אני כבר הרבה אחרי ההדרכה (כבר בשירות לאומי, ליתר דיוק... ולא, לא קומונרית ;)), אבל השאלה שלך נגעה בי אפילו עכשיו- גם לי היה שלב ששקלתי כל שני וחמישי לפרוש...

אעלה כאן כמה נקודות למחשבה, מקווה שזה יעזור איכשהו

*קושי- בכל הדרכה יש קושי, בכל גיל של חניכים, לכל מדריך. אין מדריך שהכל מושלם אצלו ובקבוצה שלו.
יש 2 סוגים של קושי- קושי של אתגר, שבסופו של דבר יצמיח ויקדם, או קושי של דיכוי שרק יוריד אותך ואת הקבוצה למטה. קודם כל תצטרכי להבין עם עצמך מול אילו קשיים את מתמודדת, ואיזה סוג כל אחד מהם.
קושי של אתגר הוא מצוין. קושי של דיכוי צריך מחשבה שניה- האם אפשר להפוך אותו לאתגר, או שעדיף לארוז את הפקלאות ולפרוש כי מהקושי הזה ייצא רק רע? שתי התגובות לגיטימיות, תלוי מול מה את מתמודדת.

*אינטרסים מול טובת החניכים- הדרכה בתנועה היא בסופו של דבר למען החניכים שלך, אולם גם כאן יש כמה אינטרסים (וזה בסדר גמור, כל עוד הם במקום הנכון ותופסים מקום שולי ביחס לטובת החניכים, וכל עוד את מדריכה בשביל החניכים שלך בסופו של דבר)- אם זה התואר, העלאת האגו, היכולות שההדרכה מקנה (ומסתבר שיש הרבה, ב"ה), ועוד ועוד... גם בעזיבת ההדרכה הנקודה הזו עומדת- עד כמה העזיבה היא לטובת החניכים/לטובת עצמי? עד כמה ההישארות בהדרכה היא לטובת החניכים/לטובת עצמי?
חשוב לי להדגיש שאין פסול לחשוב גם על טובת עצמך. היתה לי מד"שית שהיה לה לא טוב בכלל בהדרכה (סניף פיתוח...) והיא בחרה לעזוב, וזה מצוין. אין טעם "להתקרבן" (מלשון קורבן) למען אידיאלים שאתה מנסה להכריח את עצמך לממש או למען חניכים שאתה אפילו לא מסוגל לראות את הפרצוף שלהם.
מאידך, גם להישאר בהדרכה בגלל אינטרסים בלבד זה לא חכם ולא מועיל לאף אחד. כך המדריך "מנצל" את החניכים שלו לטובת ההתקדמות האישית שלו- וגם אם החניכים לא מרגישים את זה, לא לשם זה נכנסת להדרכה ופספסת הכל, ועדיף לעזוב.

*כמה אנרגיה את מוציאה על ההדרכה, לעומת האנרגיה שאת מקבלת?
אשת חינוך מדהימה הסבירה לי לא מזמן על כך שבכל כיתה (ביחס למחנך) יש ילדים שהם זוללי אנרגיה, ילדים שהם נותני אנרגיה וילדים ניטרליים. בלי קשר לזה שצריך לבחון גם את הקבוצה בסניף לפי המודל הזה, אני לוקחת בהשאלה את המודל הזה להשקעה בהדרכה.
מה זולל ממך אנרגיה, מה נותן לך אנרגיה ומה ניטרלי? (בכל התחומים- הפעולות, השיחות האישיות, ביקורי בית, טלפונים, צ'ופרים, מסעות, כל דבר)
מה המטען הסופי שנוצר- שלילי או חיובי?
אם המטען שלילי- אפשר לשנות את המצב? האם זה קושי שאפשר להפוך לאתגר?

*את אוהבת את החניכים/ות שלך? (שאלה חשובה מאין כמוה, שכן חינוך בא מתוך אהבה בלבד)
אם לא- למה? מה יעזור לך לאהוב אותם? או שהמקרה אבוד?

*קשיים בצוות- אם זה אחד השיקולים, האם מדובר בקשיים מבחינת תפיסה ואידיאולוגיה (הצוות פחות חזק מבחינה תורנית או להפך, הסניף פועל בדרך שאת לא מסכימה איתה וכו')? או שמדובר בקשיים חברתיים (אף אחד לא שם עלי בצוות, אין לי דיבור עם שאר המדריכים, אני סובלת, יש בעיות עם הקומונרית)? צריך לראות איזה מקום הקשיים האלה תופסים, ואם מדובר במשהו שאפשר להבליג עליו ולשרוד איתו או לא, אם מדובר במשהו ששווה לשים עליו דגש או לא...

מקווה שמשהו מאלה הועיל קצת...

בכל מקרה, המון בהצלחה בכל מה שתבחרי!

וחשוב לי גם להוסיף שהרבה פעמים נראה שמי שעוזב ומוותר הוא חלש ולא יודע להתמודד. זה ממש לא נכון. לדעת לעזוב זו גדולה. זו היכולת לומר "לא מתאים לי", שנובעת מענווה. לעתים אין טעם להתמודד ולפגוע באחרים בדרך.
כך שכל בחירה שלך תהיה גדולה ומוערכת, אז אל תחשבי מה יחשבו עלייך (בלי קשר לזה שה"מה יחשבו עלי" הוא לא שיקול)!
תמיד בשמחה אך טוב וחסד!

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.