אבל גם בפגישות אפשר להיות שם אחד בשביל השני, לדבר ולהכיר

לנסות לראות את הצד השני וזה גם מקרב ומפתח את רגש האהבה, הדאגה והאכפתיות

מישהי שהוא נשוי לה ולא אוהב אותה באמת+ נתינה= אהבה?! אני לא יודע אבל אני לא חושב שזה עובד ככה. 

קיצר, מה קודם למה? 

הכותב כותב שהוא חסיד חב''ד.

ככה מתחתנים בעולם הזה- לאחר תקופה לא ארוכה של מספר פגישות.  

בודקים התאמה כללית (אין לי כח לפרט) ומציאת חן.

אהבה (אמיתית, לא התאהבות) מגיעה בדרך כלל אחרי החתונה ובעקבות הנתינה המרובה.

אין ספור זוגות התחתנו ומתחתנים בשיטה הזאת ומקימים בתים אוהבים ומעולים עדי עד. ועל זה אין מה להתווכח.

אני מדגישה שוב מה שכתבתי- שתהיה מציאת חן, מה שנקרא- התאהבות. (וזה גם מה שהיה לכותב הפוסט)

אהבה אמיתית לפי הגדרתה העמוקה תגיע בהמשך ע''י הנתינה.

האם מובן מדבריו של די''מ שאתה חרדי? או אולי חרדי חסידי?

ברור שהתאהבות בחיי זוגיות וכד' ולא באדם עצמו -זה לא בסיס יציב לקשר.

לא הבנתי מה זה קשור למה שכתבתי קודם.

כתבת: ''או שתגיע או שלא''  - המציאות מוכיחה שבכל הסגנונות של הכרויות ונישואין יש הצלחות ויש קשרים שהתפרקו. אין נוסחא מובטחת.

*סליחה, אין לי סבלנות להאריך ולהסביר את דברי. אני מקווה שכוונתי תובן.

אז הוא יכול 'להתאהב' בכל בחורה שמוצאת חן בעיניו ויש התאמה כללית... 

וזה לא שהוא נפגש עם הרבה בחורות (כנראה) ואותן בחורות שכן נפגש ו'לא הלך' זה מ'חוסר התאמה כללית' ולא מחוסר התאהבות. 

אז לי זה נשמע שהבחור פגש מישהי שטכנית הוא יכול לבנות איתה בית ולהקים משפחה וזה הדליק אותו, הוא מתאהב בעצם האפשרות ולא משנה אם זאת ברכה או חיה.. 

הסיפור של ההוא- זה שהוא כבר היה נשוי. המצב כבר היה קיים.

ואז הוא מצא את האהבה העמוקה שמגיעה בעקבות חיים משותפים, בעקבות מה שעוברים ביחד-  שדורש המון נתינה טכנית ונפשית.

כשמדברים על השלבים של לפני ההחלטה הגורלית -

ההגדרה שלי למציאת חן וההתאהבות די דומה.    (ושלך לא- אז בזה לא הבנתי אותך) 

כלומר- מוצא חן בעיני זה אומר: הוא מרגש אותי, אני מתלהבת ממנו, בא לי לדבר/להפגש איתו, להיות בקשר, מרגישה נוח ומובנת במחיצתו , מרגיש לי שאני אהיה מוכנה לתת מעצמי הרבה בשבילו וכו.. (אל תתפוס אותי במילה)

ןאם אנחנו מתאימים בסגנון החיים, ברמה הרוחנית, בתוכניות לעתיד וכו'

אז סגרתי עניין.

זאת התאמה התנהגותית כללית, 

בדיוק כמו שבודקים "התאמה כללית" כללית. הייתי אומר 'יחסי אנוש' תואמים. 

(ותוסיף לתאור עוד קצת התרגשות ) זה לא היה מספיק לך בשביל להחליט חיובי?

אני יכול לסכם את מה שכן קראתי במילה אחת:

בדיחה .

הבנאדם כנראה לא חווה אהבה אמיתית מעולם .

אפשר לראות את זה ישר כשהוא כותב :

" הייתה רק אש רגשית, שנבעה מההתרגשות לצאת עם אישה שאני מרגיש שאוכל להתחתן איתה.

אבל זאת לא הייתה אהבה "

התרגשות זו מבחינתו האהבה (אהבת הדיסני) ונתינה זו היא האהבה האמיתית . .

כלומר מבחינתו האהבה שכולם מתלהבים ממנה היא רק התרגשות של מישהו שמעולם כמעט לא דיבר עם אישה

ועכשיו הם יכולים לחיות לנצח באושר .

מי שחושב ככה לא יכול להסביר למה "האהבה" שהוא מרגיש מנתינה לאחר נישואין

זו האהבה האמיתית מסיבה פשוטה שהוא מעולם לא הרגיש מהי אהבה אמיתית .

ציטוט בדיחותא לסיום :

"לא. 'לאהוב' זה לא רגש ואפילו לא שם עצם. זה פועל, שנכון יותר להגדיר כנתינה.

כהצבת צרכיו של מישהו אחר מעל לצרכים שלך."

חחחח

ובמסר סיום לכותב ,

אם תכיר אהבה מקרוב . אתה גם תרגיש בסופרלנד . או אפילו בדיסני

אם יהיה לך מזל ..

עצוב שזה מה שהבחור הזה מרגיש.

נשמע קצת כאילו בהתחלה השתוללו לו מלא הורמונים שהוא חשב שזה אהבה...

ואז הוא הבין שזה נעלם. ואז הנתינה שלו (גם כן נתינה... בסה"כ עושה מה שכל גבר אמור לעשות ומה שכל שותף אמור לעשות) הצמיחה בו רגש של... אממ.. שותפות? אולי חמלה?

אז לא.. יש דבר כזה אהבה.

שכמו שכתב פה 'השואל', היא לא משו שמתמוסס אחרי החתונה, ההיפך.

אני חושבת שהגישה שהוא מציג היא גישה שנשמעת הרבה בציבור הדתי וכואב שזה ככה. כל נבואות הזעם על השנה הראשונה הקשה- כי בה בעצם מתנפצים כל האשליות.... זה לא אידיאלי. זה לא המצב המתוקן.

אהבה היא דאגה ואכפתיות. זה כשהוא כל כך חשוב לך ואת רוצה בטובתו

זה השיתוף וההכרה הפנימית אחד של השני. אינטימיות רגשית

להיות בהיי של אהבה זה דבר שדועך עם הזמן וכן זה יכול להיות מאוד חזק ומאוד משמעותי ועדין זה דועך

זה כמו שהורים שאוהבים את הילד שלהם לא יחליפו אותו גם אם לא יהיה מה שרוצים שיהיה כי האהבה היא במהות

ולא אהבה שמתחלפת לפי גירויים שונים ובמיוחד לפי משיכה

אין שום קשר למושג של אהבה טהורה שבאה מתוך רגש עמוק של חיבור בין נשמות

אבל תהנו לכם ... רק תשתדלו לא לקשר בין שני הדברים השונים האלו של אהבה אמיתית , לבין אהבה של אינטרסים

אפשר לומר..שזה קצת עושה הרגשה רעה

למי שעוד נשאר קצת רגש .

רגש..כלומר הקטע הזה שאתה מרגיש משהו מהל...אה שכחתי זה משהו שלא קיים לפי דעתכם

תחי האהבה האינטרסנטית

נכון זה משהו שמרגישים אבל זה יותר מסתם רגש

האם אתה מדבר מניסיון.

אתה כ''כ נחרץ ומדבר בלהט ומהלב, וזה יפה לקרוא.

@השואל

אהבה זה רק לנשואים? לא הבנתי למה את מתפלאת כל כך

אבל אתה לא יכול לדעת מניסיון לכמה זמן היא נמשכת ואם היא תלויה 

בזה שתבוא לפני שמתחתנים

ולהבין את כיוון המחשבה שלך.

אבל מעניין יהיה לדעת אם ההשקפה והדעה שלך ישארו כמו עכשיו גם לאחר נסיון של חיי נישואין... (מסופקת קלות)

אחלה הקפצה

ובניגוד לכמה תגובות שקראתי פה- אני ממש מסכימה עם כל מילה של הכתבה.

מצטערת שאף אחד פה לא חווה את החוויה האמיתית של אהבה אמיתית "שאינה תלויה בדבר".

בתכלס- יש דבר אחד שהאדם אוהב. קצת צורם לשמוע- אבל אדם בד"כ אוהב רק את עצמו. מה לעשות- ככה הוא.

השאלה היא : כמה בנ"א משקיע מעצמו בזולת- ככה הוא יכול לאהוב אותו יותר.

עשו על זה הרבה ניסויים ומחקים וזה לא דבר חדש לבקרים: אהבה היא תולדה של נתינה. 

יש כזה דבר שניקרא: קסם, 'חשמל' או אני לא יודעת מה. אבל זה ממש לא אהבה ולא מתקרב לזה.

אם את/ה אוהב/ת מישהו בגלל שכיף לך איתו או שהוא ממלא את הצרכים שלך (דאגה, אכפתיות, אוזן קשבת, תשומת לב וכו') אז עם כל הכבוד- אתה לא אוהב את השני, אתה אוהב את עצמך, ואתה שמח שיש מישהו שיכול לעזור לך. אבל זה לא קשור לאהבה.

אהבה זה כשאתה נותן, לא מקבל.

תשאלו אמא: מי אוהב יותר- האמא את הבת או הבת את האם?. הבת תגיד: ברור שבת אוהבת את האם יותר, עד שהיא מתחתנת ונולדים לה ילדים ואז היא יודעת בברור שאמא אוהבת את הילדים שלה יותר ממה שהם יכולים ומסוגלים אי פעם לאהוב אותה. ולמה? הרי הם כל הזמן מ-ק-ב-ל-י-ם ממנה, לפי מה שזה נשמע (מכמה תגובות הנ"ל) הבת צריכה לאהוב את האמא יותר. אבל זה לא ככה- האם אוהבת יותר- זו עובדה.

למה?- כי היא נ-ת-נ-ה יותר. 

נתינה מולידה אהבה, ואהבה מובילה לנתינה. זה מעין מעגל קסמים שלא נגמר.

אני מצטערת לשמוע על כך שיש פה כמה שחושבים שאהבה זה לא נתינה, שנתינה לא מולידה אהבה. זה חבל. סתם בשבילם.

מחקרים בנושא:

- היתה אם שאיבדה את בנה בשואה. לאחר השואה הצליחו לאתר את הבן באיזה מנזר והצליחו להחזיר את הבן לאם. והאם העידה עם עצמה שהיה קשה לה להתחבר ולאהוב את בנה בצורה טבעית ועמוקה. כי היא לא נתנה לו כל השנים הללו שהוא גדל הרחק ממנה. לאחר כמה חודשים כשהיא התחילה לגדל אותו שוב, היא מייד נקשרה שוב באהבה הטבעית של אם לבנה.

- סיפור אמיתי: היה בחור ישיבה מיוחד במינו  עילוי בתורה, כשהגיע לפירקו והציעו לו להתחתן עם איזו אחת עם ייחוס מאוד מיוחד. קרוב משפחה של איזה רבה. לפני הנישואין קראה האם לבנה ואמרה לו: תקשיב, עד היום לא אמרנו לך את האמת, כי דאגנו לך, רצינו בטובתך. אבל אתה הולך להתחתן וזה לא בסדר שתעשה צעד כזה מבלי לדעת מי אתה ומאין באתה. אז דע לך שאתה לא באמת יהודי, אומנם גדלת בבית יהודי וחזק, אבל אתה לא. אמא שלך גויה. עכשיו אתה יכול להחליט- או להתגייר ולהתחתן עם המיועדת, או ללכת לחיות חיי הפקרות של גויים. כולם, אבל כולם היו בטוחים שהוא מתגייר עוד באותו יום. הרי לאיזה גוי נתנה האפשרות לחיות חיי תורה בבית של יהודי ולהבין מהי מתיקות התורה, בד"כ גוי לא מקבל את האפשרות הזאת עד שהוא מחליט להתגייר. והוא- קיבל את זה בחינם. בלי התחייבויות- ברור שהוא יבחר חיי תורה. הבחור קיבל כמה שעות לחשוב על זה, לאחר מיכן, הוא הלך לראש הישיבה והודיע לו שהוא הולך לחיות כמו גוי והוא לא חוזר לישיבה. כולם היו בהלם חוץ מר"י. הוא מייד אמר: יהודי ורק יהודי יכול לאהוב את התורה ולאהוב את הקב"ה, כי רק יהודי יכול לתת מעצמו להקב"ה. גוי יכול להתמיד שעות ע"ג שעות בלימוד תורה, אבל הוא לא נותן מעצמו, מנשמתו- לבוראו. ולכן הוא גם לא יכול להגיע לאהבת הבורא ואהבת התורה.

שני הסיפורים האלו הם אמת לחלוטין, אפשר למצוא להם מקורות. אבל המכנה המשותף הוא ברור: רק ורק מנתינה- יש אהבה.

היה קשה לקרוא את הכל כי בכל שורה כמעט אפשר לצאת מדעתך

רגע שאני יבין משהו , את משווה אהבה של אמא לבת ..לאהבה..רומנטית בין בני זוג??

זה רק מראה איך את ועוד שחושבים כמוך פשוט לא מבינים בגרוש מזה אהבה

ולא חוו אחת כזאת בחיים !!

יש הבדל בין אהבה של אמא שהביאה את הבת שלה לעולם וטיפלה בה והשקיע בה

לבין אהבה שמישהו מתאהב במישהי שכולה מכיר אולי 3 חודשיים ולפתע הוא מרגיש שהיא כל עולמו והקשר איתה בישבילו זה עניין של חיים ומוות ,

שכל היום הוא רק עם השם שלה שגור בפיו , ההבדל הוא שיש שני סוגי אהבות , רומנטית , ואהבה בין משפחה , אתם בוחרים במכוון שלא להפריד בין שני האהבות האלו וחבל , כי אתם גורמים לאנשים להאמין שחוץ מנתינה אין שום התאהבות שבאה מהנשמה ממקום עמוק ומהלב , לא הכל תלוי באינטרסים של אוקי קיבלתי וקיבלתי ועכשיו אני אוהב כי הוא עזר לי , וכי מישהו מתאהב במישהי כי היא כל כך העניקה לו ? הוויכוח הוא שאתם רואים באהבה כ "קסם שחולף" "התרגשות שחולפת" זה שטויות במיץ , תקבלו את זה שיש אהבה שלא תלויה בדבר , והכי הכי מצחיק שאתם לוקחים את המושג של אהבה שאינה תלויה בדבר ומגדירים אותה כאהבה של נתינה ואין סתירה גדולה מזו , ההפך אהבה שאינה תלויה בדבר זו אהבה של מישהו שבקושי הספיק לקבל משהו ממישהי שהוא מכיר תקופה של חודשיים והוא כבר התאהב בה והיא כל עולמו , גם בורא עולם נותן לנו ובכל זאת כתוב "אהבתי אתכם אמר ה'" אז זה אומר שהוא אוהב אותנו רק בגלל שהוא מעניק לנו ? הוא אוהב אותנו אהבה בלתי מוגבלת ושלא תלויה בכלום ! אותו דבר אנחנו כנשמות מתאהבים בנשמה אחרת ויש חיבור עומקי בין השניים שיכול להתחזק אם יודעים לשמר את הקשר ומין הסתם שמישהו שמאוהב במישהי ירצה להעניק לה ולתת לה ולא מישהו שנפגש 3 פגישות עם מישהי והחליט שייאלה בוא נסגור חתונה ואחרי זה נחשוב על "לבנות אהבה" כמו שהמצדדים באהבה שתלויה בדבר נוהגים לומר , תפנימו שמה שאתם קוראים לו התרגשות , זה אהבה נצחית בלתי ניתנת לערור

זה לא שבגלל הנתינה מתאהבים זה פתיחת הנפש למישהו אחר, לראות אותו

זה שתוך חודשים אתה מתאהב וכל הזמן חושב עליה זו בדיוק האהבה שהוא דיבר עליה, הראשונית, זו ההתרגשות שמבחינתך זו אהבה נצחית. וזה רק פתח לאהבה. כי כמו שזה בא זה יכול לעבור, זה לא ניצחי ועוד חודשים אתה יכול להתאהב באחרת.

ההתאהבות היא בסופו של דבר חוויה שלך של עצמך. אתה חווה את ההתרגשות את ההיי וההתלהבות.

האהבה היא רגש שקיים בכל וכשיש חיבור נפשי אפשר למצוא את זה עם בן הזוג וזה גם מאפשר חיבור נפשי. הפתיחות והקבלה של מישהו אחר כמו שהוא

יש מספר דברים שאת לא מפנימה

אהבה שאני מדבר עליה היא לא ההתרגשות , התרגשות יכולה להתרחש עם מספר רב של בחורות כל עוד

יש בניהם כימיה והם פורצים גבולות כמו איסור נגיעה וכדומה , את לוקחת את זה למקום רדוד כשאת קוראת לזה "היי" ו"התלהבות" בזמן שאני מסביר שלא כך הם פני הדברים , אהבת נפש זה מושג שלא קשור לשום דבר של נתינה או שהות עם בן זוג לאורך זמן , הוא נובע רק מחיבור פנימי אמיתי ואפשר לומר שהוא לא מוסבר באופן הגיוני , זה לאו דווקא מעיד על התלהבות חסרת משמעות , זה דבר נעלם ובלתי מוסבר של חיבור בין נשמות .

זה בטח לא מה שאת כותבת "בא ויכול לעבור" ההפך אם יש התחלה של אהבה אז אפשר לחזק אותה והיא מתחזקת מאליה עם הזמן וחוויות שעוברים במשך השנים עם בן או בת הזוג , ברגע שאת חושבת שאפשר להתאהב כל שני וחמישי כמו שכתבת "ועוד חודשיים אתה יכול להתאהב באחרת" רק מוכיח מעל לכל ספק שאין לכם שום מושג וידיעה באהבה אמיתית , לכן אתם גם מסווגים את זה בתור "התלהבות" ותו לא , זה עצוב ..ניתן רק לקוות שתרגישו באמת מהי אהבה , אבל ככה זה שמאמינים בשיטה, שאגב . אני גם מאמין בה אבל לא לחלוטין , של פגישות חד פעמיות של שעה שעה וחצי כל פגישה ואז יאלה מחליטים להתחתן עם יש התאמה כללית ומציאת חן , דברים תפלים לחלוטין שלא מראים על שום חיבור , ואחרי זה תבכה הרבה בכותל שאתה בכלל לא אוהב אותה ולא יודע מה אתה עושה איתה בכלל , והדרך מכאן לגירושין מאוד מהירה  .

שלא יובן לא נכון , אני לא סותר את האהבה התפלה והרדודה שאתם  מקבלים אותה (היא קיימת למרות היותה תפלה מאוד , לא סותר אבל גם לא מסכים איתה) בגלל שאינכם יכולים להכיר דבר אחר כי שיטת השידוכים כיום היא מאוד החלטית ומהירה , גורמת לך לחשוב שככה זה ואין מה לעשות וצריך להתחתן עם הבחור המקסימום 20 כי אחרי הכל זה מייאש לחכות לחתונה במיוחד אצל בנות , אז תתפלאו יש אנשים שמתחתנים רק מתוך אהבה אמיתית וכנה ולא מתפללים בכותל שידלק להם הניצוץ , המילים "ניצוץ" "התלהבות" "היי" הומצאו ע"י אנשים שמעולם לא ידעו אהבה מהי , ומחפשים בכל דרך להצדיק את הבחירה שלהם בברירת המחדל שלהם שהיא אהבה שאולי תבוא מתוך גמילות חסדים שלהם עם בן או בת הזוג לאחר הנישואין.

עצוב .

הסיפור שלך באמת מעניין אבל יש לי שאלה אליך צ'ילי ..

כתבת שהרגשת הרגשה פנימית שזה האחד שלך שאיתו את צריכה להתחתן

כלומר התמקדת יותר במה שכתבתי לגבי חיבור פנימי

אז השאלה שלי היא האם הרגשת אהבה אליו במובן הקלאסי ?

חשבת עליו כל הזמן , רצית להפגש איתו , לצעוק לעולם שאת אוהבת אותו !!

כל פגישה איתו היתה בעיניך הדבר הכי טוב שקרה לך באותו יום ?

בכללי הדגשת את עניין החיבור הפנימי השאלה אם זה נבע מתוך אהבה במובן הקלאסי שאני מתאר

למרות שלדעתי זה עדין מעיד שיש בניכם משהו  עמוק שחייב להיות אצלי בני זוג לפני חתונה וגם במשך הנישואין

השאלה אם היה שם התיאור שכתבתי עכשיו  ?

א'- אתם לא סתרתם אותי, רק חיזקתם.

ב'- יש הבדל בין 'אהבה' ל'כימיה'- שזה חיבור.

ברור שכשאתה פוגש את החצי השני שלך- יש חיבור. יש כימיה, יש מין אהבה 'סמויה', אבל זה לא אהבה אמיתית. זה קשר טבעי שנוצר עוד לפני, מימי קדם.

הכימיה היא החיבור הראשוני בין בני הזוג, זה ה'ניצוץ' שכולם מדברים עליו ברגע שמוצאים את החצי השני, זה ברור- אף אחד לא סותר את זה.

כשסבא שלי מתאר איך הוא פגש את סבתא שלי הוא מספר שהוא ראה אותה באיזה מסיבה שאירגנה הקהילה בעיירה. הוא ראה אותה ומייד ידע שהוא מתחתן איתה, ושהיא אישתו, ויהי מה- זה יקרה. לא משנה שהוא רק פגש אותה בפועל 6 חודשים אח"כ והם התחתנו 4 שנים לאחר מיכן. שאלתי את סבא שלי אם הוא אהב אותה ברגע שראה אותה , הוא תמיד אומר שלא, ואף פעם לא הבנתי למה. הרי בימינו היינו קוראים לזה אהבה, הוא 'התאהב' בה ברגע שראה אותה. אבל זה לא נכון. הוא לא התאהב בה, הוא בקושי הכיר אותה, אבל מה שהוא כן יכל להבין זה שהיא החצי השני שלו. הוא הבין את הכימיה, את החיבור הראשוני של 2 הנשמות שנפגשו והיו לאחד, אבל זה לא נקרא 'אהבה'- זה נקרא חיבור.

"אהבה שתלויה בדבר"- מה זה דבר (לפני הרמב"ם)- כל דבר שמתחלף ועובר מן העולם. זה נקרא "דבר". אז מה זה "שאינה תלויה בדבר" - זו אהבה שלא תלויה במשהו שיכול לחלוף מן העולם. "איזוהי אהבה שאינה תלויה בדבר זהו אהבה של דוד ויונתן"- הם אהבו אחד את השני באהבה נצחית, מכיון שהחברות שלהם נבעה מתוך הרצון להגיע לקרבת ה', וכל דבר שמחובר אל ה'- אינו נגמר ואינו חולף. וזהו אהבה שאינה תלויה בדבר.

אהבה בין בני זוג, אהבה בין אם לביתה, אהבה בין יהודי לקונו- זו אותה אהבה, אולי ניתן לחוש כל אחד בעוצמה אחרת.

שימי לב צי'לי את כותבת:

פשוט שלמות, שלווה פנימית, רוגע נפשי

ואת צודקת במאה אחוז. א"א לכחש רגשות, את הרגשת משהו חזק ועוצמתי, אבל דעי מה הוא.

זה היה רגש של חיבור, של קרבה, של שלווה פנימית אמיתית. את הרגשת (כמו שאומרים) "בבית"- את הרגשת בנוח, טבעית. וזה נורמאלי ונכון- כי את פגשת את החצי השני הטבעי שלך.

אבל כל זה לא נקרא אהבה.

המוסג אהבה היטשטש בדור האחרון.

אנשים חושבים שאם הם נמצאים עם מישהי והיא המושלמת מבחינתם- אז הם מאוהבים. וזה הכי לא נכון שיכול להיות.

יכולה להיות אהבה לפני החתונה- משהו אמר אחרת?? אם בנ"א השקיע בזוגתו לפני הנישואין- זה אומר שהוא יאהב אותו. או כמו שאומרים "יתאהב". (וזה דרך אגב, מה שאומרים שעדיף שלא יהיה לפני החתונה. כי אז יראו שאין התאמה ויצטרכו להיפרד. אבל יש אהבה וזה כואב. כי באמת יש שם אהבה. הייתה שם נתינה- אז הייתה שם אהבה.)

וסתם כך- תבדקו ותראו. מה רוצים לעשות למישהו שאוהבים: רוצים לקבל או רוצים לתת?.

זה בדוק.

אנשים שאוהבים רוצים לתת, למה? אולי הם לא יודעים אבל הנתינה מולידה אהבה- ואת זה הם מחפשים.

זה פשוט מושלם , את עושה את זה בדרך מאוד נדירה שרק מעטים מצליחים לעשות אותה

אבל זה לא ישנה את העובדות שאת לא מסכימה עם הדבר הנכון והאמיתי ומנסה להתכחש אליו

קצת קשה לענות על בילבול יוצרות כמו שעשית בהודעה הזאת , אבל אני אנסה בכל זאת .

שוב חזרת על הטעות שעשית השוואה בין אהבת בין זוג לבין משפחה

את באמת חושבת שזו אותה סוג של אהבה? אהבה של אמא זה אהבה רגילה טבעית , היא נוצרה רק בגלל

שהיא מרגישה אליו שייכות , כי הוא מן הסתם הדבר שבא ממנה הוא יצא ממנה , זה טבעי לחלוטין !

בוודאי שאין שום קשר בין זה לבין אהבה רומנטית , את מסכימה איתי שיש כמה סוגי אהבה נכון?

למה ? פשוט. כי אהבה זה מושג כללי כזה , אולי לאהבה רומנטית נראה לנכון להגדיר כ"התאהבות"

מה שהרבה פעמים גורם לבלבול של הקטנה בערך של האהבה הזאת , כי הרבה פעמים זה נראה לחסידי הנתינה

כמשהו פשוט של התלהבות שתחלוף ככל שיעבור הזמן ועדיף לבנות משהו עם יותר בסיס , אבל הטעות הזאת נפוצה מאוד ואולי לעיתים נעשת במכוון כדי להתכחש למציאות שאותם אנשים פשוט לא חוו התאהבות .

אתה לא יכול לבנות אהבה בלי בסיס של התאהבות , כמובן שהתאהבות היא האהבה האמיתית , המושג אהבה מתאים יותר לחיזוק אותה התאהבות , שהיא הבסיס האמיתי.

כתבת שאם מישהו נמצא עם מישהי וחושב שהיא מושלמת אז הוא מאוהב וזה לא נכון.

אני מסכים איתך שזה לא נכון . אבל זה לא סותר כהוא זה את המציאות של אהבה שלפני הנתינה .

ברצון הפנימי שלך להתכחש לעובדות את מסכימה איתם ואז הופכת את היוצרות

כתבת :

"יכולה להיות אהבה לפני החתונה- משהו אמר אחרת?? אם בנ"א השקיע בזוגתו לפני הנישואין- זה אומר שהוא יאהב אותו. או כמו שאומרים "יתאהב". (וזה דרך אגב, מה שאומרים שעדיף שלא יהיה לפני החתונה. כי אז יראו שאין התאמה ויצטרכו להיפרד. אבל יש אהבה וזה כואב. כי באמת יש שם אהבה. הייתה שם נתינה- אז הייתה שם אהבה.)"

כמה טעויות ב-3 שורות , אם בנאדם השקיע בזוגתו לפני הנישואין - זה אומר שהוא יאהב אותה ? אולי כן. (האהבה התפלה כמובן , לא ההתאהבות המקורית מהנשמה)

אבל האם זה סותר את האהבה בלי נתינה ? שהיא האהבה שרוב העולם קורא לה בשמה ?

איך את מסבירה אהבה שמגיעה לשיאים עם מישהי שלא הענקת לה כלום , וזה קורה המון פעמים

ויש כאלה שאפילו לא מקבלים אהבה בחזרה ומישהי שהם אוהבים לא מחזירה להם אהבה , אבל שימי לב שהם עדין מרגישים אליה אהבה עזה , זה אומר ש..? נכון שאת טועה . אין צורך בנתינה כדי לאהוב .

הדובדן שבקצפת מגיע דווקא בסוף ההודעה שלך

וכך את כותבת: "אנשים שאוהבים רוצים לתת, למה? אולי הם לא יודעים אבל הנתינה מולידה אהבה- ואת זה הם מחפשים."

זה אמיתי?

מה היה לנו במשפט הזה..

אנשים שאוהבים רוצים לתת . אמת לאמיתה . מקובל .

בהמשך את מסבירה למה זה קורה . ובכן למה באמת זה קורה ?

אה כי הם לא יודעים שהנתינה מולידה אהבה , אז תחליטי . נתינה מולידה אהבה או רק אחרי שאוהבים רוצים לתת?

כפי שאת רואה את בילבלת את היוצרות וערבבת מושגים

לא ענית כהוא זה על אף טענה שכתבתי למעלה רק חזרת על אותם מנטרות של נתינה מולידה אהבה

תנסי להתמודד עם הטענות שלי ובמיוחד לקטעים המודגשים שבהודעה הזאת.

בס"ד

אין ספק בכלל שיש הרבה גוונים של אהבה אהבה בתוך האהבה שבין גבר לאישה,
וזה עוד בלי קשר לאהבות הרבות שיש בעולם. 
השאלה היא אם נכון לנתק את סוג האהבה, לבין האוהב והאהוב.
גם באהבת ה', יש אהבה כמים, אהבה כאש, אהבה בתענוגים (שזה סוג של אהבה כמים)...

יש בחינות תחתונות של אהבה כזאת, יש בחינות עליונות יותר.
אהבה באה מהנשמה, וכמו שהנשמה היא אינסופית כך גם גווניה של האהבה.

לומר לאדם שפוגש את הרך בעיניה של אשתו, כשהוא סיים לשטוף כלים, והוא מרגיש שהוא אוהב אותה,
שהוא לא אוהב אותה "אהבה רומנטית", רק כי אין בו שום רצון או צורך לצעוק את זה לכולם, לא אומר שהוא לא אוהב אותה, ולא אומר שאתה לא יודע מה זו אהבה "אמתית".
כשם שפרצופיהם שונים, כן דעותיהם שונות"- דעת- חיבור, הזדהות. האופן בו אתה חווה את עצמך,
עם השכל והרגש שבך. יש אהבה כמו של יעקב ורחל, שמיד ברגע שיעקב ראה אותה הוא חש את אהבתו  אליה,
ויש את מודל יצחק ורבקה, "וייקח את רבקה, ותהי לו לאישה", ורק אז "ויאהבה".

האם מישהו יאמר שיעקוב "יותר" אהב את רחל מאשר יצחק את רבקה, רק בגלל שהתהליך היה שונה?

ברור שזו שטות.

וכמובן וכמובן שמדובר בקדושי עליון ויש כאן אינסוף רבדים נסתרים שלא מובנים לנו,
אבל אלו בהחלט מודלים שכל אחד מהם מהווה אב טיפוס לסגנון אהבה מסוים.
ושניהם אהבה אמתית. השאלה איזה חלק יותר דומיננטי אצל כל אחד מהצאצאים.

מי ירש את אבא יעקוב, ומי את סבא יצחק...

אז יהי רצון שתרבה האהבה בעם ישראל,
וכל מחפשי אהוב נפשם ימצאו אותו\אותה במהרה, בחסד וברחמים כמו שהכי נכון ומתאים להם. (לנו..)

נכון שיש כמה סוגי אהבות בעוצמה שלהן .

השאלה הגדולה היא כמה סוגי אהבות יש שהן מרכזיות . ואני חושב שאפשר לסנן ולהגדיר שנים

אחת רומנטית והשניה רגילה שהיא בין אחים , הורים וכו'

על זה שאולי גם מי שלא התאהב יש לו אהבה ?

אפשר לומר את זה אבל אי אפשר לטעון שזה המצב האידיאלי .

להתחתן עם בחור או בחורה כשאתה לא מרגיש אליה כלום לפני , זו טעות גדולה מאוד

לא תמיד אפשר לסמוך על אהבה רגילה שתתפתח לאחר מכן , מאיפה הבטחון הזה שזה יקרה?

הבסיס חייב להיות התאהבות , זה המצב הכי אידיאלי שמורה על חיבור עומקי ושורשי ומעיד על יעוד שלהם לחיות ביחד.

זה אחד הדברים היפים שבורא עולם ברא בעולם בכדי שנבין מי החלק המשלים שלנו וכך אני רואה את זה

בס"ד

א- לגבי המסקנה המעשית- אני לא אמרתי שזו סיבה לתת לאנשים אחרים עצות להתחתן אם אין בהם רגש,
אבל הרגש לא חייב להיות כמו שאתה מתאר אותו. 

אין שום דמיון בין אהבת אם לילדיה, לבין אהבת אחים (שדווקא דומה לפעמים אהבה בחברות מספיק עמוקה),

 וזה גם לא דומה בכלל לאהבה אל ההורים,  אני לא אוהבת את אימא שלי פחות מאשר את ילדיי, ולא יותר. 
הרגש שונה. הביטויים של האהבה שונים.  קודם השתמשתי בהגדרות מעולם החסידות והקבלה  של אש ומים,
אש ומים זה לא עוצמות שונות, זה איכויות שונות. 

אהבה כאש זה יותר חום, יותר צימאון, יותר רצון להיות ביחד, לבטא את זה בעוצמה, כמו אש מתפרצת החוצה.

כמו האש היא מרימה אותך כלפי מעלה. 

אהבה כמים זה יותר שקט, יותר עמוק, יותר תנועה כלפי פנים,

שכמו המים מחלחלת עד המקום הכי פנימי שבך.

הכי עמוק, ויש רצון לשמור את זה יחד,

רק אנחנו ולפעמים זה אפילו מתבטא ברצון שאף אחד לא ידע שום פרט עלינו-

כי כל דבר משותף, הוא רק שלנו, וכל סיפור על רגע\רגש שלנו,

זה להכניס מישהו למקום שבאופן הכי עמוק יש התנגדות להכניס.

ובאמת באמת, המבנה האידיאלי הוא קשר מתפתח, שעובר גם את תקופות האש וגם את תקופות המים, כמו ספירלה. 
אם התחלנו מאש, אז כשמגיעים המים, זה מרגיש עמוק יותר, נעלה יותר אמיתי יותר, ואז כשמגיעה תקופת האש זה לא חוזר לאש שהייתה קודם, אלא עצמתי יותר. כמו מעגל השנה, שחוזר כל שנה באותן התחנות, אך כל שנה זה מקום נעלה יותר משנה שעברה. כמו ספירלה. ככה גם כאן זה סוגים שונים, וביטויים שונים, והעצמה גדלה גם באש וגם במים.

ולכן אם הזוג התחיל במקום של מים- ידיעה פנימית עמוקה שאנו שייכים זה לזו,
או באש- התאהבות שמתפרצת כלפי חוץ בעצמה אדירה,  זה לא משנה. 
בכל אופן צריך להתקדם הלאה, ולעבור את שני המצבים.
זה שאהבה היא לא סטטית אלא נועדה להתפתח לגדול להשתנות- זה ברור.

איך הזוג יצלח את המעבר אל השלב הבא, או שמא יהיה לו נוח להישאר בשלב הנוכחי זה עניין של כל זוג,

ותלוי בהמון גורמים. (מודעות, רצון טוב, וכ')

אבל גם האהבה הרומנטית קיימת בשני סוגים עיקריים, (כאמור סוג זה לא עוצמה)
ואני מאמינה שגם בתחום הזה כמו בכל תחום לכל אדם - או במקרה הזה לכל זוג -
יש את הדרך המיוחדת לו, שמתאימה למכלול האישיות שלו.  

אבל יש אנשים שפשוט לוקחים את המושג אהבה רומנטית ומבטלים אותו את מבינה את זה?

שיר למשל כתבה למעלה שאהבה זה אך ורק תוצר של נתינה .

וכתבת פה דברים עמוקיים ומאוד התרשמתי מהיכולת שלך לבטא את עצמך בצורה מעולה

אבל ממה שהבנתי ממך את טוענת שכל אחד מתאים לו סוג אהבה שונה?

סבבה אוקי , אבל אני לא חושב שאפשר להגיד שזה תקף גם לבני זוג , כי שם זה רק רומנטי

ופה כמעט כל מה שמשתדך עם בחורה היום חושב שזה לא רלוונטי וצריך לבנות אהבה רגילה שבעיני היא בעוצמה

שלא מגיעה לאהבה רומנטית , אוקי שיבושם להם . אבל שלא יפסלו ויגידו שרומנטי זה התלהבות סתמית

זה מה שמשגע אותי את מבינה? ד"א את נשמעת כמו מורה

בס"ד

א- אני לא חולקת עליך בכלל. ברור שאהבה זה לא רק תוצר של נתינה.
יש חתול שילדים שלי אימצו. אני נותנת לו מלא. אכפת לי ממנו, דואגת לו,

כעת הוא קצת צולע- כואב לי עליו, ואני חושבת שהוא החתול הכי יפה ביקום. 
האם אני אוהבת אותו? לא. חד וחלק.

נתינה זה אחד הדברים שעוזרים לבטא ולחשוף את האהבה שקיימת בנו.

זה לא מה שיוצר אותה. (וקשה לי לחלוק על הרב דסלר, אבל לא בשם עצמי אני חולקת)

מה כן?

גם בתוך האהבה הרומנטית יש שני סוגים:

 אהבה רומנטית כאש, ואהבה רומנטית כמים.

במצב האידיאלי הזוג אמור לעבור לסירוגין, בין שתי התחנות האלו, בהתאם להתפתחות הקשר.

מה שכן אמרתי שלכל זוג יש שלב התחלתי שממנו מתאים להם להתחיל.

איך ולאן זה יתקדם אידיאלית או לא? תלוי בהם.

מקווה שזה יותר מובן עכשיו

אה עכשיו זה קצת מתומצת יותר כן חח

כתבת שכל אחד בוחר מאיפה להתחיל ? כל זוג כאילו..

אבל יש כאלה שלא מתחילים עם כלום את מבינה? מה את אומרת על זה?

הם מתחילים מכלום . ממציאת חן ..זה נחשב ? זה בלי רגש !!

בס"ד

לא דיברתי על המצוי, אלא על האידיאל.

לא כל זוג שמתחתן זה אומר שיש לו פוטנציאל לאהבת אמת שאליה התכוון הקב"ה כשבראם.

(סליחה, כן?)

הסיבה שלפעמים זה עובד למרות שלא הייתה שום אהבה לפני,

כי כל עם ישראל אחד, ומצד הנשמה אפשר לאהוב כל יהודי.

ברור שבכלל ובכלל ובכלל לא ברמה האידיאלית אליה אתה שואף

בס"ד

אבל ממש לא התכוונתי שלא צריך רגש בכדי להתחתן- חלילה.
אנחנו לא רובוטים. ובחיים לא הייתי אומרת להתחתן על סמך שנתאהב אח"כ-

כי באמת בניגוד ליצחק אין לנו רוח הקודש, (אם יש אז אפשר )

מה שכן אני מאמינה שאם אדם מרגיש שהוא אוהב, הוא כנראה אוהב.
(אמנם לא ברור מה, את עצמו דרך הנאהב, את עצמו שבתוך הנאהב, את הנאהב באמת ב"ה..)

ואם מישהו חושב שהאהבה של מי שמדבר על אהבתו לא אמתית,
הוא כנראה לא מודע לכך שגם בתוך אהבה רומנטית יש גוונים שונים. זה הכל.

טוב אבל זה לא נראה לך כבר כאילו לברוח מהמציאות?

די אם הוא לא מאוהב בה אז לא , למה צריך להגיד גם ברומנטי יש גוונים מזה שיעור אומנות עכשיו ?

רוב העולם מגדירים התאהבות בפרטים שכתבתי למעלה , חשיבה כל היום , הרצון להיות אחד עם השני תמיד , לצעוק לעולם אני אוהב אותה !!!! יאלה .

בס"ד

אהבה כמים- לרצות להיות איתו כל היום, כן! בהחלט!

תענוג פשוט מכל המצאות על ידו- כן בהחלט!

וודאות פנימית שזה זה- כן בהחלט!

רצון לצעוק זאת? לא! ממש לא.

כתבתי שההבדל הוא אם זה תנועה של חילחול- עד כמה האהבה ממלאת כל מקום בנפש ובגוף,

עד שפתאום מבחינים בכל פרט וכל פרט  נראה יפיפה, כי זה מחלחל לפרטים.,

או אהבה כאש שהאור כל כך גדול ומסנוור שלא בטוח שרואים בכלל פרטים.

בקיצור דיברנו על דברים שונים,

אשמח לראות מה הובן הפעם, בתור ציון לניסוח

אל תייחסי בנתיים להודעה שכתבתי עכשיו למעלה חח

כי כאן את נראה לי עונה על הלמעלה שניה ..אני קורא

שמעי בכללי ? אני מרוצה ממה שקראתי!

כי סוף סוף יש מישהו שלא מסכים איתי , ומסכים איתי באותה נשימה ! חחח

לא אבל באמת שמעי פה את הצלחת למצות את הכל בפעם אחת

אז הינה מה שהבנתי (המורה )

את אומרת יש הכל מהכל ויש מים ואש וזה לא משנה כלל באיזה דרך זה מתחיל בסוף זה יגיע לתחנה שהיא אהבה לפי כל מה שמתאים לכל זוג כי אצל כל זוג זה שונה..

גם אם משידך אז בסוף זו כוונת הבורא לגלגל גילגולים בעולם למען המטרה של חיבור הנשמות

ולמעלה עכשיו כתבת שזה לא מה שאני שואף להגיע אליו וזה מטרה של אישית ולא צריך לערבב את הדברים עם אחרים ..אז לסיכום את אומרת יש אהבה אחרי החתונה , אצל כל אחד זה שונה , אני שואף לכיוון אחד מסויים ואליו אני יותר מתחבר , ואת לא נגד אהבה רומנטית אבל טוענת שזה לא צריך להיות ..מוגזם? כי אי אפשר לראות פרטים...אבל מה אם אני מאוהב עד הגג , אז זה אומר שאני בהכרח לא יראה פרטים אחרים?..ברור שאני מסכים שעם האהבה צריך גם התאמה , כלומר שכלית , מבחינת מידות שלה וכל זה..

כמה קיבלתי ? (:

שפיספסתי חלק חשוב מאוד מהמשפט הזה:

"לא כל זוג שמתחתן זה אומר שיש לו פוטנציאל לאהבת אמת שאליה התכוון הקב"ה כשבראם."

החלק שפיפסתי הוא "לא" חחחח

באמת לא הבנתי למה כתבת "סליחה כן?" חחח

ואת צודקת !

אז ..איפה בעצם אפשר לדעת ?

זה בעצם מה שאני אומר שהתאהבות זה הדרך לדעת ...לדעת שזה רצון ה' שתתחתנו

בס"ד

אני בעד אהבה רומנטית- בהחלט.

יש סיכון מסוים בהתפרצות האהבה כאש לפני החתונה כי זה מקשה לראות פרטים,

בשביל זה מבררים לפני דברים בסיסיים, ומצד שני צריך להיות מודעים. 

לומר עכשיו מסנוור לי, בוא נתמקד, ונפעיל שכל באופן מודע.

אי אפשר לא להגזים- כי כשזה קורה זה קורה,
אפשר להשתדל לא להעצים זאת לפני הזמן, אבל זו סוגיה אחרת.

ולא לצערי לא כל זוג יגיע לשום מקום מוגדר מראש, כי כל זוג צריך לעבוד,
והתוצאה היא תלויה מה הפוטנציאל מלכתחילה, ומה העבודה שנעשית.

אבל כל זוג שירצה יגיע למשהו, השאלה האם ולמי זה מספיק.

ובגילי, מותר לי להיות מורה

אז אני חושב שהאהבה שאני שואף אליה היא נדירה ..ככה אני רואה את זה

ואני  ממש מרחם ..? על מי שיוצא לו במקרה ככה אהבה אחרת כזאת חח

משהו שהוא נחשב בעיני ללא כייפי בעליל , זה לא שאני מחפש כייפות ...זה התענוג לדעתי הכי גדול

להתחתן עם מישהי שאתה אוהב אותה אהבת נפש (: לא משנה מה יקרה לך אתה נשאר בשמחה תמיד !

אשרי מי שמסתפק במועט , בפחות ..

אני בכללי בנאדם שאוהב יותר , בהכל ..

גם בבת זוג .

שנזכה !

אם שאלת את עצמך בן כמה אני אז בן 23

נשמע ילדותי אני יודע חח

האמת שלפני שהבנתי את כל מה שכתבת ראיתי דברים בצורה אחרת

יותר צרה . האמנתי ש...שיש אהבה במובן אחר ממה שאני תופס , אבל הביטול הזה של האהבה הרומנטית לגמרי אצל כמה אנשים פשוט שיגעה אותי , זה נושא רגיש אצלי (:

עכשיו אני רואה את זה שונה תודות לך (שיש עוד סוגי אהבה) , למדתי כמה דברים חשובים שלקחתי להמשך דרכי (:

אבל שלא תחשבי שאני יוותר על אהבה רומנטית בלבד ! חח

בס"ד

מסקרן אותי מאד איפה ראית שאני דוגלת בוויתור על אהבה רומנטית,

כי לא כתבתי דבר כזה בכלל....

להפך.
תענוג בניגוד למה שעלול להיתפס בעולם,

זה משהו נאצל- פנימיות הכתר (שמעל עשר הספירות)

ובאמת הפנימיות של האהבה והשורש הכי עמוק שלה, זה תענוג.

רק צריך לוודא שזה התענוג של הנשמה שמחלחל גם בדברים גשמיים,

ולא להפך.

 ואם נושא האהבה באמת מרתק אותך, מצרפת קישור לאתר של הרב ערד שמדבר על זה בפנימיות העניינים.

http://www.daat.org.il/search.aspx?sub=%D7%96%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA

המון המון הצלחה! ובאמת שמאד נהניתי לקרוא את הדברים שכתבת,

כי יש בהם אמת מאד עמוקה, צריך לשמור על האמת הזאת, שלא 'תתלבש' במושגים שגויים.

שיהיה כמו שצריך להיות- אורות דתוהו בכלים של תיקון. 

(באתר יש גם פרוש של המושג הזה..)

יוצא לי הרבה ללמוד מאמרים מהזוהר עם הפירוש של מתוק מדבש השתלשלות העולמות ועוד מאמרים מהזוהר

זכיתי בזכות זה להתדבק בה' ברמות מאוד גבוהות ברוך ה'  ולהבין שיש עומק לכל דבר בבריאה

גדולי הדור מכל הדורות שיבחו מאוד את לימוד הזוהר

ואפילו אם אתה לא מבין מה אתה קורא

(אני מבין ברמה שלי וכל אחד ברמה שלו כמו שאומר הרב פיש

וזה עם הפירוש העומקי כמובן של המתוק מדבש לא קריאה בעלמא )

ותודה על האתר אני אשמע בהזדמנות את הרב בע"ה (:

חיזקת אותי גם לדעת שבאמת כיוונתי למשהו עמוק יותר ..

אולי זה מראה שאני מחפש אמת פנימית

זה חיובי (:

שהאהבה הרומנטית הזאת תישאר לנצח? למה? כי היא קורית לפני שמתחתנים?

וזה לא שאני אומרת שאין בזה עניין, כן?

אמנם אני לא נשוי אבל אין לי ספק שאם אפשר למצות את הקשר בלי להתאהב לפני כלומר

עם אהבה פשוטה , בטח שאם זה עם בסיס של התאהבות בעוצמות חזקות שלפי דעתי מראה על חיבור

מושלם והשגחה פרטית גדולה אז כן , למה שלא? למה שהיא לא תשאר?

אז מה יותר הגיוני שאהבה פחותה מזאת תשאר לנצח? תגידי לי את

כשאתה אומר "אהבה רומנטית", אני מסכימה שאהבה אמורה להישאר לנצח

ושכדאי מאוד שבבסיס תהיה התאהבות' אבל אני כן חושבת שאחרי הבסיס הזה (ה"אש")

צריכה להגיע אהבה פנימית ו"שקטה" יותר, שהיא גם יותר יציבה ולא הפכפכה

אה- ןשים לב לחתימה- זאת אני..

(בד"כ אני רואה פרטים קטנים חח)

והבנתי למה בחרת את הכינוי החדש שלך ..יצירתי משהו (:

אני יכול גם לנחש שזה לא קבוע אלא לצורך הדיון , למרות שלא הבנתי ממש מה המטרה .

אוקי אז לגבי מה שכתבת ,

את סבורה שההתאהבות צריכה עזרה של יציבות שתבוא מאהבה "שקטה" .

לדעתי יש לך טעות בעניין הזה והיא לא בגלל שזה לא יעזור לתרום לאהבה (!)

אלא שלא צריך יצוב כלשהו בדמות של נתינה והענקה כי עצם האהבה (התאהבות)

היא כבר מונעת מכח אדיר שלא ניתן לעצירה משהו פנימי עמוק שמחבר בין בני הזוג

גם ההגיון אומר שמי שאוהב מעניק , נותן מעצמו , מוכן בהרבה מקרים למסור אפילו נפש למענה

אז מן הסתם שהם גם יתרמו לאהבה שלהם להתחזק בהוספה של נתינה .

נתינה והענקה לא באים כתחליף , אלא כהוספה ! את אומרת ש "צריכה להגיע אהבה פנימית"

כאילו שזה אהבה שבאה כתחליף להתאהבות (אהבה אמיתית) , ואין בזה צורך אלא רק לשם החיזוק נטו

ומי שלא חווה את זה לא ידע להבין למה אני מתכוון .

האהבה הקלאסית היא כל כך נדירה עד שיש הרבה מאוד אנשים

שבכלל לא יודעים על מה מדובר והם מתעסקים בתפל ולא מבינים שיש משהו מעבר לזה

קצת מזכיר לי סיפור שראיתי באיזה סרטון בעבר על אדם שעבר מוות קליני והוא מספר על אור גדול

ששפע אהבה בלי סוף כלפיו ואותו אדם אמר "אני אוהב את אשתי ואת ילדיי אבל אהבה כמו שהרגשתי בתוך האור הזה לא מתקרבת לשום דבר שאני מכיר" , וגם פה בעולם יש אנשים שפשוט לא חוו את זה

בגלל שזה דבר נדיר , וזה נכון ואמיתי מתוך ניסיון ! , זה לא קורה עם כל אחד ואחת .

סתם נמאס לי להיקרא "בדילמה" בגלל שאי פעם היתה לי איזו דילמה..

והקרדיט הוא לבעלי

נראה לי שלא כ"כ הבנת אותי כי בכלל לא התכוונתי שההתאהבות צריכה עזרה מאהבה

וגם לא דיברתי על נתינה, אני גם חושבת שזה לא *רק נתינה, וברור שזה רגש

ומשהו פנימי ועמוק והנתינה לא באה כתחליף- מסכימה עם זה לגמרי

רק לא חושבת שההתאהבות הזאת צריכה להמשיך לנצח ושהיא "אהבה אמיתית"

אלא האהבה ה"שקטה"

האמת שאני גם לא ממש אוהב את הכינוי שלי

זה כי היתה לי שאלה לשאול .. מקורי !

את אומרת שהיא לא צריכה להמשך לנצח , למה לא?

אז אני חוזר לשאלה ששאלתי אותך ולא ענית לי עליה , למה אהבה אחרת כן תמשך ?

האהבה שלך עם בעלך תמשך לדעתך ?..למה היא כן וזה לא?

את רוצה לקרוא להתאהבות אהבה שקטה? סבבה ! מזה משנה ? חח

אבל אהבה עמוקה נשמע לי יותר קלאסי לא ?

אם היא נמשכת בנוסף לאהבה עמוקה (זאת באמת הגדרה טובה יותר)

זה מצויין, לא אומרת שצריך שזה לא ימשך...

אבל אם זה רק זה.. אממ.. איך לומר? זה לא אמיתי

ואהבה אחרת (כמו של בעלי ושלי) כן תימשך, למה? קצת קשה לי לנסח אולי יבואו אחרים 

שיעשו את זה (זאת לא התחמקות, אני באמת מתקשה להעלות את זה על הכתב)

ו

אם אתה מגדיר התאהבות כאהבה שקטה אז אולי אנחנו מדברים על אותו דבר באמת?

בואי נעשה סדר קטן - ואם תוכלי לשרשר מעתה לכאן ולא לדברים אחרים שכתבנו פה

כי אז יוצא שאנחנו מאבדים את זה ולא מצליחים להבין אחד את השני(ה)

אנחנו כל רגע משתמשים במושגים של "אהבה עמוקה" "אהבה שקטה" "אהבה רומנטית"

ואנחנו בעצמנו לא יודעים למה כל אחד מתכוון כשהוא משתמש באחת מההגדרות האלו (!!)

אז נעשה סדר  :

התאהבות אצלי זו אהבה עמוקה , או בכללי - אהבה .

גם אצלך לפי מה שהבנתי . אבל את גם קוראת לזה אהבה שקטה נכון ?..סבבה

אז את שואלת - אם אני מגדיר התאהבות כאהבה שקטה,  אז האם זה אומר שאנחנו מדברים על אותה אהבה - אז התשובה היא , שצריך לשאול שאלה אחת חשובה .

והשאלה היא כזאת :

עם בעלך , לפני החתונה כן ? , האם יכלת להגיד את מה שתיארה פה פרח-בר למטה?

והינה ציטוט שלה :

"שאני הכרתי את בעלי , הרגשתי שאני רוצה להזדקן איתו , הרגשתי שאין מצב שעובר יום בלי שנתראה , שאין שבת שאני רוצה לעבור בלעדיו "

זה מה שמרגיש מי שחווה התאהבות = אהבה עמוקה = אהבה .

האם את חושבת שזה מה שהרגשת עם בעלך גם ? כי אם כן . אז האהבה השקטה שלך

היא גם ההתאהבות שלי (*זה ממש גורם לכאב ראש אם אתה לא עוקב נכון חח)

אז יוצא שאנחנו מדברים על אותו הדבר , זה תלוי מה התשובה שלך לשאלה והאם היא חיובית

כי אם לא אז אנחנו רק מגדירים את זה אותו דבר , אבל זה לא באמת התרחש אצלך .

ולמה צריך לדעת אם זה התרחש גם אצלך ..? כדי לדעת את התשובה לשאלה ששאלתי אותך - האם האהבה שלך עם בעלך תמשך ? את ענית שכן , ואם התשובה היא כן ...למה שהתאהבות לא תמשך גם כן ?  (כואב לי הראש )

אני לא כ"כ טובה בלנסח את המחשבות שלי לכן אני לא מצליחה

להגיד לך איך אני מגדירה את זה, בכל מקרה לפני שהתחתנתי לא הרגשתי כמו פרח בר

(חוץ משאני רוצה להזדקן איתו) אבל אחרי שהתחתנתי בהחלט בהחלט כן 

(יותר נכון לא הרגשתי בדיוק ככה אלא דברים אחרים בסגנון הזה ("פרפרים בבטן" למשל)

ועוד דברים שאין כאן המקום לפרטם אבל הם בדיוק באותו סגנון של פרח בר)

לומר שהיום זה נמשך בדיוק ככה? לא, זה עבר לאהבה עמוקה יותר

כלומר , פרפרים בבטן כמו שכתבת זה עדין לא עניין שאפשר ממנו להסיק שחווית התאהבות .

כי כל אחד ואחת , ובמיוחד אם הם באים מהמגזר הדתי ועושים הכל דרך השידוכים

ירגישו התרגשות מעצם הפגישות של השידוכים כי זה דבר חדש , דבר שהם לא הכירו לפני

ואפילו בחברה אחרת בלי עניין השידוכים אפשר להגיע לפרפרים בבטן .

יש הבדל עצום , כי לדעתי מה שאת מתארת זה ..משהו די טבעי

את לא ציינת למשל שרצית כל יום להפגש איתו , או למשל כל היום דיברת עליו

הדברים האלה בהחלט מראים בוודאות רגש של התאהבות ..

כי לדוגמא מה שכתבת שרצית להזדקן איתו ביחד , זה נוצר מהבנה שיש לי פה מישהו משותף לדרך החיים שאני רוצה , מישהו שאני יכולה לבנות איתו בית ולהמשיך איתו בחיים מאושרים.

כיום הפרפרים עברו לך , (שוב כמו שציינתי , מה שלא בהכרח מראה על התאהבות)

והיום זה יותר אהבה של הביחד , הזמן שעברתם ביחד והביחד הזה מחזיק את האהבה שלכם כרגע. וזה שוב מחזיר אותנו לעניין שיש כמה סוגי אהבות , אבל הקלאסית היא עם הפרטים שפרח בר ציינה ואני ציינתי במספר מקומות בשרשור הזה

שהתאהבות ממש לא חייבת להתבטא ברצון להיפגש כל יום

ומה שאני חוויתי זה הרבה יותר מזה (לא ברמה ה"עמוקה", ברמת התתאהבות)

וממש לא רק בגלל ההבנה שזה שותף לחיים וזה לא היה קורה עם כל אחד אם זה מה שהתכוונת לומר

(הרי כל אחד יכול לכאורה להיות השותף לחיים)

 י

את רק אומרת שהיה הרבה יותר מזה

אבל לא מספרת מה , קצת קשה להעריך ולעשות השוואה עם הרבה אנשים שמעידים ביחד את אותם דברים לגבי התאהבות , אם את לא מספרת אי אפשר לדעת

ובמיוחד כשאת מבטלת את אחד הדברים שחוזרים אצל כולם בלי יוצא מן הכלל

הרצון לראות אותו/אותה כמעט בכל הזדמנות אפשרית

(זה משהו גם גלובאלי שכל אחד יגיד לך שהוא קורה שמאוהבים לא צריך ללכת רחוק מידי)

לגבי השותף לחיים -

הכוונה שלי היתה שזה לא חייב לקרות עם כל אחד

אבל בכל זאת זה עדין לא מעיד על התאהבות , זה מעיד על התאמה .

אבל העיקר הוא  כמו שכתבתי למעלה

אין מספיק מידע בכדי לדעת אם היה לך התאהבות ..

אבל מזה משנה? בכל מקרה אם אתם חיים באושר אז למה להתקע מה היה לפני

למרות שאני אישית מאמין שהדבר הכי עילאי זה התאהבות והמשכיות שלה בחיי נישואין

כל שאר ה"אהבות" זה דברים תפלים בעיני (זו רק דעתי מותר לחלוק עליה)

דבר שני גם פה זה תלוי איך מגדירים..

רציתי מאוד מאוד להיות איתו המון אבל לא הייתי יוצאת מדעתי אם לא..

אז כנראה גם פה זה אותו דבר

והדיון הזה מיצה את עצמו כבר (הייתי אומרת שהוא כבר עלה על גדותיו..)

אתה מצפה להתאהבות שתימשך לנצח אבל איך תוכל בבוא העת

לדעת מראש שזה יקרה?

(גם כשזה בא לפני שמתחתנים זה ממש לא אומר שזה ימשך לנצח)

בגלל שאני יודע באיזה עוצמה מדובר

ומבין שככל שהזמן יעבור (ואת זה אומרים אפילו חסידי האהבה הרגילה) הקשר הופך להיות מועצם יותר

אז אם יש בסיס חזק והמשך חזק , אין סיבה שזה לא ימשך

תוסיפי לזה שהתאהבות זה דבר נדיר , אז יש משהו עם בת הזוג הזו בדווקא שגורם לך

להמשך אליה בגלל הנשמה שלה ולא מבחינת דברים חיצונים שעוברים עם חלוף הזמן

הוא האהבה העמוקה,

איך אתה יודע שההתאהבות היא זאת שתתעצם? 

בס"ד

ניקח את אהבת האמת הכי קלאסית בעולם- שהתחילה בחשמל, ברקים וקול שופר הולך וגדל-

כן, עם ישראל והקב"ה, במתן תורה.
נעשה ונשמע, אין מה שלא נעשה למען הקב"ה אהובנו.

40 יום אח"כ חטא העגל...

לאן נעלמה האהבה?

היא לא נעלמה.
ממש לא.

אהבה היא אור אלוקי שטמון בנפשינו.
בני זוג אוהבים זה את זו עוד לפני שהכירו, לכן יש את הגעגוע הזה,
שלא יודעים למי מתגעגעים אך הוא קיים.

רגע הזיהוי יכול ליצור ברק, ואש, והרגש החבוי מתפרץ,

ויכול להצית משהו קטן בהרבה ומהוסס.

כך או כך צריך כלים בשביל להכיל את האור הגדול הזה,

ואם בזמן שהאור מאיר, לא מתייחסים לכלים, 

נניח מרשים לעצמינו מתוך הקירבה לומר משהו בלי לחשוב עליו,

כי בטוחים שהצד השני יידע למה התכוונתי, הרי אני כל כך אוהב-

ואז מסתבר שלא.

או לא מספיק קשובים, עסוקים באני האוהב, ולא באהוב,
נותנים מתוך הצורך שלנו להעניק למי שאנחנו אוהבים-

ולא שמים לב שזה לא לטעם האהוב,

מתאכזבים עמוקות מאי קבלת פידבק בעוצמה שציםפינו לה וכ'-

אלו דוגמאות שיכולות לקרות לאנשים הכי אוהבים בעולם,

לא מתוך כוונות רעות,ולא בגלל שהאהבה לא אמתית,

אלא כי אהבה זה אור, וצריך כלי בכדי שהאור יוכל לשרות בעולם, ולהתבטא בו.

אם מרגישים אהבה, אך לא מפעילים שכל, ולא מתחשבים במציאות,

ונניח צועקים בקולי קולות "אני אוהב אותך"- והיא מובכת כי זה ליד החברות שלה מהאולפנא

(בכוונה דוגמה קיצונית), ומתמידים בהתמקדות באני האוהב ולא קשובים באמת לאהוב- אז האור שובר את הכלים, ומסתלק לשורשו-

מתחבא בתוך אותן המקום הנעלם בלב, בו הוא היה מלכתחילה.

לכם חשוב להיות מודעים בשלב האור שהוא סוג של אתערעותא דלעילא,

ולהכין לו כלים אחרת הוא בוודאות ישבור את הלבבות ויסתלק.

לכן נוטים לומר הרבה פעמים שאהבה שהתחילה בשקט, אמתית יותר-

כי זה מחזיק מעמד.

כי בונים עוד ועוד כלים, והאור מגיע. וממלא את החלל שבכלים.

כי טבע הכלים למשוך אורות.

ואז זה נבנה בהדרגה, ומתעצם. גם כאן יש ניסיונות, וחשוב לא לדרוך במקום,

ולהשקיע, ולתת להקשיב ולהכיל, אבל היות וזה נבנה בהדרגה, זה יציב יותר באופן טבעי.

זה לא אומר שזה עדיף להתחיל דווקא ככה, אבל זה אומר שאסור בתכלית האיסור לסמוך על האור הגדול שמתפרץ באהבה כאש, שזה יישאר כך לנצח רק בגלל העוצמה שלו.

חייבים לעשות כלים במציאות, לבטא את האהבה בנתינת מקום לצד השני, ולא רק באני האוהב והמאושר, כי אם נסמוך על האהבה הזאת שבלי מאמץ היא תחזיק מעמד- אז זה יגרור את חטא העגל, ושבירת הלוחות, ואלפי שנות גלות בין האירוסין (מתן תורה) לחתונה (הגאולה).

שיהיה לנו בהצלחה

הבעיה הייתה שלא מספיק הפנימו את האור הגדול שהיה ברגע הגילוי של האהבה, 
 

בס"ד

מתן תורה זה האירוסין, ורק בגאולה יהיו נישואים- "ומלאה הארץ דיעה את ה'"

חיבור ברמה של הדעת עדיין לא היה. 

יש אהבה גם לפני החתונה

יש אהבה שקודמת לנתינה

ויש אהבה, וקסם, ושמחה, ורעות גם בלשבת ולנסות לחשוב ביחד איך סוגרים את החודש בלי מינוס או בלהכין סלט ביחד ואפילו אפילו- כשרבים ומתוכחים (ומתפיסים)

כדי שהאהבה הזו לא תעלם- באמת צריך גם שותפות, וכבוד, והערכה, ונתינה. 

מה שמתואר פה זה פשוט אדם אגואיסט, שהצליח להפתח ולקלוט שלהתחתן זה ההפך מאגואיזם- ואז הוא גם הצליח לאהוב יותר טוב את אשתו. 

אבל לא כולם אגואיסטים לפני חתונה, יש גם אנשים שמגיעים לחתונה מתוך מקום אחר- משתף ונותן. 

בהחלט יש אנשים שמתחנתים מתוך אהבה אגואיסטית, ואם הם לא יעשו עבודה- אז בהחלט יהיו שם בעיות. אבל זה לא סותר את זה שיש אנשים שמתחתנים מתוך מקום אחר- ויש שם לא פחות קסם, ופרפרים, והיי, והתרגשות. והיא אפילו יכולה להשאר לאורך ימים ושנים.......

אהבתי את הרעיון שהאהבה האמיתית מתרחשת עם הנישואים

זה לא אומר שאין אהבה לפני

זה לא אומר 

שאפשר להתחתן בלי לאהוב

אבל זה אומר שככל שמעמיקים יותר בהכרות של הצד השני, לומדים לאהוב אותו יותר.

ואז מבינים מדוע בדיעבד- אהבנו אותו, כשהכרנו.

מדוע דווקא בו הלב בחר 

לא קראתי הכל. ובכל זאת אני מסכימה עם השואל שיש רגש אהבה מעבר לנתינה ולהיי וכו'..

רגש של חיבור של כמיהה לצד השני וזה פשוט מורגש. וזה אכן לא קורה עם כל אחד.

וחבל לפספס את המתאים ביותר והאהוב.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.