מכירה את זה ש..המתיקות שבשכחה
יש יום שנראה יותר מידי ארוך?
יש לי את זה מחמישי. זה קשה.
זה קשהSlow motion

אבל בסופו של דבר זה נגמר. ואם יש לך המון דברים לעשות- בסוף היום (או השבוע, או החודש) את תרגישי סיפוק ותהיי גאה בעצמך.

ואת יכולה לפרגן לעצמך, לקחת הפסקה ולעשות משהו נחמד. ולאכול שוקולד.

 

גם שבת הייתה כזו?

לא הגדרתי את עצמי נכון.המתיקות שבשכחה
הכוונה היא לא לימים עמוסים במטלות, זה בהחלט מביא סיפוק ובסופו של דבר זה עומס טוב, אוהבת אותו.
הכוונה הייתה לימים שמרוב שכל פעם נופל משהו אחר על הראש לא יודעים מאיפה לחכות לעניין הבא..והם הופכים לימים ארוכים של תסכול
יהיה טובSlow motionאחרונה

כנראה

ושתי הערותהמתיקות שבשכחה
לאכול שוקולד זה תמיד טוב.
ושבת הייתה טובה, הייתה הפוגה, אבל באופן מצחיק
הפסקה מרגע כניסתה עד בדיוק לרגע יציאתה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך