יש ילדים פחות ויש ילדים יותר...והבן שלך הוא כניראה מאלה שיותר.

אולי גם האוירה בגן נוקשה ומלחיצה ?ובודאי שהגננות לא יגידו לך את זה אבל זה נשמע לא כמו ילד שחזר מהגן אלא מבוגר שחזר מיום עבודה עמוס בו היה עליו להתנהג כל הזמן באופן" זורם ומקסים" פלוס חיוכים לכל עבר,בטח גם נוח מאוד לגננות.

אולי כדאי לעזור לו לעשות מעבר הדרגתי מהגן לבית....להסביר שגם בבית יש כללים ופה אפשר לשוחח ולנסות להגיע לפתרונות עבור כולם,לשאול אותו מה לדעתו יכול להקל עליו,יתכן שהוא מחכה לשיחה כזו.

בגן הוא ילד "מלאך", ובבית הרבה פעמים הוא עושה הפגנות ומציק לאחים.

אין לי כל-כך פתרון (אחרת אצלנו זה כבר לא היה כך...) אבל אפשר להסתכל על זה גם בצורה חיובית: בבית הוא מרגיש מספיק בטוח כדי 'להתפרק' ולעשות שטויות - כי אמא בטוח תאהב אותו למרות הכול. בגן - כנראה שהוא מרגיש שהוא צריך להצדיק את 'השם הטוב' שיצא לו...

אין לי אפשרות להרחיב כרגע.

אולי ארחיב כאן בהמשך. אם לא, מוזמנת לפנות באישי

גן לא אמור מקום ככ נוקשה שילד לא מרגיש שהוא יכול להתנהג באופן טיבעי אלא רק באופן המקנה שקט תעשיתי לגננת.

תעזרו לו במעבר הדרגתי שיעזור להשתחרר ולהגיע הביתה רגוע יותר

זה נכון שבבית ילדים יכולים לחצות יותר גבולות (כי הם מרגישים בבית...) וההתנהגות בבית ובגן לא צריכה להיות אותו דבר, אך גם הגיוני מבחינתך לרצות ולצפות ממנו שישתף פעולה עם הכללים של הבית- ידבר בכבוד להוריו, לא יציק לאחיו, יתקלח ויתלבש כשמבקשים ממנו, ולא בכל בוקר להגיע לוויכוח מר כמו שכתבת.

אני מאמינה שיש דרך להגיע לכל ילד! ואין ילד שהוא פשוט ילד קשה ויעבור.. 

אני בטוחה ששתצליחי להגיע איתו לדרך הנכונה ושגם הוא יהיה זורם...

פרקי את הקשיים איתו, ותעבדי על כל דבר בנפרד כי קשה לפתור את כל הבעיות ביחד.

באופן ככלי אני מאמינה הרבה ב'שיקוף רגשות'- "אני מבינה שאתה לא רוצה להתקלח, בטח היית רוצה להמשיך לשחק" (זה לא אומר שאם אנחנו מבינים אותו ההנחיה תשתנה), גם אפשרות בחירה מצומצמות יכולות לעזור (בין 2 אפשרויות שמקובולות עליך). לתת לו עצמאות במה שאפשר, להשתמש בכלי חיצוני שאומר לה לעשות (למשל לכוון שעון וכשהוא מצלצל נכנסים להתקלח),

לעזור לו למצוא דרך שתעזור לו להרגע (אחד הילדים שלי נכנס לחדרו ויוצא חדש אחרי כמה דקות- הוא באמת זקוק לזמן עם עצמו. אני לא מכניסה אותו כעונש!).

את מתארת שאת מרגישה במאבק בלתי פוסק איתו (מילה שאת השתמשת בה), ובשביל מאבק צריך שניים. את צריכה לחשוב איזה דברים גורמים לך להכנס למאבק ואיך את לא נכנסת איתו ל'מלחמה' כל שלא יהיה לו במי להאבק.

נסי לחשוב למה קשה לו לקבל את הסמכות שלך ולמה לך קשה להציב גבולות מולו- לפעמים בהבנת הסיבות האלו, נמצא גם הפתרון ואז יותר קל לשנות את התגובות ואז כל ההתנהלות איתו משתנה.

ממליצה תמיד לסיים יום בחיבוק נשיקה ומילים אוהבות! גם יום של כעס וקושי.

אשמח לעזור גם באישי

כי זה רק נהיה יותר גרוע עם הגיל.

אני לא מסכימה עם התגובה שנכתבה ע"י "מתעלה אליו" .

הגננות שומרות על גבולות ברורים, וטוב שכך.

אולי ע"י כך, בעתיד  הוא גם יצליח ליישם את הכללים בבית.

אם בגן (ובבית) הגבולות לא יהיו ברורים, אז המצב עלול להחמיר.

הוא ילמד שהכוח שלו גדול משל המבוגרים והוא יכול "לסובב אותם על האצבע הקטנה".

הוא ילד מאתגר, וככל הנראה יש לו כוחות ויכולות גבוהים מהממוצע,

אז כדי לנתב אותו להוצאה חיובית של הכוחות חשוב לקבל הדרכה והכוונה מקצועית.

יש הרבה יועצים ומדריכים טובים להורות, וכאשר מדובר באיש מקצוע שגם רואה את הדברים  באופן ניטראלי אז בע"ה תראו תוצאות טובות במהרה.

ראיתי ילדים רבים שהיו במצבים קשים הרבה יותר (אני עובדת בין השאר גם בגן לילדים עם O.D.D שזה הפרעות התנהגות קשות) וההתנהגות שלהם השתפרה עם הדרכה הורית מקצועית והשקעה עקבית מצד ההורים.

בהצלחה!!!

אני מסתמכת על מה שהפותחת סיפרה וכמו שכולנו מכירים את המצב ששתי גננות צריכות לטפל בשלושים ומשהו ילדים וזה מאוד נוח שהילד "זורם וחייכני" ובטח שזה מאוד "מקסים" לגננת אבל זה לא מצב בריא!!!!!!!!!!!

ילד אמור להרגיש חופשי לבטא את עצמיותו ואת רגשותיו במיסגרת סבירה וגמישה של גבולות שזה אחד מתפקידיו החשובים של הגן אבל פה זה נשמע כמו מבוגר שמגיע למקום עבודה שבו הוא צריך לחייך ולהקסים את כולם כל הזמן אז מה הפלא שמצטברות לו ככ הרבה אגרסיות שרק מחכות להתפרץ בבית,ניראה לי שאפילו אנשים מבוגרים היו מסיימים את היום תשושים מרוב לחץ.

נכון יש דרכים לתת לו להוצא אנרגיות ולהקל את המעבר בין הגן לבית

ויש דרכים ללמד אותו כללים אבל  לא באופן נוקשה ככ.

הילד שלי בגן מתנהג כמו טטלה אבל כשמגיע הביתה פשוט הזמן עד שהולך לישון עובר במריבות, מכות, צעקות, הצקות..

לי באופן אישי יש עסק עם ילד שאובחן עם בעיה בויסות חושי ורגשי ואלה חלק מהסימטומים. הדרכה הורית יכולה מאוד לעזור והיום גם לא חייבים לצאת מהבית ולחפש בייביסיטר יש אופציה לעשות בטלפון, יש מישהי מקצועית מאוד זה הקישור לדף שלה שווה להתייעץ (קוראים לה שירלי רם עמית)

http://shirley.co.il/hello/

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות