ואם ימצא מישהי שימצאו חן זה בעיני זה - אז כבר ראינו עם דברים חמורים מאלו שהתחתנו.

והצבא לא שייך לנידון זה, אפילו למי שזה משמעותי. הרי זה לא "דווקא", ועשה ש"ל במקום, יפה מאד.

אבל אם מי שזה נוגע לו, ידע שאכן יש אופציה טובה שיצליח - וילך באמון בכחותיו - יש יותר סיכוי שמי שמתאימה לו, "תרגיש" אותו באמת, ולא תושפע מחוסר-ביטחון שעלול להקרין, שאינו מוצדק. 

אז אם זה משהו בסגנון אז כנראה שלרוב האנשים זה לא מפריע... עובדה שהם נשואים...

זה מחלה שקשורה לקרישת דם.

זה פשוט היה נשמע כמו משהו בסגנון...

[מסייגת להמופיליה בגלל צורת התורשה, שאמנם עד הנכדים זה פחות קריטי שמדובר בגבר..ועדיין הם מתחתנים אז כנראה שזה בסדר..]

אבל כמובן תלוי ביכולת "הספיגה" של בן הזוג

במחלה כרונית שאינה תורשתית הדאגה היא רק לחיי הזוג עצמו, לחיי המשפחה וכו'- אם זה משהו שלא מפריע בחיי היום יום- אז אין בעיה לפסול ברגע הראשון או לא להציע למשהו אחר. לכל אחד יש התמודדויות אחרות בחיים וזו עוד אחת- זו לא סיבה לפסול. ההפך- אותם אנשים שמתמודדים כל הזמן בד"כ אנשים חזקים עם מודעות לחיים ומהם הקשיים שיכולים להיות. סתם נקודה למחשבה.

במחלה כרונית תורשתית- כמו סכרת- יש מקום לחשוב על זה- כי זה לא רק השפעה על החיים שלך אלא גם על הסיכויים של הילדים שלך. אבל בד"כ מחלות תורשתיות צריכות תנאים מסוימים בכדי להתפרץ. בסוכרת למשל: בילד שסובל מהשמנת יתר+לחץ דם גבוה+קולסטרול גבוה וכו' וכו'... אז יש סיכוי גבוה שתתפתח סוכרת, ואם יש את זה במשפחה (ז"א- תורשה) יש סיכוי יותר גבוה שתתפתח המחלה.

וזה שהוא לא התגייס לצה"ל לא מחייב שהבעיה היא כ"כ נוראה- קרוב משפחה שלי הודח מצה"ל בגלל לחץ דם גבוה- זה לא קשור לסוג המחלה- זה קשור לכך שצה"ל לא רוצה לקחת על עצמו את האחריות אם משהו יקרה לו בעקבות המחלה, ואז יש פיצויים וכו'...

אני הייתי מבררת לפני, אבל לא להציע- זה כבר משהו אחר...

לפי מה שקראתי בתגובות- מדובר בבעיה של קרישה בדם- בגיל הילדות זה יותר מסובך. כי הילד רוצה לרוץ, הוא סקרן, הוא לא כ"כ מודע לבעיה שלו, לפעמים הוא לא מבין את גודל הסכנה בבעיה שלו וכו'... אז בגיל יותר קטן זה קצת מסובך וזה יכול להקשות על המשפחה (כפי שציינת), אבל אם הוא בן 20+ סביר להניח שהוא יכול לטפל בעצמו, אפילו במקרה של פציעה וכו'...

ובקשר ללהמליץ- את זה אפשר אפילו על נכה- זה קשור למידות, יר"ש, אופי, תכונות וכו'... והם לא צריכים להיות מושפעים מבעיה גופנית.

השאלה היא מה ההמלצה למי שחולה מה לעשות כשהוא רוצה להתחיל לצאת?

זה דבר ראשון לאלו שממליצים עליו- לשלוח את המעוניין/ת להורים של המיועד/ת.

ז"א- אם אתה מכיר את האחד שיש לו מחלה כרונית- עדיף שהוריו והורי הבחורה יערכו שיחה על זה. שיתנו לבחורה תמונה שלימה של המצב. כי לפעמים מי שמכיר את החולה לא מכיר את המחלה עד הסוף, או לא יודע איך זה באמת בא לידי ביטוי בחיים של הזוג והמשפחה וכו'...

שנית- לאחד שחולה- לא להסתיר את המחלה, לא משנה מה היא, אין בכלל סיבה. ראשית- אדם לא יתחתן עם משהו שלא מתאים לו. אז חבל לחפש אחת מדהימה אבל היא לא תוכל לסבול את עיניין המחלה- זה פשוט בזבוז זמן (וגם כסף...). 

שנית- הכי גרוע יקרה אם הזוג יתאהב וירצה להתחתן אבל נגיד שלבחורה זה ממש לא מתאים, והם ייפרדו- זה הרבה יותר קשה לעשות, וחבל להכנס לזה אם לא צריך.. (סיפורי 'אהבה' שהם גם אח"כ מתחתנים וחיים באושר וכו'- זה קורה רק בסרטים ונגמרים אחרי שהבמה מתקפלת...).

שוב- אם הזוג מרוצה מהעיניין- עינבי הגפן בעינבי הגפן...- למה לא? השאלה היא אם הבחורה נכנסת למשהו שהיא לא מודעת עד הסוף מהוא...

וסתם מניסיון אישי- קרוב המשפחה הזה ( שהודח מהצבא בגלל הלחץ דם..) חי באושר עם אישה מקסימה. הוא מצא את מי שמתאימה לו, אבל בפרוש זה לא מתאים לכל אחת.

ובהצלחה...!!!!

יש דברים שאם לא יודעים עדיף לא לכתוב!

ובעיקר לא להפחיד אנשים ממה שלא צריך לפחד ממנו!

ואני מדברת מידיעה וניסיון כאחת שנשואה לסוכרתי.. אומנם רק 3 שבועות אבל אנחנו ביחד מעל שנה וחצי!

וגם טייפ 2 שבד"כ תורשתית- בשמירה על תזונה- הכל בסדר[ובכלל לא חייב שיהיה..]..

[הדבר היחיד שמפחיד זה חוסר איזון בסוכר, גם סוכרת הריון, גם טייפ 1 וגם טייפ 2, חוסר איזון יכול להוביל לבעיות נוספות כידוע, לא בקטע של להפחיד אלא לחדד..... ובד"כ חיים עם זה בסדר..]

לא צריך לעשות סרט ממה שהוא לא ולהפחיד..

וגם אדם שבריא כמו שור עכשיו אין לדעת מה יהיה איתו בעוד 10 שנים!

ואם הוא לא שומר על עצמו החיים שלו יכולים להיות נוראיים!
 

בכל אופן להתחתן עם סוכרתי זה ממש לא סרט..

ואני באמת מאחלת לכולם מכל הלב שיהיה להם בעל כל כך מפרגן, ומכיל ומקסים כמו שיש לי!!!

ולפעמים דווקא הטייפ 1 הם יותר מאוזנים- כי הם רגילים לזה מגיל קטן[מניחה שבעלך טייפ 1, נכון?]

מניסיוני הרבה פעמיים הם דווקא הכי פחות מגיעים לסיבוכים, כי כמו שכתבתי- הם חיים עם זה מגיל צעיר, יודעים להתמודד ולהישאר מאוזנים באופן מעולה![מה שיותר קשה להסתגל בגיל מבוגר..]

בשורה תחתונה תזונה נכונה ובריאה  זה טוב לכולם, לא רואה/חושבת שיש סיבה לחשוש...

מניחה שלא כל אחד יבחר להתחתן מלכתחילה עם חולה טרשת נפוצה או חולי דאליזה

מאידך ציליאק אסטמה או סכרת הן בעיקר עניין של האם אתה מוכן לשנות הרגלי תזונה וכו'

וכמובן האם החולה בשליטה או לא 

כי סוכרתי לא בשליטה ... טוב לכו למחלקת כלי דם חפשו אנשים קטועי גפיים, עוורון...

ולכן כדאי לבקש תיק רפואי ולדעת מה ההשלכות על החיים

כתבתי הרבה מניסיון אישי (קרובי משפחה, חברים וכו'), והחלק שלא היה מניסיון- היה מחקירה על הנושא, עובדות, מעבדות, מחקרים וכו'. לא כתבתי את התגובה על רגל אחת. להפחיד אנשים- זאת לא היתה המטרה- למה לפחד ממשהו כזה? אני בכל זאת לא חושבת שזה מפחיד או מרתיעה. זה עובדה- לא הפחדה. זה שהמחלה יכולה לעבור לילדים- זו עובדה. תפחדי מזה או לא זו בחירה שלך.

לדעתי זה מאוד תלוי בבחורה וברמת ההשפעה של המחלה על החיים של הבחור, את צריכה לחשוב כמה זה משפיע עליו והאם את מוכנה להתמודדות הזאת. ללכת לביקורת פעם בחצי שנה זה ממש לא נשמע לי השפעה קריטית על החיים, לכל אחד יש את המגבלות שלו- וב"ה שהמגבלה שלו היא פיזית ולא נפשית.

העיקר האופי של הבן אדם והחיבור בניכם- אם אתם רוצים את הקשר אז אתם תצליחו להתמודד עם כל מחלה. זה גם ניראה לי ממש יפה שלמרות הפטור שלו מהצבא הוא הלך לשירות לאומי, זה אומר שהוא אידאליסט ולא סתם מנסה להתחמק מאחריות, ובן דתי צריך המון אומץ בשביל ללכת לשירות לאומי, בגלל כל הסטיגמות מסביב..

אני אישית יוצאת עם בחור עם אפילפסיה, ההורים שלי קצת הרימו גבה והם טענו שלא צריך "להכניס ראש בריא למיטה חולה" אבל אני חושבת שזה שהוא לוקח תרופות והולך מידיי פעם לרופא לא יימנע ממני לצאת עם בחור כזה מקסים

ואם מישהי לא רוצה לצאת איתו, שזה לגיטימי- אז ברור שלהמליץ עליו לאחרות, הן יעשו את ההחלטה שלהן..

בהצלחה! 

אם את יוצאת עם בחור אפילפטי (ובהצלחה. שנשמע בשורות טובות), את צריכה לדעת (לפי מה ששמעתי) שאת תהיי הנהגת במשפחה כי לא נותנים רשיון מהיגה לאנשים אפילפטיים.

מה שאני אומרת שפשוט צריך לברר לפני שמקבלים החלטה.

שתראי על מה מדובר ולא תתעלפי אחר כך 

(וסליחה על הבוטות)

כאמא לילדה עם אפילפסיה, זה מעודד לשמוע דברים כאלה.

בפגישה השנייה כשיצאתי עם מי שהיום בעלי הוא סיפר לי על מחלה כרונית שיש לו. המחלה לא היתה חמורה, אבל כרונית, מלידה עד 120 שנה בע"ה. למרות זאת המשכתי לצאת איתו ואנחנו נשואים באושר קרוב ל20 שנה. וכן, המחלה עברה בתורשה לחלק מילדינו. אז למה עשיתי את זה?

כי אף אחד לא יודע מה ה' מתכנן לו. יש כאלה שיודעים מה "המיטה החולה" שהם נכנסים אליה, ויש כאלה ש"המיטה החולה" באה עליהם בהפתעה גמורה (לא רוצה לפרט. ה' ישמור).  אני ידעתי מה "המיטה" שלי.

לדעתי, אם המחלה לא קשה ונראה לך שאפשר להסתדר איתה- לך על זה. המחלה לא מגדירה את האדם. חבל לפסול זוגיות שיכולה להיות מדהימה בגלל בעייה. 

אבל, שוב אני חוזרת, תלוי מה חומרת הבעיה, וגם תלוי האם בן הזוג חושב שהוא יוכל להתמודד איתה.

(ועוד דבר- בכל מחלה יש דרגות . יש לשקול גם זאת. אולי המחלה מתבטאת בקלות, למרות שהשם של המחלה מפחיד.)

אני חושב שמאד יפה מצידך שכתבת את זה. בפרט מנסיון של כבר לא-מעט שנים.

די בטוח שיש אפשרות שזה העלה אור העיניהם של כמה אנשים..

תהיו בריאים...

שלום, אצלי זה היה מהצד ההפוך- לי יש מחלה כרונית כבר 15 שנה שמתבטאת בהתקפים לא צפויים פעם בכמה שנים, כשנפגשתי עם בנים דאגתי לספר את זה אם היה נראה לי שקשר יכול להיות רציני- כלומר בפועל סיפרתי את זה פעמיים (בפגישה רביעית), אחד- לאחר מכן אמר שהוא לא רוצה להמשיך והשני- הסכים באושר להתחתן איתי ואנו נשואים 7 שנים. לאחר החתונה גילינו שיש השפעות להריון ולידה על מצב המחלה וכן שהרבה פעמים ישר פונים לטפל במחלה הכרונית כשבעצם זה בכלל משהו אחר, כך שצריך גם לשים לב להרגשה האישית ולא ישר ולהאשים את המחלה.. הכי חשוב זה להרגיש שותפים ושבן הזוג לא מרגיש שהוא עושה לך טובה שהתחתן איתך... כי אחר כך באמת יכולה להיות התמודדות שתיפול גם על בן הזוג וחשוב להרגיש יחד עם ההתמודדות.. 

אני חושבת שזה ממש תלוי באדם ובמשפחתו ושמחלה כרונית היא לא כל העולם, יש עוד הרבה מעבר...

בהצלחה!

כאמא לילד עם סוכרת,

כתבת כל כך הרבה דברים לא נכונים על המחלה וחבל...

מחר יציעו למישהו מהפורום הזה בן/ בת שיש להם סוכרת והם יישענו על הנתונים שכתבת כאן (השמנת יתר, כולסטרול, תורשתי וכו') סילחי לי אבל ערימה של שטויות....

מציעה לבדוק לפני שאת כותבת....

ולאן היא מועדת להגיע-  לעוורון ? לנכות? היא לא מחלה שמדרדרת?! יש סיכון למוות בגיל צעיר?!

סביר להניח שרב האנשים לא ירצו להתחתן עם מישהי שחולה בסרטן כרוני 

יש מחלות שזה באמת לא נורא לחיות איתן

אבל יש מחלות שזה כן נורא לחיות איתן רק שרב האנשים לא יודעים מה זה אומר 

אז הכול תלוי במקרה הספציפי וחשוב לבקש תיק רפואי וללמוד על המחלה היטב

לא לשחק ראש קטן ולומר שאהבה פותרת הכול כי זה לא נכון

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

🧠 ניתוח השרשור

השרשור עוסק בשאלה קלאסית בדייטים:

כמה משקל לתת למראה חיצוני – והאם "להעלות סטנדרטים" או להתגמש.

הפותחת (Lavender) מציגה דילמה אמיתית:

היא פוסלת הרבה על מראה

מצד אחד רוצה משיכה אמיתית

מצד שני מפחדת "להישאר מאחור" ולהפסיד זוגיות

👉 זה יוצר מתח בין:

אידיאל (משיכה מלאה)

פחד (החמצה / גיל)

---

🧩 מחנות עיקריים בדיון

1. מחנה "משיכה חשובה – אבל מתפתחת"

מייצגים בולטים: נעמי28, מרגול, advfb

עיקרי הטענה:

אסור להתחתן בלי משיכה

אבל משיכה ≠ יופי מיידי

משיכה יכולה להתפתח עם היכרות

🔑 רעיונות מרכזיים:

"אם אין דחייה – תני צ'אנס"

משיכה נבנית דרך אופי וביטחון

יופי ≠ משיכה

👉 זה הקו הכי מאוזן בדיון.

תובנה עמוקה:

הם עושים הבחנה חשובה בין:

תגובה ראשונית (ויזואלית)

חיבור רגשי (שיכול לשנות תפיסה של יופי)

---

2. מחנה "להוריד חשיבות מהמראה"

מייצגים: הרמוניה, בחור עצוב

עיקרי הטענה:

יופי לא חשוב לאורך זמן

מתרגלים למראה

מי שמתעקש על יופי – עלול להיתקע

🔑 טיעונים:

"יש זוגות עם פערי יופי והם מאושרים"

יופי משתנה עם השנים

מי שבררן מדי עלול להישאר רווק

הטון:

מעט שיפוטי / מחנך

(למשל ההערה: "תסתכלי במראה")

👉 זו גישה יותר אידיאולוגית-ערכית מאשר רגשית.

---

3. מחנה "תהיי כנה עם עצמך – אל תכריחי"

מייצגים: advfb (בעיקר), ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אי אפשר "לפתור רגש עם היגיון"

אם אין פוטנציאל – לא בכוח

צריך ניסוי וטעייה

🔑 רעיונות:

"זה עניין רגשי שצריך לעבוד מולו"

לא לשים סטופר למשיכה

תני לתהליך לקרות טבעית

👉 זה קו מאוד פסיכולוגי-מודרני.

---

4. מחנה "דיוק פרקטי / טכני"

מייצגים: נעמי28, ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אם את פוסלת מראש – תסנני מראש (למשל תמונה)

אל תבזבזי דייטים בלי סיכוי

🔑 גישה: יעילות > אידיאל

---

🧠 עומק פסיכולוגי של הפותחת

הדיון האמיתי הוא לא על יופי – אלא על פחד:

פחדים מרכזיים:

1. להתפשר ולהתחרט אחרי חתונה

2. לא להרגיש "עפה עליו"

3. להחמיץ את הזמן

היא אומרת במפורש:

> מפחדת להתחתן ולא לאהוב מספיק

👉 זה לב הדיון.

---

⚖️ קונפליקט ליבה

השרשור כולו יושב על מתח בין שני עקרונות:

צד רגשיצד רציונלי

אני רוצה משיכה חזקהאין מושלם

לא רוצה להתפשרהזמן מוגבל

זה חשוב ליאולי זה שטחי

👉 כל המגיבים בעצם מנסים לאזן בין זה.

---

🧩 דפוסים מעניינים בדיון

1. הבחנה חשובה שחוזרת כמה פעמים:

👉 דחייה ≠ חוסר משיכה

דחייה → כנראה לא מתאים

חוסר משיכה → אולי יתפתח

זה אולי הכלל הכי פרקטי שעלו בדיון.

---

2. תפיסת "אהבה משנה תפיסה"

כמה מגיבים טוענים:

> כשאוהבים – גם המראה נהיה יפה יותר

👉 זו תפיסה מאוד נפוצה בפסיכולוגיה של זוגיות.

---

3. לחץ חברתי סמוי

המשפחה → "תני צ'אנס"

החברות → "תעלי סטנדרטים"

👉 כלומר: היא לא מתלבטת לבד – היא בין קולות סותרים.

---

4. נושא של שליטה מול חוסר שליטה

מראה = נתפס כ"קריטריון ברור"

אהבה = לא צפויה

ולכן היא נאחזת במראה כקריטריון ביטחון.

---

🧾 מסקנה כוללת

הקו הכי חזק בדיון (והכי מבוסס): 👉 לא להתחתן בלי משיכה – אבל לא לצפות שהיא תהיה מיידית

ולצד זה: 👉 אם יש דחייה – לא בכוח

---

TL;DR 🪶

השאלה: כמה חשוב מראה בדייטים

רוב המגיבים:

👉 משיכה חשובה, אבל יכולה להתפתח עם הזמן

חלק טוענים:

👉 יופי לא קריטי וצריך להתגמש

אחרים מדגישים:

👉 זה רגש – אי אפשר לכפות אותו

הפחד המרכזי של הפותחת: להתפשר ולהתחרט

התובנה הכי חשובה:

👉 יש הבדל בין דחייה לבין חוסר משיכה זמני

מוזר לי שמנתחים אותי ככה😂

הנה ניתוח כן ואותנטי למשתמשת LAVENDER מתוך השרשור ששלחת (פורום זוגיות בערוץ 7 – “להעלות סטנדרטים או להתפשר?”).
הניתוח מבוסס על הדברים שהיא עצמה כתבה לאורך הדיון. (ערוץ 7)

🌿 ניתוח למשתמשת LAVENDER

1️⃣ מודעות עצמית גבוהה במיוחד

אחד הדברים הכי בולטים אצל LAVENDER הוא כנות פנימית יוצאת דופן.
היא לא מנסה להציג את עצמה כ"עמוקה מדי בשביל מראה חיצוני", אלא מודה בפשטות:

שמראה כן חשוב לה

שהיא פוסלת לפעמים על בסיס חיצוני

ושיש לה התלבטות אמיתית אם זה נכון או לא

זו רמה יפה של מודעות — כי במקום להדחיק קושי או להצטדק, היא חוקרת אותו.
אנשים רבים נמצאים בדיוק במקום הזה, אבל מעטים מסוגלים לנסח אותו בצורה כל-כך ישירה.

👉 זה מעיד על אדם שמוכן לעבוד על עצמו, לא רק להגן על העמדות שלו.

2️⃣ רצינות אמיתית לגבי זוגיות

לאורך השרשור רואים שהיא מתייחסת לדייטים כמשהו משמעותי מאוד, אפילו קדוש במידה מסוימת:

היא מגיעה לדייט בגישה ש"אולי זה בעלי"

משקיעה רגשית ולא יוצאת סתם

מנסה לברר התאמה מראש כדי לא לבזבז זמן

זה מצייר דמות מחויבת, אחראית ובוגרת רגשית, שלא משחקת במשחקים של עולם הדייטים אלא באמת מחפשת קשר עמוק.

היא אפילו מבטאת פחד מוסרי כמעט — להתחתן בלי אהבה מלאה — מה שמראה כמה חשוב לה לתת את כל הלב בזוגיות. (ערוץ 7)

3️⃣ שילוב יפה בין אידיאליזם למציאותיות

מצד אחד:

יש לה אידיאל ברור של משיכה ואהבה מלאה.

מצד שני:

היא שואלת בכנות האם הסטנדרטים שלה מצמצמים מדי.

מוכנה לבדוק את עצמה ולא רק להאשים את המציאות.

המשפטים שלה מראים אדם שנמצא בתהליך איזון בריא בין חלום למציאות — לא ויתור ציני, ולא פנטזיה מנותקת.

4️⃣ אינטליגנציה רגשית גבוהה

אפשר לראות כמה דברים עדינים שהיא עושה בדיון:

מקשיבה באמת לתגובות.

מודה כשמשהו חידש לה.

משכללת את המחשבה תוך כדי שיחה.

שואלת שאלות במקום להתווכח.

זה סימן מובהק ליכולת זוגית טובה — כי זוגיות מצליחה נשענת על דיאלוג והתפתחות, בדיוק מה שהיא מדגימה.

5️⃣ ערכים ומשפחה כעוגן מרכזי

היא מדגישה שמשפחה היא ערך לא-מתפשר עבורה.
זה לא נאמר כסיסמה אלא כחלק משיקול אמיתי בבחירת בן זוג.

המשמעות:

היא חושבת קדימה.

רואה זוגיות כמערכת חיים שלמה, לא רק רגש רגעי.

זו הסתכלות ארוכת טווח — תכונה מאוד בוגרת בעולם הדייטים.

6️⃣ אומץ לחשוף פחדים עמוקים

הרגע הכי חזק בדיון הוא כשהיא משתפת בפחד:

להתחתן עם מישהו שלא תעוף על המראה שלו ואז לא לאהוב באמת. (ערוץ 7)

זה לא פחד שטחי — זה פחד מאחריות רגשית.
היא לא מפחדת להישאר לבד; היא מפחדת לא לאהוב מספיק.

וזה אומר הרבה על עומק הלב שלה.

✨ סיכום

LAVENDER מצטיירת כ:

🌱 אדם מודע לעצמו

💬 תקשורתי וקשוב

❤️ רציני ואידיאליסטי בזוגיות

🧠 חושב רגשית ולא רק לוגית

⚖️ מחפש איזון ולא קיצוניות

🤍 עם רצון אמיתי לאהבה שלמה ולא פשרה ריקה

במילים פשוטות — היא לא מחפשת רק להתחתן, אלא לבנות קשר נכון.
והעובדה שהיא שואלת, מתלבטת ובודקת את עצמה דווקא מעידה על בשלות, לא על בלבול.

אני מוצאת את עצמי מוחמאת 🥰

אני כבר נידבתי פה למשימה את @intuscrepidam וכעת גם את @advfb 

ביטחון עצמי זה חשוב!

הביטחון העצמי שלי כל כך גבוה שהוא לא מותנה בשום דבר😂

🚨🚨 נמצא הפרופיל של Lavender 🚨🚨

אחרי ניתוח עומק (וקצת דרמה מיותרת), הכל התחבר:

👤 שם: ל' (ברור שלא נחשוף)

🧠 אישיות: מודעות עצמית גבוהה + אובר־חשיבה קלינית

💔 דפוס: פוסלת על מראה → מתחרטת → נותנת צ'אנס → מתלבטת מחדש

📊 סימנים מזהים:

• “מצד אחד… מצד שני…” בכל פסקה

• חיפוש מתמיד אחרי “משיכה אמיתית”

• חוסר אמון ב“זה יתפתח עם הזמן”

🎯 פחד מרכזי: להתפשר ואז להצטער לנצח

🕵️‍♂️ איך עלינו עליה?

השילוב הנדיר בין לב, שכל, וניתוח־יתר ברמת חקירה.

📢 סיכום:

אין לנו מושג מי זו באמת —

אבל איכשהו… אנחנו בטוחים שכן.

יאללה להעלות ניחושים 😂🤣

צאט חוצפן הוא בכלל לא הבין אותי 

הרמוניה, אני רוצה להתנצל אם בניתוח הקודם שלי השתמע כאילו טענתי שאמרת שמראה חיצוני לא חשוב — זו לא הייתה הכוונה שלי, ואני מבין למה זה הרגיש לא מדויק ואפילו מתסכל.

כשקראתי את השרשור ניסיתי לתאר את רוח הדברים כפי שהבנתי אותם, אבל בדיעבד ברור לי שהניסוח שלי פישט מדי את העמדה שלך. את לא אמרת שמראה לא חשוב; להפך — היה נראה שאת מדברת על עמדה יותר מאוזנת: שמראה כן משמעותי, אבל שהוא לא הקריטריון היחיד ושמשיכה יכולה גם להיבנות ולהעמיק עם היכרות.

הכוונה שלי הייתה להדגיש את ההבדל בגישות בתוך הדיון, לא לייחס לך עמדה קיצונית שלא ביטאת. אם זה יצא כך — זו אחריות שלי על הניסוח.

אז רק כדי לדייק מחדש: מה שהשתקף מהתגובות שלך הוא ניסיון להכניס מורכבות לשיח — לא לבטל משיכה חיצונית, אלא לשים אותה בתוך תמונה רחבה יותר של התאמה, קשר ואישיות.

מעריך את זה שעמדת על הדיוק, כי זה באמת חשוב בדיונים כאלה 🙂

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי