אבל גם בפגישות אפשר להיות שם אחד בשביל השני, לדבר ולהכיר

לנסות לראות את הצד השני וזה גם מקרב ומפתח את רגש האהבה, הדאגה והאכפתיות

מישהי שהוא נשוי לה ולא אוהב אותה באמת+ נתינה= אהבה?! אני לא יודע אבל אני לא חושב שזה עובד ככה. 

קיצר, מה קודם למה? 

הכותב כותב שהוא חסיד חב''ד.

ככה מתחתנים בעולם הזה- לאחר תקופה לא ארוכה של מספר פגישות.  

בודקים התאמה כללית (אין לי כח לפרט) ומציאת חן.

אהבה (אמיתית, לא התאהבות) מגיעה בדרך כלל אחרי החתונה ובעקבות הנתינה המרובה.

אין ספור זוגות התחתנו ומתחתנים בשיטה הזאת ומקימים בתים אוהבים ומעולים עדי עד. ועל זה אין מה להתווכח.

אני מדגישה שוב מה שכתבתי- שתהיה מציאת חן, מה שנקרא- התאהבות. (וזה גם מה שהיה לכותב הפוסט)

אהבה אמיתית לפי הגדרתה העמוקה תגיע בהמשך ע''י הנתינה.

האם מובן מדבריו של די''מ שאתה חרדי? או אולי חרדי חסידי?

ברור שהתאהבות בחיי זוגיות וכד' ולא באדם עצמו -זה לא בסיס יציב לקשר.

לא הבנתי מה זה קשור למה שכתבתי קודם.

כתבת: ''או שתגיע או שלא''  - המציאות מוכיחה שבכל הסגנונות של הכרויות ונישואין יש הצלחות ויש קשרים שהתפרקו. אין נוסחא מובטחת.

*סליחה, אין לי סבלנות להאריך ולהסביר את דברי. אני מקווה שכוונתי תובן.

אז הוא יכול 'להתאהב' בכל בחורה שמוצאת חן בעיניו ויש התאמה כללית... 

וזה לא שהוא נפגש עם הרבה בחורות (כנראה) ואותן בחורות שכן נפגש ו'לא הלך' זה מ'חוסר התאמה כללית' ולא מחוסר התאהבות. 

אז לי זה נשמע שהבחור פגש מישהי שטכנית הוא יכול לבנות איתה בית ולהקים משפחה וזה הדליק אותו, הוא מתאהב בעצם האפשרות ולא משנה אם זאת ברכה או חיה.. 

הסיפור של ההוא- זה שהוא כבר היה נשוי. המצב כבר היה קיים.

ואז הוא מצא את האהבה העמוקה שמגיעה בעקבות חיים משותפים, בעקבות מה שעוברים ביחד-  שדורש המון נתינה טכנית ונפשית.

כשמדברים על השלבים של לפני ההחלטה הגורלית -

ההגדרה שלי למציאת חן וההתאהבות די דומה.    (ושלך לא- אז בזה לא הבנתי אותך) 

כלומר- מוצא חן בעיני זה אומר: הוא מרגש אותי, אני מתלהבת ממנו, בא לי לדבר/להפגש איתו, להיות בקשר, מרגישה נוח ומובנת במחיצתו , מרגיש לי שאני אהיה מוכנה לתת מעצמי הרבה בשבילו וכו.. (אל תתפוס אותי במילה)

ןאם אנחנו מתאימים בסגנון החיים, ברמה הרוחנית, בתוכניות לעתיד וכו'

אז סגרתי עניין.

זאת התאמה התנהגותית כללית, 

בדיוק כמו שבודקים "התאמה כללית" כללית. הייתי אומר 'יחסי אנוש' תואמים. 

(ותוסיף לתאור עוד קצת התרגשות ) זה לא היה מספיק לך בשביל להחליט חיובי?

"הכל סובב את האשכנזים". 

עצוב שזה מה שהבחור הזה מרגיש.

נשמע קצת כאילו בהתחלה השתוללו לו מלא הורמונים שהוא חשב שזה אהבה...

ואז הוא הבין שזה נעלם. ואז הנתינה שלו (גם כן נתינה... בסה"כ עושה מה שכל גבר אמור לעשות ומה שכל שותף אמור לעשות) הצמיחה בו רגש של... אממ.. שותפות? אולי חמלה?

אז לא.. יש דבר כזה אהבה.

שכמו שכתב פה 'השואל', היא לא משו שמתמוסס אחרי החתונה, ההיפך.

אני חושבת שהגישה שהוא מציג היא גישה שנשמעת הרבה בציבור הדתי וכואב שזה ככה. כל נבואות הזעם על השנה הראשונה הקשה- כי בה בעצם מתנפצים כל האשליות.... זה לא אידיאלי. זה לא המצב המתוקן.

אהבה היא דאגה ואכפתיות. זה כשהוא כל כך חשוב לך ואת רוצה בטובתו

זה השיתוף וההכרה הפנימית אחד של השני. אינטימיות רגשית

להיות בהיי של אהבה זה דבר שדועך עם הזמן וכן זה יכול להיות מאוד חזק ומאוד משמעותי ועדין זה דועך

זה כמו שהורים שאוהבים את הילד שלהם לא יחליפו אותו גם אם לא יהיה מה שרוצים שיהיה כי האהבה היא במהות

ולא אהבה שמתחלפת לפי גירויים שונים ובמיוחד לפי משיכה

אין שום קשר למושג של אהבה טהורה שבאה מתוך רגש עמוק של חיבור בין נשמות

אבל תהנו לכם ... רק תשתדלו לא לקשר בין שני הדברים השונים האלו של אהבה אמיתית , לבין אהבה של אינטרסים

אפשר לומר..שזה קצת עושה הרגשה רעה

למי שעוד נשאר קצת רגש .

רגש..כלומר הקטע הזה שאתה מרגיש משהו מהל...אה שכחתי זה משהו שלא קיים לפי דעתכם

תחי האהבה האינטרסנטית

נכון זה משהו שמרגישים אבל זה יותר מסתם רגש

האם אתה מדבר מניסיון.

אתה כ''כ נחרץ ומדבר בלהט ומהלב, וזה יפה לקרוא.

@השואל

אהבה זה רק לנשואים? לא הבנתי למה את מתפלאת כל כך

אבל אתה לא יכול לדעת מניסיון לכמה זמן היא נמשכת ואם היא תלויה 

בזה שתבוא לפני שמתחתנים

ולהבין את כיוון המחשבה שלך.

אבל מעניין יהיה לדעת אם ההשקפה והדעה שלך ישארו כמו עכשיו גם לאחר נסיון של חיי נישואין... (מסופקת קלות)

"הכל סובב את האשכנזים". 

ובניגוד לכמה תגובות שקראתי פה- אני ממש מסכימה עם כל מילה של הכתבה.

מצטערת שאף אחד פה לא חווה את החוויה האמיתית של אהבה אמיתית "שאינה תלויה בדבר".

בתכלס- יש דבר אחד שהאדם אוהב. קצת צורם לשמוע- אבל אדם בד"כ אוהב רק את עצמו. מה לעשות- ככה הוא.

השאלה היא : כמה בנ"א משקיע מעצמו בזולת- ככה הוא יכול לאהוב אותו יותר.

עשו על זה הרבה ניסויים ומחקים וזה לא דבר חדש לבקרים: אהבה היא תולדה של נתינה. 

יש כזה דבר שניקרא: קסם, 'חשמל' או אני לא יודעת מה. אבל זה ממש לא אהבה ולא מתקרב לזה.

אם את/ה אוהב/ת מישהו בגלל שכיף לך איתו או שהוא ממלא את הצרכים שלך (דאגה, אכפתיות, אוזן קשבת, תשומת לב וכו') אז עם כל הכבוד- אתה לא אוהב את השני, אתה אוהב את עצמך, ואתה שמח שיש מישהו שיכול לעזור לך. אבל זה לא קשור לאהבה.

אהבה זה כשאתה נותן, לא מקבל.

תשאלו אמא: מי אוהב יותר- האמא את הבת או הבת את האם?. הבת תגיד: ברור שבת אוהבת את האם יותר, עד שהיא מתחתנת ונולדים לה ילדים ואז היא יודעת בברור שאמא אוהבת את הילדים שלה יותר ממה שהם יכולים ומסוגלים אי פעם לאהוב אותה. ולמה? הרי הם כל הזמן מ-ק-ב-ל-י-ם ממנה, לפי מה שזה נשמע (מכמה תגובות הנ"ל) הבת צריכה לאהוב את האמא יותר. אבל זה לא ככה- האם אוהבת יותר- זו עובדה.

למה?- כי היא נ-ת-נ-ה יותר. 

נתינה מולידה אהבה, ואהבה מובילה לנתינה. זה מעין מעגל קסמים שלא נגמר.

אני מצטערת לשמוע על כך שיש פה כמה שחושבים שאהבה זה לא נתינה, שנתינה לא מולידה אהבה. זה חבל. סתם בשבילם.

מחקרים בנושא:

- היתה אם שאיבדה את בנה בשואה. לאחר השואה הצליחו לאתר את הבן באיזה מנזר והצליחו להחזיר את הבן לאם. והאם העידה עם עצמה שהיה קשה לה להתחבר ולאהוב את בנה בצורה טבעית ועמוקה. כי היא לא נתנה לו כל השנים הללו שהוא גדל הרחק ממנה. לאחר כמה חודשים כשהיא התחילה לגדל אותו שוב, היא מייד נקשרה שוב באהבה הטבעית של אם לבנה.

- סיפור אמיתי: היה בחור ישיבה מיוחד במינו  עילוי בתורה, כשהגיע לפירקו והציעו לו להתחתן עם איזו אחת עם ייחוס מאוד מיוחד. קרוב משפחה של איזה רבה. לפני הנישואין קראה האם לבנה ואמרה לו: תקשיב, עד היום לא אמרנו לך את האמת, כי דאגנו לך, רצינו בטובתך. אבל אתה הולך להתחתן וזה לא בסדר שתעשה צעד כזה מבלי לדעת מי אתה ומאין באתה. אז דע לך שאתה לא באמת יהודי, אומנם גדלת בבית יהודי וחזק, אבל אתה לא. אמא שלך גויה. עכשיו אתה יכול להחליט- או להתגייר ולהתחתן עם המיועדת, או ללכת לחיות חיי הפקרות של גויים. כולם, אבל כולם היו בטוחים שהוא מתגייר עוד באותו יום. הרי לאיזה גוי נתנה האפשרות לחיות חיי תורה בבית של יהודי ולהבין מהי מתיקות התורה, בד"כ גוי לא מקבל את האפשרות הזאת עד שהוא מחליט להתגייר. והוא- קיבל את זה בחינם. בלי התחייבויות- ברור שהוא יבחר חיי תורה. הבחור קיבל כמה שעות לחשוב על זה, לאחר מיכן, הוא הלך לראש הישיבה והודיע לו שהוא הולך לחיות כמו גוי והוא לא חוזר לישיבה. כולם היו בהלם חוץ מר"י. הוא מייד אמר: יהודי ורק יהודי יכול לאהוב את התורה ולאהוב את הקב"ה, כי רק יהודי יכול לתת מעצמו להקב"ה. גוי יכול להתמיד שעות ע"ג שעות בלימוד תורה, אבל הוא לא נותן מעצמו, מנשמתו- לבוראו. ולכן הוא גם לא יכול להגיע לאהבת הבורא ואהבת התורה.

שני הסיפורים האלו הם אמת לחלוטין, אפשר למצוא להם מקורות. אבל המכנה המשותף הוא ברור: רק ורק מנתינה- יש אהבה.

היה קשה לקרוא את הכל כי בכל שורה כמעט אפשר לצאת מדעתך

רגע שאני יבין משהו , את משווה אהבה של אמא לבת ..לאהבה..רומנטית בין בני זוג??

זה רק מראה איך את ועוד שחושבים כמוך פשוט לא מבינים בגרוש מזה אהבה

ולא חוו אחת כזאת בחיים !!

יש הבדל בין אהבה של אמא שהביאה את הבת שלה לעולם וטיפלה בה והשקיע בה

לבין אהבה שמישהו מתאהב במישהי שכולה מכיר אולי 3 חודשיים ולפתע הוא מרגיש שהיא כל עולמו והקשר איתה בישבילו זה עניין של חיים ומוות ,

שכל היום הוא רק עם השם שלה שגור בפיו , ההבדל הוא שיש שני סוגי אהבות , רומנטית , ואהבה בין משפחה , אתם בוחרים במכוון שלא להפריד בין שני האהבות האלו וחבל , כי אתם גורמים לאנשים להאמין שחוץ מנתינה אין שום התאהבות שבאה מהנשמה ממקום עמוק ומהלב , לא הכל תלוי באינטרסים של אוקי קיבלתי וקיבלתי ועכשיו אני אוהב כי הוא עזר לי , וכי מישהו מתאהב במישהי כי היא כל כך העניקה לו ? הוויכוח הוא שאתם רואים באהבה כ "קסם שחולף" "התרגשות שחולפת" זה שטויות במיץ , תקבלו את זה שיש אהבה שלא תלויה בדבר , והכי הכי מצחיק שאתם לוקחים את המושג של אהבה שאינה תלויה בדבר ומגדירים אותה כאהבה של נתינה ואין סתירה גדולה מזו , ההפך אהבה שאינה תלויה בדבר זו אהבה של מישהו שבקושי הספיק לקבל משהו ממישהי שהוא מכיר תקופה של חודשיים והוא כבר התאהב בה והיא כל עולמו , גם בורא עולם נותן לנו ובכל זאת כתוב "אהבתי אתכם אמר ה'" אז זה אומר שהוא אוהב אותנו רק בגלל שהוא מעניק לנו ? הוא אוהב אותנו אהבה בלתי מוגבלת ושלא תלויה בכלום ! אותו דבר אנחנו כנשמות מתאהבים בנשמה אחרת ויש חיבור עומקי בין השניים שיכול להתחזק אם יודעים לשמר את הקשר ומין הסתם שמישהו שמאוהב במישהי ירצה להעניק לה ולתת לה ולא מישהו שנפגש 3 פגישות עם מישהי והחליט שייאלה בוא נסגור חתונה ואחרי זה נחשוב על "לבנות אהבה" כמו שהמצדדים באהבה שתלויה בדבר נוהגים לומר , תפנימו שמה שאתם קוראים לו התרגשות , זה אהבה נצחית בלתי ניתנת לערור

זה לא שבגלל הנתינה מתאהבים זה פתיחת הנפש למישהו אחר, לראות אותו

זה שתוך חודשים אתה מתאהב וכל הזמן חושב עליה זו בדיוק האהבה שהוא דיבר עליה, הראשונית, זו ההתרגשות שמבחינתך זו אהבה נצחית. וזה רק פתח לאהבה. כי כמו שזה בא זה יכול לעבור, זה לא ניצחי ועוד חודשים אתה יכול להתאהב באחרת.

ההתאהבות היא בסופו של דבר חוויה שלך של עצמך. אתה חווה את ההתרגשות את ההיי וההתלהבות.

האהבה היא רגש שקיים בכל וכשיש חיבור נפשי אפשר למצוא את זה עם בן הזוג וזה גם מאפשר חיבור נפשי. הפתיחות והקבלה של מישהו אחר כמו שהוא

יש מספר דברים שאת לא מפנימה

אהבה שאני מדבר עליה היא לא ההתרגשות , התרגשות יכולה להתרחש עם מספר רב של בחורות כל עוד

יש בניהם כימיה והם פורצים גבולות כמו איסור נגיעה וכדומה , את לוקחת את זה למקום רדוד כשאת קוראת לזה "היי" ו"התלהבות" בזמן שאני מסביר שלא כך הם פני הדברים , אהבת נפש זה מושג שלא קשור לשום דבר של נתינה או שהות עם בן זוג לאורך זמן , הוא נובע רק מחיבור פנימי אמיתי ואפשר לומר שהוא לא מוסבר באופן הגיוני , זה לאו דווקא מעיד על התלהבות חסרת משמעות , זה דבר נעלם ובלתי מוסבר של חיבור בין נשמות .

זה בטח לא מה שאת כותבת "בא ויכול לעבור" ההפך אם יש התחלה של אהבה אז אפשר לחזק אותה והיא מתחזקת מאליה עם הזמן וחוויות שעוברים במשך השנים עם בן או בת הזוג , ברגע שאת חושבת שאפשר להתאהב כל שני וחמישי כמו שכתבת "ועוד חודשיים אתה יכול להתאהב באחרת" רק מוכיח מעל לכל ספק שאין לכם שום מושג וידיעה באהבה אמיתית , לכן אתם גם מסווגים את זה בתור "התלהבות" ותו לא , זה עצוב ..ניתן רק לקוות שתרגישו באמת מהי אהבה , אבל ככה זה שמאמינים בשיטה, שאגב . אני גם מאמין בה אבל לא לחלוטין , של פגישות חד פעמיות של שעה שעה וחצי כל פגישה ואז יאלה מחליטים להתחתן עם יש התאמה כללית ומציאת חן , דברים תפלים לחלוטין שלא מראים על שום חיבור , ואחרי זה תבכה הרבה בכותל שאתה בכלל לא אוהב אותה ולא יודע מה אתה עושה איתה בכלל , והדרך מכאן לגירושין מאוד מהירה  .

שלא יובן לא נכון , אני לא סותר את האהבה התפלה והרדודה שאתם  מקבלים אותה (היא קיימת למרות היותה תפלה מאוד , לא סותר אבל גם לא מסכים איתה) בגלל שאינכם יכולים להכיר דבר אחר כי שיטת השידוכים כיום היא מאוד החלטית ומהירה , גורמת לך לחשוב שככה זה ואין מה לעשות וצריך להתחתן עם הבחור המקסימום 20 כי אחרי הכל זה מייאש לחכות לחתונה במיוחד אצל בנות , אז תתפלאו יש אנשים שמתחתנים רק מתוך אהבה אמיתית וכנה ולא מתפללים בכותל שידלק להם הניצוץ , המילים "ניצוץ" "התלהבות" "היי" הומצאו ע"י אנשים שמעולם לא ידעו אהבה מהי , ומחפשים בכל דרך להצדיק את הבחירה שלהם בברירת המחדל שלהם שהיא אהבה שאולי תבוא מתוך גמילות חסדים שלהם עם בן או בת הזוג לאחר הנישואין.

עצוב .

הסיפור שלך באמת מעניין אבל יש לי שאלה אליך צ'ילי ..

כתבת שהרגשת הרגשה פנימית שזה האחד שלך שאיתו את צריכה להתחתן

כלומר התמקדת יותר במה שכתבתי לגבי חיבור פנימי

אז השאלה שלי היא האם הרגשת אהבה אליו במובן הקלאסי ?

חשבת עליו כל הזמן , רצית להפגש איתו , לצעוק לעולם שאת אוהבת אותו !!

כל פגישה איתו היתה בעיניך הדבר הכי טוב שקרה לך באותו יום ?

בכללי הדגשת את עניין החיבור הפנימי השאלה אם זה נבע מתוך אהבה במובן הקלאסי שאני מתאר

למרות שלדעתי זה עדין מעיד שיש בניכם משהו  עמוק שחייב להיות אצלי בני זוג לפני חתונה וגם במשך הנישואין

השאלה אם היה שם התיאור שכתבתי עכשיו  ?

א'- אתם לא סתרתם אותי, רק חיזקתם.

ב'- יש הבדל בין 'אהבה' ל'כימיה'- שזה חיבור.

ברור שכשאתה פוגש את החצי השני שלך- יש חיבור. יש כימיה, יש מין אהבה 'סמויה', אבל זה לא אהבה אמיתית. זה קשר טבעי שנוצר עוד לפני, מימי קדם.

הכימיה היא החיבור הראשוני בין בני הזוג, זה ה'ניצוץ' שכולם מדברים עליו ברגע שמוצאים את החצי השני, זה ברור- אף אחד לא סותר את זה.

כשסבא שלי מתאר איך הוא פגש את סבתא שלי הוא מספר שהוא ראה אותה באיזה מסיבה שאירגנה הקהילה בעיירה. הוא ראה אותה ומייד ידע שהוא מתחתן איתה, ושהיא אישתו, ויהי מה- זה יקרה. לא משנה שהוא רק פגש אותה בפועל 6 חודשים אח"כ והם התחתנו 4 שנים לאחר מיכן. שאלתי את סבא שלי אם הוא אהב אותה ברגע שראה אותה , הוא תמיד אומר שלא, ואף פעם לא הבנתי למה. הרי בימינו היינו קוראים לזה אהבה, הוא 'התאהב' בה ברגע שראה אותה. אבל זה לא נכון. הוא לא התאהב בה, הוא בקושי הכיר אותה, אבל מה שהוא כן יכל להבין זה שהיא החצי השני שלו. הוא הבין את הכימיה, את החיבור הראשוני של 2 הנשמות שנפגשו והיו לאחד, אבל זה לא נקרא 'אהבה'- זה נקרא חיבור.

"אהבה שתלויה בדבר"- מה זה דבר (לפני הרמב"ם)- כל דבר שמתחלף ועובר מן העולם. זה נקרא "דבר". אז מה זה "שאינה תלויה בדבר" - זו אהבה שלא תלויה במשהו שיכול לחלוף מן העולם. "איזוהי אהבה שאינה תלויה בדבר זהו אהבה של דוד ויונתן"- הם אהבו אחד את השני באהבה נצחית, מכיון שהחברות שלהם נבעה מתוך הרצון להגיע לקרבת ה', וכל דבר שמחובר אל ה'- אינו נגמר ואינו חולף. וזהו אהבה שאינה תלויה בדבר.

אהבה בין בני זוג, אהבה בין אם לביתה, אהבה בין יהודי לקונו- זו אותה אהבה, אולי ניתן לחוש כל אחד בעוצמה אחרת.

שימי לב צי'לי את כותבת:

פשוט שלמות, שלווה פנימית, רוגע נפשי

ואת צודקת במאה אחוז. א"א לכחש רגשות, את הרגשת משהו חזק ועוצמתי, אבל דעי מה הוא.

זה היה רגש של חיבור, של קרבה, של שלווה פנימית אמיתית. את הרגשת (כמו שאומרים) "בבית"- את הרגשת בנוח, טבעית. וזה נורמאלי ונכון- כי את פגשת את החצי השני הטבעי שלך.

אבל כל זה לא נקרא אהבה.

המוסג אהבה היטשטש בדור האחרון.

אנשים חושבים שאם הם נמצאים עם מישהי והיא המושלמת מבחינתם- אז הם מאוהבים. וזה הכי לא נכון שיכול להיות.

יכולה להיות אהבה לפני החתונה- משהו אמר אחרת?? אם בנ"א השקיע בזוגתו לפני הנישואין- זה אומר שהוא יאהב אותו. או כמו שאומרים "יתאהב". (וזה דרך אגב, מה שאומרים שעדיף שלא יהיה לפני החתונה. כי אז יראו שאין התאמה ויצטרכו להיפרד. אבל יש אהבה וזה כואב. כי באמת יש שם אהבה. הייתה שם נתינה- אז הייתה שם אהבה.)

וסתם כך- תבדקו ותראו. מה רוצים לעשות למישהו שאוהבים: רוצים לקבל או רוצים לתת?.

זה בדוק.

אנשים שאוהבים רוצים לתת, למה? אולי הם לא יודעים אבל הנתינה מולידה אהבה- ואת זה הם מחפשים.

זה פשוט מושלם , את עושה את זה בדרך מאוד נדירה שרק מעטים מצליחים לעשות אותה

אבל זה לא ישנה את העובדות שאת לא מסכימה עם הדבר הנכון והאמיתי ומנסה להתכחש אליו

קצת קשה לענות על בילבול יוצרות כמו שעשית בהודעה הזאת , אבל אני אנסה בכל זאת .

שוב חזרת על הטעות שעשית השוואה בין אהבת בין זוג לבין משפחה

את באמת חושבת שזו אותה סוג של אהבה? אהבה של אמא זה אהבה רגילה טבעית , היא נוצרה רק בגלל

שהיא מרגישה אליו שייכות , כי הוא מן הסתם הדבר שבא ממנה הוא יצא ממנה , זה טבעי לחלוטין !

בוודאי שאין שום קשר בין זה לבין אהבה רומנטית , את מסכימה איתי שיש כמה סוגי אהבה נכון?

למה ? פשוט. כי אהבה זה מושג כללי כזה , אולי לאהבה רומנטית נראה לנכון להגדיר כ"התאהבות"

מה שהרבה פעמים גורם לבלבול של הקטנה בערך של האהבה הזאת , כי הרבה פעמים זה נראה לחסידי הנתינה

כמשהו פשוט של התלהבות שתחלוף ככל שיעבור הזמן ועדיף לבנות משהו עם יותר בסיס , אבל הטעות הזאת נפוצה מאוד ואולי לעיתים נעשת במכוון כדי להתכחש למציאות שאותם אנשים פשוט לא חוו התאהבות .

אתה לא יכול לבנות אהבה בלי בסיס של התאהבות , כמובן שהתאהבות היא האהבה האמיתית , המושג אהבה מתאים יותר לחיזוק אותה התאהבות , שהיא הבסיס האמיתי.

כתבת שאם מישהו נמצא עם מישהי וחושב שהיא מושלמת אז הוא מאוהב וזה לא נכון.

אני מסכים איתך שזה לא נכון . אבל זה לא סותר כהוא זה את המציאות של אהבה שלפני הנתינה .

ברצון הפנימי שלך להתכחש לעובדות את מסכימה איתם ואז הופכת את היוצרות

כתבת :

"יכולה להיות אהבה לפני החתונה- משהו אמר אחרת?? אם בנ"א השקיע בזוגתו לפני הנישואין- זה אומר שהוא יאהב אותו. או כמו שאומרים "יתאהב". (וזה דרך אגב, מה שאומרים שעדיף שלא יהיה לפני החתונה. כי אז יראו שאין התאמה ויצטרכו להיפרד. אבל יש אהבה וזה כואב. כי באמת יש שם אהבה. הייתה שם נתינה- אז הייתה שם אהבה.)"

כמה טעויות ב-3 שורות , אם בנאדם השקיע בזוגתו לפני הנישואין - זה אומר שהוא יאהב אותה ? אולי כן. (האהבה התפלה כמובן , לא ההתאהבות המקורית מהנשמה)

אבל האם זה סותר את האהבה בלי נתינה ? שהיא האהבה שרוב העולם קורא לה בשמה ?

איך את מסבירה אהבה שמגיעה לשיאים עם מישהי שלא הענקת לה כלום , וזה קורה המון פעמים

ויש כאלה שאפילו לא מקבלים אהבה בחזרה ומישהי שהם אוהבים לא מחזירה להם אהבה , אבל שימי לב שהם עדין מרגישים אליה אהבה עזה , זה אומר ש..? נכון שאת טועה . אין צורך בנתינה כדי לאהוב .

הדובדן שבקצפת מגיע דווקא בסוף ההודעה שלך

וכך את כותבת: "אנשים שאוהבים רוצים לתת, למה? אולי הם לא יודעים אבל הנתינה מולידה אהבה- ואת זה הם מחפשים."

זה אמיתי?

מה היה לנו במשפט הזה..

אנשים שאוהבים רוצים לתת . אמת לאמיתה . מקובל .

בהמשך את מסבירה למה זה קורה . ובכן למה באמת זה קורה ?

אה כי הם לא יודעים שהנתינה מולידה אהבה , אז תחליטי . נתינה מולידה אהבה או רק אחרי שאוהבים רוצים לתת?

כפי שאת רואה את בילבלת את היוצרות וערבבת מושגים

לא ענית כהוא זה על אף טענה שכתבתי למעלה רק חזרת על אותם מנטרות של נתינה מולידה אהבה

תנסי להתמודד עם הטענות שלי ובמיוחד לקטעים המודגשים שבהודעה הזאת.

בס"ד

אין ספק בכלל שיש הרבה גוונים של אהבה אהבה בתוך האהבה שבין גבר לאישה,
וזה עוד בלי קשר לאהבות הרבות שיש בעולם. 
השאלה היא אם נכון לנתק את סוג האהבה, לבין האוהב והאהוב.
גם באהבת ה', יש אהבה כמים, אהבה כאש, אהבה בתענוגים (שזה סוג של אהבה כמים)...

יש בחינות תחתונות של אהבה כזאת, יש בחינות עליונות יותר.
אהבה באה מהנשמה, וכמו שהנשמה היא אינסופית כך גם גווניה של האהבה.

לומר לאדם שפוגש את הרך בעיניה של אשתו, כשהוא סיים לשטוף כלים, והוא מרגיש שהוא אוהב אותה,
שהוא לא אוהב אותה "אהבה רומנטית", רק כי אין בו שום רצון או צורך לצעוק את זה לכולם, לא אומר שהוא לא אוהב אותה, ולא אומר שאתה לא יודע מה זו אהבה "אמתית".
כשם שפרצופיהם שונים, כן דעותיהם שונות"- דעת- חיבור, הזדהות. האופן בו אתה חווה את עצמך,
עם השכל והרגש שבך. יש אהבה כמו של יעקב ורחל, שמיד ברגע שיעקב ראה אותה הוא חש את אהבתו  אליה,
ויש את מודל יצחק ורבקה, "וייקח את רבקה, ותהי לו לאישה", ורק אז "ויאהבה".

האם מישהו יאמר שיעקוב "יותר" אהב את רחל מאשר יצחק את רבקה, רק בגלל שהתהליך היה שונה?

ברור שזו שטות.

וכמובן וכמובן שמדובר בקדושי עליון ויש כאן אינסוף רבדים נסתרים שלא מובנים לנו,
אבל אלו בהחלט מודלים שכל אחד מהם מהווה אב טיפוס לסגנון אהבה מסוים.
ושניהם אהבה אמתית. השאלה איזה חלק יותר דומיננטי אצל כל אחד מהצאצאים.

מי ירש את אבא יעקוב, ומי את סבא יצחק...

אז יהי רצון שתרבה האהבה בעם ישראל,
וכל מחפשי אהוב נפשם ימצאו אותו\אותה במהרה, בחסד וברחמים כמו שהכי נכון ומתאים להם. (לנו..)

נכון שיש כמה סוגי אהבות בעוצמה שלהן .

השאלה הגדולה היא כמה סוגי אהבות יש שהן מרכזיות . ואני חושב שאפשר לסנן ולהגדיר שנים

אחת רומנטית והשניה רגילה שהיא בין אחים , הורים וכו'

על זה שאולי גם מי שלא התאהב יש לו אהבה ?

אפשר לומר את זה אבל אי אפשר לטעון שזה המצב האידיאלי .

להתחתן עם בחור או בחורה כשאתה לא מרגיש אליה כלום לפני , זו טעות גדולה מאוד

לא תמיד אפשר לסמוך על אהבה רגילה שתתפתח לאחר מכן , מאיפה הבטחון הזה שזה יקרה?

הבסיס חייב להיות התאהבות , זה המצב הכי אידיאלי שמורה על חיבור עומקי ושורשי ומעיד על יעוד שלהם לחיות ביחד.

זה אחד הדברים היפים שבורא עולם ברא בעולם בכדי שנבין מי החלק המשלים שלנו וכך אני רואה את זה

בס"ד

א- לגבי המסקנה המעשית- אני לא אמרתי שזו סיבה לתת לאנשים אחרים עצות להתחתן אם אין בהם רגש,
אבל הרגש לא חייב להיות כמו שאתה מתאר אותו. 

אין שום דמיון בין אהבת אם לילדיה, לבין אהבת אחים (שדווקא דומה לפעמים אהבה בחברות מספיק עמוקה),

 וזה גם לא דומה בכלל לאהבה אל ההורים,  אני לא אוהבת את אימא שלי פחות מאשר את ילדיי, ולא יותר. 
הרגש שונה. הביטויים של האהבה שונים.  קודם השתמשתי בהגדרות מעולם החסידות והקבלה  של אש ומים,
אש ומים זה לא עוצמות שונות, זה איכויות שונות. 

אהבה כאש זה יותר חום, יותר צימאון, יותר רצון להיות ביחד, לבטא את זה בעוצמה, כמו אש מתפרצת החוצה.

כמו האש היא מרימה אותך כלפי מעלה. 

אהבה כמים זה יותר שקט, יותר עמוק, יותר תנועה כלפי פנים,

שכמו המים מחלחלת עד המקום הכי פנימי שבך.

הכי עמוק, ויש רצון לשמור את זה יחד,

רק אנחנו ולפעמים זה אפילו מתבטא ברצון שאף אחד לא ידע שום פרט עלינו-

כי כל דבר משותף, הוא רק שלנו, וכל סיפור על רגע\רגש שלנו,

זה להכניס מישהו למקום שבאופן הכי עמוק יש התנגדות להכניס.

ובאמת באמת, המבנה האידיאלי הוא קשר מתפתח, שעובר גם את תקופות האש וגם את תקופות המים, כמו ספירלה. 
אם התחלנו מאש, אז כשמגיעים המים, זה מרגיש עמוק יותר, נעלה יותר אמיתי יותר, ואז כשמגיעה תקופת האש זה לא חוזר לאש שהייתה קודם, אלא עצמתי יותר. כמו מעגל השנה, שחוזר כל שנה באותן התחנות, אך כל שנה זה מקום נעלה יותר משנה שעברה. כמו ספירלה. ככה גם כאן זה סוגים שונים, וביטויים שונים, והעצמה גדלה גם באש וגם במים.

ולכן אם הזוג התחיל במקום של מים- ידיעה פנימית עמוקה שאנו שייכים זה לזו,
או באש- התאהבות שמתפרצת כלפי חוץ בעצמה אדירה,  זה לא משנה. 
בכל אופן צריך להתקדם הלאה, ולעבור את שני המצבים.
זה שאהבה היא לא סטטית אלא נועדה להתפתח לגדול להשתנות- זה ברור.

איך הזוג יצלח את המעבר אל השלב הבא, או שמא יהיה לו נוח להישאר בשלב הנוכחי זה עניין של כל זוג,

ותלוי בהמון גורמים. (מודעות, רצון טוב, וכ')

אבל גם האהבה הרומנטית קיימת בשני סוגים עיקריים, (כאמור סוג זה לא עוצמה)
ואני מאמינה שגם בתחום הזה כמו בכל תחום לכל אדם - או במקרה הזה לכל זוג -
יש את הדרך המיוחדת לו, שמתאימה למכלול האישיות שלו.  

אבל יש אנשים שפשוט לוקחים את המושג אהבה רומנטית ומבטלים אותו את מבינה את זה?

שיר למשל כתבה למעלה שאהבה זה אך ורק תוצר של נתינה .

וכתבת פה דברים עמוקיים ומאוד התרשמתי מהיכולת שלך לבטא את עצמך בצורה מעולה

אבל ממה שהבנתי ממך את טוענת שכל אחד מתאים לו סוג אהבה שונה?

סבבה אוקי , אבל אני לא חושב שאפשר להגיד שזה תקף גם לבני זוג , כי שם זה רק רומנטי

ופה כמעט כל מה שמשתדך עם בחורה היום חושב שזה לא רלוונטי וצריך לבנות אהבה רגילה שבעיני היא בעוצמה

שלא מגיעה לאהבה רומנטית , אוקי שיבושם להם . אבל שלא יפסלו ויגידו שרומנטי זה התלהבות סתמית

זה מה שמשגע אותי את מבינה? ד"א את נשמעת כמו מורה

בס"ד

א- אני לא חולקת עליך בכלל. ברור שאהבה זה לא רק תוצר של נתינה.
יש חתול שילדים שלי אימצו. אני נותנת לו מלא. אכפת לי ממנו, דואגת לו,

כעת הוא קצת צולע- כואב לי עליו, ואני חושבת שהוא החתול הכי יפה ביקום. 
האם אני אוהבת אותו? לא. חד וחלק.

נתינה זה אחד הדברים שעוזרים לבטא ולחשוף את האהבה שקיימת בנו.

זה לא מה שיוצר אותה. (וקשה לי לחלוק על הרב דסלר, אבל לא בשם עצמי אני חולקת)

מה כן?

גם בתוך האהבה הרומנטית יש שני סוגים:

 אהבה רומנטית כאש, ואהבה רומנטית כמים.

במצב האידיאלי הזוג אמור לעבור לסירוגין, בין שתי התחנות האלו, בהתאם להתפתחות הקשר.

מה שכן אמרתי שלכל זוג יש שלב התחלתי שממנו מתאים להם להתחיל.

איך ולאן זה יתקדם אידיאלית או לא? תלוי בהם.

מקווה שזה יותר מובן עכשיו

אה עכשיו זה קצת מתומצת יותר כן חח

כתבת שכל אחד בוחר מאיפה להתחיל ? כל זוג כאילו..

אבל יש כאלה שלא מתחילים עם כלום את מבינה? מה את אומרת על זה?

הם מתחילים מכלום . ממציאת חן ..זה נחשב ? זה בלי רגש !!

בס"ד

לא דיברתי על המצוי, אלא על האידיאל.

לא כל זוג שמתחתן זה אומר שיש לו פוטנציאל לאהבת אמת שאליה התכוון הקב"ה כשבראם.

(סליחה, כן?)

הסיבה שלפעמים זה עובד למרות שלא הייתה שום אהבה לפני,

כי כל עם ישראל אחד, ומצד הנשמה אפשר לאהוב כל יהודי.

ברור שבכלל ובכלל ובכלל לא ברמה האידיאלית אליה אתה שואף

בס"ד

אבל ממש לא התכוונתי שלא צריך רגש בכדי להתחתן- חלילה.
אנחנו לא רובוטים. ובחיים לא הייתי אומרת להתחתן על סמך שנתאהב אח"כ-

כי באמת בניגוד ליצחק אין לנו רוח הקודש, (אם יש אז אפשר )

מה שכן אני מאמינה שאם אדם מרגיש שהוא אוהב, הוא כנראה אוהב.
(אמנם לא ברור מה, את עצמו דרך הנאהב, את עצמו שבתוך הנאהב, את הנאהב באמת ב"ה..)

ואם מישהו חושב שהאהבה של מי שמדבר על אהבתו לא אמתית,
הוא כנראה לא מודע לכך שגם בתוך אהבה רומנטית יש גוונים שונים. זה הכל.

טוב אבל זה לא נראה לך כבר כאילו לברוח מהמציאות?

די אם הוא לא מאוהב בה אז לא , למה צריך להגיד גם ברומנטי יש גוונים מזה שיעור אומנות עכשיו ?

רוב העולם מגדירים התאהבות בפרטים שכתבתי למעלה , חשיבה כל היום , הרצון להיות אחד עם השני תמיד , לצעוק לעולם אני אוהב אותה !!!! יאלה .

בס"ד

אהבה כמים- לרצות להיות איתו כל היום, כן! בהחלט!

תענוג פשוט מכל המצאות על ידו- כן בהחלט!

וודאות פנימית שזה זה- כן בהחלט!

רצון לצעוק זאת? לא! ממש לא.

כתבתי שההבדל הוא אם זה תנועה של חילחול- עד כמה האהבה ממלאת כל מקום בנפש ובגוף,

עד שפתאום מבחינים בכל פרט וכל פרט  נראה יפיפה, כי זה מחלחל לפרטים.,

או אהבה כאש שהאור כל כך גדול ומסנוור שלא בטוח שרואים בכלל פרטים.

בקיצור דיברנו על דברים שונים,

אשמח לראות מה הובן הפעם, בתור ציון לניסוח

אל תייחסי בנתיים להודעה שכתבתי עכשיו למעלה חח

כי כאן את נראה לי עונה על הלמעלה שניה ..אני קורא

שמעי בכללי ? אני מרוצה ממה שקראתי!

כי סוף סוף יש מישהו שלא מסכים איתי , ומסכים איתי באותה נשימה ! חחח

לא אבל באמת שמעי פה את הצלחת למצות את הכל בפעם אחת

אז הינה מה שהבנתי (המורה )

את אומרת יש הכל מהכל ויש מים ואש וזה לא משנה כלל באיזה דרך זה מתחיל בסוף זה יגיע לתחנה שהיא אהבה לפי כל מה שמתאים לכל זוג כי אצל כל זוג זה שונה..

גם אם משידך אז בסוף זו כוונת הבורא לגלגל גילגולים בעולם למען המטרה של חיבור הנשמות

ולמעלה עכשיו כתבת שזה לא מה שאני שואף להגיע אליו וזה מטרה של אישית ולא צריך לערבב את הדברים עם אחרים ..אז לסיכום את אומרת יש אהבה אחרי החתונה , אצל כל אחד זה שונה , אני שואף לכיוון אחד מסויים ואליו אני יותר מתחבר , ואת לא נגד אהבה רומנטית אבל טוענת שזה לא צריך להיות ..מוגזם? כי אי אפשר לראות פרטים...אבל מה אם אני מאוהב עד הגג , אז זה אומר שאני בהכרח לא יראה פרטים אחרים?..ברור שאני מסכים שעם האהבה צריך גם התאמה , כלומר שכלית , מבחינת מידות שלה וכל זה..

כמה קיבלתי ? (:

שפיספסתי חלק חשוב מאוד מהמשפט הזה:

"לא כל זוג שמתחתן זה אומר שיש לו פוטנציאל לאהבת אמת שאליה התכוון הקב"ה כשבראם."

החלק שפיפסתי הוא "לא" חחחח

באמת לא הבנתי למה כתבת "סליחה כן?" חחח

ואת צודקת !

אז ..איפה בעצם אפשר לדעת ?

זה בעצם מה שאני אומר שהתאהבות זה הדרך לדעת ...לדעת שזה רצון ה' שתתחתנו

"הכל סובב את האשכנזים". 

"הכל סובב את האשכנזים". 

בס"ד

מסקרן אותי מאד איפה ראית שאני דוגלת בוויתור על אהבה רומנטית,

כי לא כתבתי דבר כזה בכלל....

להפך.
תענוג בניגוד למה שעלול להיתפס בעולם,

זה משהו נאצל- פנימיות הכתר (שמעל עשר הספירות)

ובאמת הפנימיות של האהבה והשורש הכי עמוק שלה, זה תענוג.

רק צריך לוודא שזה התענוג של הנשמה שמחלחל גם בדברים גשמיים,

ולא להפך.

 ואם נושא האהבה באמת מרתק אותך, מצרפת קישור לאתר של הרב ערד שמדבר על זה בפנימיות העניינים.

http://www.daat.org.il/search.aspx?sub=%D7%96%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA

המון המון הצלחה! ובאמת שמאד נהניתי לקרוא את הדברים שכתבת,

כי יש בהם אמת מאד עמוקה, צריך לשמור על האמת הזאת, שלא 'תתלבש' במושגים שגויים.

שיהיה כמו שצריך להיות- אורות דתוהו בכלים של תיקון. 

(באתר יש גם פרוש של המושג הזה..)

יוצא לי הרבה ללמוד מאמרים מהזוהר עם הפירוש של מתוק מדבש השתלשלות העולמות ועוד מאמרים מהזוהר

זכיתי בזכות זה להתדבק בה' ברמות מאוד גבוהות ברוך ה'  ולהבין שיש עומק לכל דבר בבריאה

גדולי הדור מכל הדורות שיבחו מאוד את לימוד הזוהר

ואפילו אם אתה לא מבין מה אתה קורא

(אני מבין ברמה שלי וכל אחד ברמה שלו כמו שאומר הרב פיש

וזה עם הפירוש העומקי כמובן של המתוק מדבש לא קריאה בעלמא )

ותודה על האתר אני אשמע בהזדמנות את הרב בע"ה (:

חיזקת אותי גם לדעת שבאמת כיוונתי למשהו עמוק יותר ..

אולי זה מראה שאני מחפש אמת פנימית

זה חיובי (:

שהאהבה הרומנטית הזאת תישאר לנצח? למה? כי היא קורית לפני שמתחתנים?

וזה לא שאני אומרת שאין בזה עניין, כן?

אמנם אני לא נשוי אבל אין לי ספק שאם אפשר למצות את הקשר בלי להתאהב לפני כלומר

עם אהבה פשוטה , בטח שאם זה עם בסיס של התאהבות בעוצמות חזקות שלפי דעתי מראה על חיבור

מושלם והשגחה פרטית גדולה אז כן , למה שלא? למה שהיא לא תשאר?

אז מה יותר הגיוני שאהבה פחותה מזאת תשאר לנצח? תגידי לי את

כשאתה אומר "אהבה רומנטית", אני מסכימה שאהבה אמורה להישאר לנצח

ושכדאי מאוד שבבסיס תהיה התאהבות' אבל אני כן חושבת שאחרי הבסיס הזה (ה"אש")

צריכה להגיע אהבה פנימית ו"שקטה" יותר, שהיא גם יותר יציבה ולא הפכפכה

אה- ןשים לב לחתימה- זאת אני..

(בד"כ אני רואה פרטים קטנים חח)

והבנתי למה בחרת את הכינוי החדש שלך ..יצירתי משהו (:

אני יכול גם לנחש שזה לא קבוע אלא לצורך הדיון , למרות שלא הבנתי ממש מה המטרה .

אוקי אז לגבי מה שכתבת ,

את סבורה שההתאהבות צריכה עזרה של יציבות שתבוא מאהבה "שקטה" .

לדעתי יש לך טעות בעניין הזה והיא לא בגלל שזה לא יעזור לתרום לאהבה (!)

אלא שלא צריך יצוב כלשהו בדמות של נתינה והענקה כי עצם האהבה (התאהבות)

היא כבר מונעת מכח אדיר שלא ניתן לעצירה משהו פנימי עמוק שמחבר בין בני הזוג

גם ההגיון אומר שמי שאוהב מעניק , נותן מעצמו , מוכן בהרבה מקרים למסור אפילו נפש למענה

אז מן הסתם שהם גם יתרמו לאהבה שלהם להתחזק בהוספה של נתינה .

נתינה והענקה לא באים כתחליף , אלא כהוספה ! את אומרת ש "צריכה להגיע אהבה פנימית"

כאילו שזה אהבה שבאה כתחליף להתאהבות (אהבה אמיתית) , ואין בזה צורך אלא רק לשם החיזוק נטו

ומי שלא חווה את זה לא ידע להבין למה אני מתכוון .

האהבה הקלאסית היא כל כך נדירה עד שיש הרבה מאוד אנשים

שבכלל לא יודעים על מה מדובר והם מתעסקים בתפל ולא מבינים שיש משהו מעבר לזה

קצת מזכיר לי סיפור שראיתי באיזה סרטון בעבר על אדם שעבר מוות קליני והוא מספר על אור גדול

ששפע אהבה בלי סוף כלפיו ואותו אדם אמר "אני אוהב את אשתי ואת ילדיי אבל אהבה כמו שהרגשתי בתוך האור הזה לא מתקרבת לשום דבר שאני מכיר" , וגם פה בעולם יש אנשים שפשוט לא חוו את זה

בגלל שזה דבר נדיר , וזה נכון ואמיתי מתוך ניסיון ! , זה לא קורה עם כל אחד ואחת .

סתם נמאס לי להיקרא "בדילמה" בגלל שאי פעם היתה לי איזו דילמה..

והקרדיט הוא לבעלי

נראה לי שלא כ"כ הבנת אותי כי בכלל לא התכוונתי שההתאהבות צריכה עזרה מאהבה

וגם לא דיברתי על נתינה, אני גם חושבת שזה לא *רק נתינה, וברור שזה רגש

ומשהו פנימי ועמוק והנתינה לא באה כתחליף- מסכימה עם זה לגמרי

רק לא חושבת שההתאהבות הזאת צריכה להמשיך לנצח ושהיא "אהבה אמיתית"

אלא האהבה ה"שקטה"

האמת שאני גם לא ממש אוהב את הכינוי שלי

זה כי היתה לי שאלה לשאול .. מקורי !

את אומרת שהיא לא צריכה להמשך לנצח , למה לא?

אז אני חוזר לשאלה ששאלתי אותך ולא ענית לי עליה , למה אהבה אחרת כן תמשך ?

האהבה שלך עם בעלך תמשך לדעתך ?..למה היא כן וזה לא?

את רוצה לקרוא להתאהבות אהבה שקטה? סבבה ! מזה משנה ? חח

אבל אהבה עמוקה נשמע לי יותר קלאסי לא ?

אם היא נמשכת בנוסף לאהבה עמוקה (זאת באמת הגדרה טובה יותר)

זה מצויין, לא אומרת שצריך שזה לא ימשך...

אבל אם זה רק זה.. אממ.. איך לומר? זה לא אמיתי

ואהבה אחרת (כמו של בעלי ושלי) כן תימשך, למה? קצת קשה לי לנסח אולי יבואו אחרים 

שיעשו את זה (זאת לא התחמקות, אני באמת מתקשה להעלות את זה על הכתב)

ו

אם אתה מגדיר התאהבות כאהבה שקטה אז אולי אנחנו מדברים על אותו דבר באמת?

בואי נעשה סדר קטן - ואם תוכלי לשרשר מעתה לכאן ולא לדברים אחרים שכתבנו פה

כי אז יוצא שאנחנו מאבדים את זה ולא מצליחים להבין אחד את השני(ה)

אנחנו כל רגע משתמשים במושגים של "אהבה עמוקה" "אהבה שקטה" "אהבה רומנטית"

ואנחנו בעצמנו לא יודעים למה כל אחד מתכוון כשהוא משתמש באחת מההגדרות האלו (!!)

אז נעשה סדר  :

התאהבות אצלי זו אהבה עמוקה , או בכללי - אהבה .

גם אצלך לפי מה שהבנתי . אבל את גם קוראת לזה אהבה שקטה נכון ?..סבבה

אז את שואלת - אם אני מגדיר התאהבות כאהבה שקטה,  אז האם זה אומר שאנחנו מדברים על אותה אהבה - אז התשובה היא , שצריך לשאול שאלה אחת חשובה .

והשאלה היא כזאת :

עם בעלך , לפני החתונה כן ? , האם יכלת להגיד את מה שתיארה פה פרח-בר למטה?

והינה ציטוט שלה :

"שאני הכרתי את בעלי , הרגשתי שאני רוצה להזדקן איתו , הרגשתי שאין מצב שעובר יום בלי שנתראה , שאין שבת שאני רוצה לעבור בלעדיו "

זה מה שמרגיש מי שחווה התאהבות = אהבה עמוקה = אהבה .

האם את חושבת שזה מה שהרגשת עם בעלך גם ? כי אם כן . אז האהבה השקטה שלך

היא גם ההתאהבות שלי (*זה ממש גורם לכאב ראש אם אתה לא עוקב נכון חח)

אז יוצא שאנחנו מדברים על אותו הדבר , זה תלוי מה התשובה שלך לשאלה והאם היא חיובית

כי אם לא אז אנחנו רק מגדירים את זה אותו דבר , אבל זה לא באמת התרחש אצלך .

ולמה צריך לדעת אם זה התרחש גם אצלך ..? כדי לדעת את התשובה לשאלה ששאלתי אותך - האם האהבה שלך עם בעלך תמשך ? את ענית שכן , ואם התשובה היא כן ...למה שהתאהבות לא תמשך גם כן ?  (כואב לי הראש )

אני לא כ"כ טובה בלנסח את המחשבות שלי לכן אני לא מצליחה

להגיד לך איך אני מגדירה את זה, בכל מקרה לפני שהתחתנתי לא הרגשתי כמו פרח בר

(חוץ משאני רוצה להזדקן איתו) אבל אחרי שהתחתנתי בהחלט בהחלט כן 

(יותר נכון לא הרגשתי בדיוק ככה אלא דברים אחרים בסגנון הזה ("פרפרים בבטן" למשל)

ועוד דברים שאין כאן המקום לפרטם אבל הם בדיוק באותו סגנון של פרח בר)

לומר שהיום זה נמשך בדיוק ככה? לא, זה עבר לאהבה עמוקה יותר

כלומר , פרפרים בבטן כמו שכתבת זה עדין לא עניין שאפשר ממנו להסיק שחווית התאהבות .

כי כל אחד ואחת , ובמיוחד אם הם באים מהמגזר הדתי ועושים הכל דרך השידוכים

ירגישו התרגשות מעצם הפגישות של השידוכים כי זה דבר חדש , דבר שהם לא הכירו לפני

ואפילו בחברה אחרת בלי עניין השידוכים אפשר להגיע לפרפרים בבטן .

יש הבדל עצום , כי לדעתי מה שאת מתארת זה ..משהו די טבעי

את לא ציינת למשל שרצית כל יום להפגש איתו , או למשל כל היום דיברת עליו

הדברים האלה בהחלט מראים בוודאות רגש של התאהבות ..

כי לדוגמא מה שכתבת שרצית להזדקן איתו ביחד , זה נוצר מהבנה שיש לי פה מישהו משותף לדרך החיים שאני רוצה , מישהו שאני יכולה לבנות איתו בית ולהמשיך איתו בחיים מאושרים.

כיום הפרפרים עברו לך , (שוב כמו שציינתי , מה שלא בהכרח מראה על התאהבות)

והיום זה יותר אהבה של הביחד , הזמן שעברתם ביחד והביחד הזה מחזיק את האהבה שלכם כרגע. וזה שוב מחזיר אותנו לעניין שיש כמה סוגי אהבות , אבל הקלאסית היא עם הפרטים שפרח בר ציינה ואני ציינתי במספר מקומות בשרשור הזה

שהתאהבות ממש לא חייבת להתבטא ברצון להיפגש כל יום

ומה שאני חוויתי זה הרבה יותר מזה (לא ברמה ה"עמוקה", ברמת התתאהבות)

וממש לא רק בגלל ההבנה שזה שותף לחיים וזה לא היה קורה עם כל אחד אם זה מה שהתכוונת לומר

(הרי כל אחד יכול לכאורה להיות השותף לחיים)

 י

את רק אומרת שהיה הרבה יותר מזה

אבל לא מספרת מה , קצת קשה להעריך ולעשות השוואה עם הרבה אנשים שמעידים ביחד את אותם דברים לגבי התאהבות , אם את לא מספרת אי אפשר לדעת

ובמיוחד כשאת מבטלת את אחד הדברים שחוזרים אצל כולם בלי יוצא מן הכלל

הרצון לראות אותו/אותה כמעט בכל הזדמנות אפשרית

(זה משהו גם גלובאלי שכל אחד יגיד לך שהוא קורה שמאוהבים לא צריך ללכת רחוק מידי)

לגבי השותף לחיים -

הכוונה שלי היתה שזה לא חייב לקרות עם כל אחד

אבל בכל זאת זה עדין לא מעיד על התאהבות , זה מעיד על התאמה .

אבל העיקר הוא  כמו שכתבתי למעלה

אין מספיק מידע בכדי לדעת אם היה לך התאהבות ..

אבל מזה משנה? בכל מקרה אם אתם חיים באושר אז למה להתקע מה היה לפני

למרות שאני אישית מאמין שהדבר הכי עילאי זה התאהבות והמשכיות שלה בחיי נישואין

כל שאר ה"אהבות" זה דברים תפלים בעיני (זו רק דעתי מותר לחלוק עליה)

דבר שני גם פה זה תלוי איך מגדירים..

רציתי מאוד מאוד להיות איתו המון אבל לא הייתי יוצאת מדעתי אם לא..

אז כנראה גם פה זה אותו דבר

והדיון הזה מיצה את עצמו כבר (הייתי אומרת שהוא כבר עלה על גדותיו..)

אתה מצפה להתאהבות שתימשך לנצח אבל איך תוכל בבוא העת

לדעת מראש שזה יקרה?

(גם כשזה בא לפני שמתחתנים זה ממש לא אומר שזה ימשך לנצח)

בגלל שאני יודע באיזה עוצמה מדובר

ומבין שככל שהזמן יעבור (ואת זה אומרים אפילו חסידי האהבה הרגילה) הקשר הופך להיות מועצם יותר

אז אם יש בסיס חזק והמשך חזק , אין סיבה שזה לא ימשך

תוסיפי לזה שהתאהבות זה דבר נדיר , אז יש משהו עם בת הזוג הזו בדווקא שגורם לך

להמשך אליה בגלל הנשמה שלה ולא מבחינת דברים חיצונים שעוברים עם חלוף הזמן

הוא האהבה העמוקה,

איך אתה יודע שההתאהבות היא זאת שתתעצם? 

בס"ד

ניקח את אהבת האמת הכי קלאסית בעולם- שהתחילה בחשמל, ברקים וקול שופר הולך וגדל-

כן, עם ישראל והקב"ה, במתן תורה.
נעשה ונשמע, אין מה שלא נעשה למען הקב"ה אהובנו.

40 יום אח"כ חטא העגל...

לאן נעלמה האהבה?

היא לא נעלמה.
ממש לא.

אהבה היא אור אלוקי שטמון בנפשינו.
בני זוג אוהבים זה את זו עוד לפני שהכירו, לכן יש את הגעגוע הזה,
שלא יודעים למי מתגעגעים אך הוא קיים.

רגע הזיהוי יכול ליצור ברק, ואש, והרגש החבוי מתפרץ,

ויכול להצית משהו קטן בהרבה ומהוסס.

כך או כך צריך כלים בשביל להכיל את האור הגדול הזה,

ואם בזמן שהאור מאיר, לא מתייחסים לכלים, 

נניח מרשים לעצמינו מתוך הקירבה לומר משהו בלי לחשוב עליו,

כי בטוחים שהצד השני יידע למה התכוונתי, הרי אני כל כך אוהב-

ואז מסתבר שלא.

או לא מספיק קשובים, עסוקים באני האוהב, ולא באהוב,
נותנים מתוך הצורך שלנו להעניק למי שאנחנו אוהבים-

ולא שמים לב שזה לא לטעם האהוב,

מתאכזבים עמוקות מאי קבלת פידבק בעוצמה שציםפינו לה וכ'-

אלו דוגמאות שיכולות לקרות לאנשים הכי אוהבים בעולם,

לא מתוך כוונות רעות,ולא בגלל שהאהבה לא אמתית,

אלא כי אהבה זה אור, וצריך כלי בכדי שהאור יוכל לשרות בעולם, ולהתבטא בו.

אם מרגישים אהבה, אך לא מפעילים שכל, ולא מתחשבים במציאות,

ונניח צועקים בקולי קולות "אני אוהב אותך"- והיא מובכת כי זה ליד החברות שלה מהאולפנא

(בכוונה דוגמה קיצונית), ומתמידים בהתמקדות באני האוהב ולא קשובים באמת לאהוב- אז האור שובר את הכלים, ומסתלק לשורשו-

מתחבא בתוך אותן המקום הנעלם בלב, בו הוא היה מלכתחילה.

לכם חשוב להיות מודעים בשלב האור שהוא סוג של אתערעותא דלעילא,

ולהכין לו כלים אחרת הוא בוודאות ישבור את הלבבות ויסתלק.

לכן נוטים לומר הרבה פעמים שאהבה שהתחילה בשקט, אמתית יותר-

כי זה מחזיק מעמד.

כי בונים עוד ועוד כלים, והאור מגיע. וממלא את החלל שבכלים.

כי טבע הכלים למשוך אורות.

ואז זה נבנה בהדרגה, ומתעצם. גם כאן יש ניסיונות, וחשוב לא לדרוך במקום,

ולהשקיע, ולתת להקשיב ולהכיל, אבל היות וזה נבנה בהדרגה, זה יציב יותר באופן טבעי.

זה לא אומר שזה עדיף להתחיל דווקא ככה, אבל זה אומר שאסור בתכלית האיסור לסמוך על האור הגדול שמתפרץ באהבה כאש, שזה יישאר כך לנצח רק בגלל העוצמה שלו.

חייבים לעשות כלים במציאות, לבטא את האהבה בנתינת מקום לצד השני, ולא רק באני האוהב והמאושר, כי אם נסמוך על האהבה הזאת שבלי מאמץ היא תחזיק מעמד- אז זה יגרור את חטא העגל, ושבירת הלוחות, ואלפי שנות גלות בין האירוסין (מתן תורה) לחתונה (הגאולה).

שיהיה לנו בהצלחה

הבעיה הייתה שלא מספיק הפנימו את האור הגדול שהיה ברגע הגילוי של האהבה, 
 

בס"ד

מתן תורה זה האירוסין, ורק בגאולה יהיו נישואים- "ומלאה הארץ דיעה את ה'"

חיבור ברמה של הדעת עדיין לא היה. 

יש אהבה גם לפני החתונה

יש אהבה שקודמת לנתינה

ויש אהבה, וקסם, ושמחה, ורעות גם בלשבת ולנסות לחשוב ביחד איך סוגרים את החודש בלי מינוס או בלהכין סלט ביחד ואפילו אפילו- כשרבים ומתוכחים (ומתפיסים)

כדי שהאהבה הזו לא תעלם- באמת צריך גם שותפות, וכבוד, והערכה, ונתינה. 

מה שמתואר פה זה פשוט אדם אגואיסט, שהצליח להפתח ולקלוט שלהתחתן זה ההפך מאגואיזם- ואז הוא גם הצליח לאהוב יותר טוב את אשתו. 

אבל לא כולם אגואיסטים לפני חתונה, יש גם אנשים שמגיעים לחתונה מתוך מקום אחר- משתף ונותן. 

בהחלט יש אנשים שמתחנתים מתוך אהבה אגואיסטית, ואם הם לא יעשו עבודה- אז בהחלט יהיו שם בעיות. אבל זה לא סותר את זה שיש אנשים שמתחתנים מתוך מקום אחר- ויש שם לא פחות קסם, ופרפרים, והיי, והתרגשות. והיא אפילו יכולה להשאר לאורך ימים ושנים.......

"הכל סובב את האשכנזים". 

לא קראתי הכל. ובכל זאת אני מסכימה עם השואל שיש רגש אהבה מעבר לנתינה ולהיי וכו'..

רגש של חיבור של כמיהה לצד השני וזה פשוט מורגש. וזה אכן לא קורה עם כל אחד.

וחבל לפספס את המתאים ביותר והאהוב.

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש