ואם ימצא מישהי שימצאו חן זה בעיני זה - אז כבר ראינו עם דברים חמורים מאלו שהתחתנו.

והצבא לא שייך לנידון זה, אפילו למי שזה משמעותי. הרי זה לא "דווקא", ועשה ש"ל במקום, יפה מאד.

אבל אם מי שזה נוגע לו, ידע שאכן יש אופציה טובה שיצליח - וילך באמון בכחותיו - יש יותר סיכוי שמי שמתאימה לו, "תרגיש" אותו באמת, ולא תושפע מחוסר-ביטחון שעלול להקרין, שאינו מוצדק. 

אז אם זה משהו בסגנון אז כנראה שלרוב האנשים זה לא מפריע... עובדה שהם נשואים...

זה מחלה שקשורה לקרישת דם.

זה פשוט היה נשמע כמו משהו בסגנון...

[מסייגת להמופיליה בגלל צורת התורשה, שאמנם עד הנכדים זה פחות קריטי שמדובר בגבר..ועדיין הם מתחתנים אז כנראה שזה בסדר..]

אבל כמובן תלוי ביכולת "הספיגה" של בן הזוג

במחלה כרונית שאינה תורשתית הדאגה היא רק לחיי הזוג עצמו, לחיי המשפחה וכו'- אם זה משהו שלא מפריע בחיי היום יום- אז אין בעיה לפסול ברגע הראשון או לא להציע למשהו אחר. לכל אחד יש התמודדויות אחרות בחיים וזו עוד אחת- זו לא סיבה לפסול. ההפך- אותם אנשים שמתמודדים כל הזמן בד"כ אנשים חזקים עם מודעות לחיים ומהם הקשיים שיכולים להיות. סתם נקודה למחשבה.

במחלה כרונית תורשתית- כמו סכרת- יש מקום לחשוב על זה- כי זה לא רק השפעה על החיים שלך אלא גם על הסיכויים של הילדים שלך. אבל בד"כ מחלות תורשתיות צריכות תנאים מסוימים בכדי להתפרץ. בסוכרת למשל: בילד שסובל מהשמנת יתר+לחץ דם גבוה+קולסטרול גבוה וכו' וכו'... אז יש סיכוי גבוה שתתפתח סוכרת, ואם יש את זה במשפחה (ז"א- תורשה) יש סיכוי יותר גבוה שתתפתח המחלה.

וזה שהוא לא התגייס לצה"ל לא מחייב שהבעיה היא כ"כ נוראה- קרוב משפחה שלי הודח מצה"ל בגלל לחץ דם גבוה- זה לא קשור לסוג המחלה- זה קשור לכך שצה"ל לא רוצה לקחת על עצמו את האחריות אם משהו יקרה לו בעקבות המחלה, ואז יש פיצויים וכו'...

אני הייתי מבררת לפני, אבל לא להציע- זה כבר משהו אחר...

לפי מה שקראתי בתגובות- מדובר בבעיה של קרישה בדם- בגיל הילדות זה יותר מסובך. כי הילד רוצה לרוץ, הוא סקרן, הוא לא כ"כ מודע לבעיה שלו, לפעמים הוא לא מבין את גודל הסכנה בבעיה שלו וכו'... אז בגיל יותר קטן זה קצת מסובך וזה יכול להקשות על המשפחה (כפי שציינת), אבל אם הוא בן 20+ סביר להניח שהוא יכול לטפל בעצמו, אפילו במקרה של פציעה וכו'...

ובקשר ללהמליץ- את זה אפשר אפילו על נכה- זה קשור למידות, יר"ש, אופי, תכונות וכו'... והם לא צריכים להיות מושפעים מבעיה גופנית.

השאלה היא מה ההמלצה למי שחולה מה לעשות כשהוא רוצה להתחיל לצאת?

זה דבר ראשון לאלו שממליצים עליו- לשלוח את המעוניין/ת להורים של המיועד/ת.

ז"א- אם אתה מכיר את האחד שיש לו מחלה כרונית- עדיף שהוריו והורי הבחורה יערכו שיחה על זה. שיתנו לבחורה תמונה שלימה של המצב. כי לפעמים מי שמכיר את החולה לא מכיר את המחלה עד הסוף, או לא יודע איך זה באמת בא לידי ביטוי בחיים של הזוג והמשפחה וכו'...

שנית- לאחד שחולה- לא להסתיר את המחלה, לא משנה מה היא, אין בכלל סיבה. ראשית- אדם לא יתחתן עם משהו שלא מתאים לו. אז חבל לחפש אחת מדהימה אבל היא לא תוכל לסבול את עיניין המחלה- זה פשוט בזבוז זמן (וגם כסף...). 

שנית- הכי גרוע יקרה אם הזוג יתאהב וירצה להתחתן אבל נגיד שלבחורה זה ממש לא מתאים, והם ייפרדו- זה הרבה יותר קשה לעשות, וחבל להכנס לזה אם לא צריך.. (סיפורי 'אהבה' שהם גם אח"כ מתחתנים וחיים באושר וכו'- זה קורה רק בסרטים ונגמרים אחרי שהבמה מתקפלת...).

שוב- אם הזוג מרוצה מהעיניין- עינבי הגפן בעינבי הגפן...- למה לא? השאלה היא אם הבחורה נכנסת למשהו שהיא לא מודעת עד הסוף מהוא...

וסתם מניסיון אישי- קרוב המשפחה הזה ( שהודח מהצבא בגלל הלחץ דם..) חי באושר עם אישה מקסימה. הוא מצא את מי שמתאימה לו, אבל בפרוש זה לא מתאים לכל אחת.

ובהצלחה...!!!!

יש דברים שאם לא יודעים עדיף לא לכתוב!

ובעיקר לא להפחיד אנשים ממה שלא צריך לפחד ממנו!

ואני מדברת מידיעה וניסיון כאחת שנשואה לסוכרתי.. אומנם רק 3 שבועות אבל אנחנו ביחד מעל שנה וחצי!

וגם טייפ 2 שבד"כ תורשתית- בשמירה על תזונה- הכל בסדר[ובכלל לא חייב שיהיה..]..

[הדבר היחיד שמפחיד זה חוסר איזון בסוכר, גם סוכרת הריון, גם טייפ 1 וגם טייפ 2, חוסר איזון יכול להוביל לבעיות נוספות כידוע, לא בקטע של להפחיד אלא לחדד..... ובד"כ חיים עם זה בסדר..]

לא צריך לעשות סרט ממה שהוא לא ולהפחיד..

וגם אדם שבריא כמו שור עכשיו אין לדעת מה יהיה איתו בעוד 10 שנים!

ואם הוא לא שומר על עצמו החיים שלו יכולים להיות נוראיים!
 

בכל אופן להתחתן עם סוכרתי זה ממש לא סרט..

ואני באמת מאחלת לכולם מכל הלב שיהיה להם בעל כל כך מפרגן, ומכיל ומקסים כמו שיש לי!!!

ולפעמים דווקא הטייפ 1 הם יותר מאוזנים- כי הם רגילים לזה מגיל קטן[מניחה שבעלך טייפ 1, נכון?]

מניסיוני הרבה פעמיים הם דווקא הכי פחות מגיעים לסיבוכים, כי כמו שכתבתי- הם חיים עם זה מגיל צעיר, יודעים להתמודד ולהישאר מאוזנים באופן מעולה![מה שיותר קשה להסתגל בגיל מבוגר..]

בשורה תחתונה תזונה נכונה ובריאה  זה טוב לכולם, לא רואה/חושבת שיש סיבה לחשוש...

מניחה שלא כל אחד יבחר להתחתן מלכתחילה עם חולה טרשת נפוצה או חולי דאליזה

מאידך ציליאק אסטמה או סכרת הן בעיקר עניין של האם אתה מוכן לשנות הרגלי תזונה וכו'

וכמובן האם החולה בשליטה או לא 

כי סוכרתי לא בשליטה ... טוב לכו למחלקת כלי דם חפשו אנשים קטועי גפיים, עוורון...

ולכן כדאי לבקש תיק רפואי ולדעת מה ההשלכות על החיים

כתבתי הרבה מניסיון אישי (קרובי משפחה, חברים וכו'), והחלק שלא היה מניסיון- היה מחקירה על הנושא, עובדות, מעבדות, מחקרים וכו'. לא כתבתי את התגובה על רגל אחת. להפחיד אנשים- זאת לא היתה המטרה- למה לפחד ממשהו כזה? אני בכל זאת לא חושבת שזה מפחיד או מרתיעה. זה עובדה- לא הפחדה. זה שהמחלה יכולה לעבור לילדים- זו עובדה. תפחדי מזה או לא זו בחירה שלך.

לדעתי זה מאוד תלוי בבחורה וברמת ההשפעה של המחלה על החיים של הבחור, את צריכה לחשוב כמה זה משפיע עליו והאם את מוכנה להתמודדות הזאת. ללכת לביקורת פעם בחצי שנה זה ממש לא נשמע לי השפעה קריטית על החיים, לכל אחד יש את המגבלות שלו- וב"ה שהמגבלה שלו היא פיזית ולא נפשית.

העיקר האופי של הבן אדם והחיבור בניכם- אם אתם רוצים את הקשר אז אתם תצליחו להתמודד עם כל מחלה. זה גם ניראה לי ממש יפה שלמרות הפטור שלו מהצבא הוא הלך לשירות לאומי, זה אומר שהוא אידאליסט ולא סתם מנסה להתחמק מאחריות, ובן דתי צריך המון אומץ בשביל ללכת לשירות לאומי, בגלל כל הסטיגמות מסביב..

אני אישית יוצאת עם בחור עם אפילפסיה, ההורים שלי קצת הרימו גבה והם טענו שלא צריך "להכניס ראש בריא למיטה חולה" אבל אני חושבת שזה שהוא לוקח תרופות והולך מידיי פעם לרופא לא יימנע ממני לצאת עם בחור כזה מקסים

ואם מישהי לא רוצה לצאת איתו, שזה לגיטימי- אז ברור שלהמליץ עליו לאחרות, הן יעשו את ההחלטה שלהן..

בהצלחה! 

אם את יוצאת עם בחור אפילפטי (ובהצלחה. שנשמע בשורות טובות), את צריכה לדעת (לפי מה ששמעתי) שאת תהיי הנהגת במשפחה כי לא נותנים רשיון מהיגה לאנשים אפילפטיים.

מה שאני אומרת שפשוט צריך לברר לפני שמקבלים החלטה.

שתראי על מה מדובר ולא תתעלפי אחר כך 

(וסליחה על הבוטות)

כאמא לילדה עם אפילפסיה, זה מעודד לשמוע דברים כאלה.

בפגישה השנייה כשיצאתי עם מי שהיום בעלי הוא סיפר לי על מחלה כרונית שיש לו. המחלה לא היתה חמורה, אבל כרונית, מלידה עד 120 שנה בע"ה. למרות זאת המשכתי לצאת איתו ואנחנו נשואים באושר קרוב ל20 שנה. וכן, המחלה עברה בתורשה לחלק מילדינו. אז למה עשיתי את זה?

כי אף אחד לא יודע מה ה' מתכנן לו. יש כאלה שיודעים מה "המיטה החולה" שהם נכנסים אליה, ויש כאלה ש"המיטה החולה" באה עליהם בהפתעה גמורה (לא רוצה לפרט. ה' ישמור).  אני ידעתי מה "המיטה" שלי.

לדעתי, אם המחלה לא קשה ונראה לך שאפשר להסתדר איתה- לך על זה. המחלה לא מגדירה את האדם. חבל לפסול זוגיות שיכולה להיות מדהימה בגלל בעייה. 

אבל, שוב אני חוזרת, תלוי מה חומרת הבעיה, וגם תלוי האם בן הזוג חושב שהוא יוכל להתמודד איתה.

(ועוד דבר- בכל מחלה יש דרגות . יש לשקול גם זאת. אולי המחלה מתבטאת בקלות, למרות שהשם של המחלה מפחיד.)

אני חושב שמאד יפה מצידך שכתבת את זה. בפרט מנסיון של כבר לא-מעט שנים.

די בטוח שיש אפשרות שזה העלה אור העיניהם של כמה אנשים..

תהיו בריאים...

שלום, אצלי זה היה מהצד ההפוך- לי יש מחלה כרונית כבר 15 שנה שמתבטאת בהתקפים לא צפויים פעם בכמה שנים, כשנפגשתי עם בנים דאגתי לספר את זה אם היה נראה לי שקשר יכול להיות רציני- כלומר בפועל סיפרתי את זה פעמיים (בפגישה רביעית), אחד- לאחר מכן אמר שהוא לא רוצה להמשיך והשני- הסכים באושר להתחתן איתי ואנו נשואים 7 שנים. לאחר החתונה גילינו שיש השפעות להריון ולידה על מצב המחלה וכן שהרבה פעמים ישר פונים לטפל במחלה הכרונית כשבעצם זה בכלל משהו אחר, כך שצריך גם לשים לב להרגשה האישית ולא ישר ולהאשים את המחלה.. הכי חשוב זה להרגיש שותפים ושבן הזוג לא מרגיש שהוא עושה לך טובה שהתחתן איתך... כי אחר כך באמת יכולה להיות התמודדות שתיפול גם על בן הזוג וחשוב להרגיש יחד עם ההתמודדות.. 

אני חושבת שזה ממש תלוי באדם ובמשפחתו ושמחלה כרונית היא לא כל העולם, יש עוד הרבה מעבר...

בהצלחה!

כאמא לילד עם סוכרת,

כתבת כל כך הרבה דברים לא נכונים על המחלה וחבל...

מחר יציעו למישהו מהפורום הזה בן/ בת שיש להם סוכרת והם יישענו על הנתונים שכתבת כאן (השמנת יתר, כולסטרול, תורשתי וכו') סילחי לי אבל ערימה של שטויות....

מציעה לבדוק לפני שאת כותבת....

ולאן היא מועדת להגיע-  לעוורון ? לנכות? היא לא מחלה שמדרדרת?! יש סיכון למוות בגיל צעיר?!

סביר להניח שרב האנשים לא ירצו להתחתן עם מישהי שחולה בסרטן כרוני 

יש מחלות שזה באמת לא נורא לחיות איתן

אבל יש מחלות שזה כן נורא לחיות איתן רק שרב האנשים לא יודעים מה זה אומר 

אז הכול תלוי במקרה הספציפי וחשוב לבקש תיק רפואי וללמוד על המחלה היטב

לא לשחק ראש קטן ולומר שאהבה פותרת הכול כי זה לא נכון

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף