א. הסרטונים תמיד מציקים לי. דבר ראשון - החזרה עליהם. בתור אחת שבד"כ צופה גם בממלכתי וגם בדתי, זה חוזר על עצמו. אם כבר עושים סרט, אז שיגוונו ביניהם...
ב. בנוסף, אני ממש לא מבינה מה הקטע שלהם. לא מועיל לכלום. בעולמי ובארצי עושים סרטונים טיפה קשורים, ולפחות רציניים. הסרטונים המנסים-להצחיק של המחוזי הם לא מצחיקים (במקסימום, בבדיחות הכי מצחיקות, הקהל מגחך טיפה. לא נראה לי שזה באמת מצחיק מישהו) מטופשים ובעיקר גורמים לי לרחם על השחקנים, מחברי הסרט, אחראי החידון (שדרך אגב, יש לי הרבה ביקורת חריפה אליהם) והקונספט הכללי. (רחמים של - וואו מזל שאני לא במקומם, הייתי מתפדחת... אף אחד לא צוחק... לא נעים לי בשבילם, הם בטח מתפדחים רצח וכו')
ג. ועכשיו לתוכן. אני חושבת שיש הבדל בין לצחוק עם התנ"ך ללצחוק על התנ"ך. מסכימה איתך שבסרטונים יש יותר מן ה"על" מאשר מה"עם". לדעתי יש מקום לצחוק מסיטואציות מצחיקות שהתנ"ך מספר לנו עליהן - ומי שראה הצגת נח"ת מימיו יזדהה איתי מן הסתם - אבל מה שהסרטונים עושים זה לקחת את המכלול ולנסות לצחוק על דברים שדי אין מה לצחוק עליהם, בכוח. מה שיוצא, כפי שכבר אמרתי, הוא בעיקר מעורר רחמים.
ד. הצגת דמויות התנ"ך - זו מחלוקת ידועה. דעתי היא שמעצם היות התנ"ך כל כך רחוק מאיתנו היסטורית, הצגת דמות תנ"כית כעכשווית בדרך כלל לא עובדת במיוחד. כן, אני ציירתי קומיקס על ספר מלכים בימינו (טוב נו, בכיתה ו') והיה כיף. אם אפשר לעשות את זה בצורה למידתית (נגיד לחשוב "מה אני הייתי חושב אם הייתי בסיטואציה הזו?") זה דבר מדהים, שבאופן טבעי כל אחד מאיתנו עושה ומחכים מכך. אנחנו צריכים לחיות את התנ"ך. לנסות לשחק את יהושע עם פאה עקומה ואייפון לא מחכים ולא מצחיק אפילו. שוב, בעיני זה רק נלעג.
אני כן בעד למידה מתוך חיות של התנ"ך. זה אומר שלא תמיד אגיד "כל גיבורי התנ"ך ענקים ולא אנושיים וצדיקים" כי אז פספסתי את האנושיות שהתנ"ך מנסה להעביר לנו. אבל בהחלט מסכימה איתך שמתוך המקום המצומצם שלנו הנחת הבסיס צריכה להיות שאנחנו לא מבינים הכל, אלא רק מנסים ללמוד כמה שיותר. לצורך כך צריך הכי להצטנע ולראות באנשי המופת שלנו את - ובכן - אנשי המופת שהם...
כן, מה שנעשה בסרטונים הוא זלזול חריף ולא הומור בריא ומפרה. מסכימה לגמרי.
בכללי, כפי שכבר ציינתי, החידונים מנוהלים גרוע בעיני. הנקודה הראשית שמסעירה אותי הוא נושא השופטים. בשנה שעברה שפטתי בממלכתי במחוז ירושלים, ויצאתי פשוט מזועזעת.
בקצרה אומר, שאני ידעתי יותר תנ"ך מכל השופטים ביחד, ואני לא חידוניסטית וידע התנ"ך שלי (לצערי, עובדת על זה...) מצומצם ביותר.
בנוסף, היגיון בריא זה דבר שהם כנראה לא שמעו עליו מימיהם. אני מתפללת שלא נעשו בעבר טעויות שיפוט שגרמו להדחת מתמודדים לא נכונים, אבל אם יספרו לי על מקרה כזה אני לא אתפלא.
כל מי ששפט מתישהו ודיברתי איתו חשב כמוני.
בנוסף לצערי יש עוד הרבה בעיות ארגון חמורות בחידון. אני בטוחה שאני לא היחידה שרואה את זה.
קצת מבאס אותי למתוח מלא ביקורת בלי אפשרות לדיון שיועיל במשהו, אבל כן היה חשוב לי להעלות את זה לדיון.
כדי לאזן - החידון מדהים בעיני. דבר מבורך שמועיל מלא לאנושות, לנוער, לכולם. מפגן של אהבת התנ"ך והקב"ה.
יישר כח עצום (עצום!) למתמודדים. הערצתי (הוירטואלית
שלוחה אליכם.
טוב, זהו. חפרתי בעליל...