ההוצאות שהיו לפני שהיה תינוק.. (שכירות, אוכל נפש, חשמל, מים, ארנונה)

אני אהיה מן הסתם באמצע/סוף התואר- לא יעבוד משרה מלאה כנראה..

ומבחינתי אין מצב ללחיות על משכורת שלי בלבד. זה בלתי אפשרי.

ועל כן, 

לאחר כמה שנים אני מאמינה שאפשר לצאת לעבוד וכמובן שאפשר ורצוי בדברים שקשורים לתורה וכ'.. (לא בהכרח, אלא אם כן זה רצונו..)

המצאיות היום לא מאפשרת כ"כ לחיות את זה.. אז צריך למצוא את הדרך האפשרית לממש את זה..

 

 

 

יש לך כמה הנחות יסוד שגויותתילה

לימוד תורה לא חייב להיות במסגרת של ישיבה.

לימוד תורה לא חייב לבוא על חשבון עבודה.

הערכה ללומדי תורה לא בהכרח שווה לרצון לבעל כזה.

 

כשאתה כותב:"לכולכן (אני מקווה) ידוע החשיבות הגדולה של ללמוד בישיבה."

אתה מתכוון ללמוד שנה-שנתיים או ללמוד כל החיים בישיבה?

כי עם האפשרות השניה לא כולנו מסכימות.

 

"ואני מתאר לעצמי שאתן ממש מעריכות את אלו ששואפים ללמוד תורה כל החיים שלהם."

עוד הנחה שגויה.

אני למשל מעריכה את היחידים שזה באמת מתאים להם ועושים את זה כל החיים.

רוב הציבור לא כזה ולכן עדיף שלא ישאף לזה.

 

ומפה המשך התשובה שלי כנראה כבר ברור...

 

 
בקטע הראשון- מזדהה, עם השאר- יש לך טעות יסודית!!!!שירוש16

רוב הציבור שגדל על ערכי התורה ולימוד התורה- כן שואף לחיים כאלה, השאלה מהי שאיפה:

 זה שבנ"א מעריך את לומדי התורה כל ימיהם, ושואף להיות כמותם, זה לא אומר בהכרח שהוא יעשה צעדים לקראת זה. זו יכולה להיות משאלה חזקה בלב שבאה לידי ביטוי התחומים רבים, אבל לא משתלטת על כל החיים.

רוב האנשים, באידיאולוגיה, אם לא היו להם מגבלות כמו חוסר חשק, חוסר זמן וחוסר מקור פרנסה, הם היו לומדים תורה כל החיים! אבל קשה להם. זו לא פנטזיה, זו דרך חינוך ודרך חיים. ללמוד תורה כל החיים הינו ערך בפני עצמו- ומי שיכול גם לממשו- אשריו.

כולנו שואפים לפרנסה בשפע, שלום כללי וכו' (חוץ מכמה אנשים כמו דעאש ששואפים פשוט להרוג.... זה סיפור אחר.) בכללי- כולם רוצים שיהיו חיים טובים. אבל כל אחד בקצב שלו ובדרכו מתקדם לקראת זה. המטרה ברורה- הדרך שונה.

 

אני מעריכה את לומדי התורה, אני לא חושבת שכולם מסוגלים לסגל לעצמם חיים כאלה, אבל אני כן מאמינה שרובם כן היו רוצים ללמוד תורה כל חייהם. עזבי את הקטע ההלכתי- זה פשוט מתוק מדבש....

 

אשרינו זהו תורתנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!גבעוני

מה זה "עזבי את הקטע ההלכתי"?!די"מ
ההלכה זה הבסיס של החיים שלנו.

ואני לא רואה שום דבר מתוק באנשים שמחללים את השם ומכבים את מאור הדת.
ועוד הופכים את זה לאדיאל
לא אמרתי לעזוב את ההלכה- בדקת את התגובה שהגבתי אליה?שירוש16

שלא תווצרנה טעויות- אני ח"ו לא אומרת לשכוח את ההלכה המפורשת שכותבת "והגתם בו יום ולילה" אבל התכוונתי להביא סיבה לכך שרבים שואפים ללמוד תורה כל חייהם, כי דברי התורה הם כמו מים על נפש אייפה וה'לחם' של חיינו. כמו שדבש ממתיק מאכלים מרים, כך התורה ממתיקה את חיי העולם הזה.

הלכה זה לא רק רמב"ם, זה גם בית יוסף..אדם כל שהוא


לא אמרתי שלא.די"מ
אבל אי אפשר להתעלם מזה
ברור שא"א להתעלם מההלכה- אבל אפשר לההביא עוד סיבות שבגללן...שירוש16

בחור ישיבה יושב ולומד תורה... לא רק הלכה.

מותר לחלוק? |חושש|תילה

דבר ראשון אימות הגדרות-

כשאני אומרת ללמוד תורה אני מתכוונת- בישיבה/כולל דווקא, ללא יציאה לעבודה. (כי על זה דוד ה. מדבר)

כי עם זה שצריך ללמוד תורה כל החיים גם אני מסכימה ואין לנו מחלוקת.

 

את אומרת שלכתחילה כולם צריכים לשאוף ללמוד תורה כל חייהם, ורק תורה. לא לפרנס, לא לפתח עוד כישורים.

פה אני לא מסכימה איתך.

אני חושבת שזהו מצב שנכון רק ליחידי סגולה, שיש להם הכישורים להיות תלמידי חכמים, ואשריהם!

רוב בנ"א לא מותאמים לזה ולא צריכים לשאוף לזה.

הדרך היותר עליונה בעיני (האמת לא רק בעיני, אני מתבססת על כמה וכמה גדולים) היא לחיות את החיים במלואם-

ז"א לנצל את הכישרונות שה' נתן לכל אחד בשביל להועיל איתם.

ז"א לפרנס את המשפחה שאתה (כגבר) מקים.

ז"א לטייל.

להתנדב.

להנות מארוחה טובה. 

(פה כבר גלשתי...)

הכל לכתחילה.

 

מתוך החיבור לתורה, לקדושה, לרומם את הצדדים החומריים שבחיים.

^זה, בצד מסויים, קשה הרבה יותר מלשבת כל החיים ללמוד תורה.

וואו!די"מ
פשוא הוצאת לי את המילים מה ..
כל עולם הכוללים זה דבר שהתפתח בגלות.
ואפילו אז כמעט תמיד המצב לא היה נורא כמו שהוא בציבור החרדי ודומיו
רק אוסיף שאת המשפט האחרון כותב הרב שמשון רפאל הירש-שירוש16

בספרו "חנוכה" במדור של על הניסים. 

איזה משפט?די"מ
די"מ לא התכוונתי אליך, התכוונתי ל'תילה'-שירוש16

"מתוך החיבור לתורה.....ללמוד תורה".

וגם הרב קוק, האדמור הזקן הרבי מקוצק ועוד...תילה


מה הקשר בין ללמוד תורה להתפרנס מהצדקה?די"מ
^^^^^^די"מ
חוץ מהסוף.
גם יחידים לא צריכים להתפרנס מהצדקה.
לא הבנתי מה הקשר לצדקה..את פניך אבקש
כי מי שיושב ולומד בכולל מקבל "מלגה" שזה שם מכובס לצדקהדי"מ
הארותבילבי613

א. כל בן תורה יודע שאין לימוד תורה בבית דומה ללימוד תורה בישיבה, ישיבה מפתחת ומעמיקה את הקשר לתורה ועוד ועוד. אדם שרוצה את הדבר האמיתי עושה זאת במסגרת שמחייבת ומצמיחה אותו.

 

ב. כשאדם מחוייב ללימוד תורה, זה חייב לבוא על חשבון העבודה. עבודה מאד מעסיקה את הראש ואין פניות אמיתית ללימוד, אלא כשאדם יודע שהוא לחלוטין פנוי מכך. מניסיון.

 

ג. המציאות היא שיחידים במגזר שואפים ללמוד תורה כל חייהם, והלווואי שיהיו עוד רבים.. וזה תלוי בעיקר בבנות המגזר..

 

בילבי.

אם ל3, נשואה לבן תורה כבר 5 שנים, בתקווה להמשך..

 

 

תשנה את הכותרת. משאלה להטפהשורש וגרביים
גם כן אתהבדילמה

עצבניעצבניעצבניעצבניעצבני

 

עדיף שאתאפק ולא אמשיך לומר מה שאני חושבת...

ממש כן!האדרת והאמונה

אני רואה את זה כערך עליון בחיי, ואני רוצה שבעלי יגדל בתורה,

ובשביל זה אני אעשה הכל! גם אם זה יגרום לי לקצת צימצום ודוחק 

ואני אצטרך לעבוד ולפרנס.

לא.ענבל

בס"ד

 

אני אולי מעריכה אנשים כאלה אבל לא חושבת שזאת הצורה התקינה והנכונה.

יש מעטים שאמורים לשבת כל חייהם וללמוד תורה.

מלכתחילה לדעתי הבעל צריך גם לצאת ולפרנס.

ובלי קשר לא יתאים לי מישהו שלומד כל היום, יתאים לי יותר מישהו שגם מחובר לעולם החיצון .

 

זה קשהאפרוח
מכירה את זה מהסביבה שאני חיה בה.
לא הייתי מוכנה לבעל כזה.
אני לא מאמינה בזה.אור השחר..
בן אדם צריך לעבוד לפרנסתו. (וברור שלא להתפרנס מלימוד תורה)
חשוב לי שיקבע עיתים לתורה ויהיה תלמיד חכם. ואני אהיה מוכנה לקבל את זה שחלק מהזמן הוא לא יהיה בבית בגלל זה. אבל כבסיס - שכן יעבוד..
שמעתי פעם משפט יפהאביה_א
אם את רוצה בעל כמו רבי עקיבא - תיהיי מוכנ לחיות כמו רחל אישתו. (לבד, בלי הרבה פרנסה בלי בית מרווח, אחרי שהיא הייתה ביתו של אחד מעשירי ירושלים)
ולהפך - אם אתה רוצה אישה כמו רחל שמוכנה לוותר על הכל בשבילך - תשקיע בלימוד כמו רבי עקיבא.
ביננו.. אין אחד שמסוגל להיות רבי עקיבאדוד ה.
מה שאומר שלפי שיטה זו, אף אחד לא אמור היום ללמוד תורה כל החיים שלו...

ובכלל, למה להפוך את כל מי שלומד תורה לסגפן????!!!!
אחי השאיפות שלך ממש נמוכות..די"מ
אני מקווה להיות הרבה הרבה יותר ממשה רבנו.

היום אני בהחלט נמצא הרחק למטה אבל השאיפה ואני מאמין שזה הגיוני היא הרבה מעבר לרבי עקיבא
רק לבאר- א"א להיות מעל משה רבינו אבל אפשר-שירוש16

להיות כמוהו- מ"ר ידוע כסמל להיודי שמיצה את עצמו ואת תפקידו פה בעולם, ולכן שואפים להיות כמוהו. שואפים להיות כמו שלושת האבות, דוד, שלמה וכו'- הכוונה היא לא לרמת הצידקות אלא לאופן ולמידה בו הם הצליחו למלא את תפקידם פה בעולם.

 

סתם נקודה למחשבה.....

לא נכון. הןא חטאדי"מ
די"מ- למה ולמי את מתכוונת? תסבירי את עצמך נשמה....שירוש16


אני בן.די"מ
ואני מדבר על משה רבנו
נעים להכיר ואני בת- לא לזה התכוונתי. ובקשר למשה רבנו-שירוש16

סיפור ארוך לתאר מה היה החטא של מ"ר. ישנם הרבה מדרשים לגבי זה אבל לא על כך באתי לענות תשובה-

זה שמ"ר חטא זה לא אומר שהוא לא מילא את תפקידו, להפך. חלק מתפקידו כמנהיג ישראל היה ללמד את ישראל שאפשר לחטוא, מבחינה טכנית ומעשית וגם ללמד את ישראל כיצד לשוב בתשובה. הוא לימד את כולנו את היסוד והבסיס של חזרה בתשובה וקשר עם הקב"ה. דע- חטא לא קשור למילואי תפקידך בעולם. זה אולי קשור לעוה"ב וכו' אבל לא לשאלה שישאלו את נשמתך אחרי מאה ועשרים: האם מלאת את תפקידך?.

 

בשביל החטאים יש דרכים להזדככות, אבל לא לפירוט לעכשיו.\

 

מ"ר מילא את תפקידו בצורה הכי מושלמת שהיה אי פעם- ולה אנו שואפים. אנו שואפים להגיע למילוי הפונטנציאל שטמן בנו הקב"ה כמו שמ"ר הגיע למילוי הפוטנציאל שלו. מבלי קשר לחטאו.

 

אשמח להבהיר עוד אם תרצה/ו----

אני אומר שכל אדם צריך לשאוףדי"מ
הכי גבוה.
בלי איזה תקרת זכוכית
כשיש שאיפה- השמיים הם הגבול. רק שמ"ר הגיע עד השמיים....שירוש16


יש 7 רקיעים עד כיסא הכבוד...די"מ
עכשיו סטינו מהנושא ובגדול---שירוש16

כמו כשאתה רוצה להגיע לפסגה, אתה קודם מברר מהי, אז עשו לכך אותו. בקטע של מילוי הפוטנציאל- זה מ"ר. הוא היחיד שמיצא את עצמו עד הסוף. 

אז אני לא חושב ככה.די"מ
אבל נסיים כאן
די"מ, אתה חי בסרט..אריק מהדרום
אבל סרט טוב לפחותדי"מ
זה לא סרט. אני מסכימה עם דב, למה לא לשאוף הכי גבוה שאפשר?אבר כיונה
נשמע הזוי? רק ההזויים הגיעו רחוק..לא צריך להביא דוג' זה ידוע..
לשאוף לדברים הכי מטורפים.
יש הבדל עצום בין לשאוף להכי גבוהmatan

לבין לשאוף למקומות שרק מזיק לשאוף אליהם.

לשאוף להיות יותר ממשה רבנו או אפילו מרבי עקיבא במדרגתם העצמית - זה כמו לשאוף להצמיח כנפיים ולעוף. 
הקב"ה ברא אותנו בלי כנפיים ובלי היכולת הזו. אחנו יכולים להידמות להם במדרגה היחסית, אבל לא העצמית.
ומשה רבנו הוא מי שהגיע למקום הכי גבוה במדרגה היחסית שבעולם הזה ניתן להגיע אליה.

אם אתה אומר שאין לך יכולת להגיע לדרגה של משה אבנו אתה אכן .די"מ
והדיון הזה בא לי בטוב.
בדיוק הייתי צריך חיזוק.
אז יוצא שאני מחזק את עצמי
גם אם אתה אומר שאתה יכול אתה לאmatan

יפה לך שאתה מחזק את עצמך, אשרייך.

לא נכוןדי"מ
ומה שאתה אומר גובל בכפירה בבחירה חופשית ובתשובה
לא נכון, מה שמוכיח שלא הבנת חצי ממה שאמרתי.matan

מה שאתה אומר יותר מגובל בדברי קרח.
אתה מוזמן ללמד אותי ולהציג מקורות לדברייך,
אני חושב שהצגתי מספיק מדברי חז"ל, שאומרים אחרת ממך.
תשובה איננה מאפשרת לך להיות כמו או יותר משה רבנו או רבי עקיבא, וגם לא בחירה חופשית,
היא מאפשרת לך להתקדם במדריגה שלך. כשהגוף שלך יפיץ אור דבר איתי, כי משה רבנו היה במדריגה

הזו כבר בלידתו. כנראה שגם לא תוכל להיות כזה, כי יש מדרגות שהן נמנעות מעצמן בדור הזה, כפי שנבואה
אפילו אם היו ראויים לה הייתה נמנעת בדור הזה(לא שאי אפשר להגיע להיות ראוי, אלא שגם הראויים לא יתנבאו).


 

הבאת ציטוט אחד והוא לא קשור.די"מ
הוא מתאר את המציא ..
היום אני באמת הרבה פחות ממשה רבנו.אפילו לא קרוב

זה לא אומר שאני לא יכול להגיע הרבה הרבה מעבר
הבאת ציטוט אחד והוא לא קשור.די"מ
הוא מתאר את המציא ..
היום אני באמת הרבה פחות ממשה רבנו.אפילו לא קרוב

זה לא אומר שאני לא יכול להגיע הרבה הרבה מעבר
תביא אתה מקורות אחריםmatan

בבקשה, אני אשמח שתראה לי מקורות אחרים.
"הולך ופוחת הדור", "אם ראשונים כמלאכים אנחנו כבני אדם...", "אי הוו משטנפי הוו גמירי טפי", 
"לא איכשר דורא"(להתנבא, ולכן לא התנבאו אפילו מי שהיו במדריגה להתנבא), ה"ים של שלמה, 

"אמר רבי יוחנן: לִבן של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים כפתחו של היכל, ואנו כמלוא נקב מחט סידקית".

מתבטא בצורה פשוטה - "הדורות הולכים ופוחתים ואם הראשונים כענקים, אנו כיתושין". 
וגם אם תגיד שזו רק מציאות - הרב קוק כותב בעצמו בשמונה קבצים -
"הננו מכריזים גם כעת, אחרי ההתפתחות הגדולה של ההשכלות המודרניות, אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם הראשונים כבני אדם, אנו כחמורים".
 

שוב זה תיאור במציאות.די"מ
ואני לא מכיר את הפסקה שהבאת מהרב וק אבל ממה שהבאת זה לא נשמע סותר את זה שזה תיאור המציאות.
הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ה הלכה ב כותבב1 אַל יַעֲבֹר בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ דָּבָר זֶה שֶׁאוֹמְרִים טִפְּשֵׁי הָאֻמּוֹת וְרֹב גָּלְמֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר עַל הָאָדָם מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע. אֵין הַדָּבָר כֵּן; אֶלָּא כָּל אָדָם וְאָדָם רָאוּי לִהְיוֹת צַדִּיק כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹ רָשָׁע כְּיָרָבְעָם, אוֹ חָכָם אוֹ סָכָל, אוֹ רַחֲמָן אוֹ אַכְזָרִי, אוֹ כִּילַי אוֹ שׁוֹעַ, וְכֵן שְׁאָר כָּל הַדֵּעוֹת.

אז אולי הגזמתי אם יותר ממשה רב .. אני לא בטוח צריך לבדו.. אבל וודאי שאפשר להגיע לפחות לדרגת משה רבנו
רואים שלא הבנת את מה שאמרתיmatan

ברור שאתה יכול להיות צדיק כמשה רבנו, אבל זה שייך ביחס שלך לצידקות, לא ביחס שלך למשה רבנו,
יש מדרגה עצמית של משה רבנו שאתה לא יכול להתקרב אליה מצד עצמיותה, אבל מהצד היחסי אתה יכול להיות צדיק כמשה
רבנו. וכמו שחז"ל כותבים "יפתח בדורו כמשה בדורו" שביחס למדריגה העצמית שלו הוא הגיע למדרגת הצדקות של משה רבנו.
למה צריך להדגיש בדורו? בשביל ללמדך שהמדרגה של משה רבנו הרבה יותר גבוה, אלא שביחסיות הוא הגיע למדריגת משה
רבנו. אתה יכול להגיע למדריגה יחסית של משה רבנו, אבל לא יכול להיות משה רבנו, וגם הרמב"ם לא כותב שאתה יכול להיות 
יותר ממשה אלא כמשה רבנו.
וזה מה שהרמב"ם כותב, כך למדתי מרבותיי שצריך להבין את הרמב"ם הזה, בהסתכלות על המכלול שמורכב מכלל דברי חז"ל.

ומה שהבאתי מהרב קוק, היה אפילו לשיטתך שזה כן תיאור מציאות - שהמציאות גם היום היא שאנחנו פחותים מהראשונים וזה 
לא השתנה.

אז אני קבלתי מרבותיי לא להתפלסףדי"מ
מה שכתבת.זה לא הפשט ברמב"ם זה פילסוף.
הפשט הוא שאתה יכול להיות הכי צדיק ואתה יכול להיות הכי רשע וזה תלוי רק בך ולא באף אחד אחר.
כבר כתבתי שאולי יותר ממשה היה מוגזם.אבל לדרגה של משה עצמו אתה יכול להגיע.
אני לא אמרתי שאני או כל אדם אחר כיום בדרגת משה רבנו אבל כל אחד יכול להגיע לדרגת משה רבנו
מה שאתה כתבת ברמב"ם קשה עם חז"לmatan

וגם את המקור שלך ברמב"ם אני מפרש, בצורה פשוטה, שנכנסת היטב ומדויק בדברי הרמב"ם,
עם התייחסות מלאה לדברי חז"ל. מה שאתה לא עושה. אתה לא יכול להוכיח מה הפשט ברמב"ם,
כי את זה תצטרך לשאול את הרמב"ם עצמו, מה שיהיה לך קצת קשה. אתה יכול להגיד שנשמע לך
שהפשט הזה יותר מסתדר. אבל אני מקשה עלייך עם שאר מאמרי חז"ל, לכן אני מסביר את הרמב"ם
לא כמוך. עד עכשיו לא פרכת אף מקור שהבאתי, לא הוכחת את שיטתך ואפילו המקור שהבאת מוסבר
לפי שיטתי בצורה מסודרת ואין צורך לדחוק שום דבר בלשונו. 
אתה זה שמתעלם מכלל המקורות ומתייחס רק להתבטאות אחת שאין בה סתירה לשיטתי, אני זה שהבאתי
​מקורות.

אין אף מקור שהבאתדי"מ
מןכררח לומר שזה לא תיאור מציאות.

כל המקורות שהבאת זה רק תחאור של המציאות.
זה לא איזה חוק קבוע בבריאה.
ואפילו לשיטתך שמסתכלת על זה כעל מציאותmatan

הבאתי שהרב קוק אומר שהמציאות קיימת גם בימינו.
אז אפילו הכי המציאות היא עדיין כזאת.

אתה מוזמן להמשיך להסתכל על זה כך, בעז"ה, תזכה להגיע למדרגת הצדקות שאתה שואף אליה.
לא כך קיבלתי מרבותי ולא כך אני לומד את המקורות הללו. חז"ל כתבו כל מילה כי היא נצרכת, הם לא
היו סתם מתארים לנו מציאות, אלא אם כן יש לנו משהו ללמוד מזה, אין טעם כרגע בלהמשיך לנצל"ש...

יש לנו הרבה מה ללמוד מתיאור המציא ..די"מ
הרב קוק לפי הציטוט שלך לא אומר את מה שאתה טוען
חבל לשאוף למקומות שאי אפשר להגיע אליהםmatan

"אם ראשונים כמלאכים אנחנו כבני אדם ואם ראשונים כבני אדם אנחנו כחמורים ולא כחמורו..."
יש היררכיה ברורה. אנחנו לא במדרגת הדורות הקודמים "הולך ופוחת הדור".
יש שתי בחינות - ב"גדלות" כפי שמופיע במדרש על נוח, שהיה "צדיק תמים בדורותיו".
יש את הגבול המקרי שלנו- כמה אנחנו ממלאים את יעודנו וכמה אנחנו שואפים למלא אותו.
יש את הגבול העצמי שלנו - כמה גדולים אנחנו יכולים להיות מלכתחילה.
יש לנו תקרה, אנחנו לא יכולים להיות יותר ממה שהקב"ה שם אותנו.
היא לא רלוונטית, כי כל אחד נמדד על פי המאמץ ולא על פי ההגעה.
או כמו שרבי אומר - אנחנו אסימפטוטה - אנחנו תמיד שואפים לגבול שלנו באופן אינסופי ותמיד אפשר להתקרב,
אבל אם הגבול שלנו הוא Y=2 הגבול של משה רבנו הוא Y=1000 - גם אם נהיה קרובים לגבול שלנו בדיוק כמו משה
רבנו משה רבנו עדיין ב999.999 ולא ב1.999 - זה הבדל עצמי שלנו. למזלנו הקב"ה מודד לנו כמה אנחנו קרובים לגבול
של עצמנו ולא כמה אנחנו קרובים לגבול של משה רבנו. או כאמירתו של רבי זושא - "לא ישאלו אותי למה לא הייתי משה רבנו
אלא למה לא הייתי זושא".

ברור שישאלו אותי למה לא הייתי דובדי"מ
אבל מבחינתי דוב (וגם מתן וכל יהודי) יכול להגיע הכי גבוה שיש.
שזה כן גם יותר ממשה רבנו
אז מבחינתך חז"ל טועים?matan

דוב מעצם היוצרותו בדור הזה הוא לא קרוב אפילו למדריגת משה רבנו העצמית, גם אם הוא יכול להיות דומה לו במדריגה
היחסית שלו. תביא מקורות לדברים שלך, כי חז"ל אומרים אחרת. או שאתה יותר גדול מחז"ל אז זה כבר לא משנה.
 

או שאני מפרשן אחרת הדברים.די"מ
נחמד להביא ציטוט אחד תסתכל על מכלול הדברים
תביא את מכלול הדברים, לטעמי אתה זהmatan

שמכלול הדברים לא דומה לו בכלל..

מתן, מי קבע שהגבול y? אני רוצה שהגבול שלי יהיה z..אבר כיונה
אתה מקטין את עצמך. תגביה את הגבול..
וכמאמר בוצר בשיר-
"..התרגלתי לבכות
התרגלתי לחכות
התרגלתי לעשות עד החומות.."
אתה קובע איפה החומה..
אני לא קובע איפה החומהmatan

אני רק יודע שיש מדרגות בבריאה, וכמו שיש מדרגות בבריאה יש מדרגות בישראל, יש דורות שהם ראש ויש דורות שהם לב
ויש דורות שהם עקב(אהמ עיקבתא דמשיחא אהמ) וככה קיבלנו מרבותינו, וככה קיבלו במסורה.
אני שואף הכי גבוה ש*אני* יכול, שזה אינסוף בשבילי, אבל משה רבנו עבר את זה כבר בגיל יום, עובדה שאני לא מפיץ אור
ומשה רבנו האיר את הבית כשנולד, וזו מדריגת חכמים גם(בבלי ברכות שם,שם).
לכן משה רבנו כבר בגיל יום היה פי אלף ממה שאני עכשיו ואוכל להגיע כנראה. איפה הגבול יעמוד? לא יודע, כשאני אגיע
אני אגיד לך. אבל אני יודע דבר אחד- ההיררכיה בישראל מכריחה את הדור שלנו להיות קטן יותר מהקודם("הולך ופוחת"),
כבר חז"ל כותבים "אם ראשונים כמלאכים אנחנו כבני אדם" ולכן אנחנו צריכים לזכור שאם הם ככה כלפי הראשונים, מה

אנחנו?

עצם השאלה מראה של הבנת את הדוגמא.
אני לא מקטין את עצמי, המחשבה שאני יכול להגיע למשה רבנו ויותר היא בדיוק אמירת קרח - "כל העדה קדושים".."ולמה
תתנשאו" יש מדרגות, הן מוכרחות, והתעלמות מהן היא הרסנית ומובילה לרפורמה וביזוי ת"ח.
אבל בעבודה האישית שלי אני חייב לעבוד עד אינסוף המדריגות האפשריות לי.
זו סוגיה מורכבת שמחזיקה את שני הקצוות ביחד, לכן אנשים נוטים ליפול לצד אחד או "אני יכול להגיע עד אין סוף" שזה
נכון מצד מסויים וטעות קשה שפוגעת בכל התורה הנלמדת מהצד השני או "אני קטן ועלוב" וגם זה נכון מצד מסויים אבל זו טעות שגורמת בשפת הרב קוק להיות "זחלן ובטלן".
זו סוגיית היראה.

אם אין לך יראה אתה חושב שאתה יכול יותר מכולם ואם יש לך אתה זחלן ובטלן ועייף כי אתה כלום לעומת משה רבנו.
היראה האמיתית היא להכיר בערך העצמי שלי(הגבול שלי) שהוא קטן - ועם זאת להכיר בערך המקרי(המקום שלי על האסימפטוטה) שהוא יכול להיות קרוב כמו משה רבנו לגבול שלו.
זו יראה שלמה שהופכת אדם לשלם.

 

גם להיות כמו רחל זה לא פשוטאביה_א
תזכר רגע בכל הסיפורים -
על כל האושר שהיה לה, עח איםה היא הלכה לגור אחר כך (במחסן, עח מזרן של קש) רק בששביל שבעלה ילך ללמוד תורה.
וכשבעלה חזר אחרי 12 שנה שכנותיה בדיוק צחקו עליה, והיא אמרה בבאמת ובתמים שמבחענתה שילך ללמוד עוד 12 שנה, וככה הוא פשוט הלך
מחלוקת אשדת
חחח כלומר תלוי.
אם הוא יהיה פתוח לעולם הרחב ולא סגור מידי וגם ההורים קצת עוזרים (קצת!) אז סבבה אני מוכנה.
תשובה של בת, שנשואה 7 שניםנחש משקפיים

עם בעל אברך שלומד 3 סדרים ביום, בלי לעבוד בכלל

מביא בין 500-1500 לחודש הביתה כל חודש (תלוי בתורמים ותלוי בגזירות לפיד וחבר מרעיו....)

2 ילדים ב"ה, ואני עובדת ב-2 עבודות

 

לשאלתך- שהחלטתי שזה מה שאני רוצה אז הלכתי עם זה עד הסוף

אולי קשה לראות לפני החתונה מה המשמעות שלה זה, אבל אפשר להסתכל על זוגות אחרים ולהתחיל להרגיש מה זה...

 

היום אחרי כל השנים אני יודעת שאני ימשיך לעשות כל מה שביכולתי שבעלי ימשיך ככה בזו הדרך

 

ואתה צודק בנקודה אחת -"לדבר ולרצות זה דבר אחד, אבל בפועל להגיע לזה זה הרבה יותר מסובך..)"

 

וזה נכון, יש הרבה שלא מצליחות להתמודד....

לכן חשוב לדבר גם על הנקודה הזו- מה יהיה אם יהיה קשה? מתי תהיה נקודת השבירה?

על מה אני יכולה לוותר ועל מה לא?

 

אני ובעלי דיברנו על זה לפני החתונה וסיכמנו לעצמנו במה נוכל לעמוד ובמה לא...

 

 


 

אהבתי את התשובהדוד ה.
תודה רבה!
ואשרייך ואשרי בעלך! צדיקים!
בת שנשואה 7 שניםitzikzo2013

גברת נכבדה עם כל הכבוד זו הפרת חתימה על הכתובה נקודה

אץ יודת כמה אנשים חיים ככה?נחש משקפיים

את מוציאה שם רע על כולם? "כולם מפרים את הכתובה?"

 

הדבר הזה הינו בהסכמה, ועל דעת שתינו

 

וד"א, זה הוראת שעה של הרבי מכהנמן שפורסמה לאחר השואה, וההוראה  אומרת:

"עת לעשות להשם הפרו תורתך" בגלל שחלק גדול מעולם התורה נחרב צריך להפוך את היוצרות בנושא הפרנסה ולימוד התורה

 

ולא השתנו קצת דברים ב70 שנה+ האחרונןת?די"מ
ככה בקלות להמשיך להפר את התורה?
דבר ראשון, זה הוראה שהגיע לאחר השואהנחש משקפיים

ז"א, רק לפני 70 שנה היא התחילה להתבצע.....

דבר שני, כל גדולי התורה תומכים בזה ולא שינו מזה מאום מאז

ז"א, מי שיכול ללמוד כל היום זה מה שהוא צריך לעשות

אם ישנה בעיה/חריגה/משהו אחר כל אחד מתייעץ עם רבו ומוצא את הדרך הנכונה לו

השאלה אם מאז "כל גדולי הדור"די"מ
ישבו ושקלו את זה מחדש ובאמת בחנו את כל הצדדים של העניין.

חלק גדול מזה זה בגלל שלא רוצים להתגייס.
וההןכחה לזה היא שבציבור החרדי בחו"ל המצב לא דומה לארץ
אני לעומתך לא "בוחנת" את ההחלטות של גדולי הדורנחש משקפיים

הם אומרים נקודה. זהו, ללא שאלות.

אם הם ישבו ושקלו אין לי מושג וזה לא מעניין אותי

 

דבר שני, הגיוס לא קשור לפה, יש הרבה חרדים שמתגייסים לאחר אישור אישי שהם מקבלים מרבם.

הצבא איך שהוא נראה היום לא יכול לקבל היתר גורף להתגייס אליו.

 

דבר שלישי, אתה יכול לחשב את הערך של התורה שהיה ממשיך לולא השואה?

את התורה של כל הצאצאים וצאצאי הצאצאים שהיו לומדים אילולי .....?

אם אתה לא יודע לחשב אתה גם לא יכול להגיד מתי ההוראה יכולה לפוג.

הם גם לא עולים לארץ, אתה לומד מאנשים שמבטליםmatan

מצוות עשה מדאורייתא?

ואתה מרגיש שאתה יכול לשפוט את גדולי ישראל?
גם הרב אליהו זצ"ל תמך בכך וכך גם הרבה אנשים בציבור החרדי לאומי.
אני לא חושב שיש סיבה לטעון שאנשים "מפרים את התורה", הרב טאו שתלמידיו
מתגייסים, גם תומך בכך, אז כנראה שהבעיה אינה הגיוס.

מה הקשר?די"מ
אם אני לא יספור כל אחד שלשטתי מבטל מצוות עשה אני גם לא יספור הרב עובדיה ובעצם את כמעט כל הרבנים.
אני לא עושה את זה.


הרב טטאו זה מקרה מיוחד וצכחס רוב האברכין בהר המור עדשהם מצגייסים הצבא לא צריך אוצם.
לא יודע אם הרב אליהו תמל בעיוות הזה אני מעולם לא שמעתי על זה.
ואני לא מאמין לפחות עד שתראה הוכחה לזה.


ואני מרגיש שאני צריך ללכת עם התורה כמו שחז"ל הדריכו אותנו ולא לעצום את העיניים.

רוב גדולי ישראל אמרו לא לעלות לארץ.
הרב עובדיה היה שותף לאוסלו.
רבנים הם לא חסינים מטעויות.
חז"ל הדריכו אותנו ללכת אחרי רבניםmatan

ונכון שרבנים לא חפים מטעויות, אבל יש דרך לבקר, לא כל אחד יכול לבקר מה שהוא רוצה.

 

לא בעינים עצומות.די"מ
לא נכון!!!!!!נחש משקפיים

מה עם מה שכתוב "אם יגיד לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל"....

 

איך אתה כותב בפורום שנקרא דתי ואתה כותב את הדברים שסותרים את האמונה, התורה, אמונת חכמים....

 

בני ישראל לא הלכו אחרי משה בעיניים עצומות? וכשהם לא עשו את זה הם חטאו!

 

כתוב "עשה לך רב וצא מן הספק"- בשביל מה? שתוכל לבחון את דברי הרב אם זה מתאים לך או לא???????

 

אז בשביל מה יש לך רב אם אתה לא מאמין בו??? מאמין בראיה למרחוק שלו????

אין סנהדרין היום. ואין נביא. ואין מלך.גפן36
קודם כל הירושלמי אומר הפוך.די"מ
ולהלכה אין מחלוקת ..
ואם אתה יודע שסנהדרין טועים אסור להקשיב להם (למעט בקידוש החודש)

ובכל מקרה זה מדבר רק על סנהדרין
אמונת חכמים היא מעיקרי היהדותנחש משקפיים

אני לא באה להתווכח אתך על נושא  או משפט כלשהו אלא על הקונספט/הרעיון

אתה לא מאמין בקונספט, זכותך

 

צריך להאמין בזה שהקב"ה שלח לנו שליחים שיעזרו לנו להתוות דרך ולבחור מסלול בעבודת השם

אלו הרבנים וגדולי הדור

 

אם אתה רוצה לחלוק עליהם, בבקשה

תנסה להתייעץ עם הקב"ה, אולי תקבע אתו פגישה או תתקשר אליו בטלפון......................

אמונת חכמים לא מוזכרת בעיקרי הרמב"ם והרס"גשורש וגרביים
למעשה ישנם המון רבנים שנחשבים גדולי דור ולכל שניים מהם שלוש דעות שונות והפוכות לעיתים.
קשה לקבוע לפי יסוד רעוע שכזה עיקרי אמונה
1. מוזכר בחז"ל, גמרא, מדרשים וכו' וכו'נחש משקפיים

2. לא צריך שלכל אחד יהי כמה גדולי דור

מספיק רב אחד

 

ולכתוב פה בריש גלי שהוא יבצע ביקורת על הרבנים זה לא מקובל בפורום דתי שיודע להוריד את הראש שרב מצווה לעשות משהו

ודאי שהוא שלח לנו.די"מ
זה נגמר עם חתימת התלמוד הבבלי.

אחרי זה זה רק בחינת .. אבל לא ממש מחי ..

וכמו ששורש אמר,מאיפה הבאת את זה שזה מעיקרי היהדות?הקונספט ןהרעיון ההוא שלא צריך כסיי..
ואפילומסנהדרין שטעו אין שומעין להם.
קל וחומר אחרוני אחרונים
אתה מוזמן להשאר "עם חתימת התלמוד הבבלי"נחש משקפיים

ולא לקיים שום דבר שנקבע/נכתב אחר כך

תסתכל בבקשה בספר החינוך במצווהנחש משקפיים

"לא תסורו מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"

 

ובגמרא בסוטה בעניין יפתח בדורו כשמואל בדורו

נו, ומה כותב ספר החינוך?גוונא
עבר עריכה על ידי גוונא בתאריך כ"א בטבת תשע"ה 00:50

אם נקבל את דבריו של ספר החינוך שמצוות ועשית ככל אשר יורוך נוהגת ברבנים הגדולים שבכל דור (בשונה מעמדת הרמב"ם והרמב"ן), עדיין זה רלוונטי רק כאשר קיימת סמכות ברורה כזו, וכיום ברור שאין כזו (ואכמ"ל).

 

וגם אם נניח שיש סמכות ברורה, מניין המקור להרחבת תחום השפעתו של גדול הדור לכל תחום מתחומי החיים?

 

"מי שמע כזאת ומי ראה כאלה? מעולם לא שמענו ולא ראינו אדם מישראל שנדרש לחכמי הדור במילי דעלמא" (בעל התניא, אגרות הקודש, סימן כב)

 

(ואין בכך כדי לגרוע חלילה מהערך של אמונת חכמים, שהוא נושא נפרד ועומד בפני עצמו)

פחחח זה אומר שאתה כל שבת מחלל שבת ומקיים אותה,המצב חסה

כופר בתורה שבעל פה ומקיים את כולה, 

מומר להכעיס וצדיק הדור 

אם כל מה שרב אמר אתה תעשה.

נשואה,אבל עונה..יכולה לומר לך שקשה למצוא כאלה שמוכנות,חנה צוריה
זה פשוט כי צריך באמת באמת לרצות את זה,אחרת גם מי שאומרת שרוצה את זה,אבל זה לא באמת בא מתוך רצון עז,וחלום שלה,אלא מתוך הסכמה כי היא רוצה בך את שאר הדברים,ההסכמה הזו לא תתבטא לאורך זמן אחרי החתונה,ומהר מאד יוצאים ככה מלהיות אברך שלומד סדרים של יום שלם,ולא רק חצי יום,וחי כמה זמן כבר קביעת עיתים לתורה,אבל לא בתור אברך שלומד יום שלם..

מכירה המום המון זוגות שהבעל היה מאד מקושר לישיבה,והאישה לא היתה מסוגלת לזה,ובגלל זה הוא פרש,וודאי שעדיף שלום בית מאשר שהוא יהיה שאוב ללימוד תורה,אבל בחור כזה שרוצה לשבת וללמוד באמת,ולא גג שנה,שגם זה לא תמיד הולך גם אם לפני החתונה היא אמרה שהיא מוכנה שתשב ללמוד,צריך מישהי שבאמתמוכנה למסירות נפש הזו שהבעל ישב וילמד,מישהי שיודעת שהיא הולכת להקים בכל מובן המילה-בית של תורה,בית שמיוסד על זה שהבעל יושב ולומד,ויכול לעבוד רק בהפסקות צהריים,אן בסוף שבוע,מישהי שמבינה שבעל אברך לא מוציאים לשמור על הילדים באמצע סדא,ותיקח בייביסיטר,כי מו שהיא לא היתה מוציאה אותו אם היה עובד עבודה ולא היה אברך,היא לא היתה מוציאה אותו,רק מי שמראש מודעת ו*רוצה*!!! רוצה.לא רק מוכנה. זו מישהי שבאמת לא תעצור אותך מזה.
ובשביל להיות כזו,זה בעיקר ענין של חינוך מהבית.
אבא שלי ז"ל היה חולה הרבה שנים,ונפטר ביל צעיר,ומה שהיה לו הכי חשוב,זה לימוד תורה וצניעות,ותאמין לי,אנ אומרת לא מגאווה עצמית,אלא גאווה באבא שלי ז"ל הצדיק,שהןא הצליח,הוא ואמא שלי,כל אחד בדרכיו,הצליחו והשרישו את זה עמוק וחזק.
בעלי יושב ולומד בכולל בישיבה,סדר בוקר,צהריים ןערב,
ומישהי שאלה אותי אם אני לא מרגישה שאין לנו זמן לעצמנו,כשהוא כל היום לא בבית,ועניתי לה שלא,שלנו זה מוציין,ולא היה לי כח לתרץ את עצמי,כי אנשים כל היום מנסים להוריד את המפרשים מהרצון בזה שהבעל ישב ןילמד,גם אחת הסבתות שלי כל זמן שואלת איך אנחנו מסתדרים,ואם יש טעם בלימוד הזה שלו,אם יצא לו מזה משהו,אז רק כשהיא שמעה שבוא גם ניגש למבחנים לרבנות היא נרגעה,והיא גם כל הזמן מוטרדת איך אנחנו מצליחים לחיות מכלום,
אבל ב"ה אנחנו גרים בבית פשוט 48 מ"ר,שזה די והותר לזוג צעיר מבחינתנו,מהמילגה וכמה מאות בודדים על עבודה של בעלי בישיבה,אנחנו משלמים שכירות,ארנונה,חשמל מים,ואני סטודנטית,אז מעבודות מזדמנות שהיו לי עד עכשיו,עשינו קניות כל פעם,וכן חושבים ועושים הכל מדויק,ולא מןצאים שקל מיותר,אבל טוב לי ןשמח לי בלב שבעלי יושב ולומד,כי זה מה ש*ר צ י ת י * ,אם זה לא מה שהייתי רוצה,מזמן הייתי נשברת כשמשרד הדתות עיכב חצי שנה מלגות אחרי החתונה שלנו,ומזמן הייתי נשברת מזה שבעלי בערב לא בבית,צריך למצוא כאלה ש*רוצות* שהבעל ישס וילמד,ולא רק *מוכנות*.
עד כאן חפירתי להיום,סליחה שלא עניתי לך ממש לשאלה,כתבתי בהקשר לשאלה,סוגשל הבהרת עמדתי בנושא,ןלא ממש תשובה לך.
בהצלחה.
אכתוב חריף את דעתי: כל בן שחושב שהוא יכול להתמידחסדי הים
בתורה בעולם המודרני, לאורך שנים באפילו רק שני סדרים ליום במאה אחוז ריכוז וכוחות, הוא הוזה.

אין אדם כזה היום! אני גדלתי בישיבות הרבה שנים, ואני יכול להגיד לכם, שאין דבר כזה.

אדם היום מסוגל לשבת 5 שעות ביום ללמוד בריכוז, בשקידה, ובכל הכוחות, ולדעת ולהשיג הרבה יותר בתורה מאשר אברך שמורח 10 שעות ביום על לימוד, כשיש הפסקות תה, ודיבורים מיותרים באמצע, ובכלל הוא לא מאה אחוז מרוכז בסוגיה.

אמרתי את האמת שנובעת מההתבוננות שלי, והכל לכבוד ה'. אז בנים ובנות צאו מהסרט. תנסו לחיות גם בצורה של יחיד את האידיאלים של הגאולה של חיבור חכמה ומעשה, ואל סתם תשננו פסקאות של הרב זצ"ל, כשאתם בכלל לא מקיימים אותם ברמת הפרט.
הדור הזה צריך לחבר חכמה ומעשה, רוחניות וחומריות גם ברמת הפרט, וכל מי שינסה להיות כמו מלאך אפילו במקצת בדור הזה יכשל כישלון חרוץ, ותורתו תסרח.
מסכימה עם כל מילה- רק שאותנו (הבנות) לימדו אחרת, ש---שירוש16

שרוב רובם של בחורי הישיבות רוצים ללמוד תורה כל חייהם, וח"ו אם אנו לא רוצות כמוהם, איזה בית יהיה לנו וכו'. תמיד הטיפו לנו שאו שלוקחים בעל שיושב ולומד כל היום או שלוקחים אחד שעובד- אין באמצע. וזה נעים לשמוע שמה שחשבתי כל השנים (שיש כאלו באמצע שלא מתכננים כל חייהם ללמוד, אבל בהתחלה כן) הוא נכון. 

תלוי איזו ישיבה ותלוי איזה בחורmatan

בישיבות הגבוהות בד"כ תמצאי בחורים שרוצים ללמוד עד קצה גבול היכולת, אבל רוב הבחורים לא בישיבות גבוהות,
אלא בישיבות הסדר, שם רוב החבר'ה רוצים להתחתן בשנתיים האחרונות ואז לצאת ללמוד ולעבוד.
גם בהסדר אפשר למצוא מי שרוצה ללמוד כמו אברך ויש גם בישיבות גבוהות כאלו שבאו לבנות את עצמם ואח"כ יצאו לעולם.
למעשה- אין באמצע, מי שרוצה לצאת לעבוד זה בד"כ לא מי ששואף כל החיים לתורה, יש כאלו שמשלבים- כן, יש בעלי בתים
מדהימים בעלי מידות ולימוד, אבל אלו בעלי בתים בסופו של יום ולא אברכים, עולם התורה שלהם והחיבור שלהם הוא עולם אחר.
או כפי שאמר לי אברך שהיום כבר בעל-בית - "הישיבה היא כמו מעלית, כל שנה אתה עולה עוד קומה- כשאתה יוצא, זה בערך איפה שתישאר"

מי שכשהוא יוצא מהישיבה מפסיק להתקדם.די"מ
משהו אצלו פגום ..
ואם כל הישיבה ככה משהו פגום בישיבה.


לעבוד את השם בישיבה זה לא עבודת השם אמיתית.עבודת השם אמיתית זה לעבוד את השם ביום יום.
בין אם אתה פועל בניין בים אם את פרופבור לפיזיקה.
לנצלצכל רגע אפשרי ללימוד .. לשאת ולתת באמונה ולצפות לישועה.
כשאתה אוכל לאכול בשביל השם. כשאתה ישן לישון בשביל השם.. כשאתה עם אשתך להיות איתה בשביל השם כמו שמתאר הרמב"ם בהלכות דעות במצוות "והלכת בדרכיו" ומי שיזכה לזה בעזרת השם יזכה להיות נביא. במהרה בימינו.

דוד המלך אומר "אחת שאלתי מאת השם אותה אבקש ,, שבתי בבית השם כל ימיי חיי"
נכון שהשאיפה זה לשם אבל העולם הזה הוא התמודדטת. מלא מלחמות.בפועל דוד המלך נאלץ להיות במלחמות כל הזמן.
רק מי שנלחם יזכה באמת לשבת בבית השם
^^^^^ אהבתי- מסכימה עם כל מילה!!!שירוש16


הכל יפה בדיבוריםmatan

אבל המציאות היא אחרת.
לעבוד את ה' בישיבה זו עבודת ה' אמיתית כמו כל עבודת ה' - אם היא אכן מגיעה מתוך עבודת ה' אמיתית.
אין חובה לחרוש ולקצור או להתפרנס בשביל לעבוד את ה', כל אחד יופיע את שורש נשמתו- מי שצריך ללמוד ילמד
ומי שצריך לחרוש יחרוש. כבר הובא בגמרא אל אחד מהתנאים שהיה מוצא פתח ביתו בגדים ואוכל ולא היה צריך לפרנסה
כלל.

לא אמרתי שאנשים לא עובדים את ה' מחוץ לישיבה- אלא שעליית המדרגות הרוחניות שלהם מפסיקה. יש הבדל בין עלייה 
לבין עבודה. אפשר לעבוד שנים במדרגה אחת ואפשר לעלות מדרגות ולעבוד בכל אחת מהן.

אני רוצה לראות את האנשים שחיים לגמרי בשביל ה', אלו שהגיעו למדרגת הקדושה במסילת ישרים שאצלם כל אכילה היא 
אכילת מזבח וכל עבודה היא עבודת בית קדשי הקודשים- אלו שאני מכיר, הם אלו שתומכים בלהישאר בישיבה כמה שיותר,
והם בעצמם נמצאים בישיבה.

האידאל יפה, הבעיה היא שהיום רוב האנשים לא מגיעים לעשירית המדריגה הזו, יוצאים מוקדם מדי ופשוט נלחמים על
להישאר במדרגה שהם יצאו איתה- גם זו עבודת ה', ויכול להיות שיש בה צד גדול יותר מאשר הצד שמטפס, כי הטיפוס
הוא לא כמו המלחמה ועם זאת, יש בה גם צד נמוך בהרבה ו"רבים חללים הפילה".

 

באבות דרבי נתן כתוב שמשנכרתה בריתדי"מ
על השבת נכרתה ברית על המאלכה.
ששת ימים צריך לעבוד ולעבוד זה לעבוד.

מצטער אבל אם מישהו כשהוא יוצא מהישיבה מפסיק לעלות משהומדפוק במה דהוא קיבל בישיבה. גם הדרגה שאליה הגיע היא משהו מעוות.
הקשר עם אלוהים הוא דבר חי שמתבטא בכל חלק וחלק של החיין..
ואם לא אז התורה לא שלמה. ואפילו מעוות.
וזה ממש לא נכון שמי שכזה זה ק מח שבישבה פשוט הם יותר מפורסמים.
כמו שאמר כבר אחד הגדולים שבליטא היה. הרבה "כבוד תןרה" בגליצחה היה פדוט הרבה "תורה" אז כולם מכירים את גדולי ליטא.
את האנשים הפשוטים שפשןט עובדים את השם ועולים במדרגות התואה והיראה ןהאמת והצדק אתה פשוט לא מכיר
ורשב"י כותב אחרת במסכת ברכותmatan

והלכה כרבי ישמעאל.

מצטער- המציאות היום היא שאם אדם עוזב את הישיבה הוא לא ימשיך להתקדם כפי שהיה מתקדם.
ועבודה היא גם לימוד התורה, כפי שחז"ל מלמדים על עבודת הפרך של מצרים במדרש, שהייתה אפשרות 
שעם ישראל יעבוד בפרך בתורה - "בחמר - בקל וחומר, ובלבנים - בבניין אב" ומכיוון שעם ישראל לא עבד בפרך
בתורה היה צריך לעבוד עבודה קשה בגוף.
גם חז"ל אמרו "אנן אגירי דיומי" - גם עבודת התורה היא עבודה, והרב טאו שליט"א כותב בפירוש שמדריגת האדם
השלימה היא אדם שיעבוד ויפרנס, ועם זאת מי שמבקש למסור את נפשו(מעלתו הרוחנית כמפרנס) בלימוד התורה 
זו עבודה חשובה וגדולה שנזקקת בדורות הללו. כמי שיש מסירות גוף בצבא יש מסירות נפש בישיבה.


 

זה אולי דעת הרב טאו אך יש גדוליםנאחרים שחולק ..די"מ
רבי שמעון וחבורתו זה דבר יחדאי.
ממש לא הדרכה לכלל
לגבי שיטת רשב"י. החת"ס כותב שדבריו לא נאמרוחסדי הים
בא"י. גם מסתבר לי שכל דעתו של רשב"י הוא רק על הזמן שאדם מקדיש רק לתורה, שזה היה אצל רשב"י במערה, ואצלנו בשנים שאדם נמצא בישיבה.

אבל ברור לי שרשב"י לא מדבר על תוכנית לכל החיים.
מוציאה אותךחזרה מהסרט שלך.אם לך ובעיניך זה לא מתאים.זה לא אוחנה צוריה
שאפשר ככה במחי יד לזלזל באלה ש*כן* חיים ככה,ולא אתה זה תכיר לי את בעלי,אני מכירה אותו ואני אישתו,ולא אתהיודעת ,הוא כן לומד כל השעות האלה,ואנחנו חיים את הלימוד שלו,אז אתה יכול הלגיד מה שאתה רוצה,אבל כשבעלי יורד הביתה ואומר לי שירד רק ב10 וחצי,ולא בעשר כי לא שם לב כי היה לקראת הסעיף החרון של הפרק של מה שלמד,כן,הוא היה מרוכז בלימוד,ולא שם לב למה שסביבו,וברור שזה לא 24/7 ככה,אבל באידיאל וברוב הזמן,זה כן.נקודה.לא אתה תעיד על בעלי בלי שאתה מכיר אותו.ואני כותבת שכביכול כתבת ספציפיתעיו,כי הכללת בלי להציא מין הכלל.ובעלי הוא לא היחיד שכזה,זה פשוט עניין של דרך חיים.
סליחה שכתבתי חריף,אני האחרונה שנוהגת לעשות כך,וגם האחרונה שתשבח את בעלה בראש חוצות,נוהגת להשאיר את זה לעצמנו,אבל פשוט הרתחת אותי עם ההכללות הגורפות שלך,והנחת היסוד שלא קיימים כאלה היום שמסוגלים לזה.אז בבקשה אל תוריש את המפרשים לאנשים.ותצא להכיר בעוד ישיבות ולא רק מה שנמצא סביביך,ואז תכריז הכרזות.
את ובעלך- אשריכם, אבל שאר האנשים- לא בידיוק....שירוש16

הרבה עושים את זה מתוך הרגל, כי כך חינכו אותם. וזה אומר שבכולל הם לומדים במוצהר 10 שעות אבל מבריזים וזה לא הכי מרוכז. זה שבעלך נתפס בסוף השיעור על סוגיה מענינת, לא אומר שכולם יכולים להתרכז ככה 10 שעות רצוף. הרבה בחורים שכך חינכו אותם- ללמוד כל היום וזהו- לא מכירים צורה אחרת ודרך שונה של חיים. תבחני טוב טוב מיהם אלו שבאמת לומדים תורה כל היום מתוך ריכוז מוחלט, לבין אלו שכך חינכו/אילפו אותם לחיות ועושים את זה מצוות אנשים מלומדה.

אלו שכך חינכו או אילפו אותםאני נזהרת בלשוני,אבל לדעתיחנה צוריה
זה אותם אלו שמרצונם אחרי החתונה לא ישאו לדעתי יותר משנה שנתיים,וגם זה בהגזמה,זה לא כאלו שיחפשו להיות אברכים אחרי החתונה,זה כאלו שבישיבה עד החתונה בד"כ,וקצת אולי גם אחרי,..
קודם כל: זה לא נכוןדוד ה.
אפשר גם אפשר ללמוד לפחות 2 סדרים ביום בריכוז מלא. ואני אומר את זה מנסיון עליי וממה שאני רואה בישיבה שלי...

דבר שני, עיקר העניין בישיבה זה לא רק הלימוד תורה, אלא הרוח שנקלטת... העולם הרוחני שמתפתח מעצם השהות בישיבה...

או במשפט של אמא שלי: "אני מוכנה לחזור לתקופה של פעם שהיינו צריכים לראות מאיפה מביאים לחם מחר, והעיקר שאבא יחזור ללמוד תורה כל היום.."
השאלה לכמה שנים זה מחזיק, לפי התבוננותי לא הרבהחסדי הים
שנים בדור הזה.

לפענ"ד באמת הנקודה השניה שציינת היא עיקר לב העניין והמחלוקת בנינו. כל ה'עולם הרוח' שמתפתח בישיבה, אני רואה את זה כ'עולם של הזיות ורוח'.

אדם הפרטי צריך בדור הגאולה להיות חלק מחיי המעשה בצורה כוללנית, ולא רק להטיל את זה על האומה בכללותה, או לצמצם את זה רק לצבא וליישוב א"י, כפי שרבנים מסוימים עושים.
החיבור לחיי המעשה חייב להיות חודרנית וכוללת ומעשית מאוד. אדם שלא יעשה את זה בדור הגאולה, לא רק שהולך בדרך עקלקלות, אלא גם לא יצלח.
לא כ"כ הבנתי אבל בקשר לדור הגאולה----שירוש16

אנו בימי עיקבא דמשיחא, לפני שמשיח יגיע. אל תבלבל בין דורנו לדור שכבר משיח הגיע.

אני מאמין בכל לבי לדברי הגר"א המסורים ב'קול התור'חסדי הים
ובדברי הרב קוק זצ"ל, שאנחנו כבר בתחילת ניצוץ הגאולה, ועיקר עבודתנו חייב להיות חיזוק בחינת משיח בן יוסף.

[טוב אלו ענינים עמוקים, והם מאוד קשורים לשרשור, אבל נראה לי שפה בפורום ציבורי, צריך להסביר לאנשים בצורה שכלית ומובנת, ולא בצורה קבלית.]
סוף הגלות- בוודאי, תחילת הגאולה זה רק כשהקב"ה יחליט לא אנחנושירוש16


תלוי לאיזה זרם ביהדות את שייכתאריק מהדרום

לפי הציונות הדתית אנחנו עמוק בגאולה.

חוץ מסאטמר לא מכיר אף זרם שלא אומר שאנחנו בשלב כזה או אחרדי"מ
של הגאולה.
השאלה מה זה אומר ומה מקדם ומה מזיק
נדמה לי שגם חבד אם אינני טועהאריק מהדרום
ממש לא. אפילו הכי לא.די"מ
הם טוענים שהציונות הזיקה ומסיקה למהלך של הגאולה אבל זה לא סותר דאנחנו התהליך של גאולה
הרבי מחב"ד אמר שמי שאומר שאנחנו באתחלתא דגאולהאיש שלום
מרחיק את הגאולה האמיתית.
אם כך אומר הרבי מחב"ד- אני לא אחלוק עליו. הוא היה ---שירוש16

גדול הדור ואין לי סמכות לחלוק עליו.

אמרת שיש לך חשיבה עצמאיתשורש וגרביים
אתה מת לתפוס אותי על המילה--------שירוש16

יש לי חשיבה אבל לא אבטא אותה- כלפי גדו"י כשזה נגדם.

יש מוסג שנקרא : ביזוי ת"ח. שאת זה עם כל הכבוד לחשיבה עצמית- אני לא אעשה. לפחות לא בכוונה תחילה.

וחוץ מזה- זה נקרא שליטה עצמית ולאו דווקא חוסר תעוזה.

אכן כךמושיקו

משלהי שנת תש"נ התחיל תהליך הגאולה במלוא עוזו

 

לאחר שהקמת המדינה דחתה אותו בכמה וכמה שנים (שניהם ציטוטים מתורות ואגרות הרבי)

 

לפי מה שאני הבנתי- הציונות הדתית לא כתבה את התורה- היא רק...שירוש16

מפרשת אותה איך שהיא רוצה. כל הרבנים שאומרים שאיננו בדור הגאולה לא מפרשים את התורה, אלא מצטטים אותה. התורה אומרת במפורש שעד שמשיח לא בא ומכריז על עצמו כמשיח- אנו עדיין בגלות.

אז אני חושב שהבנת לא נכוןmatan

אנחנו לא בגלות כפי שהיה מקודם, בארץ נכריה מצד המקום, וזו התחלת הגאולה- לשונות הגאולה שאנחנו אומרים
בפסח הן לשונות של הבאה לארץ. זו ההתחלה של הגאולה אבל לא סופה. יש עוד דרך ארוכה.
למעשה- חז"ל הגדירו בדיוק מהו הקץ המגולה - א"י נותנת פירותיה בעין יפה, ואני חושב שניתן לראות זאת בקלות, 
הפירות של א"י מופצים בכל העולם במחירים גבוהים, אנחנו אלו שלא זוכים להינות מהפירות, כי לנו נשאר רק מה שאי
אפשר למכור לחו"ל, וגם מה שאנחנו אוכלים זה יותר מאשר מה שיש הרבה פעמים במקומות אחרים בעולם.


 

אענה תשובה אחרונה וזהו---שירוש16

סיפרו לי פעם על מדינה מרוחקת שהיתה בה אור השמש במשך שנים ארוכות, לפתע יום אחד השמש שקעה ולא חזרה שוב, אנשי העיר מאוד התלבטו מה לעשות. בהתחלה היה קטסטרופה- בלגן שלם. החושך היה מעיק שבעתיים כי לא היה לאף אחד פתרון. לעת לעת צצו אירגונים שמטרתם לעזור להחזיר את האור לקדמותו, את השמש לא יוכלו כי זה תלוי בסדרי בראשית אבל הם יוכלו לטפל בבעית חוסר האור. שמו מנורות בכל מקום, לעת השתכללו ושמו אורות מקריסטלים יפים ומפוארים, וביום ששמו את המגדלור הכי חזק שאי פעם היה במרכז העיר- כל המדינה התמלאה אור חזק שהאיר כמו אלפי ניצוצות אש ומנורות, המעמד היה אדיר.

באותו מעמד עומדים סבתא זקנה שעוד זוכרת מה זה היה כשעוד היה את אור השמש, ונכדתה הקטנה שנולדה רק לאחר שחשכה המדינה. הנחדה פונה לסבתא בהתלהבות: הנה תראי סבתא! יש לנו אור חזק כ"כ! הוא מאיר כמו שמש ממש! כבר לא צריך את השמש המקורית- יש לנו תחליף!!!

התשובה של הנכדה ממש מצחיקה- ברור שכל אור שלא יהיה לא דומה לאור השמש!

אנו יכולים למצוא מאה סיבות ותירוצים למה זמננו הוא תחילת הגאולה, אנו יכולים להמציא אירגונים שיטפלו בחסרים (כמו יהודים בתפוצות, ריבוי התוצרת הישראלית) אבל א"א להשוות את הניסיון שלנו להיטיב את תנאי הגלות- לגאולה עצמה!!!!!!!!!!!!!!!

זה ברור כשמש...

הגאולה לא פה- כי אין את משיח. וכל עוד שמשיח לא פה וביהמ"ק השלישי לא נבנה- זה סימן שאנו עדיין בגלות. צריך לזכור לשים פסיק- בין הגלות לבין שעת הגאולה. זה לא כמו המשך רציף- זה עידן אחר לחלוטין. זה לא המשך האלף החמישי בו אנו נמצאים- ברגע שמשיח יגיע סדרי עולם ישתנו, חוקי טבע יהיו שונים. זה לא כמו ילדה שעולה מכיתה ח' לט' זה כמו להיכנס לחיי נישואין. זוגיות זה ממש לא כמו חיי הרווקות, יש לך מחויבויות אחרות (לא רק נוספות), כללים אחרים והחיים שלך לא מתנהלים כמו בעבר. 

 

קיצר- קיבוץ הגלויות והמחירים היפים בישראל זה לא אומר שאנו הגענו לתחילת הגאולה- פשוט למדנו לשים מנורות יותר חזקות שיאירו לנו את חשכת הגלות..............

מה שכתבת זה פשוט בלבול שכלאריק מהדרום


לא בידיוק- תלוי איפה למדת ומה כיוון החשיבה שלך.שירוש16


מישהו עבד קשה כדי להחליט לך מה לחשובשורש וגרביים
רוב הסיכויים שאת רואה סרטונים של מחב"תים למיניהם. או משו אחר של מטיפים. זה פשוט נוזל לך מהמקלדת
יכול להיות ויכול להיות שאני פשוט דואגת לקרוא פסוקים ולחפש ב-שירוש16

מפרשים. (הרמב"ן, רש"י- אישים מוכרים) שמדברים על הגלות והגאולה. ספרים של הרב שמשון רפאל הירש מדהימים בקטע הזה.

כבר אמרת שהכל תלוי איפה למדתשורש וגרביים
חשיבה עצמאית בטוח אין לך
הטפות, סימני קריאה והדגשות יש בשפע
דווקא המקום בו למדתי תמיד הטיף לי לחשוב בצורה עצמאית---שירוש16

כשאדם מהסס דווקא אז הוא לא טורח לומר את דעותיו. הוא נוטה לצד החברה ודעת כולם. כשאדם חושב באופן עצמאי הוא יכול גם להתעקש עליהם....

בנוסף- יש לי הרגשה שלא קראת את ככככללללללללל השירשור....שירוש16


אני מביא לך מקור מהגמראmatan

סנהדרין צח עמוד א

"ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'"."

ודברי המפרשים -
רש"ימגולה מזה - כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר.

אנחנו קרובים מאוד לגילוי הקץ, התהליך הוא גאולי, יש בו שלבים
, נכון שאחת מנק' השיא שלו 
היא הופעת משיח בן דוד, אבל לפניו יש משיח בן יוסף, ויש תקופות שלבים, כל תפילת שמונה עשרה היא

תהליך הגאולה, על פי סדר הגאולה סדר הברכות. אז נכון שאנחנו עדיין בתחילת הגאולה, אבל זה התהליך,
אפילו ירידה לצורך עלייה נקראת עלייה, ולכן גם הנפילות שבדרך הן חלק מהעלייה.

הרש"ר הירש עם כל גדולתו לא חי בתקופת הגאולה, אלא לפניה, הוא לא הכיר את שיבת ציון, ואי אפשר ללמוד 
מה היתה תגובתו אם היה חי בתקופה הזו, ומה היה אומר.
למעשה, מהפסוקים, שיבת היהודים לארצם היא חלק משמעותי ביותר.

יש עוד רמות ושלבים של גלות(גלות רוחנית יותר שגם ממנה צריך לצאת).

יש לך דעה מענינת- בחיים לא שמעתי את זה- אשמח שנדבר על זה---שירוש16

אבל בשירשור אחר, אני מרגישה שסטינו פה מהנושא העיקרי---

 

אני נורא מודה לכם על הניצלו"ש...דוד ה.
בהחלט הבנת לא נכון.אריק מהדרום


^^^^^די"מ
בעיקר הזיותשורש וגרביים
זו סתם חוצפהשואף לאור


הניסיון שלך?שורש וגרביים
אתה נמצא פה די הרבה, נראה שיש לך שם הרבה זמן פנוי.
הייתי עונה אבל עוד דקה שבת..........שירוש16


א. הוא לא אמר שהוא עכשיו בישיבה.ענבל

בס"ד

 

ב. מה זה עניינך מה הוא עושה?

 

ג. יום שישי זה יום שרוב הביינישים שנמצאים בבית הם עם זמן פנוי..

 

ובאמצע השבוע יש דרכים אחרות ויש הפסקות.

לא לומדים כל היום, הם לא נזירים.

 

אבל השאלה העיקרית היא עדיין ב'.

 

מה זה עניינך?

אם יש לך משהו ענייני לומר אז תאמר, למה סתם להעיר הערות לא קשורות לשום דבר?

חסדי..יפה! התחברתי..אבר כיונה
נדיר (אבל קיים, גם היום) אדם שמסוגל...אדם כל שהוא

ללמוד שני סדרים ביום לאורך עשרות שנים בצורה יעילה.

[אבל הרבה עושים את זה בצורה די טובה למשך שנים בודדות]

אבל גם נדיר מאוד אדם עובד, שישב 5 שעות ביום ללמוד בריכוז.

 

נראה לי שצריך להשקיע יותר, בפיתוח כיוונים של לימוד רציני בכמות ואיכות לאנשים עובדים לפרנסתם

[כולל לנסות למצוא דרכים לצמצם את שעות העבודה] .

 

 

בעלי הוא האנטיתזה לדבי הבלע שלךבילבי613

אדם שעסוק בלימוד מסל"ש, מחובר לת"ח אמיתיים, מנצל כל רגע בבית המדרש ללימוד, וכשקשה עובר ללימוד הלכה, מוסר, אמונה, משניות, תנ"ך כדי לשמור על ריכוז, ומנצל כל רגע פנוי שלו ללימוד בבית, בנסיעות, כשמתארחים בשבתות. לא ישן בשבת!! אלא משקיע את כל כוחו בלימוד תורה.

 

 

זה קשה, נכון. אבל בהחלט אפשרי.

 

והוא בסך הכל בן 30. ולא, הוא לא עילוי, ולא מוכשר, הוא אוהב תורה וירא שמיים, ומבין שכך צריך לנהוג.

 

כך כל אדם מעם ישראל צריך לחיות, להתגבר על היצר הרע, לעזוב את האייפון ולשקוע בלימוד.

כתור בחור ישיבה שלומד גם הרבה שניםדוד ה.

אני אומר באופן חד וחלק, אפשר להתרכז לפחות שני סדרים ביום..

ואם רוצים לשלב, ויש צורך בכך, אז אפשר לשלב בערבים עוד דברים (מה שאני עושה פעם פעמיים בשבוע)...

 

אפשר גם אפשר ללמוד לפחות 2 סדרים ביום בריכוז מלא, ואפילו 3 סדרים...

אני חיי בישיבה ואני אומר לך מה אני רואה על עצמי ועל חבריי...

 

אז אנחנו לא חיים בסרט..

וגולש באינטרנט חליל הרועים
^^^^^^שורש וגרביים
מה תגיד לאישתך המפרנסת?
למדתי היום שני סדרים וסדר ערב הייתי בפורום?
נשיואין בני ישיבותitzikzo2013

סליחה על ההתפרצות לנושא החשוב הזה אני איש.החתן מתחייב בחתימתו על הכתובה שהוא ימלא מאת כל חיסורונותיה של האשה. שזה אומר הבעל אחראי על הפרנסה ולא האשה. מכאן הבעל חייב לעבוד כי הוא המפרנס העיקרי ולא האשה. בפרקי אבות כתוב האבא חייב ללמד את בנו אומנות. למיטב הבנתי אומנות זה מקצוע. הרי לא יתכן שהבעל ילמד תורה כל היום והאשה המפרנסת העיקרית. וגם אם כן העזרה של האשה מוגבלת בזמן זה לא לכל החיים. גם התמיכה של ההורים מוגבלת. אחרת מה שווה החתימה על הכתובה? שנית, אפשר לשלב עבודה ולימודים. הכלל הפרנסה קודמת לכל. יום טוב

לעמוד בהתחייבות הנאמרת מתחת לחופההשלום והאמת

החתן מתחייב לזון ולפרנס את רעייתו לעתיד.

היום אנחנו במציאות ששני בני הזוג נושאים בנטל הפרנסה ואגלה לכם סוד גם אז לא קל. 

יש נושא נוסף שזוג שמתחתן חייב לקחת אחריות ולא ליפול לנטל על הוריו שגם מן הסתם גם להם לא קל כלכלית.

עדיין גם כאשר עובדים ניתן להקדיש ולהתמסר ללימוד תורה .

מה שחבל שקשרים רבים אינם מתממשים בגלל ההקצנה הזו של חיפוש בן תורה ושוללים אדם שהוא גם בן תורה אך  יש לו מעלה נוספת שהוא חשב ברצינות על עתידו ולמד מקצוע שווה והוא מתפרנס בכבוד !
ויש לי שאלה האם זה  נכון שבחורה מכתיבה לבחור אני מתחתנת  רק בתנאי שתלמד בכולל? 

 

והפוך?תולתול

אשה שמקדישה את כל עיתותיה וחייה ללימוד תורה, שלושה סדרים ביום, עובדת מעט מאד, היית מסכים לחיות ככה?

לקחת את עולה של תורה? להסכים לחיות בדוחק, על משכורת אחת כדי שהיא תוכל להמשיך ולגדול בתורה?

 

 

ואם לא- אז למה כשהאיש עושה את זה, זה בסדר?

 

 

 

(*גילוי נאות- אישי ואני אברכים, לומדים תורה, ואישי היה מסכים לקחת על עצמו הרבה מאד כדי שאני אמשיך ללמוד.)*

 

השאלה לא מקבילה...אדם כל שהוא

 "היית מסכים לחיות ככה."

"למה כשהאיש עושה את זה, זה בסדר?"

 

אפשר לחשוב שמשהו הוא בסדר, ולא להסכים לחיות כך. אפשר להעריך אדם שבחר להשקיע 18 ביממה בלימוד, ולא להסכים לחיות כך.

[לשאלה עצמה, הן על מה בסדר, והן על איך הייתי מסכים לחיות איני רוצה להכנס כרגע].

זה ןודאי לא נכון.די"מ
זה אמנם נכון שמותר לבנות ללמוד תורה אך הן לא מחויבות בזה.

לא אכפת לי שאשתי תניח תפילין אבל אם יהיה לי רק זוג אחד אז יניח ואני לא יבטל מצות עשה אפילו לשנייה בשביל שהיא תקיים מצווה שהיא לא מחויבת בה.
היא תוכל להניח כשאני הולך לשרותים או אןכל סעודת קבע ...
לאישה אין חיוב ללמוד תורה ולאיש יש. זה הבדל גדולבילבי613


חשוב להבחין בין תקופה לכל החייםחליל הרועים
וגם 5 - 10 שנים זאת תקופה

שיודעים זאת מראש זה מיקל
לימוד תורה חשוב!dora

המציאות מראה  שחובה לשלב עבודה כאשר המשפחה גדלה.

לכן בשנים הראשונות של הנישואין כדאי שהבעל ישקיע בלימוד תורה ופחות עבודה (רק 'קצת' כמו שרשמת..),

ואח"כ, עם השנים יוסיף שעות עבודה לפי הצורך.

מסכים עם כל מילה!!דוד ה.
בסופו של דבר לכל אחת*חזרזיר*

תהיה תשובה שונה, מכיוון שזה מאוד מאוד שונה מבת לבת

 

על עצמי אני יכולה להגיד שכן, מתאים וחשוב לי מאוד. לא לכל החיים...

ברור לי שאני רוצה אותו בשנים הראשונות בישיבה, וברור לי שלי יתאים מישהו שעוד כמה שנים ישלב תורה ועבודה.

 

גם מכיוון שאין מה לעשות, יוקר המחייה היום גבוה, ומאמינה שאם שנינו ניקח את זה על עצמנו זה יהיה פשוט יותר ביחד.
ובהתחלה, ההוצאות קטנות יותר מלאחר כמה שנים, כך שכל עוד אפשר לתת לו ללמוד בשקט יחסית - אני בעד
גם מכיוון, שאני מאמינה ב"לפגוש את העם", לצאת החוצה, להפתח לחיים, להתמודדות, לסוגים שונים של אנשים, לסוגים שונים של רקעים וסגנונות - ושם אם יש בן תורה זה משפיע המון! (שליחות במובן מסויים)

וכמובן, יגיע השלב בעזרת ה' של מלא פיצל'ך() ואז יהיה לי תפקיד יותר חשוב בבית מאשר להביא פרנסה.
וכמו שציינו לעיל, יש התחייבויות בכתובה.

 

בכ"מ - ברור לי שהתורה תהיה נוכחת בבית כמה שיותר,
ראיתי הרבה סוגי בתים (בשירות, חברות, שכנים וכ'ו)
רואים היטב מה הוא בית שחי תורה, שספוג בתורה.
ומה זה בית דתי, שיש בו תורה, קיימת...
(ויש את הבתים שבין זה לבין זה ויש בתים שזה רק בהגדרה וכ'ו..)

 

אגב, אם כבר הזכרת איכות חיים, צמצום וכ'ו...
יש מצב שגם אישה שבחרה את זה, תתלונן לפעמים על המצב
("אעאע! באלי קורנפלקס, או לחם עם שוקולד! או מילקי!" או "אין לי כוחות! כל היום אני עובדת/לומדת/מנקה/מכבסת" וכ'ו וכ'ו...)
אבל זה לא אומר שהיא לא שמחה ושלמה עם הבחירה שלה, זה אומר שיש לה רגע 'משבר' ()
וכאן, גברים, תפקידכם הוא לתמוך, לאהוב ולהזכיר לה שזאת הדרך שבחרתם ואתם שמחים בה וזו זכות.
בקיצור - לחזק אותה ולהחזיר לה את הכוחות לתמוך גם בכם...
 

שנזכה...
 

רק לשם הבהרה, שלא יבינו דברים לא נכונים ממנידוד ה.

אני מעולם לא אמרתי שבזה שאני רוצה ללמוד בישיבה מסיר ממני את האחריות לפרנסה.. אני אחראי על נושא הפרנסה, כתור הבעל, וכפי שצויין התחייבתי (ליתר דיוק: אתחייבקורץ) את זה גם בכתובה..

 

אני דיברתי על מציאות שאשה מבינה את ערכה של תורה, הן לחיי הפרט-המשפחה, הן לחיי הכלל, שאנו נמצאים במציאות שמאוד מאוד חסר תורה בעמנו היקר, ובעיקר חיי תורה אמיתיים.

ומכיוון שהיא מבינה את ערכה של תורה, ומבינה שהתורה היא תורת חיים, ושאדם שלומד בישיבה הוא מתעלה ומעלה את כל העולם עמו, לכן היא רוצה למסור את הנפש על התורה, אפילו שזה יבוא "על חשבון" איכות החיים שלה.

עליה שאלתי, האם היא רק רוצה את זה, אבל כשזה יגיע למעשה היא תקבל "רגליים קרות"? או שהיא מבינה היטב מה המשמעות שלה, וזה כ"כ חשוב לה והיא מסוגלת למסור את הנפש על זה...

 

עכשיו: מאוד ברור לי, ולכל הבחורים כמוני (שרוצים להמשיך ללמוד תורה בע"ה כל חייהם), שבמידה וזה לא יהיה אפשרי, הן בגלל שההוצאות תגדלנה בע"ה, והן בגלל סיבות אחרות (לאשה אין כח כבר לעבוד כ"כ הרבה), ברור שאין בכוונתנו להפקיר את הבית, וברור שזה באחריותנו המלאה... ואם יהיה צורך, נצא לעבוד, ואף אחד לא אמר שלא...

 

מקווה שהסברתי את עצמי מספיק טוב..

וסליחה על האריכות..

אה ועוד דבר..דוד ה.

אל תדאגו, אני לא סגפן..

בבית שלי לא ירעבו לפת לחם...קורץ

עוד דבר, שצריך לקחת בחשבון, הוא הילדים. תחשבו עלחסדי הים
ילדים שרואים שאחרים בעולם המודרני יש להם כל מיני הנאות, והם חיים בצמצום.
גם הילדים גדלים בלי כלים נבונים, להשתמש בעולם החומרי בזהירות ובחכמה.

{אני פשוט עוסק בכמה מקרים קשים של ילדים לאותם אברכים, והילדים כריאקציה לצמצום הגיעו למקומות קשים (כמו חילון, פשע וסמים וכו'). [כמובן שאפשר לטעון שיש מרכיבים אחרים בכל סיפור של ילד שנופל, אבל לפי דעתי אחת הסבות המרכזיות היה, שהם חיו בצמצום, ועכשיו הם הולכים לקצה השני.]}
ילד שחי בצמצום לא בהכרח מביא לידי התדרדרות- תלוי איך האב---שירוש16

מייצד את זה. יש אבות שיאמרו כל הזמן: אוף, קשה לנו, קשה כל הזמן ואין כסף, הלוואי והיה לי כסף להאכיל את הילדים.

זה לא חייב להיות שיחה בין הילדים להורים, זה יכול להיות בשיחה בין שתי ההורים, אבל כל האוירה בבית היא שחסר והם מסכנים כי אין כסף וכו'. והילד קולט וגדל על המסר- אנו חיים בצמצום בגלל שאב לומד תורה וזה לא טוב.

דווקא הבתים בהם היה מחסור והאבות התגאו בכך ולימדו את ילדיהם להתגאות בכך שהם לומדים תורה. ושיש להם את כל מה שהם צריכים, ומה שאין להם- סימן שהקב"ה משוכנע שהם לא צריכים והם יכולים להתסדר בלי. אם זו הגישה של אב אברך לבניו- הם יישארו בדך אבותם ולא ינשרו. אם מלמדים אותם על היופי שביידישקיט ואת הצדדים היפים שביהדות- הם לא מהר יורדים. דווקא להפך- הם גאים בעצמם ובדרך החיים שלהם.

כל הורה שרוצה לראות את בניו הולכים בדרך היהדות יכול לעשות אחד משני דברים:

או לסגור אותו עד הסוף ולדאוג שהוא לא ייפרוץ החוצה- וזה עוזר עד שהבן פורץ החוצה ואז אין לו כילים להתמודד מול כל העולם והחומריות.

או שהאב מלמד את בנו כיצד להשתמש בחומריות, לאן אפשר להיכנס והיכן יש שלט "אין כניסה" כי זה נוגד את ההלכה.

 

הכל תלוי איך הילדים מחונכים להסתכל על זה.

 

דוגמה: באמריקה פעם היה בעיה גדולה של שמירת שבת, עוד לפני קום ארה"ב היו בעיות כאלו. יהודים היו הולכים לעבוד שני שלישי רביעי וכו'. שבת לא היו מגיעים, ביום שני לא היה להם יותר עבודה- הם פותרו ולא נשאר להם כסף. האבות היו מגיעים הביתה וכאן יש הבדל---

היו אבות שהגיעו והלכו לחדר עם האישה, הסביר לה שאין להם כסף וכו', האמא הייתה בוכה, יוצאת מהחדר ומודיעה לילדים שאין סעודת שבת כי לאבא אין עבודה ואין משכורת, הילדים היו הולכים למיטותיהם רעבים וממורמרים.

לעומת זאת- היתה קבוצה של יהודים שכשהגיעו הביתה מייד קראו לכל בני הבית ואמרו בשמחה: באו בואו ילדים לשוחן אני צריך לספר לכם משהו- לאבא אין משכורת, אתם יודעים למה? כי הוא שומר שבת, איזה כיף לנו שאנו שומרים שבת, שאנו זוכים למסור נפש על קידוש ה', איך הקב"ה מסתכל עלינו ושמח וכו וכו'... האב היה פוצח בשירה ומתחיל לנגן זמירות שבת למרות שהשולחן ריק ממאכלים- כי שבת היום והם זוכים לשמור את השבת וכו'...

בני הדור השני נחלקו לשניים- אלו שחונכו להתמרמר על קיום המצוות ואלו שחונכו לשמוח בקיום מצוות, אלו שנשארו הדוקים בדתם היו אלו שחונכו לשמוח בקיום מצוות, שנתנו להם תחושה מוחשית- שזוהי זכות, לא רק חובה.

אני מאמינה שהרבה מהציבור שחי בדוחק לא נותן לילדים הרגשה מספיק מוחשית על הזכות שיש להם בלימוד תורה כל היום, הילדים תופסים רק את הלחץ של ההורים מהכסף- שאין, והילדים מחליטים בינם לבין עצמם- שלהם- זה לא יקרה. הם יהיו יותר חופשיים, יותר קשורים לחומר וכו'

תלוי איך הבית והחינוך בבית מציג את זה- כמתוק או כחובה שא"א להתפשר עליה.

את אולי צודקת אבל..ענבל

בס"ד

 

אני דווקא יותר מתחברת למה שחסדי הים אמר.

כשגדלים בבית שהכסף בו לא שופע זה משפיע.

נכון, אפשר מאוד לאהוב את התורה ולהבין את זה שזה בא ממקום אמיתי וטוב,

אבל בסופו של דבר מושפעים מזה.

כי כשאבא בחובות ואין לו איך לקנות לילד שלו מה שיש לכל הילדים האחרים אז הילד רואה את זה.

נכון, הוא סופג את זה ואולי אפילו מבין, אבל זה עדיין עושה תחושה לא נוחה.

כשאין להורים כסף לקנות לילדים שלהם בגדים אז כן, זה משפיע עליהם, לא משנה כמה הם מבינים שהתורה חשובה.

 

לפעמים אני מרגישה שלהיות אברך זה לחיות בישיבה ולא לדעת מה באמת קורה בבית שלך ואיך הילדים והאישה מתמודדים עם זה.

זה נשמע לי קצת לחיות בבועה ובחלום ורוד.

 

זה נכון שיש אנשים שאצליהם אין את הבעיות האלה, אבל זאת עובדה שרוב בני האדם מושפעים מסביבתם וכשאין התאמה בין מה שיש בבית לבין מה שהם רואים שיש לילדים אחרים זה משפיע.

 

גדלתי בבית כזה, אמנם לא בגלל תורה אלא בגלל דברים אחרים אבל עדיין.

הבנתי את המצב, הבנתי שצריך להסתפק במועט, אני לא אחת שמבזבזת על ימין ועל שמאל, אני לא אחת שקונה בגדים, שקונה משחקים, שקונה אוכל יקר ושיוצאת כל יום לבלות.

ועדיין ההרגשה הזאת שאני בשביל לקנות בגד צריכה לחשוב אלף פעם וברוב הפעמים להחליט לא לקנות אותו כי וואלה, אני צריכה את הכסף הזה, זאת לא הרגשה נחמדה, וזאת הרגשה שהייתי מוכנה בשמחה לוותר עליה למרות שאני מבינה את היתרון בלהסתפק במועט.

 

אגב, סתם אנקדוטה קטנה-

לחברה יש דרך בה היא מסתכלת עלייך.

קחי למשל דייטים ומראה חיצוני כדוגמה-

כמה בנים את מכירה שיפסלו מישהי כי היא באה לכל דייט שלישי בערך עם אותו בגד?

הרבה נכון?

כי הם מצפים שנבוא יפות ומסודרות.

אבל מה אם אין לי יותר משלושה סטים נורמלים לדייטים?

ומה אם אין לי כסף לקנות עוד?

את מבינה? 

וכן, ילדים רואים את זה, ילדים רואים איך הסביבה מתייחסת אליהם.

וזה לא רק בדייטים, אני ספגתי את זה גם בבית ספר.

