מחנך יכול ליום אחד.

מנהל עד שלושה ימים.

מעבר לכך - צריך אישור "גבוה" יותר.

[לא יודע אם זה השתנה]

http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%A7%D7%AA_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8

אם אלו הכללים (קראתי את החוזר של משרד החינוך מהקישור), מפתיע באיזו קלות מורה שולח ילד הביתה.

קצת הפריע בשיעור. הוא טוען שהרבה ילדים הפריעו ומה שהוא עשה היה מזערי לעומת ילדים אחרים לכן כשהוא חטף עונש הוא לא  הסכים לעשות אותו ואז המורה כנראה לא ידע איך להגיב אז הוא הודיע לו שהוא לא יכול לחזור ללימודים עד שיעשה את העונש...

נהדר, שמח מאוד להשאר היום בבית... למרות שמסתבר שזה כלל לא חוקי כי הוא אפילו לא המחנך שלו...

לעיתים יש מורים שמאבדים עשתונות, ועושים דברים בלתי הגיוניים.

הייתי ממליצה לפנות למחנך הכיתה בדברי נועם.

לחשוב יחד איך לשים לילד גבולות עקביים, ומצד שני להבהיר למורה המקצועי את מקומו.

חשוב לשדר למחנך, שאתם באים במטרה לחנך, ולא במטרה להילחם בצוות.

מה זה משנה שהיו עוד ילדים שהפריעו??

נראה לי כמו חוצפה.

הסברתי שצריך לשוחח עם המחנך על הצורך של הילד בגבולות עקביים.

גבולות, זה אומר, שהוא לא יכול לעשות מה שבא לו...

אבל שזה יהיה לו ברור!!

אני חושב שמאד רלוונטי אם היו עוד שהפריעו והוא נלקט באופן שרירותי כדי להוות דוגמא לעונש,או מתוך הגרלה גרידא.זה לא צודק בשום אופן ומכל בחינה הגיונית,ומהווה דוגמא חינוכית פסולה מן המעלה מאחר ומדובר בהענשה ולא רק בהערה

ילד שלא בסדר הוא מושג לא קביל בעיני באנלוגיה להתנהגות המורה,ילד הוא ילד הוא מתעצב ומתחנך בשנים אלו ואי אפשר לבוא אליו בטענות שוות משקל אלא רק להפיק לקחים חינוכיים לטובתו שלו.מצופה מן המורה להיות מאוזן ולא להעניש בצורה לא הוגנת,ואם עשה טעות אז לתקנה.

קל לחשוב שאירועים מן הילדות כגון אלו הם טיפה בים ביחס לפורפורציית ההתבגרות או סך השנים של האדם,אומנם אירועים כגון אלו יכולים לעצב את ההסתכלות של האדם על המציאות בגיל צעיר אם הם היוו עבורו עוול,ואלו דברים שנשארים בלב ומעצבים את הנפש.עד כמה, זה דבר מאד משתנה.

כמובן שדיוק הסיפור הוא דבר שמשתנה בין תלמיד לתלמיד

ולמה שלא יעשה אותו כבר ויחזור?

מה הפלא שעבודתנו כמורים הולכת ונעשית קשה יותר עם השנים.

תראו, הורה שילדו הושעה מבית הספר, הולך ובודק באינטרנט אם זה חוקי....

לא מברר עם המורה מה קרה...

לא לוקח אחריות על הילד שלו...

האם חוקי שהמורה השעה? והילד מסכן.... לא היה היחידי שהפריע.... זה המורה שאיבד עשתונות.... בעיה של המורה, לא של הילד....

אתם רציניים????

האם באמת נראה לכם שזו הדרך הנכונה להתמודד?!

הורה יקר,

אני במקומך הייתי מבררת עם המורה מה הילד עשה. ולוקחת אחריות על ההתנהגות של הילד שלי, כי הוא הילד שלי וחובת החינוך שלו מוטלת בראש ובראשונה עליי.

ולא יקרה כלום אם הילד ילמד לכבד את המורה שלו, גם אם לא נאה לו. היהדות בנויה על כיבוד של מבוגרים.

השיטה הזו של תמיד לחפש את המורים, ואני כהורה לגונן על הילד שלי עד כלות, לא עושה טוב לילדים.

היא מוציאה דור מפונק, חסר כבוד למבוגרים.

וגם אם נראה לך כאילו שעכשיו אתה הדון קישוט שנחלץ לסייע ולהציל את הילד שלו מהמורה העריץ והמרושע, הרי שתדע לך שאם הילד לא ילמד לכבד אנשים מבוגרים, בהמשך הוא יישם את זה גם כלפי המבוגרים הקרובים אליו.... ונחש מי המבוגרים הכי קרובים אליו?!

בקיצור, במקום לרוץ לאינטרנט, תרים טלפון למורה, בצורה מכבדת, ותתמודד. לא קרה כלום אם הילד קיבל עונש.

גם אני מורה. מחנך שמיניסטים.

רק שאצלינו ברור להורים שאוי ואבוי להם אם הם יתנהגו כמו ההורה שהתחיל את השרשור הזה.

יש לך בעיה עם איך שאני מחנך את הבן שלך?- קח אותו ותחנך אותו בעצמך. או העבר אותו לבית ספר אחר. בכיתה שלי- אני הבעל בית, ולא אתה ולא הבן שלך.

גם כהורה, אם הילד/ילדה שלי מקבלים עונש, אני מרים טלפון למורה בנוכחותם, ושומע מהמורה מה היה ומה קרה, ומדבר באופן שברור לילד שיש כאן יד אחת.

אני חוזרת על הביטויים שלך, נסה לשמוע איך זה נשמע מהצד השני. באופן אישי, לי זה נשמע כוחני מאוד:

"אוי ואבוי להם"

"יש לך בעיה עם זה?"

"אני הבעל בית"

"יש כאן יד אחת" (אם כי כאן אני מודה לך על שלא השתמשת בביטוי הגרוע מכול - חזית אחידה. חזית יש לי מול חמאס, לא מול בן ולא מול תלמיד. יד אחת... שוין.)

ממליצה לך מאוד לשקול את הסגנון מחדש, ולחשוב אם זה אכן מה שאתה משדר להורים ולתלמידים.

אם כן, וזה לא רק בטעות התפלק לך כאן, נראה לי שכדי לשמש דוגמה אישית נאותה יותר לתלמידים כדאי מאוד לעבור למנגינה אחרת. שהביטויים לה יהיו, למשל:

"בכיתה שלי אני בשליחות"

"יש כאן שיתוף פעולה פורה" 

וכן הלאה.

לשיפוטך.

למורה מקצועי אין סמכות לסלק תלמיד לכמה ימים.

כך החוק, וכך ההיגיון. [אם הייתה סתירה בין החוק להיגיון, היה מקום לדון מה עושים].

הוא לא אחראי על שיעורים של מורים אחרים, וגם אין לו את הידע הנדרש על ההשלכות של סילוק התלמיד.

אני לא אומר להעניש את המורה או לריב איתו. זה יכול להיות אי ידיעה או מעידה חד פעמית, אבל יש להעיר את תשומת ליבו שאסור לו לעשות כזה דבר להבא. 

אם יש צורך לדעתו, הוא צריך לפנות למי שבסמכותו להוציא תלמיד מבית הספר לכמה ימים.

זה לא אומר שהילד צריך להיות מעורב בזה, או שצריך לנסות להחזיר אותו לבית הספר. לגבי זה צריך לדעת את נסיבות המקרה, ולשמוע אותם משני הצדדים.

ההורה לא בהכרח מתלונן על הענשת הילד, אלא על העונש שנופל על ההורים. 

ולא מצאתי איפה נאמר שההורים לא דיברו עם המורה.

והאם עצם העובדה שהורה מברר חוקיות של עונש היא בעייתית בעינייך?

אני תוהה עד כמה רחוק תהיי מוכנה לקחת את זה. כל מורה? כל עונש? כל ילד? שום דבר שתוכלי להעלות על הדעת שקורה לתלמיד בבית ספר הוא לא עילה לבירור עומק כזה?

נערה אחת סיפרה לי שבכיתתה המורה הייתה תופסת ילדה מציקה, וקוראת לכל התלמידות להכות אותה (זו נערה שלעולם לא תוציא דבר שקר מפיה. זהב טהור). אני מקווה שעל סיפור כזה מקובל עלייך שההורים לא אמורים לגבות את המורה.

אשמח לשמוע איפה עובר הקו האדום שלך.

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.