אני לא יודעת אם זה הפורום הנכון. לא נורא
יש ויכוח ביני לבין חברה שלי: לשתינו יש שיער מתולתל (מאד מרשים לדעתי ^_^). עכשיו אני טוענת שלא צנוע לפזר (כי שמתי לב שכשאני מפזרת אני מושכת יותר מידי תשומת לב... ) והיא אומרת שלמה למי שיש לה שיער חלק מותר ולא לנו... (סתם ככה בכללי אנחנו ממש מקפידות, חצאיות ארוכות, גרביים וכו)
קיצר אני מחפשת תשובה הלכתית למרות שאני מניחה שזה לא כתוב שחור על גבי לבן בתורה, וגם תשובה יותר אלטרנטיבית... מה אתם חושבים?
תודה
מזל שאת כותבת את דעתך אבל ההלכה כנראה לא מתחשבת בדעה של מי שאין לו ראש ושכל של תורה ובהלכה
מושך=לא צנוע
עייני ב"אשיב ממצולות" של הרב יהושע שפירא
סתם... 
חיפשתי את הספר הזה באינטרנט ולא נראה לי שמתאים לבחורה לקרא את זה... אבל תודה בכל מקרה!
גם שיער חלק וארוך יכול להיות מושך אם הוא פזור.
לכן נראה לי שתמיד צריך לאסוף את השיער.
ואם היא רוצה ללכת ללא בגדים?
יישר כח!!!!
רוני, אני לא מחפשת תירוץ, אני לא רוצה שיגידו לי " את בסדר" אם אני לא בגלל שחושבים שאני לא מסוגלת או לא יודעת למה... אני רוצה את האמת
מזל שאת כותבת את דעתך אבל ההלכה כנראה לא מתחשבת בדעה של מי שאין לו ראש ושכל של תורה ובהלכה
מושך=לא צנוע
עייני ב"אשיב ממצולות" של הרב יהושע שפירא
אתה בן? תדע לך שבנות אוהבות את השיער שלהם בלי קשר ליופי... ובמיוחד בנות שיש להן שיער מתולתל שאנחנו בד"כ מאוד גאות בו(או ההפך אבל תמיד רגשות קיצוניות) כי הוא חלק ממה שאנחנו (אני מרגישה שהוא חלק מהאופי שלי אפילו)
בס"ד
מהתלמוד (כתובות עב, א) משמע, שהמקור לכיסוי הראש לאשה נשואה הוא מן התורה, שנאמר לגבי אשה סוטה שחטאה ונתייחדה עם גבר זר, שבשעה שהיא באה להקריב את קרבנה, כחלק מהעונש שהתורה הטילה עליה, הכהן פורע את שיער ראשה כדי שתתבייש, שנאמר (במדבר ה, יח): "וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה", מכאן שעל פי התורה שיערה של אשה נשואה צריך להיות אסוף תמיד (מאירי, רשב"ץ וריא"ז, וע' יחו"ד ה, סב). ואמרו חכמים שמן התורה מספיק שהשיער יהיה אסוף ברשת או בכיס קטן, אבל חכמים הוסיפו וקבעו שאין די באסיפת השער במטפחת רשת, אלא צריך לכסותו במטפחת שאינה שקופה. ויש אומרים שדין כיסוי הראש כולו מדברי חכמים (תרומת הדשן רמ"ב בדעת הרמב"ם).
וכתב בעל ה'משנה-ברורה' (עה, י) שדין כיסוי הראש אינו תלוי כלל במנהג, ולכן אפילו במקום שבו כל הנשים אינן מקפידות לכסות את ראשן, מנהג זה אינו יוצר שינוי בדין, ועל כל אשה שרוצה לשמור הלכה, לכסות את ראשה.
וכל זה נאמר לגבי אשה נשואה, אבל רווקה אינה צריכה לכסות את ראשה. ולדעת ה'מגן- אברהם' (עה, ג), מדברי חכמים גם רווקות צריכות להקפיד שלא ללכת ברחוב בשיער פזור, שמצד מידת הצניעות עליהן לאסוף את שיער ראשן. ואכן כך נוהגות חלק מן הבנות הדתיות, שאוספות את שיער ראשן בסרט או שקולעות משערן צמות, כדי שלא יהיה פזור. אולם לדעת בעל 'מחצית- השקל' ובעל 'מגן-גיבורים', אין לבחורות איסור ללכת ברחוב בשיער פזור. ומאחר שיסוד המחלוקת הוא בדברי חכמים, ויש לנו כלל שבכל ספק בדברי חכמים הלכה כמיקל, הרוצות להקל וללכת עם שיער פזור – יש להן על מה לסמוך.
אולם חשוב לזכור תמיד את הכלל היסודי של הלכות צניעות, והוא, שלא למשוך תשומת לב מוגזמת. ויתכן שתהיה אשה שמבחינה חיצונית תשמור על כל הלכות הצניעות אולם לבושה יהיה לא צנוע. כללו של דבר, אין שום פסול בכך שאשה תיראה יפה, להיפך, יש חשיבות לכך שכל בחורה ואשה תשתדל לטפח את הופעתה, אבל יופי זה צריך להיות עדין ומופנם מעט, המשדר יופי, נעימות, נאמנות וטוב לב, ולא יופי המושך מבחינה מינית ומשדר התגרות ומוחצנות.
חזק וברוך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
באמת כל הכבוד!!!!
אני הולכת עם חצי קוקו, (סיכה ) .. ופתאום עכשיו כששאלת את זה , זה העלה לי נקודה למחשבה ! אז תודה קודם כל !
דבר שני- אני לא רוצה לחפש את כל ההתרים כדי שיהיה לי מותר, אבל כך באמת הכי נוח, הכי קל והכי אני ..
אז זה לא בסדר ? אז אני רק קצת צנועה, כי יש לי חצאית ארוכה ,יחסית וחולצה סגורה ושרוולים ארוכים ?!?
תודה שוב לכל העונים והעונות הצדיקים\ צדיקות !!
ובוודאי שלא עם סיכה.
ככה זה הלכה לספרדים לפחות, לא יודעת על אשכנזים.
הכי פשוט שתשאלי רב.
היום כיוון שהרבה בנות הולכות עם פזור זה כבר לא מושך כ"כ תשומת לב.
אין איסור מפורש ללכת עם פזור, ויש איסור מפורש ללכת עם קצר וחשוף.
מה שאני עניתי לה זה על אותו רעיון של חור שני, צמיד ברגל וכו'- אם זה רגיל בחברה שבה היא נמצאת, זה לא מבליט אותה ולא יוצר חוסר צניעות.
בבקשה אל תטיפי בבוטות כשאת כלל לא בטוחה במה שאת אומרת.
שיער זה היופי של האישה ובעיניי זה לא כ"כ צנוע לפזר אותו (במיוחד אם את מודעת לכך שהוא מרשים),
גם לי יש שיער ארוך וחלק ומאוד יפה...
פעם אחת פיזרתי אותו וראיתי איך אני מושכת מבטים בצורה מטורפת,
מאז קיבלתי על עצמי ללכת רק אסוף!
באחד הדייטים המתקדמים שלנו, בעלי (אז הוא עדיין לא היה בעלי...) אמר לי מה זה הקוקס הזה??
זה ממש מראה גברי! זה המחיש לי את המשיכה של גברים לשיער של נשים...
היום, בביתנו אני משתדלת ללכת פזור
וממליצה גם לך לשמור את יופייך רק לבית פנימה ולבעלך!
כדאי לקחת כחשבון שסיכוי גדול שבעתיד שיער פזור יראה לך דבר טבעי ונכון. אם החלטת ללכת בשיער אסוף, אל תקבלי זאת כנדר לתמיד. אולי למשך פרק זמן מסויים.
ואני ממש לא מסכימה איתך אנשים מחפשים תירוצים כאלה כדי להתרחק מהדת אבל האמת שאנחנו חיים בעולם שבו אנשים רוצים פשוט לעשות מה שבא להם מה לעשות...
אני רוצה לענות לך.
אמנם לי זה כבר מזמן לא רלוונטי (כמעט 5 שנות נישואין) אבל אני רוצה לכתוב פה כמה עקרונות שמנחים אותי עוד מלפני החתונה.
צניעות היא מושג יחסי!
במקומות מסויימים ללכת עם חצאית 3/4 זה לא מספיק צנוע ובמקומות אחרים חצאית שמגיעה עד טיפה מתחת לברך הופכת אותך אוטומטית ל-"דוסית על".
לא כל מה שמקבל ציון "עובר" מבחינת הלכות צניעות הוא צנוע.
היום, כשרוב הציבור כבר מורגל לראות נשים עם שיער פזור אז אין כ"כ בעיה של צניעות כי זה לא כ"כ בולט בשטח, במיוחד לאור העובדה שאחיותינו החילוניות פחות מקפידות...
אז אפשר ללכת עם שיער אסוף אבל מסודר בכזו תסרוקת שתסובב אלייך את כל המבטים בסביבה ואפשר ללכת עם שיער פזור בצורה פשוטה וזה יהיה הרבה יותר צנוע מאשר אותה תסרוקת שהזכרתי...
מקווה שעזרתי.
אין מה להשוות בין חצאית עד הברך שאסורה לכל הפוסקים חוץ מטעות במשנה ברורה ( אני כותב אחרי שלמדתי את זה טוב).
לבין שער פזור שיש אוסרים , ויש מתירים. ברור שעדיף שיער אסוף , כי כל הסתכלות של בנים היא מאד חמורה
אם מראה מסוים נראה לך צנוע ומכובד יותר, תבחרי בו.
צניעות זה נושא שכדאי מאד להקפיד בו, כי הרבה אנשים חלשים ולא מתמודדים, ואין לך מה להפסיד מללכת בלבוש מכובד יותר.
היי 
רק רציתי לספר לכל בנות ישראל המתוקות-
ישלי שיער ארוך ומתולתל שלטעמי הוא מהמם כשהוא פזור.
לפני חצי שנה לקחתי על עצמי לאסוף אותו כששמעתי שיעור על זה ששיער ארוך פזור מביא דינים,
אני לא אשקר- זה ממש ממש ממש אבל ממממש לא היה פשוט!!! וזה מלחמה יומיומית שלי כל יום בבוקר.
כי גם ככה אני מתלבשת בסגנון מסויים (ז"א-לא אולפניסטי...) והרבה פעמים חושבים שאני עושה דברים כי זה הסגנון שלי פשוט, למשל- רוב החברות שלי חושבות שאני הולכת רק עם גרביים כי זה יפה לטעמי.... חחח...
וזה רק עוד יותר מקשה כי אין לי אפילו פידבקים מהסביבה (ואין מה לעשות, צריך את העידוד)
בקיצור, זה לא קל וגם זה לא משו שאנשים תמיד שמים לב אליו... במיוחד אם את לא משדרת "אולפניסטיותת" מה שמטעה כ"כ הרבה פעמים כשמסתכלים על בנות מבחינת צניעות!! אבל הסיפוק שבהתגברות הוא אדייייר!!!
ובאמת רואים איך פתאום הרבה פחות בוהים בך, מחמיאים לך ברחוב ובכללי איך את פחות מושכת תשומת לב, וסתם המלצה- פשוט תזכרו שככל שתקפידו על הדברים ש ב א מ ת מרגישים לכן נצרכים בצניעות הספציפית שלכן אז הקב"ה שולח לכן שכר יותר משובח בדמות של בעל שיותר ויותר ראוי לכן
שיהיה הרבה בהצלחה לכווווולן 
כעקרון שיער פזור בכללי הוא יותר מושך ולא משנה מה את חושבת עליו....
אבל זה עניין של תחושה אישית ועד כמה זה חשוב לך...
שיהיה בהצלחה
חיזקת אותי!!!
מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?
אבל אתה מכיר את האתר הזה?
https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA
....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!
מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.
גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.
גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.
ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.
עיין מהלך האידאות בישראל
...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.
לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.
כל מי שבא ברוך הבא.
שני היו גומלי חסדים.
אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.
שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.
חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.
זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.
ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.
זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.
כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.
הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם
הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.
אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.
כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים
מעשים ודעות זה משהו אחר.
את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.
אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....
ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.
שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".
התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.
גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?
עניתי על זה למעלה.
זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות
שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד
… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.
ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.
בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.
…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.
כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.
אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.
אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
תודה
תודה לGEMINI
שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".
שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה
לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא
אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)
(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)
יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה
ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י
סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך
לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.
א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)
ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)
לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים
חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש
"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16
פירוש נוסף-
בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה
[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17
כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)
הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...
לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.
לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?
זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?
@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.
@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.
(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת 
)
רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות
האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו
מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן
וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ
בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.
הכי שיש ביהדות.
בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו
כְּקֶדֶםאחרונה
