לרווחה לקבל סיוע כספי להכניס את הילדים למוסדות כעת הכל שלום בבית חוץ מה"עול" הרווחה שעלינו איך לדעתכם הייתם נחלצים מהם בלי בעיות מיותרות??
ארחיב קיבלנו סיוע במשך חצי שנה והם אוטומטי הכניסו אותנו בלי לידע אותנו שהילדים מקבלים שנה הבאה סיוע(מדובר כמובן תחילת השנה זו).
ואני בחרדות של ניתוק הילדים ממני ביקורים איך מתנתקים מהם בנימוס תקיף אבל אדיב??
והכל הרוב להזכירכם סך הכל בגלל כסף....
למה זה חשוב לך להפסיק לקבל מהם עזרה כספית?
הרווחה לא לוקחת ילדים מהבית בגלל כסף , תמיד יש העדפה לתמוך בהורים מבלי לנתק את הילדים.
עוד אנשים שאפשר לפנות אליהם בפייסבוק:
חנה בית הלחמי
מוטי לייבל
לורי שם טוב
שרונה גל
יש לך את האתר הרהורים על משפחה וילדים.
רצו לקחת לי את הילדה ורק בחסדי השם חזרנו איתה מבית חולים.
אולי זאת חטטנות, אבל נראה שאת מדברת בפתיחות על הנושא, ואולי תוכלי לעזור מהניסיון שלך לאחרים.
מה היה ההסבר (או התירוץ) של הרווחה לכך שאת לא יכולה לטפל בילדים שלך?
העוסית של הבית חולים(ביקור חולים דרך אגב)ראתה אותי כשהייתי בהיריון וכמובן לא נראיתי ולא הרגשתי במיטבי ועל המקום רשמה(ראיתי מה שרשמה)שאני נראית מוזנחת ולא מסוגלת לתפקד...ושאני דתיה כן גם זה נרשם לרעתי.
כמובן כשהגעתי ללידה כבר כל הצוות היה כניראה בדעה שלילית נגדי וגרם לי ללידה מיוסרת וטראומטית.
שלושה חודשים אחרי זה התברר לנו שרצו לקחת את הילדה,את הרגשת ההלם והבכי שהיה לי באותו יום....
אין לכם סיבה לדאגה
מה פתאום "ניתוק" וכו'... סה"כ ביקשתם סיוע כספי למוסדות. יכול לקרות גם להורים הכי מעולים - ומה הקשר להתערבות במשפחה בגלל מצב כספי..
אם אינכם צריכים עוד את הכסף - תשלחו להם מכתב, שאתם מאד מודים על הסיוע הכספי בשנה שעברה, וראיתם שבטובם הכלילו את שמכם גם לשנה הבאה; אבל ב"ה כבר אינכם צריכים - ואתם מאלו שמעדיפים לא להיעזר כשלא באמת צריך ומקווים שיתפנה הכסף למי שבאמת צריכים.
וזהו.
אם יצרו שוב קשר - תגידי שזו טעות, כבר הסברתם שאין יותר צורך.
פשוט להתחיל מחדש ולהפסיק לבקש מהם עזרה שאפילו אם הם יציעו להגיד שאתם לא צריכים יותר.
לא רוצה להלחיץ, רק בגלל מה שעברתי אני כותבת כדי שאנשים יזהרו לא ליפול בפח שלהם אבל אכן החשש מוצדק כי הרווחה נותנת עזרה ומנסה שתהיו בידיים שלהם.
אני מאוד סבלתי מהם, אמנם מסיבות אחרות, לא קשור לקטע הכלכלי אבל אפילו עכשיו שניסו להציע לי עזרה בכל מיני תחומים אמרתי שאני לא מעוניינת מהחשש הזה.
אבל גם לכם לא מאוחר, אפשר תמיד להגיד תודה אבל עכשיו אנחנו לא צריכים...
