בכולנו חסרונות כי אנחנו בני אדם,

בדקי עם היתרונות שלו האם איתם כיף לך? נעים? מתחברת?

בדקי האם הטוב הוא טוב עבורך.

המאזן הוא לא בשכל הוא ברגש, מספיק נעים וכיף ביתרונות שנוכל להתגבר ביחד על החסרונות,

אנחנו יוצרים את האחד עבורנו,את היחיד בשבילנו מתוך כל המבחר הרחב..אז זה סביר לגמרי שיהיו לך בלבולים כי זאת החלטה שדורשת המון אומץ להגיד שהנה מצאתי אותו !
אז תדעי שזה טבעי,לא חייב ישר להרגיש הנה זה זה זהו ..הגיוני שיהיו לך רגעים של בלבול,אבל הכי חשוב שתקבלי החלטות בראש שקול ולא כשאת בתוך הבלבול..

תחכי קצת..אל תחלטי במהירות..תראי איך זה ממשיך לזרום..
טבעי שלא תדעי,לא חייב לדעת על ההתחלה וזה בסדר שזה לוקח זמן..בסוף את בטוח תדעי !

בהצלחה

הייתי משתפת אותו בביילבול שלי ושאיני בטוחה בקשר ב100%..
אבל כל אחת נוהגת לפי תחושותיה..אז איני יודעת מה מתאים לך

שלושה חודשים זה לא מעט זמן ביחד, ונראליי ראוי כלפיו שידע..וליצור מצב שיפגע כמה שפחות..
לפי דעתי זה יקל עלייך לשתף אותו בכך..וגם יקל עליו לדעת מה המחשבות שלך לגביכם כבר עכשיו..ולא בעוד כמה זמן..ושאולי עד אז הוא כבר יפתח המון ציפיות שווא..
תשתפי אותו ואולי אפילו הוא יעזור לך בהחלטה..אולי הסיבה שאת שוקלת לפסול בגללה-ניתנת לשינוי ?

 

את צריכה לחשוב על עצמך, מה יעשה לך בסופו של דבר טוב!.... תחשבי עם עצמך- האם טוב לך ונוח לך איתו? האם את יכולה להגיד את כל אשר על לבך, ולדעת שהוא יכיל ויקבל אותך? האם ההרגשה הכללית טובה? ..

ומנסיון מועט שלי - ''כשם שפרצופיהם שונים''.. ישנם סוגים שונים של נפשות ולא לכולם זה הולך בפשטות.. יכול להיות שהוא עם עצמו גם עובר אי אילו תהליכים..3 חודשים זה אכן זמן, אבל לא חושב שיש פה כללים וחוקים- יש לי מלא חברים שהתחתנו מתוך קשרים ארוכים וממושכים (בגלל חוסר הבהירות של אחד הצדדים , והתעקשות של הצד השני).. ולפעמים הפסקה קצרה בקשר יכולה לתת מרווח נשימה מספיק כדי לראות הדברים בצורה יותר נוחה.

לעניות דעתי תנסי להציע לו להפסיק לזמן מה, ובזמן הזה תמלאי את מלאי התפילות שלך לרבש"ע- התפילות לאבא לא הולכות ריקם אף פעם!!! 

המון המון בהצלחה.. תנסי לקחת את זה בקלילות.. זה לא פשוט אבל אם זה יעזור זה שווה את המאמץ.

אמממ... והכי חשוב : "כי בשמחה תצאון" תני להקב"ה לנהל את העניינים.

תשבי עם עצמך (כן, גם עם דף ועט- זה לא בושה להחליט על בעלך לעתיד, זה דברים חשובים שלא סתם מחליטים ביום אחד) 

ברצינות ותערכי רשימה: האחד "למה כן" והשני "למה לא". לגבי כל החלטה (להישאר בקשר, להתנתק, לחכות קצת ולהמתין ולראות איך הדברים מתפתחים וכו'...) וכשהכל יהיה מונח לפניך את תוכלי לבוא להחלטה יותר בקלות לגבי מה שאת רוצה באמת. (משהי אמרה לי פעם שכל ההחלטות הם באמת בתוכך- רק לפעמים קשה למצוא אותם....).

ואז תוכלי לערוך הקבלה- מה חשוב לך מאוד ואת לא חושבת שתוכלי לוותר על זה (למשל משהו באישיות שממש מציק לך וזה לא דבר שישתנה). ותראי מהם הדברים שאת יכולה לחיות עמם בשלום. (מידה, אופי, דעה, התנהגות...)

תראי מה את מפסידה לעומת מה את מרוויחה לגבי כל החלטה שתקבלי. (כן להמשיך או לא).

אני אישית נעזרתי בזה ה מ ו ן וזה תמיד עזר לי לקבל החלטות קשות... (מקצוע לחיים, מקום לימודים, וכו'...)

ודבר אחרון- תדעי שתמיד תפילה עוזרת. איזו תפילה קטנה במילים שלך לאבא שלך בשמיים שייתן לך את העיצה הנכונה ושיעזור לך לקבל את ההחלטה הנכונה- את תראי אחר כך איך שמכוונים אותך משמיים לתשובה. זה גם יכול להיות עקיף- מסר ששמעת, הרצאה בנושא, תשובה לשאלה וכו'... .

ו............בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!

אין מידות בכלל שיהיה הכי מושלם, תעיפי. 

יש מידה פה ושם שהיא לא כמו שצריך תתחילו לעבוד עליה. 

(-: 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?