אני גרה די רחוק ואני נשארת באולפנה כל יום עד שמונה בערב לפחות... בגלל כל מיני סיבות.. אז אם את חושבת שתגיעי גם למצב כזה כדאי לך לחשוב על פנימיה (כי כרגע אני חיה באולפנה ובאוטובוס...)

סתם המלצה;)

אם את בפנימיה אז אחרי זה את הולכת לשירות לאומי, בד"כ בדירת שירות, אח"כ לדירת רווקות, ואז את מתחתנת.

תחשבי על זה טוב- כי אם את יוצאת מהבית לפנימיה את לא תחזרי...

זה ממש תלוי באופי של הבת!!

וחוזרים בחמישי בצהרים הביתה ונגיד בבהרן חוזרים רק ב12 לאולפנה..

קיצור ממש כדאי לך! שיא הכיף

אבל בבית זה מושלםם שתדעי.

לוידעת אם יותר או פחות, מעולם לא ניסיתי פנימיה.

איכשו נראלי שפחות

מה את צכה יותר מתמיטה שלך, תשקט שלך, תאוכל של אבא ותאחים החמודים.

**אבל אני אוהב להיות בבית**

בעיקרון נראה לי פנמייה מבגרת ,מפתחת חברויות יותר עמוקות מארגנת .. מפתחת את הקישורים החברתיים יותר... ויש גם חיסרונות כמו רחוק מהבית...

בקיצור לא נראה לי שחידשתי משהו..שאפשר לנחש לבד

זה רחוק מהבית, זה להתנתק מהחברות הקודמות יחסית - יכול להיות שתישארו חברות אבל יש לכם כבר נושאי שיחה אחרים, חברות חדשות. פחות להיות בסניף. את לא שולטת לעצמך על החיים, את צריכה לבקש שיחרורים, את לא יכולה פשוט להחליט שבא לך יום כיף בבית. את צריכה לבקש (נותנים, אבל יש כאילו שמפריע להם ההרגשה שהם לא שולטים לעצמם בחיים), את רחוק מהבית. 

אבל - פנימיה זה מפתח, זה מגבש, זה חברויות חזקות וקשורות הרבה יותר מהרגיל החברות בפנימיה זה משהו שנשאר לתמיד, זה כיתות מגובשות יותר, אין יותר מידי שגרה בפנימיה, אתה מתבגר ברמות, אתה לומד להיות עצמאי ולקבל החלטות לבד - בלי אבא ואמא, את יכולה לעשות מה שאת רוצה והם לא ידעו-אתה לומד לקחת אחריות. אין שמירה לוחצת. ברור שיש מחנכת שמטפלת בדברים אבל יש הרבה יותר מרחב ואת לגמרי מחליטה איך יראו האחה"צ שלך, הלימודים שלך, השינה שלך. יש כל הזמן אקשן, פעילויות, חברות, בלגנים.

זה עניין של מתאים ולא מתאים, לא טוב או רע. אבל בחיים לא הייתי מוותרת על הפנימיה

וחצי פנימיה זה שונה מאוד מפנימיה מלאה - אתה חצי פה חצי שם, זה לא מקום קבוע (אותי זה היה משגע). הימים של הפנימיה הם "מיוחדים" ולכן אין שגרה - לא של פעילויות ולא של בית, בימים של הפנימיה משתגעים ומתחרפנים וכו' (מה שבפנימיה עובר אחרי חודש וחצי) קיצור - זה שונה ממש. גם לזה יש יתרונות.

בעיקרון ממש באלי לעבור לפנימיה זה באמת חלום.. אבל בכללי זה ממש לא מתאים לי כאילו תשאלו את כל האנשים שמכירים אותי הם יגידו שזה הכי לא מתאים לי בעולם, אבל תכלס דווקא בגלל זה ממש באלי לעבור.. אני ממש רוצה להשתנות. אני רוצה להיות יותר חברותית יותר להיפתח להיות פחות תלויה בהורים ויותר עצמאית..

ופשוט חשבתי שאם אני אלך למקום שהכי לא מתאים ושכביכול אולי הכי לא יהיה לי טוב שם, דווקא שם אני באמת יוכל להשתנות. שלא יהיה לי את הבריחה של לחזור הביתה כשמסתיים הלימודים, שאני אהיה שם 24 שעות ביממה כל היום עם חברות צחוקים ואז באמת לא יהיה לי בררה אלא להתחבר לבנות.. כי בכללי אני כן חברותית פשוט לוקח לי זמן להיפתח, וברגע שבנות לא ניגשות אליי אני לא ניגשת ומתחילה לפתח שיחה, אז אני נראית לא חברותית.. 

ועכשיו נגיד יש לי כמה חברות טובות אבל חוץ מזה כלום.. אני ממש סגורה ואני מסתובבת רק איתם ועם שאר השכבה אני ממש לא בקשר..

סליחה על החפירה, אני ממש אשמח אם מישהי תוכל לעזור לי

אבל תחליטי מהר כי אני לא יודעת אם עדיין אפשר להירשם לפנימיות

בתור מישהו כזאת שנמצאת בפנימיה-

פנימיה לא תפתור את זה. היא בהחלט תעזור קצת, אבל היא לא תגרום לך להיות חברותית ופתוחה הכי שבעולם. אל תצפי שתוך חודש את תהיי מוקפת בבנות. אבל מה שכן, את תהיי פתוחה יותר. כי להיות בחדר עם בנות בכל זאת גורם לך להיות איתן בכל מיני סיטואציות שיעזרו לך להיפתח. ואם תקפידי לחזק את הקשר שלכן גם כשאתן לא נמצאות בחדר- הוא אפילו יישאר. ואם באמת תקפידי להיות עם בנות ולא לחכות שיווצר מצב כזה, אלא להתיישב לידן בחדר אוכל, ללכת סתם ככה אחרי צהריים לחפש חדר שיש בו בנות ולהצטרף וכל מיני כאלה, אז תוכלי להיות יותר חברותית ולהיפתח גם לבנות אחרות

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות

כל הכבוד על ההשקעה, נראה ממש טוב ומסכם. הייתי מוסיפה בירושלים פרטים גם על תהילה, עטרת רחל ותאיר ציון. (שלושתן מאד מאד דוסיות)