ילדה,
אינך יודעת שהנני הנני.
אך דעי לך כי למטבע שתי צדדים.
הפסקי לבכות,
זה אינו שווה אתזה.
את שלימדת אותי שבכי הוא חולשה,
שחוסן מראים רק בעוצמה.
את שדמעותייך יקרות מידי
מכדי לבזבזן על אחד שכמותי.
זה בסדר, באמת שבסדר.
זה יעבור, זה יגמר
בבקשה ממך הפסיקי,
לקיחת כאבי רק יעצים את כאבך
ויוסיף מזור לצרותייך
האין בכך די?!
הסתפקי בעצמך,
התרכזי בזה,
האמיני בכך!
להשתיק,להשתיק
לברוח
לא
להתמודד.
אל תעצרי עכשיו,
במירוץ, בתנופה.
את בדרך,
בדרך הנכונה.
אל תביטי לאחור
שם הייתי ושם אהיה
אם תביטי בי
תהפכי שוב לנציב מלח,
קפוא.
מנוכר,
ובעיקר מריר.
שוב לא תוכלי נוע,
ללא רצון או שאיפות,
ללא רגעים ודמיונות.
אז המשיכי ילדה,
המשיכי.
במסע חייך
מבלי הביט אחור
מני צר עלי קדם
עוד צומח ונובל
בשיכרון.
