שהן מיועדות לכריות....

מה שכתבתי? או מה שהוא כתב?

אני כבר לא עוקבת

אין רשימה של מכולת, ואין מושלם!

אני התחתנתי עם בן אדם שבעיני הוא לגמרי הרשימת מכולת שלי (שהייתה די דומה למה שכתוב פה לעיל').

אני לא חושבת שחייבים להתפשר. בן אדם צריך להיות מודע לעצמו ולמה הוא יכול להשיג ולפי זה להתנהל.

להחליט שיש בבנאדם הזה משהו שחשוב לי יותר מאשר דבר אחר שאין בו- זה לא להתפשר.

להבין שמה שחשבתי עד עכשיו שחשוב לי הוא בעצם די שולי- זה לא להתפשר.

להחליט על רשימת מכולת ולהתעקש עליה- זו טפשות.

אם זכית לכל הרשימה שלך- אשרייך, אבל ממש אי אפשר להסיק מזה על כולם.

נראה לי שרוב האנשים והנשים יכולים לומר שבחיים הם לא חשבו שיתחתנו עם X ובסוף זה בדיוק מה שקרה.

אז אדם צריך להיות מודע לעצמו, זה נכון, אבל לא לחיות בסרט, כי הסרט הזה עלול להימשך הרבה שנים, וחבל.

ועוד דבר- מה זאת אומרת "יכול להשיג"? כאילו יכולתי, עם הכשרונות המדהימים שלי להשיג מישהו טוב יותר מבעלי?  לא מבינה את המושג הזה של "להשיג".

ומעבר להכל- בסופו של דבר התכונות העמוקות יותר, והאישיות של האדם מתגלה באמת רק אחרי החתונה. אז גם מי שנראה לי תואם רשימת מכולת יכול להתגלות כבעל כמה מצרכים שממש לא נכללו ברשימה- ולהפך.

לפעמים מגלים שבתוך ליבנו בעצם יש לנו סדר עדיפויות שונה  מהרשימה

והחיים מלמדים אותנו   מה הם הדברים החשובים באמת.

אל תשכחי שמה שנחשב בעיניך גברי ולא אדיש זה בנקודת המבט שלך, אין פה אמת אוביקטיבית.

סתם דוגמא מרשימת המכולת...

חפשי בן אדם שכיף לך להיות איתו, 

שאת אוהבת את הדברים החיוביים והטובים שבו,

כולנו בני אדם מלאי חסרונות,

על כל פשעים תכסה אהבה,

אז צריך למצוא את הנקודות שמחברות, והן כבר יכסו על השאר.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?