כשיש שאלה בהלכה הולכים לרב 

אם קיבלת על עצמך תענית ללא תנאי ("ואם לא אוכל או לא ארצה וכו'"), אז תתענה.

(עי' בשו"ע סי' תקע ס"א, ובסי' תקעב ס"ג וכה"ח שם ס"ק יג בשם הבית דוד).

אך אם אמרת את הנוסח המקובל, אז ממילא יש לך פתח יציאה שהרי מוזכר בו שהקבלה

היא על תנאי.

עשיתי את הקבלה במנחה יום לפני

אני ידעתי שאפשר ויש פתח יציאה אבל בכל זאת רציתי לדעת אם כאילו לפי ההלכה

יש עניין שאם כבר התחלתי אפשר להמשיך ..

וגם יש פה את העניין שאסור לצום בט"ו בשבט ..

אז לפי עניות דעתי אם אפשר להפסיק את הצום כשזה על תנאי מכל סיבה שהיא אז

על אחת כמה וכמה שאסור להתענות היום ..

אז עדיף שתשתמש בו.

תאמר "מזמור לדוד ה' רועי" (שוב, בהנחה שאמרת את אותו נוסח אליו אני מתכוון), ותאכל.

אמרתי את הנוסח הזה :

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים הֲרֵינִי לפָנֶיךָ עַל־תּנָאי בּתַעֲנִית נדָבָה (בסידור שקראתי היה כתוב יחיד ולא נדבה) למָחָר מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד אַחַר תּפִלַּת עַרְבִית. ואִם לֹא אוּכַל אוֹ לֹא אֶרְצֶה, כּשֶׁאוֹמַר מִזְמוֹר לדָוִד ה’ רוֹעִי, אוּכַל להַפְסִיק ולֹא יִהְיֶה בִּי שׁוּם עָוֹן. אֲבָל יהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּתֵּן בִּי כֹּחַ וּבְרִיאוּת ואֶזְכֶּה להִתְעַנּוֹת למָחָר וּתְקַבְּלֵנִי בּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וּתְזַכֵּנִי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שׁלֵמָה ותַעֲנֶה עֲתִירָתִי ותִשְׁמַע תּפִלָּתִי כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תּפִלַּת כּל פֶּה. בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תּפִלָּה:

קראתי עכשיו את מזמור כ"ג כולו שזה מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר וגו'

תודה רבה לך

או"ח תקעב סע' ג, תקעג סע' ב

(מעבר להררי הדיונים בנושא בספרות ההלכה האם מדובר בחיוב מדאורייתא, גדריו והיקפו )

שזהו רצון השם יתברך (ומעין מה שכתב הקוב"ש בקונ' דברי סופרים).

ולשאול אותך:

אפשר לדעת למה אני מחוייב לתלמוד הבבלי?

מה פירוש "כל החכמים דנו"?

מה בין תקופת הבבלי לתקופת האחרונים שהיה דפוס ותכתובת עניפה בין גדולי הדורות?

מכיר ומודע לכל יתר חביריו ללא יוצא מן הכלל, מסופקני אם 

דבר שכזה היה קיים אי פעם.

אני מציע לך לשנות כיוון.

למה אתה "מחוייב למשהו אחרי התלמוד הבבלי"?...

א. פשוט כי הם מבינים טוב ממך את "התלמוד הבבלי"..

ב. בשביל לדעת לפסוק "מהתלמוד הבבלי", צריך לדעת את כולו, לעומק, כולל היכולת להשוות ממקום למקום בכולו וכושר ההכרעה.  לכן כבר לפני מאות בשנים חוברו במאספים ומסדרים להלכותיו, מרבנו הרי"ף והלאה, ועוד קודם מהגאונים בסגנון אחר, בהבנה שאדם מן השורה לא יכול לעשות זאת. אז זה רק עד "אליך"?.. לא שייך.

ג. כי הם גדולים יותר, גם ביחס לגדולים שיודעים הרבה מאד כיום. עובדה שככל שגדולים יותר גם כיום, מתייחסים אליהם יותר בענוה, לראשונים וכו'.

ד. כי אנחנו רואים שזו גישתם של גדולי חכמי ישראל. ושל כלל ישראל. כאלו ש"קיבלו עליהם הוראות מרן", אלו ש"נוהגים כרמב"ם" וכו'. כולם היו מטומטמים ח"ו?....  נכון, שהיו יחידים גדולים ש"דילגו" אל הש"ס. וגם הם לא ראו עצמם "לא מחוייבים" לאף אחד אחר. שהרי הם ידעו תלמוד-בבלי ושנאמר בו "סימן לגסות הרוח עניות דתורה", ועל כן לא הגיסו דעתם נגד גדולי עולם שקדמום.  מי שיגיע למדרגתם בתורה, יוכל להכריע אם הוא הולך כמותם.

גישה אנארכיסטית, יכולה להיות לא רק ב"מציאות", אלא גם בתורה. אולי זה מלהיב מישהו אישית, אמיתתה של תורה לא תצא מזה.

לתוכן של מה שכתבת.

מי שיכול לכתוב על הרמב"ם, שו"ע, כל הראשונים והאחרונים, שהם "לא מחייבים" -

אז מה זה בשבילו לכתוב לאיזה מישהו בפורום שהוא אפילו לא "אחרון" - "אתה מבלבל בשכל"......

[הבנתי בדיוק מה אמרת. וכמובן לא כתבתי שאתה אומר מפורש "לזלזל בהם". עצם מה שאמרת, הוא הזלזול הכי גדול. ובעצם, לא בהם - הם לא ייפגעו מזה, אלא בעצמך. אתה כתבת "אפשר לדעת למה אני מחוייב למישהו אחרי התלמוד הבבלי"... אתה. לא על "לא כל אחד" ולא על "בקלות", אלא אתה. אתה לא יכול לחלוק, לא בקלות ולא שלא-בקלות..

ולא "הם אכן לא מחייבים"; הם מחייבים לגמרי. אין אפילו אחד כיום שיכול להיות "לא מחוייב" לאף אחד מהראשונים, ולהחליט על דעת עצמו פירוש חדש, הלכה למעשה, על סמך "התלמוד הבבלי", בגלל סברתו האישית. כבר אמרתי, אנארכיה בהלכה, אינה טובה מאנארכיה במציאות]

לא הגיב אלי.

ובוודאי שגם אחרונים מבינים טוב יותר בראשונים מאשר אנחנו.

העיקר - העיקרון הוא שאיננו "מדלגים" על כולם כדי לדלות מהתלמוד ישירות.

וגם איננו מבינים יותר מכל האחרונים את דברי הראשונים.

אכן, יש דעות מגוונות באחרונים על כל מיני נושאים. יש כאלה שנהגו כולם לפי פוסק מסוים (למשל, קיבלו עליהם את המשנה ברורה). ומכל מקום, מי שהוא אכן גדול מאד - הוא בעצמו "אחרון", וכבר יודע על מי הוא יכול לחלוק ועל מי לא.

מי שאינו כ"כ גדול, אבל די-גדול, יכול לעיתים להכריע לעצמו בין דעות חלק מהאחרונים, עפ"י סברתו.

ומי שעוד פחות גדול - צריך יותר להישען על רוב הפוסקים, או פוסק שרגיל לפסוק לפיו, או לראות לפי חומרת הנושא אם ניתן להקל כדעות מסויימות  שקיימות, או צריך להחמיר.

אך הדברים עדיין רלוונטים למה שאמרת.

בגדול אני מסכים עם מה שכתבת בהודעה הזאת.

עוד אחת מהפעמים שאני מתבלבל בין השולחן ערוך לבין ערוך השולחן.

הסעיפים שהבאתי קודם הם מערוך השולחן.

אבל אין הכי נמי, כך כותב השו"ע (ודבריו מכופלים בבית יוסף, בשם המרדכי):

צבור שבקשו לגזור תענית שני וחמישי ושני ופגע בתענית ט"ו בשבט התענית נדחה לשבת הבאה כדי שלא יגזרו תענית בט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות:

ומוסיף הרמ"א:

הגה: מיהו אם התחילו להתענות אין מפסיקין כמו בראש חדש וחול המועד (בית יוסף):

(או"ח תקעב, ג)

ובמובן הזה לפחות, תענית יחיד קלה יותר מתענית ציבור.

ערוך השולחן (תקעב, ג):

יראה לי דבתענית יחיד, כשקבל עליו להתענות כך וכך ימים, מפסיק גם בשארי ימים שאין בהם תחנון. דכיון דימים אלו הוחזקו אצלינו שאין להתענות בהם – וודאי שגם דעתו היה כן, אם לא פירשן בפירוש. וכן האידנא בציבור, שדינן כיחיד בזמן הזה כמו שכתבתי – גם כן הדין כן, כשלא פירשו בפירוש להתענות גם בימים אלו.

וכתב שם מפורשות לגבי ט"ו בשבט.

יותר מזה כתב במפורש בתשב"ץ קטן (תלמידו של המהר"ם מרוטנבורג):

"ט"ו בשבט אסור בתענית ובהספד..."

הוא התנה במפורש "אם לא אוכל או לא ארצה כשאומר... אוכל להפסיק".

כך שלא נראה לי נצרך לעניין זה להכנס לשאלה לגבי רמת החיוב לקבל את דברי האחרונים, מאחר שמספיק לענייננו שיש עדיפות לא להתענות, אפילו אם נקבל את דבריך שאין כאן איסור.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי