סיפור מדתי לשעברTheSheriff

שלום לכולם.

אזהרה: זה הולך להיות ארוך 

אני רוצה לספר קצת על עצמי ועל חוויה שעברתי

נולדתי למשפחה דתית ואף שמרתי מצוות רוב חיי. כשהייתי בצבא הפסקתי לאט לאט לשמור אבל הרגשתי שזה זמני ויום יבא ואחזור בתשובה.

כשהשתחררתי מהצבא, הכרתי בחורה שהייתה בערך באותו מקום דתי כמוני ולא חלף הרבה זמן עד שהתאהבנו האחד בשניה. היינו שנה וחצי ביחד שבמהלכה התחזקנו שנינו, היא יותר ממני אך עשיתי מאמצים כנים להיות דתי לפחות כמוה. כבר דיברנו על מיסוד הקשר, כבר קבעתי יום ללכת לקנות טבעת כשזה קרה. קיבלתי ממנה טלפון באיזה בוקר בו סיפרה לי שהיא החליטה, אחרי מחשבה, שהיא רוצה לסיים את הקשר מכיוון שאני לא באותה רמה דתית כמוה. מאז התחילה תקופה של כשנה בה אנחנו לא ביחד אבל מדברים באופן כמעט רציף, דבר שהיה רע לשנינו. לאחרונה גם התקשורת הזאת נגמרה, כששנינו פגועים מאוד מהסאגה הזאת. היום אני לא שומר בכלל, הרבה בעקבות הסיפור הזה. אני לא יודע מה איתה אבל אני חושד שגם היא כבר לא באותה רמה דתית בה היא שאפה להיות.

אני קורא פה בפורום כבר כמה ימים ורואה הרבה התלבטויות לגבי הרמה הדתית של בן או בת הזוג. אני חלילה לא מזלזל בזה אבל מהניסיון שלי, אני רוצה לשאול: הקפדה על חומרות כאלה ואחרות שוות איבוד של אהבה? אם יש לכם מישהו או מישהי, אל תחפשו אותו בציציות. זה לא מה שבאמת משנה. מה שמשנה זה אם ישנה אהבה, ואם היא שם- אל תתנו לה לברוח.

אני כבר אבוד, אבל אני מקווה שאשנה את הפרספקטיבה למישהו מכם.

בהצלחה לכולנו.

השאלה אם זה חומרות או ממש דברים שהם חובה.די"מ
אבל יותר מזה.
זה קשור לשאיפות רוחניות.
האהבה לאשתך זה לא הכל.
עם כל כמה שאהבת האשה זה דבר נשגב ועצום,אהבת השם היא הרבה מעל (או ככה לפחות זה צריך להיות)
כשאני מחפש אשה אני לא רק מחפש מחשהי שאני יאהב אותה והיא תאהב אותי,נכון יש רובד כזה.
אבל אני בעיקר מחפש חברותא.
חבורתא לעבוד את השם ביחד.
ולעבוד את השם כולל כמובן לגדל ילדים והכל.
ולכן יכול להיות ש"הרמה הדתית" שלנו שווה. אבל השאיפות הרוחניות לא שוות ואז אין על מה לדבר.
אהבה לא תמיד זה הכל..shilat
כדי לבנות חיים משותפים ומלאים באהבה להרבה שנים. צריך לדעת על מה אתה מוכן לוותר ולהתפשר ועל מה לא.
ורמה דתית, זה בהחלט חשוב.. יש דברים שקשה להתפשר עליהם..
רמה דתית קובעת המון, לא רק כלפי ה' ומה אתה מחמיר ומה לא. היא תקבע את החינוך שתתן לילדיך, את היחסים עם אישתך, את התנהלות החיים בתוך הבית וכו' ..
כואב לי לשמוע שאתה דתי לשעבר, אבל בטוחה שעשית את שיקוליך כדי להיות כזה. אז לשנות אותך לא אנסה.. רק אומר שאהבה אחרת עוד תהיה לך תהיה בטוח. ואולי תתאים לך יותר, לא רק מבחינת הדת..
אם היא בחרה לוותר עליך, מסיבות כאלו או אחרות שלא משנה מהן כרגע, אז היא וויתרה, ותהיה אחרת שתקבל אותך איך שאתה..
כואב לי גם לשמוע על הקשר הארוך שלא צלח, אבל כנראה כך היה צריך לקרות, הכל מה' והכל לטובה..ויכול להיות שהייתם נפרדים בגלל סיבה אחרת, או הייתם מגלים שזה נושא שחושף תיהום בינכם והייתם אבודים.. או שהכל היה בסדר גם יכול להיות.
כל אחד עושה את השיקולים שלו על מה הוא מוכן לוותר וכל מה לא.
אבל עוד תמצא אחרת שתתאים לך יותר ותהיה איתה מאושר..בהצלחה

ברעיון- אתה צודק, אבל מה לעשות שהחיים הם יותר מורכבים מאהבהשירוש16
עבר עריכה על ידי שירוש16 בתאריך ל' בשבט תשע"ה 04:29
האהבה בין בני הזוג זה יפה נכון והכרחי.

ה'תאהבות' הזאת היא מקסימה. (לפני הנישואין זה קצת בעיה כמו שפרטת אבל זה נושא אחר שממש לא שווה דיון).

אבל עם כל זה שכחנו דבר אחד- למה אנחנו מתחתנים.

זה יפה שיש אהבה, זה נצרך וזה חשוב. אבל בואו לא נאבד את העיקר.

אנחנו מתחתנים כדי לבנות בית נאמן בישראל. זה הגול-המטרה.

ואיך אפשר לעשות את זה מבלי להכניס את הקב"ה למשוואה??

אסור לשכוח אותו, לא כשאנחנו יוצאים למצוא בן/בת זוג לחיים, לא בדייטים עצמם, לא באירוסין וכמובן שלא בחיי הנישואין.

אז איך- למען ה' הטוב- נוכל לבנות בית בישראל מבלי לקחת "אותו" בחשבון. 

אז השאלה היא: על מה אתה מסכים לוותר: על האהבה או על (כיביכול) הקב"ה? (נכון- זה קצת קיצוני, אבל הלכתי לקצוות כדי להבין את הנושא יותר טוב).

האם האהבה הזאת שווה יותר מה'ציציות'.

תאמין לי- אם זה היה רק בקטע של החומרות- אף אחד לא פוסל קשר. סתם ידוע שבחומרות ובקולות הולכים אחרי הבעל, אז זה ממש לא משנה. משנה הפער הרוחני-מעשי. האם הרמה הרוחנית שווה או לא (פחות או יותר).

נראה לי ששיננו את היוצרות:

במקום לחפש משהו כדי לבנות בית, להקים את הדור הבא ולעבוד את ה', יותר ויותר מחפשים כיצד למצוא את ה'אחת ויחידה המיוחדת' שאין כמוה וכו' וכו'. ממתי נישואין הפך להיות ממשהו עם משמעות של חיי נצח לדבר כ"כ רדוד וחיצוני?.

יש את אומות העולם, שהם מבססים את הנישואין על אהבה, התאמה וכו', אבל רגע, בואו נתעורר- הנישואין שהם כדת משה וישראל אמורים להיות הרבה יותר משמעותיים, הרבה יותר שווים. יש מישהו נוסף במשוואת הנישואין שא"א לשכוח -הקב"ה.

 

קיצר-

שיהיה לכולם בהצלחה!

ומתנצלת מראש אם הלכתי קצת קיצוני..

 

שיר- תגובותייך ענייניות..כייף לקרא! לשוני רינה


אוו. אין מילים. על הכבוד!שירת דבורה
האם האהבה היא מטרת החתונה?toraneto
בין אם חזרת בשאלה ובין אם לא, זה לא ישנה את מציאות העולם, האהבה זה לזו, וזו לזה, אינה מטרת החתונה, אל תעשה מהדרך מטרה. המטרה היא להתחתן כי כך ציוונו השם יתברך להביא ילדים לעולם, האהבה היא דרך להביא לכך שזה יקרה, ולכך שהבניין ישאר עומד וקיים. ידוע שהרבה לא אוהבים לשמוע את זה (במיוחד מי שמכריז על עצמו שאינו מחוייב עוד להלכה היהודית בה נפסק "שיהיו כל מעשיך לשם שמים" -כשאנחנו גם מצווים להתחתן לשם שמים ולא סתם כדי למסד אהבה שנרקמה ועבורה לוותר על עולמנו הרוחני), אבל ההבנה הזו יכולה לחסוך גם להרבה רווקים ורווקות חיפושי-שווא אחרי "החצי השני".
הרבה ברכה והצלחה
זה אולי מה שעומד מאחורי זה שהקב"ה ברא אותנו עםיעל מהדרום
לק"י

רצון להתחתן.
ולעה"ד, בפשטות מתחתנים בגלל האינסטינקט שנולדנו איתו. וכדי לא להיות לבד אלא עם מישהו שאוהבים.
אמת ויציבtoraneto
תודה על התגובותTheSheriff
היום ב"ה אני מוצא את עצמי מחפש את הדרך חזרה לשמירת מצוות. עדיין לא שם, אבל רצון יש...
תודה רבה לכם על ההתייחסות המהירה, העלתם פה נקודות חשובות. חייב לציין שהרבה מהחזרה בשאלה שלי נבע מכעס על מה שקרה לי, ורק לאחרונה החלטתי להיפתח קצת חזרה לעולם ממנו באתי...
שוב תודה לכולם ומקווה שבפעם הבאה יהיה יותר מזל
בהצלחה עם הפעם הבאהבלו
ותחשוב על זה אם ככה היא נפרדה כנראה שהיא לא מה שאתה צריך, אתה לא צריך מישי כזו!!
ובאמת במקרים כאלו צריך לחזק את האמונה
בנימת הימים האחרונים.. "לא מתנצל"orlo
אולי גם אברכים לא ילמדו תורה כי יש כאלה שפקרו מהעובדה שיש כאלה שאינם יוצאים לעבודה???
שנית , אדם שירד רוחנית בגלל "עניין חברתי" הוא לא נפל כתוצאה מהפגיעה אלא ממכלול של סיטואציות ובין היתר גם מהמקרה האחרון וגם אם הוא הכואב ביותר.. אין מנוס כי אם ללכת בדרך שהעולם מתנהל ואם קיים חוסר בהתאמה , אז זה לא מתאים !!! אך.. עדיין יש לנהוג בכפפות של משי ככל הניתן
כמה דברים בגלל שקראתי חלק מהתגובותים...

גם אחרי הנישואים יכולים להיות שינויים ברמה הדתית בין בני הזוג אם ליותר ואם לפחות.

נכון שבגדול מחפשים להתחתן אם מישהו שכבר סגור על עצמו אבל יש לא מעט שמתחתנים צעירים מאוד וגם אם לא צעירים. כולנו עוברים תהליכים שונים בחיים, נשברים וקמים. 

אם יש שינויים ברמה הדתית במהלך הנישואים זו לא צריכה להיות סיבה לפרק את הנשואים בהנחה שיש זוגיות טובה ולהפך צריך לנסות לעבוד על הזוגיות.

אז לדעתי גם לפני הנישואים כן לחפש מישהו עם ערכים דומים ורמה דומה, לא אומרת שלא אבל אם מוצאים זוגיות טובה או קשר טוב ואהבה ושיתוף ותקשורת טובה שזה לא משהו שמוצאים סתם ככה עם כל אחד. ואם יש כבוד והערכה אחד לשני אני לא חושבת שכדאי לוותר ל הקשר. 

וזה לא צריך לבוא על חשבון עבודת ה' של כל אחד.

אני לא אומרת לחפש את זה אבל אם כבר קרה אפשר למצוא את הדרך הנכונה למרות זאת

 

ומשהו שנזכרתי בו כשסיימתי לכתוב:

"ביושר הדעת ובמידות טובות, יש יותר אמונה ודבקות אלהית מבאמונה דיבורית וציורית רגשנית" (שמונה קבצים א רלד )

מכיוון שאתה לא מאמין בתורה כאורח-חיים,פינגו0

אז התמיהות שלך ממש אבל ממש לא רלוונטיות!!!

 

דווקא אני עניתי יחסית תשובות מתונות בשרשורים האלו (שלדעתי אין עניין להיות תקועים בחומרות).

אבל מכיוון שאתה לא מאמין באמת ובתמים בתורה ובמצוות, התמיהות שלך מגיעות מאיזה "חור" בהבנה שהתורה היא חיינו ואורך ימינו.

אז לכן התמיהות והמסקנות שלך הן לא רלוונטיות כלל!

 

לפעמים גם דברים טובים הולדתם בחטא, ומכאן מגיעה התנגדותי!

 

נ.ב.

עצם זה שעזבת את התורה לחלוטין כשהיא נפרדה ממך,

זאת ההוכחה האמיתית שהיא צדקה בזה שאתה נמצא ברמה דתית מאד מאד רדודה, ובוודאי שיחסית אליה.

אבל למה אתה כל הזמן תוקף? למה?בת גילו
עבר עריכה על ידי בת גילו בתאריך א' באדר תשע"ה 03:49
למה אתה לא מדבר בנחת?
אולי תפחית קצת בסימני קריאה! זה לא נשמע טוב! זה תוקפני מידי!! והתוכן לא פחות!! הבנת???

זה לא עושה חשק להיות דתי כמוך...

עריכה:
הסימני פיסוק להמחשה בלבד.
לגבי שאלתך, אענה בקצרה:בת גילו
התורה שלי היא חלק ממני. אני אוהבת תורה, אני חושבת תורה, ואני חיה תורה.
לאהוב אפשר כל אדם, אבל לבחור לעצמך שותף לחיים זה לא סתם לאהוב.
חיים יש רק פעם אחת, אז צריך לבחור בשבילם שותף הולם להקים איתו בית טוב, להביא איתו ילדים, לחיות איתו, להתקדם איתו.
העבודות של הבית, ובכלל, הן די דורשות. החיים דורשים.
אני רוצה לעזור בפרנסה בשביל מישהו שעוסק בחיי עולם ולא רק בחיי שעה.
איך אוכל לשוחח עם אדם שלא מדבר איתי בשפת התורה אם התורה היא חלק ממני?

בעלי יהיה זה שישלים אותי. יהפוך אותי לאדם שלם...
ואם הוא לא חי תורה, אוהב תורה וחושב תורה, איך נתחבר?
איך נדבר באותה שפה?

לא אוותר על אהבתי הראשונה בשביל 'אהבה' אחרת.
אוהבת את ה', אוהבת את ההתגלות שלו ,ורוצה אותו בכל החלקים שבי. בכל רמ"ח איברי... וגם בחלקים שבחצי השני שלי. ככה נתחבר מעולה.
"ק-ד-ו-ש-ה אני מבקש".

אהבה זה עיניין של בחירה. אני בוחרת את מי לאהוב.
ובע"ה יתברך שנבחר טוב
אהבתי...שירוש16
אין מה לומר. מרגישה אותו דבר.
או כמו מישהי שכבר כתבה:
" הוצאת לי את המילים מהמקלדת..."
את מתכוונת מישהו שכבר כתב יאיר26


אתה כתבת?שירוש16
זה חזק..;)....שירוש16
ישנם דברים שזה לא אפשרי..תל אורות

אם הוא/יא לא שומר נגיעה/טהרת המשפחה, זה מאוד קריטי לחתונה. אם הוא אוכל חמץ בפסח/אוכל בכיפור, זה לא בא בחשבון. ובכלל, כל אדם צריך לדעת מהי רמתו הדתית ולפיה לחפש את בן זוגו.

צודק...הלליש


פרידה כואבתאביה_אאחרונה
יכולה לגרום הרבה פעמים להדרדרות כמו שציינת...
יותר מכך אין לי מה להוסיף על האחרים
חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

מהניסוח שלוoo

זה לא נשמע בהכרח חוסר מודעות

אלא אולי פחות מעקב אחרי שיער בפנים


אם מישהי משאירה שפם ממש בולט זה בעיה בסיסית

אבל אם מישהי מורידה פעם בחודש ולא כל פעם שמבצבצת שערה

בעיניי זה סבבה לחלוטין 

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אתה יכול לתת לי טלפון שלהם?זית שמן ודבשאחרונה

תודה

שיר חדשכולנו הביתה

אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף

חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI

לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום

 

יום טוב

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומע

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
מבחינה גנטיתלגיטימי?

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

 

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

 

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

כדי לאזן, לדעתי רוב האנשים לא חושבים שלהיות גבוהנוגע, לא נוגעאחרונה

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

תודה לכולם פה!!!נו, ההוא מהזה

לילה טוב לכולם!

ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.

תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!

אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!

איזה יופי אין לי מושג מי אתה אבל מזל טוב!!!!!!!הפי

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

מזל טוב! שימחת כל כךזיויק
מזל טוב!Lavender

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

באמת היה קצר ב"ה, חודשיים עם הראשונה וזה הספיקנו, ההוא מהזה
יא מזל טוב! משמח! הרבה הצלחה !נפש חיה.
בשעה טובה! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום
הרבה מזל טוב, אם אני מבין נכון מדובר בראשונה שלך?מתוך סקרנות

שיחקת אותה.

יפה.

אכן מדובר בראשונה ב"הנו, ההוא מהזה
8 פעמים "מזמור לתודה" ערב בוקר וצהריים.......נחלת
וואו! איזה כיף! מזל טוב!!!יהודי שואף לטוב
שתזכו לשמוח זה בזו וזו בזה ולהוסיף המון אור.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).


כל כך משמח! היו מאושרים יחד. המון המון נחת!נחלת
מזל טוב!זית שמן ודבשאחרונה
"החיים שלי יפים. יש לי עבודה. מה רע להיות לבד?"נחלת

 

 

זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.

מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך

להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;

שם וגם באתר של אלי גרון.

פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

להלן דבריו:לגיטימי?

אולי אני אפתח בזה שאני יזמתי את הקשר.
ראיתי בה, במשך זמן, כמה תכונות שמשכו את תשומת ליבי, והחלטתי לפנות אליה.
ככה שמלכתחילה היה לי איזשהו רצון, גם אם לא הכרתי אותה עדין.

אחרי שהתחלנו להיפגש ראיתי שאני מוצא בה את אותם הדברים שהיו חשובים לי ובגללם פניתי אליה, ואף יותר מזה.

היו פערים. כבר מתחילת הקשר ידענו שיש פערים, 
ובהתחלה גם דיברנו עליהם הרבה מתוך רצון לראות שאנחנו יכולים להכיל אותם.
אבל ככלל, אני הרגשתי שמצאתי מישהי כמו שחיפשתי.

אני חושב שאני יכול לומר שכן, לי כן היו "ניצוצות והתלהבות" בתחילת הקשר.
(כמו שהיו לי גם בהרבה קשרים אחרים שראיתי בהם פוטנציאל טוב)

לגבי איך הרגשתי כששמעתי על תחושותיה ביחס לקשר - 
בתחילת הקשר ידעתי שיש פערים בינינו, וידעתי גם שהיא מעוניינת "לקחת את הזמן".
ואני גם חושב שהשיח בינינו היה פתוח ושידעתי שהיא לא מרגישה משהו מיוחד בקשר.
בזמן הזה בנינו את הקשר והעמקנו אותו, ואת הביטחון שלנו זב"ז.
לא הייתי מופתע מזה שהיא אמרה שהיא לא מרגישה התלהבות, כי כפי שאמרתי - השיח בינינו היה פתוח.
בעיניי הקשר הזה היה טוב, ואמרתי לעצמי שאם גם בעיניה הוא טוב, ואנחנו בוחרים ללכת עם זה - אז בעיניי זה נהדר.
ככלל, אני מאמין שהבחירה חשובה הרבה יותר מההתלהבות.

החלק שהיה לי קשה יותר הוא החלק שאחרי שאני מצידי כבר הגעתי לגמר החלטה, ודיברתי איתה על מה שאני מרגיש ורואה בקשר וכו', ובעצם חיכיתי שהיא תביע את הרצון שלה בזוגיות הזו.
התהליך הזה היה מאתגר, וגם אותו עברנו יחד - מתוך שיח פתוח. הקשבנו זל"ז, וניסינו לנווט יחד.
הבחירה שלי היתה ללכת לצידה בתהליך הזה על אף שהיא לא הביעה את הרצון שלה, ואני שמח שכך עשיתי.
אני לא אגיד שזו בחירה קלה, וגם לא אגיד שלא היו רגעים שפקפקתי בבחירה הזו וחשבתי להרים ידיים.
אבל ברוך ה' עברנו את התהליך הזה ואני שמח במקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו.

מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאר
בכנות יש לי מלא מגננותהפי

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

זה נשמע בריא מאודadvfb

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

 

נכון אבל צריך לדעתהפי
להיות צופה מהצד ולא להיות המגננה עצמה 
מודע להגנות, חידוד חשובadvfbאחרונה

בשורות טובות אמן!

לא יודע מה יש לכבד את המונדיאל, אבל קישורית יפהיהודי שואף לטוב

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.


האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

תודה על השיתוף! כאב זה לא כיף advfb

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

וואי זה קשוחLavender

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

 

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

נראה לי שלהתקרקע זה הדבר שאני הכי מזדהה איתוadvfb

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

אולי יעניין אותך