הבן שלנו (5) החל לאונן האם למישהו פה יש משהו להאיר אנו המומים
פשוט שוכב על הרצפה ומחכך עצמו.
שאלנו אותו יצחק(בדוי) זה נעים לך? יצחק:כן אנחנו : איפה? יצחק: בבולבול
הבן שלנו (5) החל לאונן האם למישהו פה יש משהו להאיר אנו המומים
פשוט שוכב על הרצפה ומחכך עצמו.
שאלנו אותו יצחק(בדוי) זה נעים לך? יצחק:כן אנחנו : איפה? יצחק: בבולבול
בכל אופן, כדאי לומר לו שהוא יכול לעשות את זה במיטה או במקלחת. לא ליד אנשים.
אין צורך לפתוח בכל הפורומים שקשורים לנושא
עוד מעט בת 4. לדעתי זה נובע ממצוקה . כדאי להסביר , שעדיף לעשות את זה בפרטיות . אני לא עושה מזה עניין , ומאפשרת לה לעשות את זה על ידי. אני לא דתיה . חשוב לי שהיא תפתח מיניות בריאה , ותרגיש טוב עם עצמה . זה לא "מכוער" כמו שהסבתא שלה אומרת. מה שכן , זה לא מתאים לעשות את זה ליד אנשים . זה המסר שלי.
קשור ל"מיניות בריאה"..
[וגם "מיניות" יכולה להיות לא-בריאה לעיתים.. וגם מעבר לכך. אבל זה לא שייך לנושא של הגיל הזה כלל]
ומכל מקום, בהיות שאת חושבת שזה נובע ממצוקה - כדאי מאד להשתדל לתת לה הרבה חום, ביטחון ורגיעה - וגם לנסות להבחין היכן המצוקה.
אולי תנסי לשמח אותה? ילדה בת 4 לא צריכה להיות עצובה ולהוציא את זה על דברים אחרים. ופרנסה זה לא מדד לשמחה. אפשר לעשות יצירות יחד בדברים זולים או אפילו בדברים שזורקים (כמו גביעי גבינה , בקבוקים).
וגם יותר לחשוף אותה לחברים , בגינות ציבוריות למשל.
בהצלחה, ממש כואב לי עליה 
ממש לא.
למה היא לא משתתפת איתך במשהו היצירתי? אתן בקשר טוב? היא ואת בקשר טוב עם הסבתא? (כמובן שאת לא צריכה לענות לי , אלו שאלות שצריך לחשוב עליהם ואולי לעשות שינוי)
ולא הבנתי את הקשר לממתקים
בדיוק מה שאמרתי על האשליה של "מיניות בריאה"..
תמהני, שמי שחווה מצב מאד-מצער כזה, עדיין חושבת ש"מיניות" זה איזה דבר בפני עצמו, ולא מבינה שה"בריאות" היחידה של זה היא מתוך נישואין באופן בריא ואמיתי. לא סוג של "הפקר".
ובאמת מצער המצב שלה. אבל ה"בריחה" הזו אינה "לא רעה בכלל". זו אשליה. זה שידור מצוקה. והיא זכאית לקבל למצוקה לא סוג של "נחמה" מדומיינת זו - אלא יחס חם ותחושת רוגע וביטחון. אדרבה, המדד יהיה תשפסיק בגלל יחס כזה]
בתור מישהי שהייתה עושה את זה הרבה בתור ילדה (התחלתי בגיל יותר גדול משל הבת שלך, אבל עדיין צעיר), הייתי שמחה אם היו עוצרים אותי בגיל צעיר. לא שאני מכורה לזה, חלילה, אלא שאני נבוכה בלהיזכר בזה ובתור ילדה לא ידעתי שזה התעסקות פחות ראויה עם הגוף.
נקודת המוצא שזה יפסיק מעצמו או יעזור לפתח מיניות בריאה לא נכונה בעיניי, בתור אחת שהייתה שם.
אני לא אומרת שצריך להתייחס לזה בצורה קיצונית, אלא שצריך לנתב את ההתעסקות בגוף לכיוון חיובי ולעזור לילדה להתרחק מדרכי התמודדות כמו אלה.
תנסו להסיח את דעתו שלא ירגיש. בזמן שהוא עושה כך תקראו לו לשחק או לעזור תגרמו לו לעשות משהוא אחר .
אם זה ממשיך תקופה ארוכה יש להיתיעץ עם משהו מקצועי.
קראתי פעם ראיון עם הרבנית וולפסון,
היא לא דיברה על אוננות,
אבל כן על לא לעשות מהאיברים האינטימיים משהו שלילי מוקצה ודוחה,
כי אז הילדות מפתחות שריטות שמגיעות איתן עד החתונה .
לא מילה במילה, זה לא ציטוט, אבל אלה היו רוח הדברים.
אין לך מה להתרגש.
גם הבת שלי , 3.5 , "חוקרת" את הגוף שלה באמבטיה, לא בצורה מוגזמת,
הם תמימים לחלוטין ואין להם מושג שלמבוגרים זה עושה קונוטציה שלילית.
אני לא מעירה לה, כי זה לא מוגזם, וזה לא קורה ליד אנשים אחרים,
כי רק אני רוחצת אותה.
אתה יכול להגיד לו כפי שייעצו פה שזה משהו שעושים בחדר לבד כשאין אף אחד אחר
ולא לעשות מיזה עניין כאילו שזה משהו מתועב , הוא תמים ואין לו את המושגים שלנו לגבי זה.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות