התוספת שלך לקריאת שמע פשוט ממסה את הלב!

ואיזו מתוקה הקטנה הזאת... וגם הגדולה, שיודעת לשמור על גבולותיה.

מה דעתך, זה יעזור אולי אם תוסיפי סעיף של חיבוק ונשיקה לאמא, ואז מי שרוצה מהבנות מוזמנת להשתתף? בצורה כזאת אפשר להגיד שאמא מחבקת רק את הילדות והילדות מחבקות רק את אמא.

עוד אפשרות שאולי תצליח - לבדוק עם הגדולה אם יש סוג אחר של מגע שכן יהיה נעים לה לקבל מאחותה (בלי לחץ - רק לברר). אולי למשל ליטוף זה כן טוב? או דווקא דגדוג? צ'פחה קטנה? או כל דבר אחר. ואז אפשר להסביר לקטנה "גדולה לא רוצה חיבוק עכשיו, אבל היא תשמח מאוד אם תלטפי לה את היד".

התגובה שלך הייתה ממש משמחת ונעימה לקריאה

אני חושבת שהעצה השניה שלך באמת יכולה להתאים (את התוספת שאחרי קריאת שמע, אני אומרת במנגינה, ואני לא מצליחה לשלב שם "רק מאמא" ). רעיון טוב. תודה.

שלא תהיה סנובית.

היא תקבל מגע שהיא לא רוצה איזה מסכנה. אחותה הקטנה חיבקה אותה אפילו שהיא לא היתה במצב רוח לזה.

חס וחלילה להגיד לאחד הילדים שלי, שלא יהיה ****, כשהכוכביות מייצגות מילה שלילית כלשהי. הרי זה אומר לו "אני חושבת שאתה סנוב/פחדן/בכיין/אחר", או גרוע מזה "אתה סנוב/פחדן/בכיין/אחר". פשוט אל תהיה כזה, וזהו. זה שם על הילד תווית לא נכונה שיכולה להזיק מאוד.

מה גם שבעיניי הבחירה לא לקבל מגע בכלל לא קשורה לסנוביות. זה חלק מזכותנו על גופנו. גם מגע של חיבה צריך לבוא כשאנחנו רוצים אותו. אם ניקח את זה למצב קצה, עדיף שהקטנה תלמד להמעיט בגילויי אהבה כאלו, מאשר שהגדולה תחשוב שהיא חייבת להסכים לקבל את החיבוק, בין אם היא רוצה ובין אם לא, כי מדובר בגילוי אהבה מצד אחותה (אבל שוב, זה ממש במצב קצה).

הגדולה שלי בת 4, והקטנה בת שנתיים+. ועדיין, נראה לי שגם בגילאים גדולים הייתי מקפידה על אותם עקרונות- הגדולה לא צריכה לקבל מגע כשהיא לא רוצה אותו, וחשוב שהקטנה לא תרגיש דחויה ולא רצויה (במיוחד כשהיא באה לבטא אהבה).

הסתייגות אחרונה- אם היה מדובר בקושי קבוע של הגדולה לקבל מגע, הייתי בודקת את זה יותר לעומק וכו' (עדיין, בלי לכפות עליה פסיכולוגית שתקבל את החיבוק מאחותה). אבל זה לא המצב כאן. וכשקורה הפוך- כשהיא רוצה לחבק את הקטנה והקטנה לא כ"כ רוצה, אני מרחיקה אותה בעדינות. גם המצב ההפוך קיים (אם-כי פחות תדיר).

את מחנכת אותן גם לאהבה וגם לכבוד!

השתתפתי לפני כמה זמן בסדנה בנושאי הגנה עצמית והגנה על הילדים מתקיפה, ובין השאר המנחה התייחסה לאופן שבו כדאי לדבר עם הילדים מלכתחילה כדי לתת להם כלים טובים יותר בזמן אמת אם חלילה יהיה צורך. היא אמרה לא להגזים בלחפור להם על זה שיש אנשים רעים בעולם ומה הם יכולים לעשות להם ומה הם אמורים לעשות בתגובה, זה לא כל כך מוצלח וכנראה גם לא כל כך מועיל. אז מה כן? המנחה אמרה לתור אחרי הזדמנויות שצצות להדרכה *מעשית* - כשרואים שמישהו נוגע בילד, אפילו מה שנחשב כידידותי ומפנק, אבל מה לעשות, הילד לא רוצה - לייצג את הילד. להגיד לידו בקול ברור ולא מתנצל - זה לא נעים לו, בבקשה להפסיק. הילד ישמע ויפנים שכך מגיבים.

ואם תגידי - מול תוקף גדול וחזק, מה יעזור שהילד יגיד שלא נעים לו? זה לא ככה. תוקפים בוחרים קורבן שמשדר חולשה. ילד שיודע להגיד בבירור שלא נעים לו משדר עוצמה, ועוצמה זה דבר שהרבה פעמים מרתיע את מי שבא חלילה לתקוף.

לתשומת לבך, ושלא נצטרך.

ובעיני זה שטויות.

אולי דוקא טוב שנלמד ילד לקבל אהבה? ולא רק לגונן על גופו מפני אנשים טובים שאוהבים אותו?

אני לא יכולה לחשוב על נזק שנגרם כתוצאה מזה שילד מסרב לקבל אהבה (אם זה הדבר היחיד, ואם מדובר במשהו שלא קורה כל הזמן). אם כבר, זה שילד מסרב לקבל אהבה מעיד על קושי קיים, ולא גורם לקושי אצל הילד.

ולגבי אנשים טובים שאוהבים את הילד- יש אינספור מקרים של גילוי עריות, שבהם הדמות הפוגעת היא טובה כביכול, כזו שהילד סומך עליה (כי ככה הוא גדל או/ו ככה חינכו אותו), ואז הוא לא יודע לעשות את ההפרדה.

אם מלמדים ילד שבכל מצב, גם מגע אוהב מאדם אוהב זה מגע שהוא לא חייב לקבל, תהיה לילד יכולת הרבה יותר טובה להגן על עצמו ממקרים של גילוי עריות או פגיעות מיניות במשפחה.

ברור שלא כל מגע אוהב מאדם אוהב, שמגיע בזמן ש"מקבל-המגע" אינו מעוניין, הוא גילוי עריות או פגיעה מינית. אבל ככל שאלמנט הכפיה הולך וגובר, אכן יש כאן מימד של פגיעה. ואם חלק מהכפיה נעשה באופן פסיכולוגי- כי אנחנו חינכנו את הילד שהוא צריך לקבל את המגע כי המגע מגיע מאדם אוהב ונעשה מתוך אהבה ואחרת הילד שלנו הוא סנוב- אז יש לנו חלק לא קטן בפגיעה הזו.

את יכולה לחלוק על דבריי. את יכולה גם לבדוק את זה מול נפגעי תקיפה מינית בתוך המשפחה, ולשמוע מהם איך בן המשפחה התחיל לפגוע בהם (זה למקרה שתגידי שזה שטויות או הגזמה. תבדקי בעצמך ואל תסתרי ותכחישי את הדברים באופן כזה נחרץ אם אין לך גיבוי לדברייך).

בכל מקרה, את יכולה כאמור לחלק עליי. ויהיה יותר נעים אם תעשי את זה בצורה מכובדת ולא במילים מזלזלות. תודה.

(הסתייגות אחרונה- ברור שהמקרה שהיה בין הבנות שלי לא קשור לגילוי עריות או לפגיעה מינית בתוך המשפחה. היה לי חשוב כן להעלות את הנקודה הזו בצורה ברורה, אפילו שזה יוצא כאילו בהקשר של המקרה המשפחתי-אישי שתיארתי, כדי לפקוח את העיניים למי שלא מודע לסכנות של גישה כמו זו שהצעת).

בלי קשר לסכנות וגם מאדם אוהב

אם מישהו אוהב אותי או אני אוהבת אותו אז אני צריכה לתת לו מה שהוא רוצה והוא צריך לתת לי את מה אני רוצה

אחרת זאת לא אהבה אלא אנוכיות

חברה שלי - חילונית - לא יודעת להגיד לא כי אימא שלה לימדה אותה שצריך לקבל אהבה ולשמח - אז היא גרושה היום כי לא אהבה את בעלה ובגיל 20 כבר הייתה אחרי כמה הפלות יזומות כי איך אפשר להגיד לא על גילוי אהבה? היא לא מצליחה לסרב כי אימא שלה לימדה אותה ככה והיא לא יחידה

תראי הגדולה אומרת שזה לא נעים לה עכשיו חיבוק. אולי מחר היא כן תרצה.

את רוצה לתת אולי חיבוק לאמא\לדובי\וכו..

אולי אחרי כמה פעמים הגדולה תתחרט...

אם תגידי לקטנה בחיוך נעים: איזה ילדה טובה - אבל היא לא אוהבת שאת נותנת לה נשיקה כשהיא כבר במיטה, אז רק אמא תיתן לשתיכן, בסדר?...  לדעתי לא היה קורה כלום. היתה לוקחת את זה כעובדה. עוד "כלל" לא מובן של הגדולים יותר.. אז כנראה שזה כך..

ב. את יכולה גם להגיד לה שהיא ממש חמודה שהיא רוצה גם לחבק את אחותה לפני השינה - אבל אמא לא מרשה לרדת מהמיטה אחרי קריאת שמע; ולכן את תמסרי לה גם את הנשיקה ממנה..

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.