הידעת?!Tal.

-ג'ינג'ים מתקרחים יותר מהר

-ברוב הפרסומות לחלב בטלויזיה, משתמשים בתערובת של צבע לבן ומים במקום בחלב.

-עד אמצע המאה העשרים, בהודו נהגו להוציא להורג באמצעות מחיצה על ידי פיל.

-זבוב חי כ-14 יום.

 

טוב לדעת..

 

 

   
איזה דברים הזוייםקול דממה
כן, ידעתי.פינג.

אבל הקטע עם החלב בטלויזיה, לא

בדיוק באתי לשלוח לך קישורטופי תות

שתוסיפי לרשימה

(ת'געגעתי)

אבל החלב לא מספיק מגניב בשביל הרשימהפינג.

אולי. נחשוב על זה.

גם אני מתגעגעת. את יודעת?

ואני נורא מעורבבת ממשו, אז אני כהרגלי שותקת.

אבל זה עושה אותי בודדה עם זה.

קוראים לזה מילכוד 22, אני חושבת.

טופי תותאחרונה

זה היה נשמע מקולך היום, אבל לא יכלת(י) להאריך.

|חיבוק חם|

 

 

 

(איזה נצל"ש דביקמטורלל)

איזה מסכנים האנשים שחיו עד אמצע המאה העשריםחפרנית בנשמה

וואווו...איך היינו ממשיכי לחיות בלי המידע הזה???מיכל =>

קורץחחחח....

למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך