כשיש שאלה בהלכה הולכים לרב 

אם קיבלת על עצמך תענית ללא תנאי ("ואם לא אוכל או לא ארצה וכו'"), אז תתענה.

(עי' בשו"ע סי' תקע ס"א, ובסי' תקעב ס"ג וכה"ח שם ס"ק יג בשם הבית דוד).

אך אם אמרת את הנוסח המקובל, אז ממילא יש לך פתח יציאה שהרי מוזכר בו שהקבלה

היא על תנאי.

עשיתי את הקבלה במנחה יום לפני

אני ידעתי שאפשר ויש פתח יציאה אבל בכל זאת רציתי לדעת אם כאילו לפי ההלכה

יש עניין שאם כבר התחלתי אפשר להמשיך ..

וגם יש פה את העניין שאסור לצום בט"ו בשבט ..

אז לפי עניות דעתי אם אפשר להפסיק את הצום כשזה על תנאי מכל סיבה שהיא אז

על אחת כמה וכמה שאסור להתענות היום ..

אז עדיף שתשתמש בו.

תאמר "מזמור לדוד ה' רועי" (שוב, בהנחה שאמרת את אותו נוסח אליו אני מתכוון), ותאכל.

אמרתי את הנוסח הזה :

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים הֲרֵינִי לפָנֶיךָ עַל־תּנָאי בּתַעֲנִית נדָבָה (בסידור שקראתי היה כתוב יחיד ולא נדבה) למָחָר מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד אַחַר תּפִלַּת עַרְבִית. ואִם לֹא אוּכַל אוֹ לֹא אֶרְצֶה, כּשֶׁאוֹמַר מִזְמוֹר לדָוִד ה’ רוֹעִי, אוּכַל להַפְסִיק ולֹא יִהְיֶה בִּי שׁוּם עָוֹן. אֲבָל יהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּתֵּן בִּי כֹּחַ וּבְרִיאוּת ואֶזְכֶּה להִתְעַנּוֹת למָחָר וּתְקַבְּלֵנִי בּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וּתְזַכֵּנִי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שׁלֵמָה ותַעֲנֶה עֲתִירָתִי ותִשְׁמַע תּפִלָּתִי כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תּפִלַּת כּל פֶּה. בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תּפִלָּה:

קראתי עכשיו את מזמור כ"ג כולו שזה מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר וגו'

תודה רבה לך

או"ח תקעב סע' ג, תקעג סע' ב

(מעבר להררי הדיונים בנושא בספרות ההלכה האם מדובר בחיוב מדאורייתא, גדריו והיקפו )

שזהו רצון השם יתברך (ומעין מה שכתב הקוב"ש בקונ' דברי סופרים).

ולשאול אותך:

אפשר לדעת למה אני מחוייב לתלמוד הבבלי?

מה פירוש "כל החכמים דנו"?

מה בין תקופת הבבלי לתקופת האחרונים שהיה דפוס ותכתובת עניפה בין גדולי הדורות?

מכיר ומודע לכל יתר חביריו ללא יוצא מן הכלל, מסופקני אם 

דבר שכזה היה קיים אי פעם.

אני מציע לך לשנות כיוון.

למה אתה "מחוייב למשהו אחרי התלמוד הבבלי"?...

א. פשוט כי הם מבינים טוב ממך את "התלמוד הבבלי"..

ב. בשביל לדעת לפסוק "מהתלמוד הבבלי", צריך לדעת את כולו, לעומק, כולל היכולת להשוות ממקום למקום בכולו וכושר ההכרעה.  לכן כבר לפני מאות בשנים חוברו במאספים ומסדרים להלכותיו, מרבנו הרי"ף והלאה, ועוד קודם מהגאונים בסגנון אחר, בהבנה שאדם מן השורה לא יכול לעשות זאת. אז זה רק עד "אליך"?.. לא שייך.

ג. כי הם גדולים יותר, גם ביחס לגדולים שיודעים הרבה מאד כיום. עובדה שככל שגדולים יותר גם כיום, מתייחסים אליהם יותר בענוה, לראשונים וכו'.

ד. כי אנחנו רואים שזו גישתם של גדולי חכמי ישראל. ושל כלל ישראל. כאלו ש"קיבלו עליהם הוראות מרן", אלו ש"נוהגים כרמב"ם" וכו'. כולם היו מטומטמים ח"ו?....  נכון, שהיו יחידים גדולים ש"דילגו" אל הש"ס. וגם הם לא ראו עצמם "לא מחוייבים" לאף אחד אחר. שהרי הם ידעו תלמוד-בבלי ושנאמר בו "סימן לגסות הרוח עניות דתורה", ועל כן לא הגיסו דעתם נגד גדולי עולם שקדמום.  מי שיגיע למדרגתם בתורה, יוכל להכריע אם הוא הולך כמותם.

גישה אנארכיסטית, יכולה להיות לא רק ב"מציאות", אלא גם בתורה. אולי זה מלהיב מישהו אישית, אמיתתה של תורה לא תצא מזה.

לתוכן של מה שכתבת.

מי שיכול לכתוב על הרמב"ם, שו"ע, כל הראשונים והאחרונים, שהם "לא מחייבים" -

אז מה זה בשבילו לכתוב לאיזה מישהו בפורום שהוא אפילו לא "אחרון" - "אתה מבלבל בשכל"......

[הבנתי בדיוק מה אמרת. וכמובן לא כתבתי שאתה אומר מפורש "לזלזל בהם". עצם מה שאמרת, הוא הזלזול הכי גדול. ובעצם, לא בהם - הם לא ייפגעו מזה, אלא בעצמך. אתה כתבת "אפשר לדעת למה אני מחוייב למישהו אחרי התלמוד הבבלי"... אתה. לא על "לא כל אחד" ולא על "בקלות", אלא אתה. אתה לא יכול לחלוק, לא בקלות ולא שלא-בקלות..

ולא "הם אכן לא מחייבים"; הם מחייבים לגמרי. אין אפילו אחד כיום שיכול להיות "לא מחוייב" לאף אחד מהראשונים, ולהחליט על דעת עצמו פירוש חדש, הלכה למעשה, על סמך "התלמוד הבבלי", בגלל סברתו האישית. כבר אמרתי, אנארכיה בהלכה, אינה טובה מאנארכיה במציאות]

לא הגיב אלי.

ובוודאי שגם אחרונים מבינים טוב יותר בראשונים מאשר אנחנו.

העיקר - העיקרון הוא שאיננו "מדלגים" על כולם כדי לדלות מהתלמוד ישירות.

וגם איננו מבינים יותר מכל האחרונים את דברי הראשונים.

אכן, יש דעות מגוונות באחרונים על כל מיני נושאים. יש כאלה שנהגו כולם לפי פוסק מסוים (למשל, קיבלו עליהם את המשנה ברורה). ומכל מקום, מי שהוא אכן גדול מאד - הוא בעצמו "אחרון", וכבר יודע על מי הוא יכול לחלוק ועל מי לא.

מי שאינו כ"כ גדול, אבל די-גדול, יכול לעיתים להכריע לעצמו בין דעות חלק מהאחרונים, עפ"י סברתו.

ומי שעוד פחות גדול - צריך יותר להישען על רוב הפוסקים, או פוסק שרגיל לפסוק לפיו, או לראות לפי חומרת הנושא אם ניתן להקל כדעות מסויימות  שקיימות, או צריך להחמיר.

אך הדברים עדיין רלוונטים למה שאמרת.

בגדול אני מסכים עם מה שכתבת בהודעה הזאת.

עוד אחת מהפעמים שאני מתבלבל בין השולחן ערוך לבין ערוך השולחן.

הסעיפים שהבאתי קודם הם מערוך השולחן.

אבל אין הכי נמי, כך כותב השו"ע (ודבריו מכופלים בבית יוסף, בשם המרדכי):

צבור שבקשו לגזור תענית שני וחמישי ושני ופגע בתענית ט"ו בשבט התענית נדחה לשבת הבאה כדי שלא יגזרו תענית בט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות:

ומוסיף הרמ"א:

הגה: מיהו אם התחילו להתענות אין מפסיקין כמו בראש חדש וחול המועד (בית יוסף):

(או"ח תקעב, ג)

ובמובן הזה לפחות, תענית יחיד קלה יותר מתענית ציבור.

ערוך השולחן (תקעב, ג):

יראה לי דבתענית יחיד, כשקבל עליו להתענות כך וכך ימים, מפסיק גם בשארי ימים שאין בהם תחנון. דכיון דימים אלו הוחזקו אצלינו שאין להתענות בהם – וודאי שגם דעתו היה כן, אם לא פירשן בפירוש. וכן האידנא בציבור, שדינן כיחיד בזמן הזה כמו שכתבתי – גם כן הדין כן, כשלא פירשו בפירוש להתענות גם בימים אלו.

וכתב שם מפורשות לגבי ט"ו בשבט.

יותר מזה כתב במפורש בתשב"ץ קטן (תלמידו של המהר"ם מרוטנבורג):

"ט"ו בשבט אסור בתענית ובהספד..."

הוא התנה במפורש "אם לא אוכל או לא ארצה כשאומר... אוכל להפסיק".

כך שלא נראה לי נצרך לעניין זה להכנס לשאלה לגבי רמת החיוב לקבל את דברי האחרונים, מאחר שמספיק לענייננו שיש עדיפות לא להתענות, אפילו אם נקבל את דבריך שאין כאן איסור.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר