שאלה לבנות! (טוב, נו גם לבנים)theseeker

אני לא יודעת אם זה הפורום הנכון. לא נורא

יש ויכוח ביני לבין חברה שלי: לשתינו יש שיער מתולתל (מאד מרשים לדעתי ^_^). עכשיו אני טוענת שלא צנוע לפזר (כי שמתי לב שכשאני מפזרת אני מושכת יותר מידי תשומת לב... ) והיא אומרת שלמה למי שיש לה שיער חלק מותר ולא לנו... (סתם ככה בכללי אנחנו ממש מקפידות, חצאיות ארוכות, גרביים וכו)

קיצר אני מחפשת תשובה הלכתית למרות שאני מניחה שזה לא כתוב שחור על גבי לבן בתורה, וגם תשובה יותר אלטרנטיבית... מה אתם חושבים?

זה מאוד פשוטאנונימי (2)
מושך=לא צנוע...

מלבד זאת הרבה פוסקים סוברים שבת חייבת לאסוף את השער...
אם את רוצה מקורות מפורטים אז תגידי, ואני אביא לך מחר...
כן, זה מעניין אותי!theseeker


אני אביא בקצרה את מקור הדיןאנונימי (2)
בשולחן ערוך אבן העזר סימן כא סעיף ב כתוב: לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש. ע"כ. והכוונה: שאשה חייבת ללכת עם כיסוי ראש בין פנויה בין נשואה...
לעומת זה כתב השולחן ערוך באורח חיים סימן עה סעיף ב: שיער של אשה שדרכו לכסותו, אסור לקרות (ק"ש) כנגדו (הגה: ואפילו אשתו), אבל בתולות שדרכן לילך פרועות הראש מותר. ע"כ. כלומר: אסור לקרוא קריאת שמע כנגד שיער אשה שבדרך כלל מכוסה, אבל כנגד שיער אשה שבדרך כלל אינו מכוסה מותר. ולכן מותר לקרוא כנגד שיער אשה רווקה, שדרכו להיות מגולה...

מקשה המגן אברהם: (שולחן ערוך אורח חיים סימן עה ס"ק ג): לכאורה סתירה, למעלה משמע שרווקה צריכה לכסות ראשה ואילו למטה משמע שאין מכסות! עונה המגן אברהם: מה שאמר למעלה שגם לרווקה אסור ללכת בשיער פרוע, הכוונה לשיער פרוע, שאין זה צנוע, אבל שיער קלוע (כלשונו) מותר לרווקה ללכת.. ולכן מותר גם לקרות כנגדו ק"ש..


לסיכום: לשיטת המגן אברהם (שהרבה פוסקים אחרונים צידדו כשיטתו) מותר לרווקה ללכת בלי כיסוי ראש רק בתנאי שתקלע שערה... כי שיער פזור אין זה צנוע...

יכול להיות שיש עוד דעות...


(ובכלל נראה לי שאם בת ישראל קדושה מרגישה שאם היא הולכת בצורה מסויימת מסתכלים עליה יותר, אז ראוי מאוד שלא תלך כך...)
וראיתי גם שיש מתירים ללכת בשער פזור בתנאיאנונימי (2)
שהשיער אינו לפנים אלא מאחור (או כלשון רש"י: שערה על כתיפיה. כתובות ריש פרק שני)..

אבל לא הספקתי לעיין הרבה...
ומומלץ לשאול רב.. אני לא פוסק...

ויהי רצון שלא יצא דבר תקלה על ידי..
האם בשוק דייקא?דתי


בשוק בחז"ל הכוונה למקום ציבוריאנונימי (2)
ולכן יש מתירים בחצר (חצר של זמנם, שהוא כמו בית היום) שתלך בלי כיסוי ראש...

מפה רצו להתיר חלק קטן מהפוסקים לאשה נשואה ללכת בלי כיסוי ראש בבית גם אם יש אנשים אחרים בבית..
אבל רוב הפוסקים סוברים שאין זה נכון, שבזמנם לא היה רגילות להיכנס לחצר חבירו הרבה, ולכן אמרו שמותר ללכת בחצר בלי כיסוי ראש כי מסתמא אם יבוא חבירו לחצרו יודיע לפני ותדע האשה לשים כיסוי ראש, אבל פשיטא שאין לאשה ללכת ללא כיסוי ראש בביתה אם יש שם אנשים אחרים..
אני אביא בקצרה את מקור הדיןאנונימי (2)
בשולחן ערוך אבן העזר סימן כא סעיף ב כתוב: לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש. ע"כ. והכוונה: שאשה חייבת ללכת עם כיסוי ראש בין פנויה בין נשואה...
לעומת זה כתב השולחן ערוך באורח חיים סימן עה סעיף ב: שיער של אשה שדרכו לכסותו, אסור לקרות (ק"ש) כנגדו (הגה: ואפילו אשתו), אבל בתולות שדרכן לילך פרועות הראש מותר. ע"כ. כלומר: אסור לקרוא קריאת שמע כנגד שיער אשה שבדרך כלל מכוסה, אבל כנגד שיער אשה שבדרך כלל אינו מכוסה מותר. ולכן מותר לקרוא כנגד שיער אשה רווקה, שדרכו להיות מגולה...

מקשה המגן אברהם: (שולחן ערוך אורח חיים סימן עה ס"ק ג): לכאורה סתירה, למעלה משמע שרווקה צריכה לכסות ראשה ואילו למטה משמע שאין מכסות! עונה המגן אברהם: מה שאמר למעלה שגם לרווקה אסור ללכת בשיער פרוע, הכוונה לשיער פרוע, שאין זה צנוע, אבל שיער קלוע (כלשונו) מותר לרווקה ללכת.. ולכן מותר גם לקרות כנגדו ק"ש..


לסיכום: לשיטת המגן אברהם (שהרבה פוסקים אחרונים צידדו כשיטתו) מותר לרווקה ללכת בלי כיסוי ראש רק בתנאי שתקלע שערה... כי שיער פזור אין זה צנוע...

יכול להיות שיש עוד דעות...


(ובכלל נראה לי שאם בת ישראל קדושה מרגישה שאם היא הולכת בצורה מסויימת מסתכלים עליה יותר, אז ראוי מאוד שלא תלך כך...)
תשובה לעניין!theseeker

תודה

הלכתית מותר לאישה רווקה ללכת בשיער פזורחד"פ
וראוי להחמיר על עצמה ולאסוף לפחות באופן חלקי.
לדעתיהלוי מא
מושך זה עניין של מה שמשדרים ולא פיזור/איסוף כמובן לא ללכת פרובוקטיבי אבל במסגרת המותר תרגישו נח
תגובה למי שכתבה את דעתהoribz567

מזל שאת כותבת את דעתך אבל ההלכה כנראה לא מתחשבת בדעה של מי שאין לו ראש ושכל של תורה ובהלכה 

מושך=לא צנוע

עייני ב"אשיב ממצולות" של הרב יהושע שפירא

יש ספר שמדבר על שיער מתולתל?!theseeker

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

לדעתימתואמת

גם שיער חלק וארוך יכול להיות מושך אם הוא פזור.

לכן נראה לי שתמיד צריך לאסוף את השיער.

לכי איך שנוח לך... !רוני פוני
אם את אוהבת פזור, לכי עם פזור. זה לא אסור הלכתית, מותר לבחורה להיראות טוב, ואם את אוהבת את זה- לכי על זה
מי אמר? כל אחת תלך איך שהיא רוצה?שמעון2849

ואם היא רוצה ללכת ללא בגדים?

יישר כחoribz567

יישר כח!!!!

הנה אתה נסחף...רוני פוני
איך משיער פזור הגעת לבלי בגדים, רק ה׳ יודע.. אולי פשוט ננעל את הבנות בבית נעול ונוציא אותם אחת לחודש עם בורקה ורעלה.
מזה בורקה? ככלל הכיוון נשמע טוב...הרש
את לא מסכימה שלא תמיד עושים מה שנוח?
שלפעמים לא עושים את מה שאולי הכי יפה?
קצת קיצוני אבל צודקtheseeker

רוני, אני לא מחפשת תירוץ, אני לא רוצה שיגידו לי " את בסדר" אם אני לא בגלל שחושבים שאני לא מסוגלת או לא יודעת למה... אני רוצה את האמת

תשובה רצינית ואמיתית, לדעתירוני פוני
אני חושב שלא הבנת אותי נכון, ולכן אני משקיע את הזמן כדי שלא יווצר רושם מוטעה חלילה.
קודם כל, אני יודע שהשם משתמש שלי קצת מטעה, אבל אני בן (בחרתי את הכינוי שלי ללא שום סיבה מיוחדת מלבד זה שהוא רומז לשם שלי, רון). אז אני בן, ולומד בישיבה וכו׳.

לגופם של דברים, כתבת שאת לא מחפשת תירוץ -ואכן, אני לא באתי לתת לך תירוץ לנקות לך את המצפון אלא את האמת, כפי שאני רואה אותה.
אני לא מכיר אותך, לא יודע איך את נראית וכו׳ ואני גם לא יודע אם מה שאני אכתוב ישכנע אותך (והאמת זה גם לא כ"כ חשוב לי) אבל אני בטוח שיש עוד בנות שקוראות את זה, וחשוב לי שידעו שאין ביציאה עם שיער פזור (לרווקות) שום איסור הלכתי, והם יכולות להרגיש בסדר גמור עם עצמם.

מר אנונימי התחיל להביא מקורות הלכתיים, אך בצורה חלקית בלבד. אנסה בכוחותיי הדלים להשלים את התמונה ויה"ר שיהיו הדברים מכוונים לאמת כמה שניתן.
כעת מי שיש לו סבלנות שימשיך לקרוא, ינסה לעקוב, ואני מבטיח שיצא נשכר- זה לא כ"כ מורכב.

המקור הראשוני שבו מובא האיסור לאשה לצאת לשוק וראשה פרוע הוא בגמרא במסכת כתובות דף עב שם מובא לגבי נשים נשואות, שאם הם יוצאות וראשם פרוע אז הדין הוא שהם יוצאות ללא כתובה, כיוון שעוברות על דת יהודית. גמרא זו נפסקה להלכה ברמב"ם בהלכות אישות פרק כד, יא וכן בטוש"ע אה"ע סי׳ קטו. כאמור שוב, ביחס לאיסור לאשה נשואה בלבד.

כך גם בשו"ע או"ח סימן עה סע׳ ב שם לגבי מצוות קריאת שמע פסק מרן ש"שיער של אשה שדרכה לכסותו אסור לקרות כנגדו, אבל בתולות שדרכן לילך פרועות הראש מותר".

המגן אברהם במקום (שעליו נסמך ידידנו האנונימי בתשובתו) מקשה על פסיקת מרן כאן מפסיקתו באבן העזר סי׳ כא סע׳ ב שם כתב "לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק אחת פנויות ואחת אשת איש" ומתרץ שמה שאסר מרן השו"ע באבן העזר זה לצאת בשיער פזור (או בלשונו "שסותרות קליעת שערן") שזה אסור אפילו לפנויה.
(כאן עצר אנונימי, וכתב ששיער פזור זה "לא צנוע" לפי דברים אלו, ולכן אסור לרווקה ללכת בלי כיסוי ראש אלא רק אם תקלע שערה, והוסיף שאולי "יכול להיות שיש עוד דעות". אז במחילה מכבודו, בהחלט יש עוד דעות. ובמקרה דנן החולקים על חידושו של המגן אברהם הם רוב מניין ורוב בניין של הפוסקים, וכפי שאכתוב).
כבר המשנ"ב במקום (ס"ק יב) מביא את המחצית -השקל והמגן-גיבורים שחולקים על המגן אברהם ומקילים בזה. עיון קל בדבריהם (מומלץ לפתוח ולראות את דבריהם בלשונם) מראה כי על המגן אברהם הזה יש קשיים גדולים בגמרא (שאגב הוא מודע אליהם ולכן כותב בסוף דבריו שמכל מקום האיסור מהתורה הוא רק לאישה נשואה). ביחס לסתירה שהעלה המגן אברהם בין פסקי השו"ע (ושמתוכה חידש שיש איסור גם על פנויה לצאת פרועת ראש), התירוץ שלהם (ולא רק שלהם אלא של כל נושאי הכלים בשו"ע מלבד המגן אברהם עצמו - החלקת מחוקק, הבית שמואל, הפרישה ועוד) הוא שמה שנאמר בשו"ע אב"ע: "לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש אחת פנויות ואחת אשת איש", הכוונה בפנויות היא לא רווקות [כפי שהבין המ"א], אלא לגרושות ואלמנות (שעליהם נאסר מעיקר הדין ללכת ללא כיסוי ראש, אע"פ שכעת הם פנויות). כך מפורש גם ברש"י על הגמרא (וכך גם מדוייק מהלשון "פנויות" ולא "בתולות", ואכמ"ל).

כל האחרונים האלו ידעו על פירוש המגן אברהם, אך חלקו עליו ואם כן לפי שיטתם אין כל איסור (ואף לא מדרבנן וכו׳) על בחורה רווקה לצאת כאשר שיערה פזור (ולמותר לציין שאין כל חילוק בדבריהם בין שיער מתולתל, חלק, גלי, שחור, בלונדיני או ג׳ינג׳י).

ואכן נראה שאפילו לפי המגן אברהם אין בדבר איסור גמור, וכפי שכותב בשיטתו הגר"י יוסף בספרו "ילקוט יוסף" לאחר שמביא את דבריו ש"מכל מקום צריך לומר דבפנויה לא אסור מדאורייתא, אלא ממדת צניעות לבתולה שלא תלך כך". ומי לנו כפרישה שכבר קדם והעיד (מובא בילקוט יוסף בחלק "אוצר דינים לאשה ולבת" עמוד שסא בהערה י): "דפנויה שצריכה כיסוי הראש היינו אלמנה או גרושה, אבל בתולה מותרת לילך פרוע ראש, וכמנהגינו".

מתוך כל העולה נראה ברור כי לשיטת כל הפוסקים, רובם ככולם, אין כל איסור לרווקה ללכת עם שיערה פזור.
אך בבואנו לדון בנושא הצניעות עלינו לדעת ולזכור שישראל קדושים הם, ויש לשקול כל מקרה לגופו לא לאסור באופן גורף, אך גם לא להתיר בכל מצב. על כל אחת לחשוב ולהתבונן מה ייצור מתיחות ומה יפחית את המתח. רגישותם של בני אדם לדברים שונים, מושפעת מהאווירה, מהנהלים ומארחות החיים המקובלים בחברה, והם שיוצרים תגובות שונות לתופעות דומות. כלומר, לאותה תופעה ייתכנו השפעות ותגובות שונות לפי ארחות החיים המקובלות בכל חברה וחברה, ובהחלט ייתכן שיש בנות וקהילות כאלו ואחרות, שלגביהם יהיה נכון להחמיר כמגן אברהם ממדת הצניעות ולא לצאת עם שיערם פזור. אך אין בדבר אף לא בדל איסור, וכאמור.
עד כאן דבריי, והנראה לעניות דעתי כתבתי.

אני ממש מקווה שהתשובה הזו סיפקה אותך והייתה רצינית מספיק, ואני מקווה שהיא הועילה גם לבנות נוספות שאולי התגלגלו לפורום הזה, עם דילמות דומות לשלך.

אשמח לקבל הארות, הערות ואפילו ביקורות,תיקונים והסתייגויות על דבריי..
תגובהoribz567

מזל שאת כותבת את דעתך אבל ההלכה כנראה לא מתחשבת בדעה של מי שאין לו ראש ושכל של תורה ובהלכה 

מושך=לא צנוע

עייני ב"אשיב ממצולות" של הרב יהושע שפירא

את לא למכירה או להשכרה! אפשר להיראות צנועה ויפה בלי לפזרמלקט ניצוצות


זה לא עניין של יופיtheseeker

אתה בן? תדע לך שבנות אוהבות את השיער שלהם בלי קשר ליופי... ובמיוחד בנות שיש להן שיער מתולתל שאנחנו בד"כ מאוד גאות בו(או ההפך אבל תמיד רגשות קיצוניות) כי הוא חלק ממה שאנחנו (אני מרגישה שהוא חלק מהאופי שלי אפילו)

לפחות לאסוף לחצי קוקואורין


סימן כא אבן העזר - בנות ישראל צריכות לפחות לאסוף את השערתaharon


פניני הלכה ליקוטים ג'user93

בס"ד

 

 

יד – כללי הלכות כיסוי הראש

ההלכה מפרק ו - הלכות צניעות.‏ קישור ישיר להלכה.

מהתלמוד (כתובות עב, א) משמע, שהמקור לכיסוי הראש לאשה נשואה הוא מן התורה, שנאמר לגבי אשה סוטה שחטאה ונתייחדה עם גבר זר, שבשעה שהיא באה להקריב את קרבנה, כחלק מהעונש שהתורה הטילה עליה, הכהן פורע את שיער ראשה כדי שתתבייש, שנאמר (במדבר ה, יח): "וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה", מכאן שעל פי התורה שיערה של אשה נשואה צריך להיות אסוף תמיד (מאירי, רשב"ץ וריא"ז, וע' יחו"ד ה, סב). ואמרו חכמים שמן התורה מספיק שהשיער יהיה אסוף ברשת או בכיס קטן, אבל חכמים הוסיפו וקבעו שאין די באסיפת השער במטפחת רשת, אלא צריך לכסותו במטפחת שאינה שקופה. ויש אומרים שדין כיסוי הראש כולו מדברי חכמים (תרומת הדשן רמ"ב בדעת הרמב"ם).

וכתב בעל ה'משנה-ברורה' (עה, י) שדין כיסוי הראש אינו תלוי כלל במנהג, ולכן אפילו במקום שבו כל הנשים אינן מקפידות לכסות את ראשן, מנהג זה אינו יוצר שינוי בדין, ועל כל אשה שרוצה לשמור הלכה, לכסות את ראשה.

וכל זה נאמר לגבי אשה נשואה, אבל רווקה אינה צריכה לכסות את ראשה. ולדעת ה'מגן- אברהם' (עה, ג), מדברי חכמים גם רווקות צריכות להקפיד שלא ללכת ברחוב בשיער פזור, שמצד מידת הצניעות עליהן לאסוף את שיער ראשן. ואכן כך נוהגות חלק מן הבנות הדתיות, שאוספות את שיער ראשן בסרט או שקולעות משערן צמות, כדי שלא יהיה פזור. אולם לדעת בעל 'מחצית- השקל' ובעל 'מגן-גיבורים', אין לבחורות איסור ללכת ברחוב בשיער פזור. ומאחר שיסוד המחלוקת הוא בדברי חכמים, ויש לנו כלל שבכל ספק בדברי חכמים הלכה כמיקל, הרוצות להקל וללכת עם שיער פזור – יש להן על מה לסמוך.

אולם חשוב לזכור תמיד את הכלל היסודי של הלכות צניעות, והוא, שלא למשוך תשומת לב מוגזמת. ויתכן שתהיה אשה שמבחינה חיצונית תשמור על כל הלכות הצניעות אולם לבושה יהיה לא צנוע. כללו של דבר, אין שום פסול בכך שאשה תיראה יפה, להיפך, יש חשיבות לכך שכל בחורה ואשה תשתדל לטפח את הופעתה, אבל יופי זה צריך להיות עדין ומופנם מעט, המשדר יופי, נעימות, נאמנות וטוב לב, ולא יופי המושך מבחינה מינית ומשדר התגרות ומוחצנות.

 

 

חזק וברוך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

באמת כל הכבוד!!!!

אשרכן בנות מלך !!שירהלה 123
לי יש שיער טיפה מתולתל ומגיע קצת לפני המותניים,ה' הוא המלך !!

אני הולכת עם חצי קוקו, (סיכה ) .. ופתאום עכשיו כששאלת את זה , זה העלה לי נקודה למחשבה ! אז תודה קודם כל !
דבר שני- אני לא רוצה לחפש את כל ההתרים כדי שיהיה לי מותר, אבל כך באמת הכי נוח, הכי קל והכי אני ..

אז זה לא בסדר ? אז אני רק קצת צנועה, כי יש לי חצאית ארוכה ,יחסית וחולצה סגורה ושרוולים ארוכים ?!?

 

תודה שוב לכל העונים והעונות הצדיקים\ צדיקות !!

אין בעיה הלכתית ללכת עם שיער פזור.רמקול

ובוודאי שלא עם סיכה.

ככה זה הלכה לספרדים לפחות, לא יודעת על אשכנזים.

הכי פשוט שתשאלי רב.

היום כיוון שהרבה בנות הולכות עם פזור זה כבר לא מושך כ"כ תשומת לב.

לא קשור.רמקול

אין איסור מפורש ללכת עם פזור, ויש איסור מפורש ללכת עם קצר וחשוף.

מה שאני עניתי לה זה על אותו רעיון של חור שני, צמיד ברגל וכו'- אם זה רגיל בחברה שבה היא נמצאת, זה לא מבליט אותה ולא יוצר חוסר צניעות.

בבקשה אל תטיפי בבוטות כשאת כלל לא בטוחה במה שאת אומרת.

יותר הגיוני לאסור פזור מלאסור מכנסייםדי"מ
מעולם לא ראיתי מקור ברור שמחייב חצאית.
כי זה לא מטעם צניעותtheseeker
זה כלי גבר על אישה...
זה ודאי לא נכוןדי"מ
יש מכנסיים היום שהם בהגדרה של נשים וגבר שילבש אותם יעבור על לא ילבש.

מחילה אבל לא תופס..
יישר כחoribz567


אני לא יודעת מה דעת ההלכה בעיניין, אבל לדעתיאנונימי (3)

שיער זה היופי של האישה ובעיניי זה לא כ"כ צנוע לפזר אותו (במיוחד אם את מודעת לכך שהוא מרשים),

 

גם לי יש שיער ארוך וחלק ומאוד יפה...

פעם אחת פיזרתי אותו וראיתי איך אני מושכת מבטים בצורה מטורפת,

מאז קיבלתי על עצמי ללכת רק אסוף!

 

באחד הדייטים המתקדמים שלנו, בעלי (אז הוא עדיין לא היה בעלי...) אמר לי מה זה הקוקס הזה??

זה ממש מראה גברי!  זה המחיש לי את המשיכה של גברים לשיער של נשים...

היום, בביתנו אני משתדלת ללכת פזור

וממליצה גם לך לשמור את יופייך רק לבית פנימה ולבעלך!

 

(לא מהפורום הזה)ונסי

כדאי לקחת כחשבון שסיכוי גדול שבעתיד שיער פזור יראה לך דבר טבעי ונכון. אם החלטת ללכת בשיער אסוף, אל תקבלי זאת כנדר לתמיד. אולי למשך פרק זמן מסויים.

 

מותר. מתולתל זה לא מושךאנונימי (4)


אם יש לי שיער דליל וחלק מאוד מאודאנונימי (5)

וטיפה אחרי הכתפיים- מותר?

אם קצר זה בסדרבת אדם


...אנונימי (6)
מה זה הדבר הזה? שאסור לפזר? טוב שלא גם ישאירו אותנו סגורות בבית כל היום. לדעתי השיער זה חלק מהאישיות ונכון לפזר אותו. אני שומרת הלכה וצניעות לגמרי אהל תשימו לב לא להפריז בזה, זאת בדיוק הסיבה שבגלחה אנשים לא רוצים לנתקרב לדת, כי היא חנקה אותם או שהיא נראת חונקת. תני ביטוי לאישיות שלך.
אז בדיוק שהאישיות שלי זה להקפיד...theseeker

ואני ממש לא מסכימה איתך אנשים מחפשים תירוצים כאלה כדי להתרחק מהדת אבל האמת שאנחנו חיים בעולם שבו אנשים רוצים פשוט לעשות מה שבא להם מה לעשות...

ואם ביטוי לאישיות זה ללכת עם מחשוף?אנונימי (4)
מה הקשר
אנשים שרוצים שהדת תאשר להם לעשות מה שהם רוצים...הרש
אולי באמת לא שייכים...

ומי אני שיקבע?
אני לא.

אבל צריך שיהיה ברור שהתורה לפעמים מחנכת אותנו לחשוב אחרת, לשנות את הערכים שלנו. לא תמיד, ואפילו לרוב- התורה לא תואמת לגמרי את הרצונות שלנו...
הכי מהממממםםם שיששש!!!!! אנונימי (8)


אחרי שקראתי חלק מהתגובותטריה טריה

אני רוצה לענות לך.

אמנם לי זה כבר מזמן לא רלוונטי (כמעט 5 שנות נישואין) אבל אני רוצה לכתוב פה כמה עקרונות שמנחים אותי עוד מלפני החתונה.

 

צניעות היא מושג יחסי!

במקומות מסויימים ללכת עם חצאית 3/4 זה לא מספיק צנוע ובמקומות אחרים חצאית שמגיעה עד טיפה מתחת לברך הופכת אותך אוטומטית ל-"דוסית על".

 

לא כל מה שמקבל ציון "עובר" מבחינת הלכות צניעות הוא צנוע.

היום, כשרוב הציבור כבר מורגל לראות נשים עם שיער פזור אז אין כ"כ בעיה של צניעות כי זה לא כ"כ בולט בשטח, במיוחד לאור העובדה שאחיותינו החילוניות פחות מקפידות...

אז אפשר ללכת עם שיער אסוף אבל מסודר בכזו תסרוקת שתסובב אלייך את כל המבטים בסביבה ואפשר ללכת עם שיער פזור בצורה פשוטה וזה יהיה הרבה יותר צנוע מאשר אותה תסרוקת שהזכרתי...

 

מקווה שעזרתי.

צניעות היא יחסית, אבל ההלכה היא לא "יחסית".רוצה איחוד

אין מה להשוות בין חצאית עד הברך שאסורה לכל הפוסקים חוץ מטעות במשנה ברורה ( אני כותב אחרי שלמדתי את זה טוב).

לבין שער פזור שיש אוסרים , ויש מתירים.   ברור שעדיף שיער אסוף , כי כל הסתכלות של בנים היא מאד חמורה

טעות במשנה ברורה? מה הכוונה?חד"פ
שיער פזור מושך. נקודה!אפרוח
למרות שאצלנו מסתובבים בפאות ארוכוווווות..
שמישהו פעם אחת יסביר לי מה ההבדל.. אבל עזבו, סתם ניצלו"ש
באמת אין כל כך הבדלדר סוס
ומסבירה לך אתזה. מישהי שלא חובשת פאה.
קודם כל אסביר בהיבט הלכתי.
אישה אמורה לכסות את שערה על פי ההלכה. ההלכה לא מרחיבה במה על האישה לכסות אך ברור שהכיסוי צריך להיות מצע מנותק מהגוף . פאה היא כיסוי ראש כמו מטפחת כי היא בעצם מטפחת שקשורות עליהשערות שמנותקות מהשיער. תדמיני מטפחת עם המון המון חוטים... רק מה כמו שצריך לכסות את הרגליים עם חצאית אבל זה יכול להיות חצאית צמודה צמודה קצרה מושכת בצבע נועז וסו יכול להיות חצאית בצבע שקט ארוכה ורחבה בשתיהם כיסנו את מה שהיה צריך להיות מוכסה ועשינו וי על ההלכה הפשוטה אך באופציה הראשונה התפספס רוח ההלכה וממילא זה לא צנוע.
כך בםאה בעקרוןזה כיסוי ראש נהדר שמכסה את כל הראש בלי שתראה שערה אחת החוצה אבל כשזה מתחיל להיות ארוךמאוד ונועז אז אולי את השיער כיסיתעל פי ההלכה אבל צנוע זה לא.

בהיבט הקבלי-
אישה מבטאת את מידת המלכות. יש בה את היכולת להוליד דבר חדש (זה אגב הבדל בין אישה נשואה לזו שלא שברווקה אין את היכולת להוליד לדים) דבר שמגביר ונותן קדושה מיוחדת בגוף של האישה. השערות שיונקות את חיותןמהגוף בעצם מחוברות לקדושה הזו. הכלל אומר שהיכן שיש קדושה גדולה הצד של הטומאה מנסה להאחז בו וכמה דיותר לכן מכסים את השיער כדי לא לתת לכוחות הטומאה להאחז בשיער. אבל בשיער מנותק אין קדושה כי הוא כבר לא מחובר לגוף וממילא כוחות הטומאה לא מנסים להאחז בו ולכן אין בעיה ללבוש אותו ככיסוי כי אין הבדל בין שיער מנותק לפיסת בד שתיהם דוממים המנותקים מהגוף.
אגב אצל הכהנים בהיהמק זה היה אחרת הם היו צריכים לגזור את השיער קצר כדי לא לתת לכוחות להתפס בשערות הארוכות..
ואישה שלובשת פאה גם אם היא אארוכה ומושכת היא מביאה על עצמהצרות מכיוון אחר אבל בנקודה הזו היא בסדר כל השיער שלה מכוסה וכוחות הטומאה לא יכולים להתפס בשיער שלה..
מקווה שכתבתי נכון. פשוט ישבתי באוטובוס ליד חרדית היא היתה נשמעת הגיונית ושפויה לגמרי.
אגבדר סוס
מה זה אצלנו?
נראלי במקום מגוריה ..אנונימי (7)


חבדניקיםאפרוח
ובלי קשר להלכה,אני77

אם מראה מסוים נראה לך צנוע ומכובד יותר, תבחרי בו.

 

צניעות זה נושא שכדאי מאד להקפיד בו, כי הרבה אנשים חלשים ולא מתמודדים, ואין לך מה להפסיד מללכת בלבוש מכובד יותר.

ניסיון קשההה!!!!לקחתי על עצמי לפני חצי שנה וזה מדהייים!!!!חיחי...

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

ואם אני לא יודעת אם הוא מהמם ? נראה לי שהוא סבבה כזה אנונימי (7)

בלונדי ממוצע , שיער לא ארוך במיוחד ..

חחח... איזה מאמי...חיחי...

כעקרון שיער פזור בכללי הוא יותר מושך ולא משנה מה את חושבת עליו....

אבל זה עניין של תחושה אישית ועד כמה זה חשוב לך...

שיהיה בהצלחה

תודה צדיקה !!אנונימי (7)אחרונה


מקסימההההtheseeker

חיזקת אותי!!!

דוד המלך עדיין חייכְּקֶדֶם

כי השאיפה למלכות ישראל בעם ישראל חיה.קעלעברימבאר

ויעקב חי כי עם ישראל קיים

גם ה' העביר חטאתך לא תמותכְּקֶדֶםאחרונה

שמואל ב יב יג

ליקוטי מוהר"ן 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'שנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 9:14

שלוש נקודות: הצדיק, ה' יתברך וחברים.

נקודת ה' יתברך ונקודת החבר 》》》

צריכין לקבל מנקודה הכללית שהיא הצדיק שהוא שורש נשמות ישראל (משה רבינו ע"ה).

וכשאינו מקושר לצדיק האמיתי ומקבל ממנו,

הוא יוצא מגבול הקדושה אל החכמות החיצוניות והאמונות הכוזביות שהן רשות הסיטרא אחרא והקליפות.

מה עם כלל האומה?קעלעברימבאר

חשוב לדבוק בצדיקים רבים לא רק בצדיק אחד מסויים!דורש טוב לעמי

הרבה רעות חולות נובעות מכך שאנשים מנסים לדבוק דווקא בצדיק אחד מסויים. וזה מביא אותם בסוף גם לזלזל בצדיקים אחרים, וגורר פילוגים ושנאה.

מטרת ההתדבקות בצדיקים היא ההתדבקות בנשמת האומה בכללותהּ.

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי־נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במידה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב". - אורות ישראל ג, ג

יש הבדל בין הגלות לארץ ישראל.קעלעברימבאר

בגלות אפשר, כי במילא הכל זה תורת הפרט.

גם אמר הרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים (כלומר שחיים את ענייני הכלל והממלכה) זה עצמו דבקות בכלל ישראל

(המקור בפנקסים אפילו יותר חריףטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 7:26

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, הוא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל הוא צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד וידבק בו דבקות פנימית הוייתית, ידבק גם כן בחסרונותיו, ולפעמים חסרונותיו יפעלו על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי, ויהיה קרוב מאד להפסד נפשי עצום. ישראל צריכים להיות דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב")

תמיד הצחיק אותי שפה הרציה ה"מיסנגד" מגןקעלעברימבאר

על החסידים🙃 (למרות שכל מה שבאורות זה עריכה על פי החלטת הרב קוק עצמו)

היכן המקור בפנקסים?ליפא העגלון

פנקסי הראיה כרך ז עמוד קמאטיפות של אור

אגב, ייתכן שהרציה ערך ל"לפעמים",קעלעברימבאר

כי הרציה אמר שדבקות בצדיקים כלל ישראלים היא עצמה נחשבת דבקות בכלל האומה ולא בצדיק.

ואילו הרב קוק התכוון בפסקה לצדיקים שאינם כלל ישראלים.

(שמעתי מהרב שרקי ששמע ישירות מהרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים זה נחשב דבקות בכלל האומה ולא בצדיק)

אני תמיד תוהה איך אמירות כאלו לא מטרידות אנשיםטיפות של אור

"צריך להיזהר בהתבטלות לרבי. רק בהתלבטות לרביים שלנו לא צריך להיזהר, כי אצלנו הם שונים, הם ככה וככה"

לא לרביים שלנו.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 14:51

לצדיקים כלל ישראלים.

לא יודע מה הכוונה צדיקים כלל ישראלים. אולי כאלה שעוסקים בחיי הכלל? אולי רבנים שהם גם פוליטיקאים? אולי כאלה שהם כמו הרב גורן ובצבא? אין לי מושג. לא בטוח שזה כולל את הרצי"ה עצמו. רק זוכר שהרב שרקי אמר זאת (והוא לא מן הסוג של האנשים שיאמרו "ברב שלנו תדבק ובאחרים לא" לזכרוני זו היתה שאלה של הרב שרקי עצמו את הרציה לגבי צדיקים כלל ישראלים. אני מנסה לחפש זאת)

אחרי חיפוש שעשיתי - זה לא המלצה להדבק בצדיקים כאלה, אלא שהסכנה שהובאה בפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כאלה.

בכל מקרה לא ראיתי מישהו שהפך את הרציה לאדמור עד כה

"ובמקרה" התכונה הזאת מתאימהטיפות של אור

לרבנים מהקבוצה של האומר

כן אבל לא נראה לי זו הסבה שהרציה או הרב שרקי אמרוקעלעברימבאר

זאת. הסיבה היא מן הסתם שדבקות בצדיק כלל ישראלי היא עצמה גורמת לדבקות בכלל האומה ולא באותו צדיק, כי הרי הוא כלל ישראלי.

בכל מקרה זו אמרה שכלל לא ידועה בחוגי תלמידי הרציה, כפי שהיסטורי העיד. כך שאין חששא. וגם אני מעולם לא שמעתי את זה חוץ מפעם או כמה פעמים בודדות משיעור של הרב שרקי ומעולם לא שמעתי זאת מאף רב אחר. לא שמעתי את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנוכי לא שמעתי בלתי מהרב שרקי.

מאוד מוזר ולא מתאים לדברים מפורשים בשיחותיוהסטורי

לא ראיתי בשיחות פרוטקציות לצדיקים מסויימים, אלא דיבור על דבקות בכלל ישראל.

גם ב'לשלושה באלול' מביא דברי הרב עצמו ש'אל לעשות לי קוקיסטים'.

דיבר על דבקות כנראה, לא על התמסרות טוטאלית.קעלעברימבאר

גם למילה "דבקות" יש כמה רבדים.

הנה:קעלעברימבאר

# שיעור מספר 152 - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם

דקה 18.50

אחרי חיפוש שעשיתי.

שם הוא לא אומר "שמעתי ישירות" אלא "שאלו את הרציה". אבל אני זוכר שבשיעור אחר הוא אמר שהוא שמע ישירות מהרציה, אם זכרוני אינו מטעני

לא התווכחתי על האם הרב שרקי אמרהסטורי

אלא שזה לא מתאים לדברים שכתובים מדברי הרב צבי יהודה בעצמו ולדברים זשמעתי באזני מרבים מתלמידיו.

מדייק -קעלעברימבאר

הוא לא אמר "מומלץ להדבק בצדיקים כלל ישראלים" אלא "הסכנה שבפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כלל ישראלים לפי הרציה". אולי לא מומלץ להדבק מסיבות אחרות, לא מפני הסכנה, אלא כי פשוט אפשר לדבוק בכלל האומה פשוט

לא פשוט בכללדוס91אחרונה

תורת רבי נחמן עמוקה מאודד..

חשוב לומר שגם הוא עצמו אמר שרק רבני נתן גדול תלמידיו הבין אותו..

אז צריך לחשוב טוב, לפני שחושבים שמבין משהו מדבריו הקדושים

אורות ישראל יצא שנים אחרי פטירת הראי"הטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' בכסלו תשפ"ז 15:35

צורף לאורות במהדורה מאוחרת

@קעלעברימבאר

(עריכה: הקשר)

הודפס כקובץ לבד בתש"ג. צורף לאורות במהדורת תש"יהסטוריאחרונה

איסלם היא עבודה זרהשנונימי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 9:22

בתקופת העולם הפגאני הערבים האמינו באלים רבים.

אחד מהם הוא "אללה" (ימח שמו ויאבד זכרו) ופולחנו באבן השחורה בעיר מכה שבסעודיה.

'מוחמד בן עבד' נולד למשפחה המיוחסת לעבודה זרה זו ולכן גם החליט לשעבד את העולם לעצמו ולדרכו.

הקוראן הוא ספר חוקי עבודה זרה של האליל הטמא, ובחוצפתו משווה עצמו לנביאי ישראל.

הרמב"ם טעה בזה!!! מסגד הוא בית עבודה זרה.

כמובן שיבואו ויגידו שהם מאמינים באל אחד - אל אחד פגאני המנסה לבטל את אלוהי ישראל!!!

מוחה על העזות לכתוב ככה על גדול ישראל!Kayom

כתוב במלאכיטיפות של אור

"כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ה' צ-באות'

המפרשים מסבירים על פי הגמרא במנחות, שגם עובדי העבודה זרה מאמינים שיש אלוקים עליון, רק שהם מייחסים לו תכונות שגויות וגם חושבים שיש אלילים אחרים תחתיו (אליהם הם עובדים). ולמרות זאת זה נחשב שהם מכירים בהקב"ה

אז אני חושב שקל וחומר כאן - מכיוון שהמוסלמים מייחדים אותו ייחוד גמור, וגם שוללים ממנו כל גוף וכל דמות הגוף

המצוות הפאגניות שלהם היו דומות אז להיוםשנונימי

לדוגמא: מסכת שבת ו' או ישעיהו פרק ג'

מדובר על ערביות רעולות (ברעלה) ויהודיות גם כן רעולות כמנהג המקום.

גם לפני 2,500 שנים הערביות היו רעולות וצנועות אבל לא מצד הקדושה בכלל.

או ההקרבה למולך (שהידים) בהשוואה לעקידת יצחק.

ושוב אנו רואים שעבודה זרה מדמה עצמה לאלוקי ישראל.

ואם אנחנו מאמינים בה' שברא הכל אז בוודאיי שגם השקר מדמה לאמת כי ה' אמת הוא ברא את השקר.

זה נכון שיש באסלאם מימדים אליליים, זה עדיין לאקעלעברימבאר

עושה אותו ע"ז.

כשם שאדם שיקריב את בנו לה' על גבי מזבח, לא פסל את המזבח משום ע"ז

אין כאן הקרבה למולך, מדובר בייחס של להבדיל למות עלאברהם יאיר שטרן

קידוש ה', אין כאן מצווה למות בגלל המוות, אלא למות למען אידיאה...

צודק. אך הכתוב במלאכי אינה ראיה.קעלעברימבאר

כי שם מדובר שלמרות שמאמינים באלהא דאלהין הם עדיין מוגדרים עובדי ע"ז (השאלה אם עבודת אלהא דאלהין עצמה נחשבת עבודה זרה הלכתית. למשל האם מקדש שהוקדש רק לאל עליון הכנעני, נישב עבודה זרה? מצד שני במילא עשו לו פסלים אז כמו שעגל הזהב הוא ע"ז הלכתית כנל כל פסל.

או השאלה האם כמדברים על מיתולוגיה כנענית ומדברים על "אל", זה בעייתי להגות את שמו משום שם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך? או מכיוון שמדברים על הבורא זה מותר?)

ב. הכתוב במלאכי לא טוען שזו לא ע"ז, אלא בא לגעור בישראל - "כולם מכבדים אותי ואתם לא!"

ג. לזכרוני עובדי ע"ז בשיתוף זה רק אם עיקר עבודתם זה את האל העליון הבורא. אחרת מעולם לא היה כזה דבר אדם שהלכתית הוא נחשב עובד ע"ז רגיל

כתבתי - "הם עובדים לאלילים שתחתיו"טיפות של אור

לכן זו עבודה זרה. אם הם עובדים גם את אלוקים (העליון), זו עבודה זרה בשיתוף

אני חושב שאפשר להתלבט במקרה שמגשימים את אותו אלוקים עליון. שזה כאמור לא רלוונטי לאיסלאם

אם הם עובדים בעיקר את האלילים וקצת את הבורא,קעלעברימבאר

הם לא מוגדרים לזכרוני לפי הפוסקים עובדי ע"ז בשיתוף, אלא עובדי ע"ז רגילים. כי כל אדם בעולם עובד גם בורא כלשהו, ואז אין לך עובדי ע"ז רגילים.

רק אם בעיקר עובדים את הבורא ורק משני את האלילים אז הם בגדר של עובדי עז בשיתוף.

למה שהגשמה/אי הגשמה היא המשנה?

אני מסכים שלגבי אל מופשט (לא רק חסר גוף אלא שמרומם מעל תואר אלילי) כמו "ברהאמאן" או "דאו" , הוא עצמו לא נחשב ע"ז, אבל מה לגבי אם כנעני יאמר לך שאל עליון ללא גוף, או יווני שיאמר לך שאוראנוס ללא גוף, או תיהאמאת ללא גוף?

לא יודע מה ההבדל בין מופשט ל-ללא גוף ודמות הגוףטיפות של אור

ההבדל הוא:קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 13:34

שהברהאמאן או הדאו הוא לא "ראש הפנתאון חסר הגוף" כמו אוראנוס תאורטית ללא גוף, תיהאמאת ללא גוף, נו ללא גוף וכדומה.

אלא לפי תפיסתם יש הבדל מהותי בין הברהאמאן והדאו לבין האלילים שנובעים ממנו. מה גם שהם לא הילדים שלו בניגוד למיתולוגיות אלא אווטרים של מהויות שמבטאות אותו (דומה ליחס בין ישו לאל האב בנצרות).

גם אין לו שיוך של קפריזות או תכונות אליליות בניגוד לראשי פנתיאון, והוא הרבה יותר קרוב למושג התיאולוגי "אלוהים" מאשר לעוד אל שניצב בראש פנתיאון רק אין לו גוך עשוי בשר או אין לו גוף. לזכרוני האל אתון אצל אחאנתון היה אמנם ללא גוף , אך לא מופשט לגמרי.

יש גם מדרגות בהפשטה. הרי במילא אוראנוס זה כל השמים ותיהמאת זה כל המים. אז מי שיטען על ראש פנתיאון שהוא רוח נושבת שממלאת את כל היקום, או האור שממלא את הכל, מגשים או לא?

בפולתאיזם זה רלוונטי. בניגוד למונותאיזם שלא כזה משנה מה רמת ההפשטה, כי במילא אתה יוצא אנטי ונגד אלילות וריבוי אלים (ביהדות באסלאם וחצי בנצרות) אז כבר לא כזה משנה אם אתה מגשים את אלוקים או מפשט אותו. שהרי הדתות האברהממות הן אנטי פגאניות בצורה אקטיבית (שוללות אמונת ריבוי), ולא רק א-פגאניות (אדישות לאמונת ריבוי).

ב. ברמה הפרקטית : אם עושים לו פסל או לא. אם עושים לו פסל לבורא גם אם טוענים שהוא מופשט- זה עבודה זרה.

אך בהינדואיזם ובדאואיזם/נאו קונפוציאיזם אין פסל לברהמאן או הדאו או ה"לי/טאי ג'י" (אם האחרון בכלל ראוי להחשב אלוהים ולא פאנתאיזם נוסח שפינוזה)

אבל כן, אפשר לראות זאת כתנא דמסייעא, לכךקעלעברימבאר

שגם אם קוראים לבורא בשם אחר ומייחסים לו סיפורים אחרים ומעשים אחרים ותכונות אחרות, זה עדיין נחשב אמונה בבורא

כן, זו כוונתיטיפות של אור

מה המקור?ה' אלהים אמת

על פי איזו גמרא במנחות?

הקביעה שההגדרה לעבודה זרה זה אמונה ביותר מאל אחד אינה פשוטה כל כך. אמנם זו אכן דעת הרמב"ם, אך בגאונים יש שחולקים עליו, ואני הקטן לא הבנתי מה המקור והבסיס לסברת הרמב"ם. למה שזה לא יחשב עבודה זרה אם הם מאמינים באל שמצוותיו שונות והדברים שהוא עושה הם שונים וכו'?

כי עבודה זרה זה לעבוד מישהו שאינו הבורא.קעלעברימבאר

לא לטעון שהבורא ציווה אחרת. אחרת קורח גם עובד ע"ז

מנחות קי עמוד א, רשי ומלבים (למשל) על הפסוק במלאכיטיפות של אור

איפה בגאונים?

לא הבנתי למה מהגמרא במנחות מוכח כמוך. מוסבר שםה' אלהים אמת

שהרי לא עובדים את ה', אלא אלו תלמידי החכמים. או שפיספסתי משהו

לא, תלמידי חכמים זה דרשה על החצי השני של הפסוקטיפות של אור

"אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים.

איתיביה רב שימי בר חייא לרב: 'ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה'?

אמר ליה: שימי את? דקרו ליה אלהא דאלהא.

'בכל מקום מוקטר מוגש לשמי' - בכל מקום סלקא דעתך? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי.

'ומנחה טהורה' - זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה"

האם כשמלכיצדק אמרקעלעברימבאר

"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" זה עבודה זרה?

כי הוא לא דיבר על ה' דווקא. אלא על זה שיש כזה אחד אל עליון והוא קונה שמים וארץ

לאו דווקא ביותר מאל אחד,קעלעברימבאר

הלכתית גם להקריב לפסל של אל אחד זה עבודה זרה, וגם אם זה פסל לשם ה'. למשל עגל הזהב ועגלי ירבעם. אבל זה בישראל. לא בטוח שנכרי שעשה פסל לה' והקריב יש לנכרי דין עובד ע"ז

ממש לא נכון.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 16:41

כי ברגע שאדם מאמין רק בבורא אחד ומשגיח אחד ללא שום אלים אחרים, לא משנה מאיפה הוא לקח את שמו. הוא יכול לכנותו יוסי, זרובבל, צמכטחלצמההפ או אפילו זאוס.

זה לא משנה, ברגע שהוא מאמין באל אחד אז הוא כבר לא עובד עבודה זרה. וכבר לא משנה מה מקור השם שנתנו לו או מאיפה אמונה זו התפתחה במקור.

ב. משמעות השם "אללה" בערבית היא "האלוה" פשוט. איִלהּ זה אלוהּ בערבית (כמו אלהּ בארמית בספר דניאל), אל-איִלהּ זה האלוהּ בה"א הידיעה (כמו אלהא בארמית בדניאל), והלחמת אל-איִלהּ הופך לאָלּהּ (או אללהּ בכתב ערבי שבה ל דגושה מוכפלת לשני ל).

ג. האמת שהמקור לאל אללה כחלק מפולחן הרבה אלים הוא מהשפעה יהודית ונוצרית.

הערבים הושפעו מהיהודים והנוצרים, והתחילו לטעון 300 שנה לפני מוחמד שמעל כל האלים יש בורא ששמו אללה, והם עובדים את שאר האלים רק כמתווכים, חלק מהם אפילו טענו שהם צאתאי אברהם וישמעאל ושאברהם היה במעחה גדולה לעבוד רק את אללה והם לא במעלה גדולה אז צריכים את שאר הרלים כמתווכים. ומוחמד פשוט ביטל את עבודת המתווכים.

ד. נכון שכל אמונה באל אחד שאינה דרך עםישראל היא בחינת עבודה זרה כי בעצם לא יודעים למי עובדים ובעצם אדם עובד לציור שיש לו בראש. אבל בחינת ע"ז אינה ע"ז ממש

ה. אמרת "אל אחד פגאני" תגדיר מה זה אומר. זו סתירה. כי פגאניות היא עבודת כמה אלים.

ו. מבטל את האמונה באלוהי ישראל. חלקית נכון אך לא לגמרי. בסןף גם האסלאם מודה שהבורא בחר ב3 האבות.והוציא את ישראל ממצרים ונתן להם תורה והיה אלוהי ישראל, רק הם טוענים שהוא נטש את ישראל וכבר לא אלוהי ישראל.

אז בגלל שהוא כבר לא לטענתם, אז זה "בחינת" ע"ז, לא ע"ז ממש

ז. מוחמד לא ממש טען שאללה שהוא מתנבא בשמו זה בדיוק אותו אללה שהערבים לפניו עבדו. מבחינת מוחמד אללה שהוא מתנבא בשמו זה אותו האלוקים שהיהודים עובדים אלא שלטענתו עוותו את תורתו המקורית

פשוט מכמה טעמים שזה כפירה ועבודה זרהחסדי הים

ואסור להאריך בדבר פשוט

כפירה כן. עבודה זרה לא.קעלעברימבאר

נפקא מינא שאין איסור לגוי לכפור אך כן יש איסור ע"ז.

ומותר להכנס לבית כפירה

אמנם כפירה כן ועבודה זרה לאדורש טוב לעמי

אך ברור שלגויים אסור לכפור. כלומר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, והקב"ה לא מצפה משבטים ילידים פרימיטיביים ביערות הגשם של דרום אמריקה להאמין שתורת משה היא אמת, ואולי גם לא מצפה לכך ממוסלמי טיפוסי מאינדונזיה. אך גם הגויים מחוייבים להאמין באמונה האמיתית עד כמה שידם משגת. וזה התפקיד שלנו להפיץ בעמים את בשורת האמונה.

סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו:

יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:

תביא מקור שאחד מ7 מצוות בני נוח זה להאמין.קעלעברימבאר

ברור שזה לא טוב שבן נוח לא מאמין.

ושהאידאל הוא שכל אדם בעולם יאמין.

ובן נוח שיודע להאמין ומתכחש לאמונה בזדון אז הוא נבל ברשות 7 מצוות.

אך הלכתית, בית כפירה לא נחשב בית ע"ז.

לגבי החשבת גוי שלא מאמין כחסיד אומות עולם, זה מחלוקת ב2 גרסאות ברמבם, האם גורסים "ולא מחכמיהם" או "אלא מחכמיהם"

ב. ישראל לא גרמו להפצת האמונה, אלא לשלילת העבודה זרה. ובמילא באה אמונה בטהרתה. אבל אמונה כלשהי היתה לפני עם ישראל. הברירת מחדל של האנושות זה אלילות, לא אתאיזם

ג. גוי שמאמין שלה' יש גוף נחשב עובד ע"ז?

גויים מחוייבים בהרבה יותר מאשר 7 מצוות בני נחדורש טוב לעמי

זה אמנם נתון לדיון

אך כך עולה בבירור מדברי רב ניסים גאון בהקדמתו לתלמוד, מדברי רבנו בחיי בכמה מקומות בחובות הלבבות, ואני הבנתי כך גם מהכוזרי. אני זוכר שכך כותבים גם ראשונים נוספים, אך לא זוכר כרגע מי ובאלו ספרים. (אולי רס"ג? רמב"ן? מאירי? רד"ק?)

הנצי"ב כותב שאומות העולם חייבים בכל המצוות השכליות. אני די בטוח שגם הרב קוק מאמץ את דבריו, אך לא יודע להפנות למקור.

בכל אופן, התשתית של המחוייבות של הגויים למצוות/ הנהגות מוסריות כלשהן היא האמונה באלהים, ובהחלט ישנם יסודות אמוניים נוספים שגם גויים חייבים בהם לדברי הכל. האם הם חייבים להאמין בגמול העולם הבא? בביאת המשיח? בתחיית המתים? ייתכן שלא.

האם יש היתר גורף לגויים לכפור כל עוד לא עובר על מצוות לא תעשה של עבודה זרה?

בוודאי שלא.

כמו שאמרתי, משום "נבל ברשות 7 מצוות" ומשוםקעלעברימבאר

ועשית הישר והטוב שנכון גם לגוים.

זה לא הופך גוי כופר ללא גר תושב, או לשאר דיני גויים שומרים 7 מצוות

יכול להיות שאללה הוא אחד מהאלים הפגאנייםאברהם יאיר שטרן

לא זה קובע אם משהו הוא עובדה זרה או לא...

מח' בכלל אם נוכרים מצווים על שיתוף... לא הבאת פה שום טענה עניינית מלבד זה שהגדירו את אללה כאל אחד מיני רבים, אם היום הוא מוגדר כאל יחיד ע"פ האיסלם אז לא מדובר בעבודה זרה...

יש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על האיסלאם, ע"ז זה לא אחד מהם...

אתה מוזמן להסביר את עצמך טוב יותר... (הטענה הכי טובה ששמעתי זה שכתוב בכוזרי ש"מוחמד מבטל כל תורה שלפניו וקורא את כולם אל דגל האיסלם" ואם הוא מבטל תורת משה אז זה עבודה זרה, למצער הדבר לא נכון במציאות...)

אני באמת לא מצליח להבין.פונס ויטאי

אני לא חולק עליך אם אתה מתכוון לטעון שאמונת האיסלאם אינה אמונת ישראל ובתוך זה כלול גם שתפיסת האלוקות של ישראל שונה משל האיסלאם.

עם זה אני מסכים לגמרי.

אבל אתה מתאר תאור היסטורי שנוגע לעבר כלומר לאיך נוצרה אמונת האיסלאם ובכן אני מניח שאתה צודק וכך נוצרה אמונת האיסלאם אבל בסוף האמונה היא באל אחד שברא את העולם ונתן תורה למשה ואחריו הוא בחר במוחמד כנביא. אז איפה פה האלילות ? בסוף מה שנוצר בתהליך הוא אמונה באל אחד ואם תקרא את הפילוסופים הערביים המוסלמים תראה שהם מרוממים את האל מכל הגשמה ומכל ריבוי.

בקיצור בהחלט נשצע לי סביר שהאיסלאם התפתח מן האלילות אבל השאלה החשובה היא למה הוא התפתח, ומה הם אמונותיו אחרי שקמה דת האיסלאם.

בקיצור לא מבין את הטענה שלך.

מכל רעות האיסלאם למה נתפסת דווקא לנקודה החיובית?רודף מצוות

המוסלמים מייחדים לאל יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי, אין שום הבדל בין אמונת הייחוד היהודית לזו המוסלמית, עובדים לאותו האל ולו לבדו.

המוסלמים כופרים בתורת משה ובבחירה הנצחית בעם ישראל ומאמינים בנביא השקר המשוגע שלהם, ובזה הם חוטאים מאד לאלהים, אבל אין שום קשר בין זה לעבודה זרה, לא כל חטא הוא עבודה זרה.

קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה באמת בדיוק אמר ועשה מוחמד ההיסטורי ומה סיפורים מאוחרים שהלבישו עליו, זה גם לא כל כך משנה לנו,

לעניינו אין שום ספק שאלהי הקוראן הוא הוא אלהי המקרא (התנ"ך), הקוראן מניח שקוראיו מכירים כבר את סיפורי המקרא ואת גיבוריו ומתייחס אליהם כידועים ומפורסמים שלא צריך להציגם, וכן האל שבקוראן הוא אלהי התנ"ך ואפילו שמו בקוראן נגזר משמו במקרא.

אחרי אלפי שנים, כשסוף סוף מאמציו של אברהם אבינו נושאים פרי והוא מצליח להביא לכך שכמעט רוב העולם מאמינים באלהיו - יש שמתעקשים לאמר שלא ואין קשר וזה בכלל אל אחר, למה זה טוב?

(הדברים אינם שלי, העתקתי דברים שחברי, תלמיד חכם רציני, כתב בעבר)

אומנם זה לא עבודה זרה.קעלעברימבאר

אבל השאלה אם אנחנו מגדירים את ה' רק כ"בורא המחויב " וכו כרמבם. או "כאלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהי ישראל אשר הוציאם ממצרים וכו'" ככוזרי. כי אז זה כבר לא בדיוק אלוהי ישראל לפי האסלאם, שהרי זנח את ישראל

אין מחלוקתרודף מצוות

אין צורך להציג דגשים שונים בדברי ראשונים כאילו מדובר במחלוקת מהותית. ולא נפק"מ מידי, בוודאי לא להלכה.

השאלה מה עשה האל אחרי שבחר בעם ישראל בוודאי לא משליכה על עצם ההגדרה של האל.

לא על הגדרה האם זה ע"ז או לא, אבל וודאי שזה כברקעלעברימבאראחרונה

לא אותו תיאור אותה התגלות אל.

אנחנו מאמינים באלוהי ישראל. הם לא.

לא מדובר פה במחלוקת ראשונים אלא בבסיס של התנך שמתאר את ה' כאלוהי ישראל דווקא ואלוהי אברהם יצחק ויעקב. הרמבם במורה נבוכים הוא המחדש בראשונים, בעוד הכוזרי ממשיך את הבסיס התנכי הפשוט.

בסיס התנך שעניין מהותי בתיאור ה' הוא היותו אלוהי ישראל. "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאיתך מארץ מצרים" ולא "אנכי האל האחד בורא העולם". "אלוהי העברים נגלה אלינו" "ה' אלוהי אברהם יצחק ויעקב זה שמי לעולם" וכו בתפילה אנו מציגים אותו קודם כ"אלוהינו ואלוהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב" ורק אחר כך כ"קונה הכל".

אין כמובן נפקא מינא להלכה אבל אמונית כן.

כשהכוזרי שואל את החבר מה הבעיה בנצרות הוא לא אומר לו השילוש, אלא זה שהם לא מתפללים לירושלים. נכון שאין כאן נפקא מינא הלכתית, אך אמונית כן

קונסרבטיזםטיפות של אור

(דיון שמעניין אותי כבר כמה שנים, ונפתח בעיקר בגלל שנראה לי של@דורש טוב לעמי יש משנה סדורה כנגד הגישה שלהם)

איפה אתם משרטטים את הגבול בין אורתודוקסיה לקונסרבטיביות? בעמדות מסויימות? בקצב השינויים? במשהו אחר? האם יש לכם טענות עקרוניות נגד הגישה הקונסרבטיבית? אולי אתם חושבים שההבחנה מלאכותית? תובנות אחרות? אשמח לכל תגובה. תודה!

מצאתינוגע, לא נוגע

ואני מבין למה, לבושתנו, לא חשבנו על כך לפני.

אני לפחות לא ידעתי, אבל מי שידע..

הקונסרבטיבים לא מחפשים לבנות מקדש. זה לא חלק מהאידיאלים שלהם. מבחינתם זה היה ונגמר.

גם בלי קשר לקרבנות מן החי, מבחינתם בית המקדש זה לא משהו מהותי.

זה כבר לא נגד חז"ל, זה כבר נגד התורה.

זה כבר לא שינוי פרטני, זו תפיסת עולם שונה לגמרי.

מה לדעתכם עדיף, מגילת אנטיוכוס או ספר מכבים?קעלעברימבאר

עדיף למה?הסטורי

לקרוא לחנוכהקעלעברימבאר

אפשר לקרוא את מה שיכניס אותך לאוירההסטורי

אם המטרה היא ידע הסטורי - אז פשוט שספר מקבים (בעיקר א) הוא מקור הרבה יותר מהימן.

המטרה לזכור את מאורעות חנוכהקעלעברימבאר

והשאלה לא רק לי אלא גם באופן כללי מה ראוי להנהיג לעם ישראל יותר ולציבור.

ובאופן כללי למה הבכורה, לנרטיב או לאמת ההיסטורית.

ולמה אתה קורא "מהימן"? למה שמכיל את מה שראוי להזכר, או תיעוד יבש של כל פרטי מה שקרה?

האם תיעוד מדעי ומחקרי של מצב קיני הנמלים המדויק בימי ינאי מכיל אמת היסטורית יותר מהמדרשים על ימי ינאי?

לענ"ד בימינו, גם הנרטיב כדאי שיהיה מחובר להיסטוריההסטורי

לגאוגרפיה הממשית של ארץ ישראל ולעובדה שנוהלה מלחמה ממשית, מתוכננת וראלית.

עם כבר - לציבור הרחב, נראה לענ"ד שמגילת חנוכה של חגי בן ארצי - עונה על הצרכים השונים.

מצד שני נס פח השמן לאקעלעברימבאר

קיים בראליה ההיסטורית (עובדה שבמכים לא מוזכר) ועדיין זכרונו הלאומי חזק יותר מכל מחקר היסטורי, כאילו הוא באמת התרחש.

לגבי הגיאוגרפיה הממשית של הארץ, מסכים, כי הארץ לעולם עומדת ולא חלק מהעבר

נס פח השמן מופיע בגמראהסטורי

גם קמצא ובר קמצא מופיעים, ועוג שזרק הר.קעלעברימבאר

הגמרא והמדרשים לא מדברים תמיד אמת היסטורית אלא מסר. הרי עוג לא באמת היה 4 פרסאות וזרק הר. והרומאים לא החריבו את ירושלים כי אחד בשם קמצא שנעלב ממשתה גרם להם

ועדיין - הנידונים אינם דומים לראיההסטורי

מגילת אנטיוכוס היא נסיון של קהילות מסוימות לקבוע נובח, שלא תפס בכלל ישראל. זה לא דומה לכל הדוגמאות האחרות שהבאת.

לכאורה המגילה יותר ידועה מאשר מדרש עוגקעלעברימבאר

אז אשאל כך:

מגילת תענית אל מול ספר מכבים

ברור שספר מקביםמי האיש? הח"ח!

ורצוי בוודאי להוסיף מקור כגון אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, או אפילו עותק - אם ניתן להשיג - של "אחיי גיבורי התהילה" מאת הווארד פאסט. מגילת אנטיוכוס זה חסר משמעות כמו "ללמוד" על "הנס" מספר יהודית.

השאלה מה עדיף, הנרטיב או האמת הההיסטוריתקעלעברימבאר

ההבדל בין יהודית לאנטיכוס, שיהודית נחשב ספר חיצוני , ומגילת אנטיכוס למדרש חזל/גאונים.

אילו התפילה היתה מתנסחת לפי מכבים, היה כתוב "בימי יהודה בן מתתיהו" אבל כתוב בימי מתתיהו בעל הניסים

אה, עכשיו הבנתימי האיש? הח"ח!

אתה התכוונת לשאול "אם הייתם מנסחי התפילות, מה היה לדעתכם עדיף וכו'". סליחה שלא הבנתי אותך. כן, בנוסח התפילות באמת לא עדיפה האמת ההיסטורית.

לא שאלתי רק על תפילה אלא גם על קריאה.קעלעברימבאר

כמובן לא סותר ואפשר לקרוא את שניהם, השאלה לאיזה מהם יש בכורה (וכמובן את אנטיוכוס מסיימים תוך כמה דקות אז זה לא שיקול של זמן).

ולמה שיהיה חילוק בין תפילה לקריאה, אם מטרת התפילה היא שבח על הזכרון הלאומי?

תלוי את מי אתה שואל על תכלית התפילהמי האיש? הח"ח!

כבר היו כאן בעבר דיונים מספיק ממצים בעניין, כולל עד רמת הפילוסופיה של מי שאמר "אתה יודע שאינך צריך למסור אינפורמציה להשם יתברך על צרכיך".

כאן התפילה היא שבח בעל הניסים, לא בקשהקעלעברימבאר

כך שהדיון על התפילה מעניין, אבל לא רלוונטי.

אם זה השבח שתיקנו חכמים אז הוא זה שראוי

יש בתפילה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונותמי האיש? הח"ח!

וברור שהן או בעלות משמעות של שמחה והודאה, או שאין לנו זכות לנבור ולחפש בהן את המשמעות. לצורך העניין היה אפשר לנסח גם "בימי פופיליוס לנאס, אשר הכריח את אנטיוכוס אפיפנס לעזוב את כיבוש מצרים ואז מתוך תיסכול לחזור לארץ ישראל ולהתנפל על היהודים ועל דתם ומקדשם". ברור שמנסחי התפילה החליטו שהעובדות ההיסטוריות היבשות אינן הנקודה. השבח לבורא עולם הוא בהקשר זה עירבובייה דקה מן הדק, בין הרלוונטי לתיאולוגי האבסטרקטי.

השבח הוא על זכרון של מאורע היסטורי: "על הניסיםקעלעברימבאר

שעשית לאבותינו בימים ההם".

להפוך אותו ממאורע היסטורי לתוכן מופשט גרידא זו גישה נוצרית, שכן היהדות היא אומה ולא דת, וחגיה הם על מאורעות שקרו בהיסטוריה לאומה, וכן זכרון האומה הוא היסטורי דרך יציאת מצרים וזכרון ימי דוד ושלמה וכו דרך החורבן וכו, כדברי הכוזרי ופשט התנך. וכן התנך ברובו ספריו הם ספרים המתעדים את תולדות ישראל. "אנכי ה אשר הוצאתיך מארץ מצרים" "חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים" "חי ה אשר העלה את בית ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם" כל תאורי ה' הם לאומיים-היסטוריים-נרטיבים.

לכן אם חזל החליטו לומר "בימי מתתיהו" ולא "בימי יהודה המכבי" זה לא סתם ולא במקרה. אין פה שום דבר תאולוגי אלא זכרון של נרטיב לאומי של העבר טהור, ורק על גבי הזכרון הלאומי של העבר בונים את הקומה התאולוגית.

ברור שיש לנו זכות לנבור ולחפש משמעות. הרי לא סתם בחרו בנוסח הזה.

ב. "ברור שחזל החליטו שהעובדות היבשות אינן הנקודה". זה בדיוק העניין: עיקר זכרון הנרטיב הלאומי הוא הנרטיב עצמו, ולא העובדות ה"יבשות" שכבר נשכחו ולא בנרטיב, או שבימי זכרון המאורע ראו מתעדי ההיסטוריה הלאומיים (הנביאים או חזל) שהנושא הזה פחות רלוונטי לזכרון. (וכמו שאמרתי, הגישה ש"זה סך הכל תאולוגיה" היא נוצרית מובהקת. שכן היהדות היא נרטיבית-היסטורית בבסיסה, ולא תאולוגיה מופשטת).

מי אתה שתקבע מהי גישה נוצרית?מי האיש? הח"ח!

אתה האפיפיור?

תירגע עם הקביעות שלך.

האם אתה זוכר את יציאת מצרים של ישראל בבשר?קעלעברימבאר

או את יציאה האלגורית של ישראל שברוח?

אם את הראשון, אז גם אתה בעל תודעה היסטורית-נרטיבית-לאומית. כנ"ל פורים חנוכה ועל הניסים. אתה אומר הלל אגב בחנוכה על היציאה משעבוד מלכויות, לא על תובנות תאולוגיות

האם כשאתה מברך גאל ישראל ומקפיד להסמיך גאולה לתפילה אתה מזכיר את יציאת מצרים וקריעת ים סוף הנרטביות-היסטוריות-לאומיות או שמא תובנות תאולוגיות רוחניות?

אני מקיים - כמיטב יכולתי - מצוות.מי האיש? הח"ח!

לא אומר שאני מצמיד לזה בכוח פרשנויות תיאולוגיות מטאפיזיות על בסיס יומיומי. אבל לא זכור לי שבמחלוקות מהסוג הזה התשובה כתובה בשמיים בעננים.

לא הבנתי. בסוף זכרון כל אלו הוא זכרון של מאורעקעלעברימבאר

עבר לאומי בנרטיב.

אפשר על גבי זה להעמיס תכנים תאולוגים, אבל זה לא הבסיס.

גם אם אדם יתאמץ לראות במאורעות אלו רק תכנים תאולוגים, הרי זכרון הנרטיב של האומה לדורותיה כפוי עליו מכיוון שהוא חלק מאומה

אני לא אומר שהעובדות היבשות לא חשובות, אבלקעלעברימבאר

הנרטיב חשוב ורלוונטי יותר

אפשר גם להרחיב את השאלה על התנך.קעלעברימבאר

מה עדיף, לקרוא מלכים על אחאב שלא מביא לנו את כל הפרטים ההיסטורים המלאים,

או לקרוא ספר היסטוריה על התקופה שמכיל גם את קרב קרקר האיום האשורי וברית הממלכות ביניהם ארם וישראל נגד אשור?

זו דוגמא אחת.

או לקרוא את מלכים על סיפור הנס של הצלת ירושלים בימי חזקיהו, או לקרוא ספר היסטוריה מקיף שיתאר את הצלת ירושלים לצד השואה שקרתה בשאר ערי יהודה שנחרבו כולן ויושביהם נהרגו הוגלו או נהיו פליטים בירושלים?

אין הנידון דומה לראיה כללהסטורי

אני לומד ספר מלכים לא בגלל נרטיב כזה או אחר, אלא כי זו מצוות תלמוד תורה בכלל וספציפית זה דבר ד' המתגלה אלינו דרך נביאיו. שום מקור חיצוני לא עונה על ההגדרה הזאת.

אחרי שאמרנו את זה, נכון שבדרכים עקיפות ונעלמות, גם הידע ההסטורי, מגלה לנו את הנהגת ד' בדרכים נסתרות. ממילא השאלה אינה מה עדיף ללמוד, אלא למה הכתוב לא פירט את קרב קרקר וגדלותו של אחאב (חוץ מפסוק אחד במותו). פשוט שחז"ל שאמרו שאחאב משל בכיפה - לא סתם מצאו לזה רמז בפסוק, אלא ידעו על קרב קרקר.

אבל זה דבר ה' שמתגלה בנרטיב היסטורי.קעלעברימבאר

ספר מלכים הוא רשומה היסטורית ולא רק סיפורי מסר כמו מעשיות רבי נחמן או אגדות.רבה בר בר חנה.

אז כנל, כמו שה' מתגלה דרך נביאיו בתנך, כך ה מתגלה דרך חזל/גאונים במגילת אנטיוכוס.

משל בכיפה זה עדיין לא קרב קרקר ונסיבות הברית עם בן הדד וכו' , ולא כתוב בתנך שמשל בכיפה.

מצוות תלמוד תורה אתה יכול לעשות גם בספר איוב, ובכל זאת חזל ועם ישראל מתייחסים לספר מלכים כזכרון ההיסטורי שלהם, ולאיוב כמשל.

האם אתה שואף לתור הזהב של ירבעם בן יואש? כי היסטורית ישראל היו עשירים אז כבימי שלמה (וגם רמטז בעמוס וחזל).

לא. למה לא? כי עם ישראל זוכר את ימי שלמה ואת ימי ירבעם בן יואש שכח. כי מבחינתינו שפע גשמי שלא מחובר לרוחניות, ראוי לו שלא ייזכר.

אז בסוף הנרטיב קובע מה ראוי להזכר ומה ראוי להשכח.

כמו אצל בן אדם פרטי, גם אצל עם הזכרון הוא סלקטיבי

ספר מלכים זה ספר זכרון תולדות, ולא ספורי מוסר השכלקעלעברימבאר

נוסח כה עשו חכמינו או אגדות רבי נחמן או רבה בר בר חנה

חשמונאיםחסדי הים

כמו לשאול האם ללמוד נ"ך או מדרש רבה עליוחזק וברוך

מכבים א הוא מזמן חז"ל, ומאותה תקופה.וגם מכבים ב הוא בערך מאותה תקופה, רק באיזור מצרים..

משא"כ המגילה שכתבת, שהיא פשוט מדרש מאוחר..

ההבדל הוא שנ"ך הוא מכתבי הקודש, תמיד עם ישראל למדקעלעברימבאראחרונה

אותו ותמיד היווה בסיס הנרטיב של עם ישראל.

בעוד שספר מכבים לא. הוא לא חלק מכתבי הקודש, מעולם לא החשיבו אותו כטקסט תורני בכלל, מעטים מאוד מיהודים במשך ה2000 שנה למדו אותו (הנוסח היחיד נשמר ביוונית בכלל ונשמר רק בזכות שהכנסיה שמרה אותו כחלק מהברית הישנה בשבילם יחד עם התנך), חזל כלל לא מתייחסים אליו, וגם בתפילה ובנרטיב היהודי אנו מדגישים את מתתיהו (כמו במגילת אנטיוכוס), ויהודה כלל לא מוזכר (עד שהציונות החילונית החליטה להעלות אותו על נס), בעוד שבספר חשמונאים יהודה המכבי הוא העיקר.

נכון שחמונאים מדויק היסטורית ואילו מגילת אנטיוכוס ממש לא מדויקת.

אבל זה בדיוק השאלה, מה חשוב יותר: נרטיב הקודש החי של עם ישראל או האמת המחקרית ההיסטורית היבשה שעם ישראל שכח וזרק לתהום הנשיה?

אם זה דבר ה' החי באומה, אז במילאקעלעברימבאר

מה שהאומה וחכמיה למשך טווח דורות גדול קבעו בפרשנות לתורה שבעל פה=תורה, ולא ההבנה האובייקטיבית של כל אדם את הטקסט של הגמרא. אחרת זה כבר שיטה שכתובה בטקסט ולא דבר ה' החי באומה.

זו סתירה עצמית מה שאתה טוען, כי אם האומה לדורותיה עם חכמיה במשך 500 שנה יכולים לעשות הלכה מוטעת לשיטתך שצריך לוותר עליה כי היא נגד הגמרא, אז דבר ה' כבר לא חי באומה

תודה שנתת הצצה קטנה לדמיונותיךדורש טוב לעמי

עבור מי שחדש כאן

לא ענית לי על הסתירה שכתבתקעלעברימבאר

ערב שבת היוםדורש טוב לעמי

וכבר טחנו את הנושא

מעולם לא כתבת שאתה טוען שתורה היא דבר ה' החי באומהקעלעברימבאראחרונה

לימוד אמונה?- כיצד?צביקה125

הרמב"ם פירוש המשניות סוף מסכת ברכות כותב שהיה מעדיף ללמד אמונה יותר מכל דבר אחר!- מה זה אמונה?- שכל? - רגש?- שילוב של שניהם יחד? איך לומדים אמונה? איזה ספרים?- מה עשו בזמן התנאים/ האמוראים?- כיצד למדוד/ לימדו אמונה?

אולי קל לישי לא מפחד

כי גדלתי בבית מזרחי עתיק שהאמונה הייתה לחם חוקינו אבל ברבות השנים מצאתי גם הקשים לוגים לקיומו של הקב"ה.

כמתכנת היה לי חבר מתכנת שלא היה בעל אמונה ויהל איתי ויכוחים בנושא.אבל עדיין היינו חברים.

בשיחה האחרונה שוחחתי איתו כאיש מדע.

הצבעתי על הקו המנחה ברובו בהתרבות , הנמתח לרוב גם בין בני אדם, חיות וצומח. דיברתי איתו שמזרע קטן, מיקרוסקופי לעיתים צומח וגדלה בריאה שיודעת את תנאי המחייה שהיא צריכה. אם זה הצמחים, הם יודעים מה הרכב האדמה הדרוש להם לצמיחה מיטבית, מה הם צריכים לעשות בחורף כדי לשרוד, מה לעשות בכל רגע כאשר השמש משנה את כיוונה, כיצד לנהוג כאשר חסר מים( לסגור עלים לצמצם חשיפה) ועוד ושלא לדבר על גוף האדם והחי על המורכבות המופלאה שלו, ביצירה, בחשיבה, בהתפתחות, ועוד.

ואז אמרתי לו, זה לא הגיוני שזה מונח אמפירי שתכנה "אבולוציה" זה מנגנון וטכנולוגיה ביולוגית ושכך חייב להיות לה יוצר ובורא.

הוא השתתק ואמר "שאתה מציג את זה ככה זה נשמע נכון, אף פעם לא שמעתי איש טכנולוגי מציג את הבריאה".

אני לא מאמין שהוא גידל זקן ופאות אבל נגעתי בו.

מעבר לזה, תסתכלי על הבריאה, הטבע, ההרמוניה,זה לא משאיר לך ברירה אלא להאמין.ועוד