ההסברה מתחלקת לשני חלקים:
1. צדקת דרכנו.
2. להיות לא רק צודק, אלא גם חכם.
בהקשר לצדקת דרכנו, זה תלוי האם מדברים ליהודים דתיים ומסורתיים או לקהל הכללי. (ראה גם סיסמה שלי, ומה שכתבתי פה).
ובאשר להיות חכם, שזה מה שמדבר לרוב המכריע של הציבור בישראל:
לפני חצי שנה היינו במלחמה מול עזה, וכל כך חששנו מהמנהרות ומהטילים. האם אנחנו רוצים את אותו דבר גם בעוטף יו"ש. ועוטף יו"ש משתרע על פני שטח הרבה יותר גדול מאשר עוטף עזה וזה נמצא בלב המדינה ממש ליד הערים הגדולות ובראשם עיר הבירה.
ובאשר להסכמים, הנה יש לנו דוגמה מצויינת מאיראן: היו הייתה פעם מדינה נהדרת, ומה עכשיו. אבל למי שלא זוכר את איראן, יש לנו גם טורקיה היום, רק לפני כמה שנים היא היית מדינה ידידותית. אפילו כיום היא עדיין חברה בנאט"ו, וידוע מה איתה כעת.
בנוסף לזה, הניסיון הוכיח שהערבים לא מבינים פשרות כלל וכלל. זה ממש לא מדבר אליהם. כאשר היה הסכם עם מצרים על נסיגה מסיני, הם בשום פנים ואופן לא הסכימו להשאיר את היישובים הישראלים בצפון סיני. יתירה מזו: היה מלון טאבה שהיה על שטח שהיה נתון במחלוקת, גם על זה הם לא הסכימו בשום פנים ואופן. זו שטות גמורה לחשוב שהם יוותרו על ירושלים, ועל זכות השיבה. גם אם היום יוותרו איכשהו, מחר מגיע מישהו אחר או הוא עצמו וטוען שאי אפשר לוותר על זה.
למה עם כל החכמים הדגולים שיש בבית היהודי ובליכוד הם לא מסוגלים להסביר כאלו דברים פשוטים ביותר. איפה כל התקציבים שלהם? למה אני צריך לגזול מזמני ולכתוב כאלו דברים פשוטים.
אם זה יהיה מרוכז באיזשהו מקום ברשת, עם קישורים לכל אתרים הדתיים, אחר כך כל גולש יעתיק ויפרסם בפייסבוק בדוא"ל ובכל דרך אפשרית.
