להגיד את זה בעדינות - זה לא מתאים.
השאלות שלי הן איך אפשר לחתוך את זה אבל שלא יראה שזה בגלל מראה או משהו חיצוני ובנוסף שלא ימוטט את הבחורה.
השאלה הנוספת היא מה אפשר לעשות כדי להימנע ממקרים כאלה שוב. (הבחורה בכלל לא כמו שתיארו אותה)
שיגיד לה שהיא באמת בחורה נפלאה, אבל זה לא הדבר הספציפי שאתה עצמך מחפש באשתך לעתיד, ושאתה בטוח שהיא תמצא לעצמה בעל נפלא לגמרי אבל "ביניכם זה לא זה". אם השדכן שמכיר אותה ככל הנראה יגיד לה את זה בלשונו הוא, אולי היא קצת פחות תיעלב (ובגלל שיצאתם רק פעם אחת אין בעיה שהוא יגיד את זה ולא אתה בעצמך).
ואחרי זה, שלב שני, לשבת עם אותו מכר ולהסביר לו בינך לבינו שאתה מחפש משהו אחר לגמרי ממה שהתברר שהיא בסוף, ושלהבא הוא ידע לכוון יותר טוב בהצעות ולדאוג לתאר אנשים יותר טוב, ובכלל - שידע במדויק יותר מה הכיוונים שלך.
בסופו של דבר כמובן הכל רצונות טובים, והמכר שלך מגיע לו שכוייח גדול על עצם זה שבכלל חשב עליך והציע לך.
שיהיה כל טוב ובהצלחה.
אתה יכול להגיד שלא מתאים ולא לפרט עם כל האי נעימותותגיד לה שנראה לך שלא תמשיכו כי זה לא נראה לך מתאים (אתה אפילו יכול להשתמש ממש במילים האלו).
אם היא תבקש סיבה (ובד"כ בשלב כזה הן לא מבקשות),
אז תגיד לה שזה לא משהו מוגדר אבל אינטואיטיבית אתה מרגיש שזה לא זה.
בכ"מ, בסוף השיחה תאחל לה הרבה הצלחה בהמשך הדרך.
פינגו0שיש תמיד את אותה תבנית קבועה לשיחה הזאת?
להתחיל ב"נראה לי לא מתאים". אח"כ לנמק ב"לא משהו מוגדר, הרגשה כללית" ולסגור ב"שיהיה בהצלחה בהמשך."
זה לא קונה אף אחד. זה כל כך קבוע מראש. שום אמיתיות ואותנטיות לא נשארה לנו..
(לא שאני תמיד בעד לומר את כל האמת, אבל צריך להשתדל לדבר בשפה שלנו. ולא בשפה שנכתבה בספר החוקים הלא רשמיים של עולם הדייטים. זה מבחיל)
אם אחד מהצדדים חותכים זה בטוח אחרי מחשבה והוא לא חייב לשתף בה!
לדעתי זה בסדר להישאר אפילו עם המשפט המטריד הזה ולא להיות טרודים כדי לחפש מה לומר.
לפעמים זה עוזר רק בהרגשה יותר טובה,
וכן מותר להתחשב במי שמולך, גם אם הוא לא בשבילך, אנחנו בני אדם, כדאי להוסיף רגישות.
לפעמים זה יכול לעזור הרבה מעבר, כי אם משקפים למישהו את עצמו פעמים יגלה דברים שלא חשב עליהם ויכול בקלות לשנות.
אז לא לך זה לא יעזור אבל לצד השני זה יכול מאוד.
ואולי אולי אם נתרגל כן לתמלל על מה אנחנו פוסלים נגלה בעצמנו שאפשר לא לפסול??
ואולי אם נתרגל להסביר את עצמנו לשני זה יועיל לנו בתחומים אחרים.
מלהתחשב לא מפסידים.
אז אם זה מאוד קשה ואם פשוט לא בא על הצד השני אז לא.
אבל אם אפשר אחרת שווה להשקיע.
אם זה משהו שאפשר לתקן אותו - אז אין עניין לחתוך ובודקים אם אפשר לעבוד עליו ביחד
אם זה משהו שאי אפשר לתקן אותו או שאין סיבה לתקן אותו - אז זה לא יועיל לספר ובד"כ זה אפילו יזיק
לא כל אחד רוצה מעוניין לעבוד ביחד,
מה שנראה מידע מזיק אז אין צורך להגיד, גם חשוב איך אומרים.
לא הבנתי למה יפריע המידע?? לא הסברת.
יש הרבה דברים שאפשר לתקן/לשנות, רושם ראשוני הרבה פעמים מטעה ולכן ניתן ללמוד ממה הרושם השאיר לפעמים הבאות .
מי שרוצה ללמוד ילמד מזה .
למה להסתבך?
לדעתי, פשוט להתקשר אליה ולהגיד לה שהיה ממש נחמד אבל אתה מרגיש שאתם לא כ''כ באותו סגנון/לא ממש מתאימים.
אין מה להעלב, יש מלא סיבות שיכולות להביא לכך שאתה לא מרגיש שזה מתאים, לאו דווקא מראה.
שלום אלמונית,
נראלי שהכיוון שאני מחפש הוא קצת שונה,
שיהיה לך הרבה בהצלחה בהמשך!
זהו
שדכ"ן = שקר דובר וכסף נוטל
גם אם לא מדובר ממש על שקרים, יש שם הרבה מאד סבון.
א. בחיים אל תשלח מישהו להגיד לה שזה לא מתאים,תהיה אמיץ ותגיד לה בעצמך באופן עדין,אני מחפש משהו אחר,וכו'.
ב. פשוט תבקש תמונה,עכשיו זה אולי ייראה לך לא שייך אבל זה תמיד ייתן לך יכולת ראייה על הסגנון שאתה מחפש,ובוא נהיה אמיתיים זה לא בעיה להשיג תמונה (פייסבוק,וואצפ,מכרים/מכרות משותפים) ככה שאם אתה מרגיש לא נעים לבקש תמיד יש לך אפשרות לראות.
ואני מוכן להתערב שלפחות רוב הפורום כאן ראה תמונות לפני הדייט בין אם הוא ביקש מעצמו לבין אם הוא ראה ברשת חברתית כל שהיא או מכר משותף. דבר אחרון בחיים אל תבקש ממישהו לתאר איך הבחורה נראית,מעבר לזה שזה מביך בד"כ זה פשוט יוצר פער בין מציאות למה שאמרו לך. פשוט תבקש תמונה
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
אם לא יהיו רשעים,
על כך אומר לו ישעיהו:
"בהדי דכבשי רחמנא למה לך - מאי דמפקדת עליך למיעבד"
ובעברית למי שלא מכיר את המדרש:
חזקיהו ידע שבניו יהיו רשעים אז הוא החליט לא להתחתן כדי לא להביא אנשים רשעים לעולם, ישעיהו בתגובה מתנבא שהוא ימות צעיר כעונש על כך. חזקיהו מחליט לשאת את בת ישעיהו כדי להפחית סיכוי לכך ומתפלל לרחמים וזוכה לחיות ואכן יצא לו בן רשע בשם מנשה המלך ועוד בן שמת צעיר.
חזקיהו מבין שהוא טעה ומנסה להוריד את הסיכוי לכך שיהיו לו בנים רשעים ובכך הוא כנראה לא טועה בנסיון להוריד סיכוי.
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
כדי להבין עד הסוף מה כל אחד רוצה בעצם להגיד
כלומר לפותח עצמו או לכל אחד אחר - ממש ללכת עם הסיפור כולו והתמונה השלמה והרחבה ולהעמיק בה כמה שצריך בעולם האמיתי מול האדם איתו מדברים (שיכול להיות מהמשפחה / חברים / איש מקצוע) העיקר שהדברים יהיו מבוררים.
כל אדם הוא עולם ומלואו ובפני עצמו
וכל סיטואציה היא בפני עצמה ורחבה ושלמה
וגם הצד השני בקשר שלא מובא כאן באריכות מטבע הדברים
וגם כל מה שעולה מתוך דיאלוג ישיר
מה אתה / אני / כל אדם אומר עד הסוף
מה השני שמע, מה השני הבין,
וכן הלאה דיאלוג רגיל שיכול להיעשות בזמן אמת ובצורה עמוקה שלו רק פנים מול פנים או בשיח ישיר ואמיתי.
כי כך בכתיבה בשרשור זה ממש מרגישה שלא ניתן להעביר עד הסוף את הדברים / או שאי אפשר להבין עד הסוף למה השני מתכוון / או שאי אפשר להעמיק כמו שצריך בכל הנקודות בצורה רחבה ושלמה באמת.
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.
רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?
מה דעתך על זה?
האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם?
ראומה1אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור 
ראומה1ולמה
1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.
(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)
אבל זו התבוננות חיצונית צריך לשבור את הסטיגמות
גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.
אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.
למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?
הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.
בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי.
לבין כמה שהוא באמת
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.
ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת
מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה
חזק ואמץ
ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש
"קווה אל ה'
חזק ויאמץ ליבך
וקווה אל ה'"
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה 
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
כמה מתוך הזוכות האלו התחתנו בשנות ה30 לחייהם? ובאיזה הפרש?
פי כמה וכמה כמות יש הפוך?
לגבי בעיות - יש ב2 הצדדים. לא על זה מדובר. בגילאי 30+ לא מדובר על בעיות, מדובר על *טבע*. זו עובדת חיים שהפוריות של האישה נחלשת מוקדם יותר. זה מה יש.
אני כבר באמת לא רואה טעם בהמשך הדיון הזה. אני מביא עובדות ומציאות ואת חולמת לשנות את כל העולם לחלומות שלך.
מאחל לך שתמצאי את הנכון לך ובעיקר שלא תתני לשטויות כמו פער גילאים מוגזם *בעיניך* לתקוע אותך.