כי שאר המפלגות מגמגמים על שתי מדינות וסומכים על ניסים.
אי אפשר לסגת גם אם יהיה הסכם עם מדינה יציבה כמו שטורקיה הייתה לפני כמה שנים, בעצם גם היום הם חברים בנאטו. זה מסוכן.
לשתי מדינות.
למעשה, גם המדיניות של הליכוד לפי החוקה שלו, זה עדיין לא לשתי מדינות. אומנם ראש הממשלה בעצמו כן אומר דברים בקשר לשתי מדינות אך הוא עדיין לא ביצע שינוי של החוקה, כי הוא יודע שזה לא יעבור. אני אישית מהמר שאם אי פעם יהיה מקרה שבאמת נתניהו יגיע למצב שירצה שתי מדינות לשתי עמים ויוכל בפועל לבצע את זה ולחתום - הוא לא יוכל לעשות את זה מתוך הליכוד כי החוקה והמרכז לא יתנו לו, והוא פשוט יפרוש עם שליש מהסיעה ויעשה את זה אולי, חלילה.. (אבל אני כמובן מאמין שהוא לעולם לא יוכל לעשות את זה בכל מקרה).
אבל גם אם נגיד שהליכוד לא - הרי הבית היהודי במפורש, אומרת בלי כחל וסרק לא לשתי מדינות. אז למה להציג את זה כאילו "כולם חוץ מיחד ועוצמה מגמגמים"?
הם קוראים לה "אוטונומיה מלאה", אבל בתכל'ס זה זהה מאוד למדינה המפורזת עליה ביבי מדבר.
שטחי סי יהיו בשטח ישראל, ותושבי הרשות הפלסטינית כבר לא יוכלו להיכנס לשטחי סי, אלא יהיה להם רצף תחבורתי נפרד, בשטחי אי ובי.
ככה ששטחי סי בהם נמצאים פחות או יותר כ-ל התושבים היהודיים ביו"ש, יהיו שטחי מדינת ישראל על כל המשתמע מכך - לבנות שם יהיה מסובך לא יותר מאשר לבנות בתל אביב, באר שבע או צפת. וכו' וכו'. ומצד שני, גם יהיה פחות חשש שמחבל מרמאללה יוכל להגיע לעפרה או לשילה או לאיתמר, ולחטוף/להרוג/לזרוק אבנים וכו'..
ומצד שלישי - זה לא מדינה נפרדת לגמרי של הפלסטינים - לישראל יש אפשרות בדיוק כמו היום להיכנס כדי לחסל קיני טרור וכו' - זה עדיין בשליטת ישראל, אבל באוטונומיה לערבים. כבר היום זה קיים ובמצב של היום אני באמת לא רואה מצב יותר נוח שניתן לשאוף אליו בעתיד הקרוב. להגיד "בואו נעיף את כל הערבים מכאן" זה מאוד קל תיאורטית, אבל במציאות זה דבר סופר לא פשוט וכולנו יודעים את זה, כולל ברוך מרזל. גם "עידוד הגירה מרצון" זה לא דבר כזה פשוט ואפילו הוא ייקח עשרות שנים, לא יהיה מושלם אף פעם, ובמשך כל הזמן עיין יהיה צריך פתרון כלשהו.
קיצור- הפיתרון של בנט בנתיים הוא הפיתרון הכי ריאלי וטוב לישראל שיש. כשמישהו יציג תוכנית ויסביר למה היא יותר ריאלית כולל טווח זמן - דבר איתי 
שנית, בנט דוגל בלהרחיב את האוטונומיה, כך שהפלשתינים לא יעברו חיכוך עם צה"ל כמעט כלל. זה לא המצב הקיים.
וגם ביבי מדבר על מדינה מפורזת בה השליטה הצבאית תהיה בידי ישראל.
התירוצים של "זה מאוד קל תיאורטית, אבל במציאות זה דבר סופר לא פשוט וכולנו יודעים את זה" ו"זה לא דבר כזה פשוט ואפילו הוא ייקח עשרות שנים, לא יהיה מושלם אף פעם" אלו התירוצים הקבועים של השמאל. שטויות. מדינת ישראל בהחלט יכולה להתמודד עם הבעיה בלי לאשר את המצב הקים. פעם הימין התנגד נחרצות לאוטונומיה והיום בנט שנחשב לצערנו ל"גדול הימנים" מסכים גם הוא לרעיון האוטונומיה של רבין. בנט מאשר את הסכמי אוסלו במקום לבטלם.
אפשר לבטל כבר עכשיו את הסכמי אוסלו ולפרק את הרשות הפלשתינית. במשך הזמן שיעבור עד שנסיים את הליך הטרנספר, ערביי יו"ש ועזה יחיו תחת משטר צבאי ויקבלו מעמד של תושבות ללא אזרחות.
הגיע הזמן שהימין ידבר באופן גלוי על ביטול אוסלו ולא על המשך המצב הקיים.
ואכן, אתה צודק, כבר כיום יש להם מעין מדינה וצריך לעצור את זה ולא להמשיך את זה.
ודרך אגב, לפי התכנית של בנט, יהיו כבישים עוקפים על גשרים עליהם ייסעו פלשתינים שלא עברו בשום מחסום. האם זה לא מתכון לפיגועי ירי? הרי ברור לכל בר דעת שבמצב כזה הערבים יירו מהגשרים שלהם לעבר הרכבים הישראליים שמתחתיהם. ועוד לא הזכרתי את זה שהתכנית שלו כוללת אזרוח של 60,000 שונאי ישראל נוספים, כאילו אין לנו מספיק גייס חמישי גם ככה.
זו רק תכנית לשטחי C. אחר כך גם B וA. בבת אחת אי אפשר לצערי, אבל המטרה הסופית היא להחזיר אלינו את כל ארץ ישראל.
בכנסת, שמצהירה ללא מורא שהיא במפורש ולחלוטין נגד שתי מדינות לשני עמים. נקודה. שמעתי אותו באוזניים שלי. וזה צולם והוקלט ושודר, ובקיצור - כל עם ישראל לדעתי יודע היטב מה גישתה של מפלגת הבית היהודי בנושא והם גם אומרים את זה בלא מעט מקומות.
בחירות". נו, באמת...ככה אי אפשר לעבוד...
אז זהו, שלא - בנט כל הזמן חוזר ואומר, בראיונות אינספור, בעברית ובאנגלית, ממש לא רק בזמן בחירות, שבניגוד למדיניות הליכוד כעת (מדיניות היו"ר) - הבית היהודי היא המפלגה היחידה היום בכנסת שמתנגדת בכל תוקף לשתי מדינות. נקודה. אומר מפורש ולא שתמע לשני פנים.
אם אתה רוצה לנסות להציג את זה כ"שמענו הרבה הבטחות לפני בחירות" - אתה יכול להגיד אותו דבר על כל ההבטחות של יחד ש"זה רק הבטחות לפני בחירות ובפועל לא יעשו ככה..". אבל כמובן, לא תגיד את זה.
ועל זה אמרתי - נו, באמת...
בזמן שהממשלה ישבה למו"מ עם האויבים ותכננה את המדינה הפלשתינית, בנט אפילו לא דרש לקבל את פרטי המו"מ.
בנט הודיע שיצא מהממשלה רק כשיהיה הסכם על השולחן שיובא לאישור הממשלה, אבל הוא ידע יפה מאוד שבשלב כזה העבודה ישמחו להיכנס ופרישתו לא תפיל את הממשלה. זה הרי בדיוק הטעות של המפד"ל בממשלת שרון.
בנט זלזל במו"מ והגדיר אותו כ"קוקטיילים", אבל בתכל'ס זה היה מו"מ רציני ואילולא טפשותם של הפלשתינים שהחליטו פתאום לחתום הסכם פיוס עם החמאס, זה היה מביא להסכם. אז נכון שהפלשתינים אף פעם לא יגיעו להסכם קבע, אך תמיד אפשר לעשות הסכם ביניים. המו"מ בהחלט היה יכול להסתיים בהסכם ביניים במסגרתו אנחנו נקים להם מדינה פלשתינית ועוד וויתורים והם בתמורה יתחייבו להפסיק את הטרור ל-5 שנים שבסיומם ידונו על הסדר קבע.
זה בהחלט היה יכול לקרות אילולא הפלשתינים היו כאלה מטומטמים. בנט הרדים את הציבור בזמן שביבי דן על הקמת מדינה פלשתינית.
למעשה זה מתחיל עוד הרבה קודם כשבנט מצטרף לממשלה שבין קווי היסוד שלה נמצאים שני הקווים הללו:
- ישראל תחתור להסכם שלום עם הפלסטינים, במטרה להגיע להסדר מדיני עמם שמסיים את הסכסוך. אם יושג הסכם כזה, הוא יובא לאישור הממשלה והכנסת ואם יהיה בכך צורך על פי דין, למשאל עם.
- הממשלה תקדם את התהליך המדיני ותפעל לקידום השלום עם כל שכנינו תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל.
כל מפלגה בקואליציה מחויבת לפעול לפי קווי היסוד של הממשלה. אז איך בנט נגד מדינה פלשתינית כשהוא עצמו חתם על קווי היסוד האלה ומחויב להם?
לגבי שאר יחד, אין לי מושג.
אך עוצמה יהודית אומרים את האמת כל הזמן ולא נסוגים ממנה כלל.
עוצמה יהודית אף פעם לא גמגמו בשום נושא, הם האידיאולוגים האחרונים שנותרו בימין, כל השאר הם פרגמטיים.
אל תשפוט מסטטוס אחד, אתה יודע איך הפייסבוק עובד, לא כל סטטוס רציני באותה המידה.
וכמו כן תקרא ראיונות בתקשורת. מרזל התראיין למוסף יומן של מקור ראשון השבוע, אם לא קראת אתה מוזמן לקרוא: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/674/480.html
חייב להצביע למפלגת משפט צדק.
בתכלס יש אזרח שנמק שלושה עשורים בכלא בגלל שהשבכ רצח את ראש הממשלה וזיני לא עושה כלום.
מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.
…מעורר את התקווה להתחדשות.
שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.
…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.

תיזהר מחרדים, הם יחזירו אותך לאוסטרליה...
זה לא בדיחה.
כל הכבוד למפלגה שמחזקת את שורותיה עם תלמידים מובהקים של הרב קוק זצ"ל
אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.
מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור
להכרזה שלו יש ערך משמעותי.
הוא מאמין בהעתק והמשך של תפיסת הבית היהודי עם איילת שקד, ינון מגל, ואלי אוחנה.
מעוז ולייטנר הם דמויות בעיתיות בעיניו.
חוץ מזה שמעוז אכן בעייתי, סתם בזבז כסא בכנסת ארבע שנים. לא מועיל בכלום וגורם אנטגוניזים לכל מה שכולנו מסכימים עליו.
לא מכיר את לייטנר ושות', אבל אם באמת היה רוצה מקום בכנסת ולא סתם לעקוץ את ג', היה מתחיל מלהתאחד עם 'הקהל' ועם 'אח"י'.
היו מוסיפים עוד 1500 קולות ביחד, וכל קול חשוב.
להזכירך שזה יותר ממספר הקולות שהלך הנוכל לחפש בפחי האשפה של ועדת הבחירות המרכזית.
אתה בעצם אומר שהוא "סתם" התפקד? בשביל האמירה שבזה
לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',
אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,
אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,
אצל גולן יש אנשי מחאה,
אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.
זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה
בס"ד
הדיווח הבוקר על הלחץ של נתניהו לאיחוד בין אבי מעוז לבין בצלאל סמוטריץ' - הוא טעות בעיניי
מפלגה שפעם אחר פעם רצה ומתאבדת בשביל בסוף להצליח להיכנס - זה בעיניי סביר. יש אחוז חסימה גבוה שצריך לצלוח וזו הדרך היחידה בסוף לעשות חיבורים, וזה אכן מה שעשו נעם בתחילת דרכם. אבל זה לא הסיפור כעת. אבי מעוז קיבל פעמיים את הצ'אנס שלו ולא עשה כלום! העשייה שלו בכנסת מסתכמת בנאומים נגד הפרוגרס ושני חוקים וחצי שעברו בקריאה טרומית.
למה צריך לעזור לבן אדם כזה, שקיבל את ההזדמנות שלו להוכיח את עצמו, להיבחר שוב פעם?! בן גביר לדומה, הצהיר כל הזמן שברגע שהוא יכנס לכנסת הוא יוכיח את עצמו וייצור לו בייס - מה שאגן קרה. אבל אצל מעוז זה לא קרה והוא עדיין מייצג את עצמו ולא הרבה מעבר לזה.
אתמול פרסם דביר עמר, פה בערוץ 7, שגורם בסביבת רוה"מ אומר לו "מהסקרים שלנו גם אם אבי מעוז ירוץ לבד ישרוף בגג כמה אלפי קולות בודדים. לעומת זאת אם יתחבר עם סמוטריץ יבריח קולות שינדדו לאופוזיציה - יותר מהקולות שיביא". מוטב שכך ינהג נתניהו גם הבוקר.
הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.
ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.
כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.
כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.
בס"ד
בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!
ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.
כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.
לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.
בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.
זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.
בס"ד
היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.
אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.
עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.
בס"ד
בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.
נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.
והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.
פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.
מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.
גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.
בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.
לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.
אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.
הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.
לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.
כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.
כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.
לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.
-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת
היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.
כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.
מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.
הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.
יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.
וממילא הוא לא הטריל.
פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.
בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.
בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.
בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.
ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.
ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.
אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.
אבל אוי השנאה.
אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.
אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.
זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.
בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.
רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).
הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?
כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.
ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.
בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.
והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי
היא אכן בסכנת סגירה.
העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.
מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.
או לדחות רשמית את הסכמי אוסלו (מאז השתלטות חמס על עזה היתה לה עילה לעשות זאת) או לחזור לקווים של A B C ולא לזוז מהם מבחינת התיישבות. כמובן שצהל יהיה חופשי לנוע בכל מקום שיש בו סכנה בטחונית.
המצב הנוכחי בו שרים מעודדים זחילה התיישבותית לאזורי A B פוגעים בכל מפעל ההתישבות.
60 אחוזים של של שטחי C הם השג לא מבוטל.
בבקשה תשובה עניינית ולא השמצות ונבולי פה.
נער גבעות עם כבשים נראה כמו ילד שטעה בדרך.
הרעש העצום עם בן זאיד (שהיה או לא היה), פתח תיבת פנדורה אחרת שקצת נשכחה:
בימים שסביב 7 באוקטובר 2023, צייץ עיתונאי "הארץ" ניר גונטז' (@gontarzn) גילוי דרמטי: הוא סיפר כי מתוקף קשריו ברצועת עזה, הוא זיהה לפני ה-7 באוקטובר שצמרת חמאס ירדה מתחת לאדמה באופן מסונכרן ושקט. גונטז' פנה מיוזמתו לאחד מגופי הביטחון, התריע שזה סופר חריג וזעק ש"משהו קורה שם".
אם המידע על בן זאיד מעורר סערה, הידיעה הזו בוערת פי כמה - כי כאן לא מדובר בהערכה כללית, אלא במידע שטח מדויק בזמן אמת שהונח ישירות בידיים של גורמי הביטחון בישראל.
והשאלות הקשות חייבות להישאל:
* מי הם "אחד מגופי הביטחון הרלוונטיים" שניר גונטז' העביר להם את המידע הזה בזמן אמת?
* האם שב"כ או אמ"ן התעניינו בכלל? האם מישהו מהם חזר אליו בזמנו לשאול מה הסיפור, מי נעלם ומה הפרטים?
* מה קרה אחרי שפרצה המלחמה? האם לפחות אז, כשהבינו את גודל המחדל, מישהו ניסה לברר איתו מה בדיוק היה שם?
תמליל של הציוץ (תודה לגרוק):
:ציוץ 1 (11 באוקטובר 2023, 21:28):
יש לי מקורות בחמאס עזה. אני בקשר רציף עמם. מנטר בעזרתם את שקורה ברצועה בשגרה, ומה שקרה ולא קרה בנוגע לישראלים שמוחזקים אצלם מזה זמן.
לפני פרק זמן, שרלוונטי בעיני לאירוע השבת האחרונה, שמתי לב שצמרת חמאס עזה ירדה אל מתחת האדמה. הצלחתי להבין שמדובר על הצמרת ברחוב, ושהירידה נעשתה באופן מסונכרן ושקט.
ציוץ 2 (המשך):
פניתי לאחד מגופי הביטחון הרלוונטיים לניטור הביטחוני של הרצועה, ואמרתי: "אני מרגיש מחויב להגיד לכם, שמשהו קורה שם, ושצמרת הארגון ירדה מתחת לאדמה". אמרתי שזה סופר חריג בעיני ומעורר תשומת לב מיוחדת.
______
מי שמכיר את מלון וולדורף אסטוריה יודע שזה מלון יוקרה אולי הכי יקר בארץ.
נאמר שכדי להכנס בשעריו אדם ממוצע צריך לקחת משכנתא.
בוא נגיד שאיש לא נקרא לפגישה שם "באקראי" לפי הדיווח על וינטר ולייטנר.
אין שום סיכוי ששני אלה נפגשו שם באקראי במלון הזה דווקא לקראת סגירת הרשימות ודיברו שם דברי תורה, כל מי שמכיר את המלון הזה מבין את זה היטב.
אני חושש שיש מליארדר מאחורי לייטנר ואני חושב שעם שיווק נכון למאוכזבי החברה החרדית לייטנר עשוי להיות הפתעת הבחירות.
לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון
הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).
היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.
גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.
שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.
הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה
זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)
בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.
הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??
אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.
גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.
יגמור מחוץ לכנסת.
תרשמו.
אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.
זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,
לא יודע מאיפה
יהיה לחץ "להתאחד" איתו בפעם הבאה ולתת לו מקום ריאלי. איתמר בן גביר וחבריו עשו את זה במשך עשרים שנה עד שזה עבד להם.
למעשה הוא לא יקבל חצי אחוז.
לדעתי.
עכשיו הוא נכנע ל'אישה חרדית עכשיו' ולקמפייו הזה וצירף לרשימה שלו אישה חרדית שמאלנית.
הבית המשפט לא מסוגל להגן על הבוחר מפרסומי כזב תקשורתיים
כשעיתון מפרסם ידיעה כוזבת וקשה נגד נבחר ציבור, התגובה הטבעית היא לחכות לתביעת הדיבה. אבל כשצוללים למורכבות המשפטית, מגלים אמת מטרידה: המערכת המשפטית לא בנויה להגן על תהליך ההכרעה הדמוקרטי בזמן אמת.
* אין פיצוי על "נזק פוליטי": בית המשפט בוחן פגיעה אישית בשם הטוב, ולא מתמחר אובדן מנדטים או נזק לאומי. מבחינה משפטית, תביעת דיבה עוסקת באדם הבודד ולא בתוצאות הבחירות.
* לתומכים אין מעמד משפטי: חוק איסור לשון הרע אינו מאפשר לאזרחים, לתומכים או לציבור שלם להגיש תביעה, גם אם הפרסום פגע קשות במדינה.
* צדק מאוחר הוא לא צדק פוליטי: פסק דין שמגיע שלוש שנים לאחר הפרסום, כשהבחירות כבר הוכרעו והממשלה כבר התחלפה, הוא חסר משמעות מעשית. מבחינת גוף תקשורת המונע מאג'נדה, הפיצוי הכספי המאוחר הוא פשוט "הוצאה מוכרת" בדרך למטרה.
המסקנה המתבקשת:
במציאות שבה המערכת המשפטית לא מסוגלת להתערב, נטל ההגנה על הדמוקרטיה עובר כולו לכתפי הבוחר.
אין לנו את הפריבילגיה להיות אזרחים פסיביים. כדי לשמור על המדינה ועל עתיד משפחותינו, כל אזרח חייב לפתח ספקנות בריאה, לגלות תחכום, לצרוך מידע באופן ביקורתי ולא ליפול בפח של הנדסת תודעה ופרסומים זדוניים. בית משפט זה טוב וראוי, אבל לא מספיק, התשובה לתקשורת מגויסת היא לא הבית המשפט – אלא ציבור ערני, חכם ומפוכח בקלפי.