צריכה להגיד לו "שיש לך רגש כלפיו ושאת לא נפרדת בגלל שהוא לא מתאים לך".. 

זה לא קשור ש"זכותו" להמשיך גם אם יכאב לך... הרי גם הוא בן אדם, ומן הסתם היתה לו איכפתיות כלפייך.

לא הובן מה כוונתך כשכתבת כאן שהבנת שאת לא יכולה להתחתן.  אם הכוונה שאיתו - אז אפשר לומר את זה.  ואם הכוונה שמשום-מה בכללי את חושבת שבעצם זה עוד לא הזמן (לא הוסבר כאן למה) - אפשר אולי גם "לשנות" קצת:

את יכולה לשלוח הודעה שאכן לא היית ברורה ואת מתנצלת. ובעצם מה שרצית לומר זה שהבנת שלמרות שהוא בחור טוב - זה לא נראה לך מתאים לנישואין.

היית צריכה לחתוך אותו לגמרי.

ואז אם בעתיד זה יהיה רלוונטי לשאול אותו אם אפשר לחזור.

כי יש הרבה בחורים ובחורות שקשה להם להמשיך בידיעה שיש מישהו שהם כבר פיתחו רגש הדדי.

א. אם החלטת שאת לא ממשיכה, אז לא להגיד לו שיש לך רגשות ושלדעתך אתם מתאימים, אבל...

ב. להגיד לו מפורשות שמבחינתך אתם לא חוזרים.

    (ואם טעית וכן אמרת שיש אופציה לחזרה, אז להגיד לו שאין על מה לדבר ב-X שנים הקרובות.)

ואת הכי השארת אותו תלוי באוויר

יהיה לו קשה מאד לפתח כך קשרים חדשים

כשיש לו את הציפיה הזאת, שאולי היום תתחרטי? ואולי היום?

זו ציפיה שלפעמים יכול לקחת לה שנים עד שתחלוף

לי פעם מישהי חתכה אותי בצורה כזאת,

ולאחר שנה וחצי שראיתי שהציפיה הזאת מפריעה לי מאד להמשיך,

פניתי אליה והייתי חייב לוודא שאנחנו לא נחזור אף-פעם, כדי שאוכל להמשיך בלב-שלם.

וב"ה שזה נגמר, ועדיף שזה נגמר מכוער, מאשר שהיית משאירה אותו תלוי כך.

על הכיעור יותר קל להתגבר מאשר אי-הוודאות והציפיה.

אני משוכנע שהוא לא באמת רצה לפגוע בך, אלא רק לגרום לך "לשרוף" את הקשר כדי שהוא יוכל להמשיך הלאה בלב שלם.

בכ"מ אני מציע לשניכם לאזור אומץ ולבקש סליחה אחד מהשניה.

אם מבחינתו "נשרף" הקשר, אז גם אם הוא עדיין פגוע או מאוכזב, הוא כבר לא אמור להרגיש תלוי.

ואולי בעצם עדיף שתשאירי את זה כך, כי אם תבקשי ממנו סליחה, אז שוב פעם יהיו לו ציפיות והוא יחזור להיות "תלוי".

אבל יש אפשרות שאולי לקראת ראש-השנה או יום-כיפור תשלחי לו הודעה שאת מבקשת סליחה ושלא היית מודעת לזה שאת שבזה שאת משאירה אותו תלוי את פוגעת בו.

ותבהירי לו בהודעה שאת לא מעונינת לחזור, אלא רק לבקש סליחה וליישר את ההדורים.

בכ"מ, עכשיו זה לא נראה לי רלוונטי, כי זה מן הסתם עדיין "פצע פתוח ומדמם" אצלו, "ואין מרצים אדם בשעת כעסו".

עשית טעות, הן בהתחלת קשר כשברור שאינך מוכנה לנישואין לדעתך. והן במה שאמרת לו - בתום לב - כשרצית להפסיק (כלומר: בסדר לומר שאני מרגישה לא מוכנה כל להינשא, אבל טוב "להצניע" את הצד של תחושת ההתאמה והיחס..)

ולהגיד שעשית טעות - זה לא "התקפות", כפי  שמשהי פה כינתה את זה..

אדם עושה לפעמים טעויות, צריך להפיק מכך לקחים.

מה שניכר שאינך מבינה, זה שאת אומרת: "אמרתי מפורש שלא"...  ומתקשה להבין שמבחינה רגשית, אם אמרת את זה אחרי שהסברת שלך יש הרגשה אליו, וגם את חושבת שזה מתאים.. אז מובן שהוא, שגם יש לו תחושה הדדית אלייך, לא פועל כ"רובוט" בגלל ה"הנחיה" שלא יחכה.. הרי הוא גם צריך להרגיש איזו שלמות רגשית עם המהלכים שלו. זה היה קשה לו מבפנים, לא "טכנית"..

אבל מה נעשה, יש דברים כאלה בחיים. קורה שתוך כדי היכרות מתברר שבעצם חושבים שעוד לא מוכנים, קורה שמנמקים ולא תופסים את ההשלכה על הזולת.

טוב שאמרת שאם תהיי מעוניינת בהמשך תפני אליו דרך צד שלישי. הבחור בעז"ה יתגבר - ונראה מה יהיה..

והקב"ה יוליך כל אחד מכם בדרך ישרה.

אני לא מבין,

אם הוא ביקש ממך לסיים באופן ברור, אז למה לא עשית את זה?

תחשבי איך זה מהצד השני,

תדמייני שאת בקשר עם מישהו, כבר די החלטת שאת מעוניינת להתחתן איתו,

ואז הוא פתאום אומר לך שיש לו גם רגש אלייך ושאתם מתאימים, אבל אבל אבל אתם לא ממשיכים כרגע.

את מבינה שזה לא הוגן?

את צריכה להגיד לו את האמת עם כל הסיבות שהחלטת לא להמשיך ואז הוא יעשה את השיקולים שלו,

או לחתוך את הקשר באופן שאינו משתמע לשתי פנים.

אחרי קשר באורך כזה ובייחוד שמדובר שפיתחתם רגשות אחד כלפי השני, זה מאד לא הוגן לפעול אחרת.

אני חושב שגם הוא היה צריך להתאפק, ולא לשלוח לך הודעות מעליבות.

אבל עפ"י מה שכתבת אני חושב שגם את לא פעלת בהוגנות כלפיו.

בייחוד שאת אומרת לו שיש לך רגשות כלפיו.

בס"ד

קרה לי בתחילת שנה שבחור אמר לי שהוא חותך כי הוא גילה שהגיל לא מתאים לו והוא צריך עוד קצת זמן בישיבה בנחת.

הוא אמר לי שזה לא כי אנחנו לא מתאימים או כי אין לו רגש, הוא רוצה להמשיך פשוט הוא לא מרגיש בשל.

והוא הוסיף שאם ארצה ליצור קשר אז שאדע שלפני פסח אין מה לדבר וגם אחרי הוא לא יודע.

אני יכולה להגיד לך שזה היה לי מאוד קשה להשתחרר..

ספיציפית במקרה הזה ב"ה השתחררתי גם כי היו לי ניסיונות כאלה בעבר, אבל תכלס היה לי יותר קשה כי תמיד חשבתי שאולי יהיה סיכוי.

אם הוא היה אומר לי שהוא חותך וזהו, בלי לתת לי תאריכים ולהגיד וכו', אולי היה לי יותר קל.

אם כי אצלנו זה היה טיפה שונה כי הוא גם אמר לי שלא אחכה לו כי הוא לא יודע מתי הוא יהיה מוכן ואני פשוט אמרתי לו שאני לא מחכה לו אלא מחכה שאשתחרר ממנו...

בסופו של דבר אני חושבת שכדאי עכשיו לעזוב את זה.

אל תדברי איתו ותנתקי איתו את הקשר לחלוטין.

אל תהיו בקשר בכלל.

זה יעבור לו.

אבל פעם הבאה תחתכי לחלוטין ותגידי שאת לא יודעת ושכרגע זה לא.

שלא תפתחי לו פתח לתקווה לקשר איתך.

כן. גם אצלי נגמר סיפור כזה השבוע, אחרי התלבטות ענקית ואחרי שחתכנו וחזרנו כמה פעמים כי זה לא היה סגור, לא אצלי ולא אצלו...

אז, רק לנחם אותך שאת לא לבד, צרת רבים חצי נחמה.

אבל כן חושבת שכדאי לסגור את זה בצורה יותר הרמטית גם בשבילו וגם בשבילך.

בהצלחה.

בעבר נפרדתי מבחור אחרי כמה חודשים, ואני זאת שהשארתי את זה פתוח.

פשוט היה לי ממש קשה להסביר לו למה אני גומרת, (כי היה לי קשה לומר דוגרי ולפגוע..)

וכשנפרדנו הוא כל הזמן אמר שהוא לא מבין למה.. ואני יודעת שאח"כ זה לא עזב אותו כ"כ מהר...

ואחרי שבחור שהיה בקשר עם חברה שלי וגמר איתה באותו דרך, בלי הסבר מפורט וחותך, וראיתי מה זה עושה לה,

ושהיא לא מצליחה להשתחרר ממנו. כל הזמן היא אומרת שבאלה להתקשר אליו, שהוא רק יגיד לה ברור למה לא ואז היא תצליח להשתחרר. 

 אז הבנתי את הטעות שעשיתי, ושזה לא בסדר להשאיר ככה בנאדם.

היום כבר עבר הרבה זמן ולא נראה לי שיש מה לעורר את זה.

אבל לך אני ממליצה, בעיקר שעבר חודשיים ויש לך מצפון(כנראה הוא לא סתם..) 

וראית שלמרות מה שאמרת לו, זה לא נתן לו הרגשה שזה באמת סגור מכל הכיוונים.

תהיי אמיצה, בשבילך ובשבילו. תרימי טלפון, את בטוח עדין בראש שלו. ותגידי הכי אמיתי שלך. שאת מבינה שהשארת את זה פתוח ואת מתנצלת ותבהירי הכי ברור למה לא מתאים (גם אם זה לא יהיה הכי מדויק). והכי חשוב אל תפתחי אפילו פתח קטן שיש עוד סיכוי. זה קצת מביך, אבל נראה לי ממש חשוב בשבילו ומשחרר בשביל שתכם..

ואם יום אחד תרצי לחזור אליו, בטוח תמצאי תדרך.. 

בהצלחה נשמה!!

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.