נממ..שִׁירָה

כבר חודש לא ראיתי את זוהר וכל אלה

אלישע

אחשלו

אחות של אריחא החמודה

נחלה

נחלה

שמואל

רננה

לאה

שילת

סבתא

אסנת פעם יותר עכשיו פחות

יעל בערך

השמיניסט

רעות לפעמים

רחלי בערך

אתי בערך גם

חבר של אריאל

והזה עם הצאקו והפאות תלתלים

ויוסף!!הצדיק הזה.

 

ומצאתי ביום שישי מקום מגנייבב בהרים. שכנראה העובדים הסתומים חפרו יותר מידי

ואני כמעט בטוחה שזה מי תהום.כי זה נבע מהאדמה וזה לא הפסיק.

ובטח זה גם מהגשם אבל זה גם ממי תהום

וזה היה מים תכלתים.ואדמה שוקעת

וכל הרדבק של שמאל נהיה לבן בז' כזה

והכנתי קערה מחמר.מהאדמה.צריך באמת ללכת לראות מה איתה אם היא התייבשה.

ושאבתי מים מהמקום.

לוידעת איך לקרוא לו,זה לא אגם ולא מעיים,זה פשוט..מאגר מי תהום יפה..

ואני שונאת את הודיה.

וממש לא אוהבת את המורה ההיא.או הזאת

והכל באשמתי.אוף. והם חושבים שאני מאשימה אותם.זה מעצבן!

והמורות האלה שלא יודעות לפרגן.איכס.

באלי ליות מורה. אבל זה ממש דבר מפחיד.

וחוצמזה אני עושה עכשיו עבירה. וגם עכשיו.

ולבנות מתהילה יש פרצוף של תהילה.לא לכולם אבל להרבה

ויש לי יום חופש

ואמא ממש מוזרה..

ואני מתגעגעת לרננה.ועדיין.

וזה מעצבן שאין לך כח לכתוב ואח"כ אתה שוכח. וכל המחשבות היפות שהיו לי נעלמו.

והיתה שבת..מוזרה.ממש.

ולא ראיתי את האחים האלו כבר שלושה שבועות. כי הם היו בישיבה ואז אני במצפה ואז הם שוב בישיבה.

וגיליתי מאיפה הילד הזה מוכר לי. מהחתונה ומהיישוב ומקבר דוד. אבל אולי זה אחשלו והם פשוט דומים.

ומוריה מתארת את אחים שלה לפי מפלגות: היא כזה...תבחור בליכוד.. היא מממש שמאלנית יחסית לקרית ארבע. והוא כזה עוצמה לישראל..ופרשמילאן.

יאו זה לא פייר.שכחתי הכל!! כמעט..

הנטיעות היו טפוקות.

ילד האריות זה ספר מגניב.

לא ראיתי את שירה ואחיה בשבת.רק את אבא שלהם.ואת האמא ביום שישי נראלי.

היה מצחיק ביום רביעי בערב.

ורננה ממש מתוקה עם הפתקון שהיא הביאה לי.

לא לבכות כשרוצים זה ממש מציק.

לבכות כשלא רוצים זה קצת מציק. בעצם.מתי בכלל אני בוכה בלי לרצות..?לוידעת.

*

הילדים של היום-כואבת להם היד כשהם צריכים להעתיק מהלוח/לסכם אבל מסוגלים להקליד שעות במחשב.

יאיי.

*

יש לי עוד שירים חדשים.ככה מלא.

מהחמשב של יעל ומהחתונה ומרננה.

ובפלאפון אני לא יכולה לראות כמה שירים יש בסכ"ה.

ואני רוצה את הארמון של אהבה השלם.ואת כל המילים של עד עלות השחר.

וביני יוציא דיסק סופסוף.עם חוברת עם כל המילים של הכל

ויום אחד אני יעשה ראיון שמישהו שואל שאלות ומישהו אחר מחזיר לו במשפטים משירים.

וגם כדורים כאלה שכששותים אותם זה חוסך שעתיים שעות שינה.

ואני ילדה שרוצה צומי. ומתנהגת ממש לא בוגר.

והמורה שונאת אותי.

ונבחרתי לוועדה הזאת אז זה אומר שיש כמה בנות שאוהבות אותי.נגיד ש.

ובאלי שיגרה רגילה רגילה.

שכולם בבית 3 שבתות ברצף.

 

מעצבן שאני לא זוכרת הרבה דברים שהיו לי בראש.

בוום.

אה.והכל זה ה'.

גם שחשבתי שהטרמפ הלך אז לא התקשרתי ואח"כ הייתי בתחנה והוא בא והוא בכלל בדר"כ לא נוסע משם ואז הוא לקח אותי עד הכביש החדש.

וגם שהיה טרמפ לגוש ואז ככה הגעתי מהר.

וגם שהערב של יום רביעי יצא מוצלח. ולא עשיתי כלום בשבילו. כמעט.

וגם שעכשיו יכולה ליות מישי שתקרא אתזה ותדע מי אני.

וגם וגם. באמת הכל מה'. אז.. בוודאי שהכל לטובה. כע?

אני צכה להתפלל.

ואני כמעט תמיד שוכחת להתפלל על הדברים שלא כתובים בסידור. זה מעצבן.

 

ולביא!!שכחתי אותו.שִׁירָה

אינטגרלים אינטגרלים

לאינטרגל.מטגרלת.אינטגרלתי.

ביום רביעי גם הלכתי וגם לא למדתי באמת.

היה שווה.

שתי שיחות.ועוד בהפתעה. מאנשים צדיקים

ואח"כ דיברנו על אדר והולך בעז"ה להיות מגניב.הלוואי.באלי.

ואז לוזוכרת.פשוט היה כיף ולא עשינו כלום.

אבל בערב אינטרגלתי.והיה ממש נחמד.

וראינו סרט.יאו מצחיקים הם.חמודים.

ואז..איכשהו הלכתי לישון מאוחר.אה.נראלי זה היה תורה.לוידעת.

ובחמישי..

כלום מיוחד.

אדר והדבר.שהאימהות הולכות להגיע. חי חי חי.

ואז שיחה.וואי.פאדיחות.

מקוה שהם לא סיפרו להם על הטיפקס.זה לא היה נראה.

אבל אם הם סיפרו על המים דרך החלון ועוד בשיעור של.. אז מין הסתם הגיוני שהם סיפרו על הטיפקס.

אבל מקוה שלא.

זהו.

סוף סוף שבת בבית.כולם בבית.וגם אלו מהישיבות החמודים.וזייהו.

יאא באלי טיול.

הי!יש סיבוש ברביעי בעז"ה.יהיה כיף.הלוואי.

שבת שלום

 

אינטגרלים.פינג.אחרונה

זאת מילה מעניינת. אינטגרלתי.

אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך