לי יש ותוהה אם זה מפריע.

ומשום מה נראה לי יותר בסדר שלבנות יהיה. אבל אין לי הסבר הגיוני לזה...

בס"ד

נראלי שזה מעיד על הבן אדם גם על רמת דוסיות וגם על הדרך חיים שלו.

ואני מעדיף אשה שהיא קצת פרימיטיבית ביחס להתפתחות העולם.

(כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל)

לי בעצמי יש

שיהיה לו אינטרנט חסום/מסונן.

וכן- יש הבדל בין בנים לבנות.
לא תמיד לגבי ההתמכרות אך לגבי נושאים אחרים יש הבדל.

רק אפרט נושא די חשוב:

אם הבעל הוא לומד תורה, וזהו כל הוויתו- במקרה זה ברור שמכשיר כמו הסמרטפון יכול להוות בעיה. זה בקלות מסיח את הדעת, כל הזמן רוצים לבדוק סמסים, הודעות, חדשות וכו'. תמיד רוצים להיות מעודכנים. עדיף במקרה כזה שלא יהיה סמרטפון.

שוב- זו דעתי, קצת קיצוני אבל די הגיוני.

יאללה- בהצלחה!!

איך לשמור על הקשר בלי וואטסאפ?? 

חרדית, זה מספיק?

לפחות מנקודת מבטי.

פשוט טעות, הפלאפון שלך הוא כלי שאמנם יותר נוח לך איתו לרכוש ידע אבל וודאי שברור לך שמי שהדברים האלו לא בראש מעייניו ישתמש בפלאפון למליון ואחת דברים אחרים שכן מעניינים אותו. 

וכן להפך, בנ"א סקרן שאין לו פלאפון חכם ימצא את הדרך שלו ללמוד דברים ולא חסרות דרכים, ככה שלא מובן לי ההסבר שזו הסיבה שאתה מעדיף שיהיה לאשתך..  

לגבי הסיבה של פתיחות לטכנולוגיה ראיתי לנכון להעיר עוד הערה-

דבר ראשון סמארטפון זה לא כזה זול ואנשים בגיל הזה לא תמיד מליאנים (וכן ידוע שאפשר גם יותר פשוטים בפחות וכו') ככה שזה יכול להעיד על פשטות או סלידה ממותרות, הסתפקות במועט, שמירה על רכוש, חסכון, חוסר רצון להסתמך על ההורים..

והיום שלכל אחד יש סמארטפון זה ממש לא מעיד על פתיחות לטכנולוגיה.. יש מספיק אנשים עם סמארטפון שלא מבינים כהוא זה בטכנלוגיה או שלא פתוחים לחידושים האלו. (וכן להפך...) 

ועוד משהו- לגבי הזרימה- במצב היום שלכל ארחי פרחי יש סמארטפון, לא תמיד נעים להיות זה שאין לו. ככה שלעניות דעתי החוסר זרימה יכול להחשב כיתרון ולא כחסרון. (אבל אני לא מכירה אותך וזה נתון  לשיקולך..)

גילוי נאות- יש לי סמאטפון.

לא הבנתי למה אתה כ"כ מתעקש על בלי חסימה?

זה לא מראה על חולשה לעשות חסימה!

אדם לא יכול להיות כ"כ בטוח שלו זה לא יקרה ..

אבל אם אתה מממשש בטוח בעצמך זה לא הוגן לדרוש גם ממי שתתחתן איתה..

כי בסה"כ זה עוזר לנו להיות יותר מוגנים וזה מציב גבולות וכן גם למי שעושה רק דברים מועילים.

בנות נופלות כמו זבובים

אז אפילו אם נצא מנקודת הנחה ש-100% מהבנים נופלים, עדיין זה אומר שלפחות כ-80% מהבנות נופלות.

שזה כנראה קצת יותר מה-"יש בנות שחושבות שמותר להן, ונופלות." (אא"כ יותר מ-80% מהבנות חושבות שמותר להן)

בכ"מ, מעבר לבעיית האינטרנט יש גם את בעיית הבזבוז זמן, שדווקא בזה נראה לי שהבנות נופלות הרבה יותר מהבנים.

אבל כמובן שגם בנות צריכות סינון...

כתבתי במיוחד לבנים..

בגלל שמדובר על מצוות 'לא תעשה' של "ולא תתורו.." (וזה וודאי לא מצוות "עשה שהזמן גרמא"), אז אין חילוק בכלל בין בנים לבנות.

נכון שבנים עלולים לעבור גם על איסור נוסף, אבל משום מה הרבה בנות חושבות שזה עיקר האיסור (ולכן להן מותר).

בעניין "שמירת העיניים" - האיסור עצמו הוא זהה!

אבל לא אפסול אותו בגלל זה.

(לי אין ב"ה)

כיום אמנם אני מעריך את אלו שנמנעים מזה,
אבל אם יש לה סמארטפון זה לא מוריד את ערכה בעיניי.

גם ככה לא נוצרת לי כימיה טובה עם למעלה מ-90% מהבנות,
כך שאם גם אתחיל לסנן את הבנות שיש להן סמארטפון - כנראה שלא יישאר לי כלום!

כמובן שסמארטפון זה גם כלי שיש בו תועלת,
אז אם היא מצליחה להשתמש בו לתועלת, ובמקביל גם מצליחה להימנע מהשטויות שבו - אז זה בכלל דבר גדול בעיניי.

מאז חיי הפכו להיות קצת יותר נוחים.

ששמו לא יחפור. כדאי לפעמים לקחת אותו ברצינות... 

אולי לא כדאי לצאת עם מי שיש לו/ לה תיבת דואר אלעקטראני. יש לו/ לה אינטערנעט. טבאלעט או מחשב אישי.

ובטח אסור באיסור חמור לצאת עם מי שיש לו/ לה חשבון בפייסבוק. ובטח אסור ווצאפ ואולי שלא יהיה נייד בכלל.

בקיצור נא לקחת את פרק ב' בבבא בתרא ברצינות.

עושה לי רושם שמחפשים מתחת לאדמה כל מיני דברים משונים.

אולי במקום לחפש את החסרונות ואת המגרעות, מה לא טוב, מה לא בסדר, מה עלול להתפרש כך וכו', מה יכול להוות עילה לפסילה, נחפש ונדגיש יותר את הדברים הטובים. את היתרונות והמעלות. את הסיבות החיוביות.

כתפילת רבי אלימלך מליז'נסק: "שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונו".

לדוג' חברה שלי חילקה בינינו החברות את הספר תהילים ,והיא פתחה קבוצה ושם כל יום כל אחת מסמנת v אחרי שהיא מסיימת לקרא את החלק שלה..

חברה אחרת פתחה קבוצה לשמירת הלשון, וכל יום שולחת הלכה אחת...

ממליצה , שלא תפסלו לפני שאתם בודקים את איכות המועמד/ת...

אולי גם תשאלי "יפריע לכם אם הגובה של הבחור\הבחורה הוא 1.70"? 

אם את רוצה לשאול שאלה נורמלית תשאלה אם מפריע לכם סגנון\רמה דתית שונה.

אבל איזו מין שאלה זו לשאול על פלאפון חכם?! לא ברור לך שתלוי מי הנשאל?!

זה לא אומר שהיא טיפשית.

לא אהבתי.

זה לא אומר שהוא לא חכם מספיק.

והאמת, גם השאלה האלטרנטיבית שהוא הציע, היא די טיפשית לטענתו (וגם לדעתי) - כי גם זה תלוי בנשאל.

מכיוון שכל השאלות האלו, התשובות שלהן סובייקטיביות לחלוטין,

אז מכיוון שרובנו לא מתאימים אחד לשני, אז לא מרוויחים אפילו קצת מהסקרים האלה.

אא"כ, נלמד זכות שהמטרה של הסקרים האלו הן "לדוג" בני-זוג פוטנציאלים.

אמנם יש בזה בזבוז זמן- לדעתי עיקר הבעיה היא התרבות שבזה.

אבל כנראה שלא עוד הרבה זמן יהיה ממש קשה למצוא מקשים בניידים...

תחשבו מה היו התשובות לפני שנתיים... (לדעתי היה רוב מוחץ משני הצדדים לפסילה) 

גילוי נאות-זמנית יש לי מכשיר "חכם"

או כמו שפעם הרב שלי שאל אותי כשדיברתי איתו על הנושא "אם לי יהיה סמארטפון - אתה תגיד שאני פסול לעדות?"

אין לכם על מה לפסול כבר? 

מה עם לשון הרע? רכילות? מצוות צדקה ומעשר משכורת? העלמת מס - האם אתם מקפידים לקחת קבלה מכל שרברב שנכנס אליכם הביתה? 

מצוות הכנסת אורחים ויהיו עניים בני ביתך? 

האם אתם עומדים בכלכך הרבה סטנדרטים שזה העניין המהותי שיש לבחון עליו, בעיני זה אפילו ממש מתנשא.

אני מסוגל להבין רצון לחיים משותפים ואז להחליט "יאללה מוציאים את המכשיר מהבית" אבל להחליט שזה מה שיעלה ויוריד מבנאדם לחיי הזוגיות שלכם?! 

חסר על מה לפסול כבר אנשים?

ומצביעי הבית היהודי גם נפסול?

שימו לב - העובדה היא כזאת "הוא מחזיר בידו מכשיר כזה" 

עוד נתון הוא "יש אופציה כזאת וכזאת במכשיר" 

אבל אתם כבר עשיתם לאדם שמעולם לא פגשתם ניתוח אופי כזה מעמיק שברור שהוא מבזבז זמן ומכור לסרטים כחולים - כאילו מה? אין אפשרות אחרת?

או כמו שפעם הרב שלי שאל אותי כשדיברתי איתו על הנושא "אם לי יהיה סמארטפון - אתה תגיד שאני פסול לעדות?"

אין לכם על מה לפסול כבר? 

מה עם לשון הרע? רכילות? מצוות צדקה ומעשר משכורת? העלמת מס - האם אתם מקפידים לקחת קבלה מכל שרברב שנכנס אליכם הביתה? 

מצוות הכנסת אורחים ויהיו עניים בני ביתך? 

האם אתם עומדים בכלכך הרבה סטנדרטים שזה העניין המהותי שיש לבחון עליו, בעיני זה אפילו ממש מתנשא.

אני מסוגל להבין רצון לחיים משותפים ואז להחליט "יאללה מוציאים את המכשיר מהבית" אבל להחליט שזה מה שיעלה ויוריד מבנאדם לחיי הזוגיות שלכם?! 

חסר על מה לפסול כבר אנשים?

ומצביעי הבית היהודי גם נפסול?

אז אני מניח שלבת שלך לא היית מאפשר להתחתן עם הרב דרורי לדוגמא?

דעות של בנאדם לא בהכרח מעידות על היראת שמים שלו.

ואם אתה מגדיר את עצמך כירא שמים או בשאיפה להיות ולא מבין את זה צר לי לבשר לך

אך דרך ארוכה עוד לפניך.

ולא - זה בכלל לא קשור לחינוך ולדרך שתחנך את הבית שלך עליו

אם אתה ואישתך לא מסוגלים להצביע משהו שונה ולחנך כמו שצריך לדעתי הבעיה תהיה 

בכם וממש לא בדעות של אחד מכם.

ויכול להיות שמראש צחקת וסתם לקחתי אותך ברצינות

כי יש פער עצום ומשוגע בין הדעות שלך במישור הציבורי לבין הדעות שלך בניהול חייך הפרטיים.

חיי היום יום שלך יכולים להראות אותו דבר בדיוק ושניכם תתרמו ותחנכו לאהבת האומה והכלל.

גם מבחינת דעות - אין פה משהו מהותי של תוכן אלא עניין פרקטי של איך לקדם את המדינה בתכלס,

או כמו שלא זוכר מי אמר - אין דעת תורה בבחירות.

השאלה אם אתה מחפש לפסול ולראות את זה כמשמעותי או מתכוון באמת לבחון את העסק ולראות האם זה באמת משפיע לך על החיים - יש מספיק מה לבחון ואני מאמין שאדם עם כנות ידע להבין שהסיכוי שזה ישליך באמת על משהו משמעותי הוא אפסי ברוב המקרים (יש מקרים שאני אסכים איתך עליהם. נכון. רובא דעלמא לא בעיני.).

אני ראיתי מה מתן משמעות פרטית לדעות בנושא כללי ברמה הזאת גורמת, אני חי בעיר שמשפחות התפרקו בגלל זה, 

מוזמן לחשוב שתצא ברכה מחשיבה כזאת.

אבל אם כל העניין זה איזה פתק לשים בקלפי, ואורח החיים ועולם הערכים משותפים, אז באמת אין סיבה לפסול.

אני צריך אשה שלא תהבהל מזה שבדרך לדייט יש לי שיחת שב"כ (בסוף הספקתי,ברוך השם)

או שבאמצע דייט יעכבו אותי לחיפוש.

בקיצור,אצלי הדעות מאוד משפיעות על החיים.מה שלא באמת לא כזה עקרוני,ואין לי בעיה לצאת עם בנות שהדעות שלהן קצת שונות משלי בדברים לא עקרוניים,וכבר עשיתי זאת בעבר.

ליתר דיוק נראה לי כל מי שיצאתי איתה הדעות שלנו לא היו לגמרי תאומות(חחח,זה נשמע כאילו זה כזה הרבה..לא כזה הרבה אבל זה כן יוצא איזה כמה..)

כמו שחבר שלי אמר,

יש מצוות שהבעל מוציא בהם את אשתו.להעצר זה אחד מהם...

ולמה שתעצר? לא הבנתי מילה...

ובסופו של דבר שורה תחתונה הבנתי שאתה מסכים איתי

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

3 שנתונים זה קלאסי

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

זכור לי שהחמ"ד לקח את זה כפרוייקט, והכשיר אנשי צוות במוסדות להיות שדכנים - כולל האולפנה שבה למדתי, יש שם שדכניות של האולפנה.

ומה יש לך להפסיד מלנסות?

נעשה השתדלות