יש את ארגון עליה ויש אנשים פרטים שמתמצאים בזה ועוזרים,תבדקו בפייסבוק.
תמיד מספרים סיפורי בלהות על הרווחה שמוציאים את ילדי החרדים ממשפחותיהם, ומכניסים אותם למשפחות חילוניות.
אבל את זה אני מכירה רק משמועות.
אני אישית מכירה 2 נערות חרדיות שבילדותן הגיעו למשפחה אומנת, ונמצאות שם עד היום.
נערה אחת, אימה חולה במחלת נפש קשה.
הנערה השניה, אימה נפטרה.
בשני המקרים הילדה עברה לבית של הדודים עוד לפני שהרווחה הייתה מעורבת, כי האבא הרגיש שאינו מסוגל לגדל את הילדה לבד.
הדודים היו חכמים ופנו לרווחה.
לאחר התערבות הרווחה, הדודים קבלו תקן של משפחת אומנה לילדה.
במקרה אחד מדובר במשפחה חרדית של 10 נפשות, שגרו בדירת 3 חדרים!
ובכ"ז הרווחה אישרו להם את האומנה!
אם הדודים היו פחדנים, הם לא היו מערבים את הרווחה וממשיכים לגדל את הילדה על חשבונם!
לעומת זאת אני גם מכירה מקרים קשים של ילדים מוזנחים, שהרווחה לא דואגים להם.
והם מבינים רק מעורך דין
יש לי כמה דוגמאות להזנחה קשה, אבל חשוב לצין שבכל אחת מהדוגמאות מדובר על דפוס שחוזר על עצמו, ולא על אירוע חריג:
-ילד רעב
-ילד שאין לו מספיק בגדים חמים בחורף.
-ילד שנעדר מהגן (חובה) או מבית הספר לעיתים קרובות מאוד, ללא סיבה רפואית
-ילד שזקוק לטיפול רפואי, ואינו מקבל.
האם יש סיבה לחשוד בכם באלימות או הזנחה?
כל ילד שמוצא מביתו עולה למדינה הרבה כסף. למרות סיפורי הבלהות על הרווחה, אין להם כסף לגדל את כל הילדים שמוכרים ברווחה.
ביקור של עו"ס, הוא חובה, גם אם בטוחים שהכול אצלך בסדר.
הביקור היה בתיאום מראש או בהפתעה?
השיחה הייתה נינוחה או שהיה נראה שמנסים לתפוס אותך על חם?
אבל הם מומחים בלחפש בסיבוב דברים ולהמציא דברים והם יודעים לעשות את זה גם אצל המשפחות הכי טובות ולכן חובה להתרחק מהם!!!
אני מוכרת ברווחה.
גם אני לא אוהבת את המשרד הזה.
בשביל להשיג מהם את מה שמגיע לי על פי חוק, אני צריכה להפעיל הרבה שרירים.
אבל מהתייעצות עם הרב שלנו +עסקנים מביני עניין בקהילה, הבנתי שאם אין אלימות והזנחה, אין ממה לחשוש.
אולי זה תלוי, באיזה מקום מדובר.
על כן אני ממליצה לאנונימית הפותחת להתייעץ עם מביני עניין בקהילה שלה.
ומפחדים להתעסק עם מישהו אלים.
סתם.....
אני יודעת שלא התכוונת אלי....
בכל אופן, גם אני חושבת שהם מבינים כוח!
לאו דווקא אלימות פיזית.
כשאני הייתי זקוקה למשהו מהם, הצלחתי להשיג, רק באמצעות עסקני הקהילה.
אני בכלל לא מעניינת אותם.
יותר טוב דרך העסקנים.
אין שום סיבה שיוציאו סתם ילדים מהבית,
רק כי ההורים נעזרים כלכלית בלשכת הרווחה.
מי שמספר את הסיפורים האלה הם כניראה הורים מזניחים/ אלימים
או שחיים בסרט (חושבים שרוצים לקחת להם, ובעצם לא).
ראיתי כבר בלוגים ואתרים נגד לשכת הרווחה,
ובחלק מהם ממש בולט שמנהלי האתר הם שרוטים בצורה קשה.
אם רוצים להוציא ילד מהבית,
כנראה שהוא או מוזנח או נפגע אלימות במשפחה,
אם אתם לא מזניחים או פוגעים בילדים שלכם,
אין שום סיבה שיוציאו לכם אותם,
ילד שהוצא מהבית עולה הרבה כסף למדינה,
אין שום אינטרס לאף אחד, להוציא מהבית ילדים שמטופלים ברווחה,
רק בגלל שהם מטופלים ברווחה.
ושהסיפורים שקראת לצערנו נכונים ביותר.
מה? הן נהנים מזה? נשמע לי הזוי ביותר.
כשאני רציתי עזרה, ופניתי אליהם בגלל אחד הילדים שלי שצריך טיפולים שעולים הון. ואנחנו ממש קורסים מזה.
הרווחה פשוט נפנפה אותי.
הם פשוט עושים הכל בשביל לא לעזור.
עוד סיפור...
כשהייתי בת 19 עבדתי במעון והיו שם התעללויות נוראות!
פניתי לרווחה ודיווחתי הכל. והם כמו סתומים פנו למקום , דפקו להם בדלת, ואמרו לגננת, "שלום, מישהי, אחת העובדות שלך התלוננה על אלימות, זה נכון?" מה זה אומר??????? ששכל אין להם....
שימוש בילדים ללקט תרומות בחו"ל
התפיסה הרווחת היום שילדים זה עול ומטרד מיותר
מילד אי אפשר להרויח כאן ועכשו
ניצול ילדים לשירות המערכת כמו שכתבתי למעלה
כמו שכתבת יפה-אין שכל
זו אחת הסיבות שהניעה אותנו לעזוב את הארץ.כי הסכנה שיפעלו נגדנו ואף יקחו את הילדים עלולה היתה להיות ממשית מאוד
ירדתם מהארץ כדי שלא יקחו לכם את הילדים,
ובארה"ב פנית לעו"ס בעצמך כדי שיעזרו לך ויוציאו אותם לכמה זמן.
אז מה בדיוק השגתם ?
הרווחה לא מקבלת כסף בשביל כל ילד שהיא מוציאה,
מי שהתפיסה שלו שילדים הם עול ומטרד מיותר,
הוא לא נורמלי, וזו לא התפיסה הרווחת היום.
הגישה המקובלת היום ברווחה היא להשאיר את הילדים בבית כמה שניתן,
ולהוציא רק במקרים הקשים ביותר כשיש סכנה לשלומו של הילד.
מה עדיף, שהילדים יגורו בבית שיש בו סכנה לבריאותם הפיזית והנפשית ?
נפתחות פנימיות יום שהילדים חוזרים הביתה רק בשמונה בערב,
אבל העיקר שיחזרו הביתה ולא יהיו בנתק מההורים.
לפותחת,
אל תפחדי לבקש עזרה,
אם את אמא נורמלית, והילדים שלך לא מוזנחים, אין לרווחה שום אינטרס להוציא ילדים מבית
רק בגלל שיש בו קושי כלכלי.
באמת זו לא תפיסה נורמלית אתה צודק אבל מה לעשות שזו תפיסה שהולכת ומתפשטת בעולם כולל ברווחה לכן ילדים נהיו פחות מפלפונים.
בארצות הברית הגישה היא לעשות הכל להחזיר ילד הביתה והעזרה שמוצעת היא בהתאם:
מזון
קורסי הורות
טיפול משפחתי
ספרים לילדים
פרקים בחינם
כרטיסי כניסה למוסדות תרבות
הדרכה הורית בבית ההורים
צוות חירום שמגיע אליך הביתה במיקרה הצורך
קו יעוץ כשלא מצליחים להתמודד עם תינוק בוכה
ומי שיאמר לי אבל יש גם בארץ אז כולנו יודעים בידיוק באיזה רמה זה
ולפותחת אל תזוזי בלי עורך דין
צריך טיפולים,הדרכות,קורסים,הערכות ואיבחונים וכל זה אורך הרבה מאוד זמן.
מה שנידמה לך כעשירות הוא למעשה תגובה למצב חירום במדינה בה המרקם החברתי התפורר כמעט לחלוטין וכל הורה הוא אלכוהוליסט וגם מסומם(חוץ מאיתנו וכולם מתפלאים מזה איך שיש אנשים שלא שותים ולא מעשנים כלום)
המצב בישראל הוא תוצאה של הניסיון לחקות את אמריקה וכל מי שמדבר על כך שישראל צריכה להיות אמריקה שניה כניראה צריך לחיות קצת באמריקה.
את בעצם מסכימה שהיו צריכים לקחת לך את הילדים,
ושאת צריכה לעבור תהליך של תמיכה והדרכה כדי שהם יחזרו אליך?
אבל זה עדיין לא אומר, שאם למתעלה אליו רצו לקחת את הילדים, זה אומר שהם לוקחים את הילדים למי שרק מבקש סיוע כלכלי.
ולכן יעצתי לפותחת לא לעשות כלום בלי עורך דין.
כן אני מסכימה ולכן אני יזמתי את זה כי הרגשתי ביטחון מלא שאכן הם ואנחנו נקבל את העזרה הנידרשת ושזה לא יהיה מצב שלא אראה אותם יותר חלילה,זה ענין של גישה,כשיש גישה להשקיע את כל המשאבים הנידרשים ברמה ראויה כדי להחזיר את הילד אין שום סיבה שזה לא יתן תוצאה בהתאם,כמובן שזה ארוך כי תהליכים נפשים וחינוכים הם מטיבעם כאלה.
לפותחת קשה כלכלית, ואם תשלם לעורך דין, יש הרבה סיכויים שהסיוע של הרווחה לא יכסה את העורך דין.
במקרים קלים, מספיק לפנות לרב באזור, או לעסקן קהילה מסור.
תמיד היה לי אמון בגופים האלה, וגם אני חשבתי שהאנשים שרואים ברווחה כוונות זדון כנראה משהו אצלם לא בסדר.
כי איזה אינטרס יכול להיות לרווחה סתם להוציא ילדים מהבית ולהרוס לאנשים את החיים.. הזוי הרי...
עד שזה קרה למשפחה שאני מכירה, שביום בהיר אחד בלי שום התראה הוציאו להם ילדה מהבית למקום בלתי ידוע, ועברו עליהם שנתיים של יסורים עד שקבלו אותה בחזרה. והם לא הורים כאלה גרועים.. סבירים, כמו רוב ההורים בעולם.
אומרים שזה מאד תלוי בלשכה.
אז לפני שניגשים לקבל עזרה רצוי לברר קצת קודם איך העו"סיות שם.
סבלתי מדיכאון אחרי לידה. הרב של בעלי, המליץ לפנות לרווחה.
הרווחה לא נתנו תחושה שהם רוצים לקחת את הילדים.
בהכרות הראשונית, העו"ס ניסתה לשדר שהיא הולכת לעשות הכל בשביל לעזור לנו.
בפועל קיבלתי עזרה אחת, אבל זו עזרה חשובה: מעון מסובסד.
אני משלמת על המעון רק 470 ₪!
וזה מעון מעולה!
כשהתינוק טופל במעון, הצלחתי ב"ה לשאוב לו, ולשמור על ההנקה.
בשעות הבוקר, היה לי זמן לטפל בעצמי (טיפול פסיכותרפי, פיזיותרפיה של רצפת האגן ועוד)
היה לי גם זמן לנוח, וב"ה יצאתי מזה, וחזרתי לעבודה (אחרי הארכת החופשה ללא תשלום) עם כוחות מחודשים.
גם עכשיו, כשאני מתפקדת, אני עדיין מקבלת את ההנחה.
לדעתי, תתייעצי עם רב מהיישוב שלך, שמכיר את מחלקת הרווחה אצלכם.
אל תיכנסי להיסטריה. בכל מקום, זה משהו אחר!
בכל אופן עדיף להעזר באנשים מנוסים שכבר התמודדו עם המערכת
דרך אגב גם עמותה חרדית איכזבה אותנו מאוד.
מצד שני אני מכירה הרבה משפחות שאם אני הייתי ברווחה הייתי לוקחת את הילדים למקום אחר...
ילדים שגדלים עם אבא מכה, ואבא שלא מפרנס, בעוני ממש ממש ולא בגלל שהוא לא יכול לעבוד אלא בגלל שהוא לא רוצה לעבוד.
והנה, ממש לא חושבים על הכיוון של לקחת להם את הילדים.
אז איך זה? כמו שאני רואה...הרווחה לא ממהרת לנקוט צעדים.
עם האלימים הם לא מתעסקים.
כעובדת סוציאלית.
וממה שאני שומעת ממנה זה:
כשהם מוציאים ילדים זה לא בסדר.
שהם לא מוציאים ילדים- הם גם כן לא בסדר...
כלומר- הרווחה לא תצא אף פעם בסדר (לא משנה מה הם יעשו, תמיד יאשימו אותם!).
ולא- אין להם שום עניין בלהוציא ילדים מהבית (זה ממש לא פשוט לעשות את זה!).
עכשיו- הרווחה לא עובדת כגוף נפרד. המשטרה, בתי המשפט ועוד, לפעמים (בדגש על לפעמים) גם כן קשורים לסיפור. אז אי אפשר לדעת כל כך בקלות מה הן ההחלטות...
הרווחה כפופה לממשלה שמשחררת תקציב. ולכן לעיתים קרובות לרווחה אין את התקציב לשחרר לאנשים ולכן היא לא תמיד יכולה לעזור...
אכן, לעיתים הרווחה עושה טעויות ויש צורך לטפל בהם ולפעמים גם לא. ויש הרבה דברים טובים שהם עושים שלא שומעים עליהם... (עזרה בביטוח לאומי, עזרה במועדוניות ועוד).
אם לא היו מזינים את השיטה כניראה שהיא לא היתה ממשיכה להתקים.
עוד לא ראיתי עוסים שהפגינו למען תקציב בשביל נזקקים ולא בשביל המשכורת שלהם.
לעוסים תמיד היה מערך משומן של יחסי ציבור שדאג להציג את המטופלים שלהם "כאוכלוסיה קשה ומאתגרת" תוך ניצול ציני של העובדה שלצד השני אין את המשאבים להשמיע את קולו ולהציג את כל התמונה כפי שהיא.
זה רק מראה כמה הושקע ביצירת תדמית של העוסים עובדי הקודש והמיסכנים שמה רוצים מהם תוך הכפשה עקבית של אלה שניזקקים להם.
מערכת לא צריכה ולא אמורה לעבוד כמו מכונה משומנת אלא אנושית מתוך הבנה שהדאגה לחלש ולנזקק מחזקת את החברה ומעצימה אותה באמצעות פעולות שמבטאות חמלה וסולידריות.
הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.
כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?
לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.
בהצלחה!
על ידי @מתואמת .
כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?
זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה
בס"ד
אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!
לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.
ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים
ועם תרופות .
הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה
אחרי התייעצויות
אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים
גם בגלל שזה כיתה ח
וזה אמצע שנה .
זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה
אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.
ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי
הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.
וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים
אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.
ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.
בהצלחה לכם משפחה יקרה.
לאיזה סוג מסגרת ממליצים?
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏
בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏
תודה להקב"ה.
משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב
)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