ולא כי לא קיבלתי באהבה, ולא כי לא הבנתי, ומעולם לא כעסתי על ההורים שלי כי ידעתי מה המצב בבית וידעתי למה כל זה.

אבל יחס החברה השפיע עלי.

והיום ילד שגדל בבית שאין בו כסף זה לא כמו ילד שגדל פעם בבית שאין בו כסף.

 

אתם יכולים להגיד שזאת דוגמה אישית והיא לא משליכה על כולם, ונכון, יש משפחות וילדים שב"ה השבח לאל זה לא ככה.

אבל אי אפשר גם לומר שברגע שמבינים הכל נהיה מתוק וורוד, כי זה לא.

כי לא הכל תלוי בהבנה ובהסתכלות שלי על החיים.

הרבה תלוי גם בחברה והרבה תלוי גם בהרגשה הפרטית שלי.

 

אני חושבת שאפשר פשוט לחלק את זה-

אני מבינה בשכל הכל, אני מבינה את הצורך להסתפק במועט ואני שמחה שאני לא רודפת אחרי בגדים וכו' [יש לי חברות שכן וזה מזעזע אותי לחלוטין. הן נכנסות למינוסים מטורפים בשביל זה והן בנות שירות בסך הכל..], בשכל זה יושב לי מעולה.

אבל בלב, בהרגשה שלי, זה לא נעים.

ולא משנה כמה אבין את זה, עדיין יהיה לי לא נעים.

ואל תשכחי שאני נערה בת 18, לילדים ביסודי ובתיכון זה לפעמים הרבה יותר משמעותי.

ההבדל בין חיים בצניעות לבין חיים בעוניזהב שקיעהאחרונה

ההבדל הקטן הזה, בין חיים בצניעות לחיי עוני מחפיר דק כחוט השערה.
מספיק שיש לך ילד חולה שזקוק למשל למזון מיוחד, מספיק שאשתך נמצאת בשמירת הריון,
מספיק שאחד מההורים המבוגרים זקוק לסיוע... או שאולי חדרך השכור טחוב, ואין לך פרוטה לתקן זאת, או לעבור דירה... 
אלה מצבים שיכולים לקרות תמיד, אך אם מראש ראש המשפחה החליט שלא לפרנס, המשפחה הופכת לפגיעה יותר. 

ובכלל מהיכן הדוגמא הרעה הזו? לכל חז"לינו היה  מקצוע ופרנסה (צנועה או מרווחת)
ומהי איכות התורה כאשר היא ספונה בבית המדרש ומנותקת מהמקום הזה?

מה דעתכם?פתית שלג

היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.

לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.

מקווה שאני מדייק

"אני לא חושבת שרווקות מאוחרת היא בעיה" 

אני לא יודעת להגיד אם בדור הקודם היה עמוק או לאאני:)))))
לא התחברתיניצן*

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אולי בעומק של הדבר זה באמת קשורכְּקֶדֶם

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

מבלי להתייחס בפירוט לנכתבנוגע, לא נוגע

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.


היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.


מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.


כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

 

כתבת דברים יפים אבלכְּקֶדֶם

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

נכון. לכן כתבתי שזה נוגע בעיקר למי שעבד עם עצמונוגע, לא נוגע

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

מחשבה מעניינתפתית שלג

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

זה פחות עניין של אונס, זה יותר עניין של הכוונהנוגע, לא נוגע

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

 

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

 

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.


 

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.


 

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

 

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

 

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

 

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.


 

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.


 

 

 

הרעיון הכללי נכון ושמעתי אולו כמה פעמיםהיום הוא היום
מכמה מקורות שונים ורציניים
לא מסכיםintuscrepidam
לאנשים היום יש הרבה דמיונות והם לא עמוקים אלא חושבים שהם עמוקים. זה מקשה עליהם ליצור קשר ולאהוב את מי שמולם
יש לך ודאות בכך?advfb
כן, מה שפתית שלג כתב זה רומנטיקה = דמיון של אהבהintuscrepidamאחרונה
חושבת שהרווקות המאוחרת באהLavender

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

מה שבטוחadvfb

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאראחרונה
בשביל קשר צריך לדבר. בשביל לדבר צריך לדבריהודי שואף לטוב

אחת. שתיים. שלוש.

נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.

שומע ומספק נתונים יבשים.

לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.

סיפורים, סיפורים, סיפורים.

התמונה מתחילה להתבהר.

יש פוטנציאל.

יש היכרות.

אבל אין קשר.

בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.

אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.

ובשביל לדבר צריך להיפתח.

ואני לא יודע לעשות את זה.

שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.

אבל היא מחכה.

ואני מבין אותה.

גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.

לא נעים.

הרי אנחנו לא קשורים.

רק מכירים.

אז מה הלאה?

איך מתקדמים מכאן?


כרטיסים שפותחים שאלות?ארץ השוקולד

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

כפלסטר זה יכול להיות נהדר.יהודי שואף לטוב

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

שיח עמוק בעדינותמחפש אהבה
לא בהכרח צריך בדייט שניארץ השוקולד
אולי צריך לתת יותר זמן כדי להיפתח?

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

אסביריהודי שואף לטוב

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

לאטניצן*

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין


אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יפה!נחלת
זה לא פשוט דייטהפי

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח


זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..


לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .


אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים


בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח


אולי יעזורנוגע, לא נוגע
לדעתי דרך המלך היא שאצל בנים בשביל להוביל בקשר צריך להרגיש וייב. שמשהו בבחורה מדבר אליך ואתה "מרגיש בבית" איתה מבחינה רגשית. יכול להיות שאחרי היכרות זה לא יתאים, אבל יש רצון חזק לנסות. וזה פותח את הבחורה כי היא מרגישה שאתה באמת מתעניין בה.

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.


בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה


שיתוף קטן משמעותי מצידךadvfbאחרונה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

איך להגיע להצעות רלוונטיות?נחלת

ראיתי אצל רעות רוט. יועצת לקראת נישואין. מאוד התרשמתי ממנה. כנה, אמיתית. לעניין.

נדמה לי, ביוטיוב. יש לה גם שיעורים שם. אני מחבבת אותה, מבלי להכיר אותה בכלל.....

ועוד משלהנחלתאחרונה


 

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה

לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?

אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb

היא גזירת מלך. 

 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

 

 

לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאר

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

גויים לא מחוייבים בגדרי הצניעות ההלכתייםadvfb

כי זה מעבר למוסר טבעי

מסכיםארץ השוקולד
זה לא סתם שהרמב"ם מדבר על מחויבות זוגית רק מעת מתן תורה, כי התורה היא מה שהובילה לשינוי ולא שיש משהו בטבע האדם המחייב זאת.
אני מדבר כמובן בתור הסקאלה של השמורמחפש אהבה

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

צריך להיות בתוך הראש שלך כדי להבין מה אתה רוצה🙂זמירות
עבר עריכה על ידי זמירות בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 7:56

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

 

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

בוודאי שכןבחור עצוב
תגיבו עם הסברמחפש אהבה
לדעתי זה בסיס טובמחפשת111

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

בהחלט כןLavender
אין לי מושגארץ השוקולד
אבל הקב"ה ציווה על כך ולכן אנחנו מחוייבים.

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

נפלא. לפום צערא אגרא.נחלתאחרונה
פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

..שפלות רוח

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.


תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונותadvfb

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

..שפלות רוח

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

צודק, זה המקום שלךadvfb

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

כן, יקרה. המון הצלחה. זה נשמע מאוד טוב.נחלת
מזל טוב!תפוחית 1
מדהים ממשזיויק
מזל טוב!
כיף לשמוע, המון מזל טוב!!advfb

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מהשמים דרך הטבע.נחלת
נכון! תודהadvfb
וואו איזו בשורה מרגשתברוקולי
וואו איזה משמח לשמוע🎉פצל"פ

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב!!חדשכאן
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך שמחה, אהבה, נחת ורווח
וואו, משמח לקרואארץ השוקולד

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

מדהים!! מזל טוב!!!!אני:)))))
המון מזל טוב!!קדם
ממש התרגשתי לקרוא וכן, חיכיתי שתבשרי בשורות טובות וזה משמח מאוד!! לא מכירה אותך אבל מה מקריאת תגובות שלך כאן את נראית מדהימה, רגישה וחכמה מאוד. מאחלת לכם כל טוב!!!
וואי מזל טוב..דג כחול

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..


האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.


משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...


משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)


בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

וואו יקרה איזו הודעה משמחת ומרגשת!נגמרו לי השמות

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

מזל טוב רוב שמחותניצן*

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

בשעה טובה!!יעל מהדרום
מזל טוב ושפע ברכות 🌹פ.א.
שתזכו להקים בית באהבה ובאושר! מזל טוב!זמירות
מזל טוב! משמח מאד!100
בעז'ה בניין עדי עד מלא בשפע וברכה.

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

כיף לקרוא! מזל טוב! אולי גם הוא יכתוב מצידו?מרגול

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)


ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.


ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.


שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

לגבי צידו- מעניין יהיה לקרוא את ניסוחיו ותחושותיומרגול

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי


מזל טוב!אן אליוט
הרבה אושר ושמחה לשניכם 💐
וואומחפש אהבה

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

ממליץ לך להמשיך לבוא לפה.מחפש אהבה

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

למה לייאוש?שלומית.
כל הטוב עוד לפנייך!
למה זה מקפיץ אותך? מישהו אמר שלא?מחפש אהבה
מזל טוב יקרה 💗Lavender

הרבה אושר ועושר!

 

יפה מאד. אהבתי את המסרכְּקֶדֶם
תצליחו 
מרגש מאוד יחד עם זאת לאו דווקא מה שמתאיםהפי

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

 

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

בשעההטובה, הצלחה רבה!נפש חיה.
מזל טוב! בנין עדי עדנוגע, לא נוגעאחרונה
נאה דורשת נאה מקיימת..
מחמאות בדייטיםצופה אנונימי

אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר

במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)

על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)

מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?

שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות

יש פה בפורומים את כל המגוון על סולם הדוסימטרזמירות

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

בציבור הדתי לאומי תורנישפוי

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

 

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

אני מסכימה עם הגישה. אבל אולי בציבור אחרנחלת

זה אחרת וזה מקובל.

 

תגובה לתגובהשפוי

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

בא מבית אשכנזי אז לא מקובל בכללadvfb

גם אחרי החתונה ;)

 

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

חחחחחחכְּקֶדֶםאחרונה
..שפלות רוח

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

...אני:)))))

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

נשמע מעניין למה אתה שואל..מחפש אהבה

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

משהו שרציתי לשתףמאותרת

היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -

רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.

ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?

לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.

לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.

 

זה הטקסט שהתפרסם היום:

 

בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:

יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.

ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.

וואלה, לא יודע.

העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.

אז זהו, שלא.

אבל ממש ממש לא.

לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:

מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.

מדובר במנגנון ביולוגי טהור:

חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.

אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:

כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:

1.תסתכל במראה.

צעד ראשון ובסיסי.

רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.

אז מה אתה אומר?

אתה אוהב את מה שאתה רואה?

פחות?

השיער מסודר?

כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.

כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.

אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.

2. איך הריח שלך?

עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.

אל תנחש, תבדוק.

תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.

כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:

'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.

כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.

ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

3. אם יש ספק – אין ספק.

תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.

בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.

זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.

פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.

4.שים דיאודורנט.

חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.

כיפה יש לך?

גם ציצית?

אחלה.

תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.

5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.

גלינג גילינג.

אנחנו בישראל.

לא שבדיה.

לא קנדה.

ישראל.

ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.

אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:

תיכנס לשירותים.

תחליף חולצה.

תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.

6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.

מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.

אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.

7. עיקרון ההדדיות.

תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.

אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.

'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.

8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.

אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.

לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.

9. המסר שמאחורי הלבוש.

תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:

'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.

10.זהירות, 'מביכים'.

כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).

קיצר, בחורים!

הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.

או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:

"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."

כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.

(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)

וואי חשוב ממשזיויק
כלכך נכון וחשוב😊Shandy
מדהים תודה, עכשיו אפשרשפלות רוח

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

 

 

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

במידה והיה לך טוב בקשר למעט "זה" לא מוטב היהדג כחול

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

אוח, כמה שהייתי רחוק מזה פעםמחפש אהבהאחרונה

הלוואי הייתי שומע את זה אז

אולי יעניין אותך