צריכה להגיד לו "שיש לך רגש כלפיו ושאת לא נפרדת בגלל שהוא לא מתאים לך".. 

זה לא קשור ש"זכותו" להמשיך גם אם יכאב לך... הרי גם הוא בן אדם, ומן הסתם היתה לו איכפתיות כלפייך.

לא הובן מה כוונתך כשכתבת כאן שהבנת שאת לא יכולה להתחתן.  אם הכוונה שאיתו - אז אפשר לומר את זה.  ואם הכוונה שמשום-מה בכללי את חושבת שבעצם זה עוד לא הזמן (לא הוסבר כאן למה) - אפשר אולי גם "לשנות" קצת:

את יכולה לשלוח הודעה שאכן לא היית ברורה ואת מתנצלת. ובעצם מה שרצית לומר זה שהבנת שלמרות שהוא בחור טוב - זה לא נראה לך מתאים לנישואין.

היית צריכה לחתוך אותו לגמרי.

ואז אם בעתיד זה יהיה רלוונטי לשאול אותו אם אפשר לחזור.

כי יש הרבה בחורים ובחורות שקשה להם להמשיך בידיעה שיש מישהו שהם כבר פיתחו רגש הדדי.

א. אם החלטת שאת לא ממשיכה, אז לא להגיד לו שיש לך רגשות ושלדעתך אתם מתאימים, אבל...

ב. להגיד לו מפורשות שמבחינתך אתם לא חוזרים.

    (ואם טעית וכן אמרת שיש אופציה לחזרה, אז להגיד לו שאין על מה לדבר ב-X שנים הקרובות.)

ואת הכי השארת אותו תלוי באוויר

יהיה לו קשה מאד לפתח כך קשרים חדשים

כשיש לו את הציפיה הזאת, שאולי היום תתחרטי? ואולי היום?

זו ציפיה שלפעמים יכול לקחת לה שנים עד שתחלוף

לי פעם מישהי חתכה אותי בצורה כזאת,

ולאחר שנה וחצי שראיתי שהציפיה הזאת מפריעה לי מאד להמשיך,

פניתי אליה והייתי חייב לוודא שאנחנו לא נחזור אף-פעם, כדי שאוכל להמשיך בלב-שלם.

וב"ה שזה נגמר, ועדיף שזה נגמר מכוער, מאשר שהיית משאירה אותו תלוי כך.

על הכיעור יותר קל להתגבר מאשר אי-הוודאות והציפיה.

אני משוכנע שהוא לא באמת רצה לפגוע בך, אלא רק לגרום לך "לשרוף" את הקשר כדי שהוא יוכל להמשיך הלאה בלב שלם.

בכ"מ אני מציע לשניכם לאזור אומץ ולבקש סליחה אחד מהשניה.

אם מבחינתו "נשרף" הקשר, אז גם אם הוא עדיין פגוע או מאוכזב, הוא כבר לא אמור להרגיש תלוי.

ואולי בעצם עדיף שתשאירי את זה כך, כי אם תבקשי ממנו סליחה, אז שוב פעם יהיו לו ציפיות והוא יחזור להיות "תלוי".

אבל יש אפשרות שאולי לקראת ראש-השנה או יום-כיפור תשלחי לו הודעה שאת מבקשת סליחה ושלא היית מודעת לזה שאת שבזה שאת משאירה אותו תלוי את פוגעת בו.

ותבהירי לו בהודעה שאת לא מעונינת לחזור, אלא רק לבקש סליחה וליישר את ההדורים.

בכ"מ, עכשיו זה לא נראה לי רלוונטי, כי זה מן הסתם עדיין "פצע פתוח ומדמם" אצלו, "ואין מרצים אדם בשעת כעסו".

עשית טעות, הן בהתחלת קשר כשברור שאינך מוכנה לנישואין לדעתך. והן במה שאמרת לו - בתום לב - כשרצית להפסיק (כלומר: בסדר לומר שאני מרגישה לא מוכנה כל להינשא, אבל טוב "להצניע" את הצד של תחושת ההתאמה והיחס..)

ולהגיד שעשית טעות - זה לא "התקפות", כפי  שמשהי פה כינתה את זה..

אדם עושה לפעמים טעויות, צריך להפיק מכך לקחים.

מה שניכר שאינך מבינה, זה שאת אומרת: "אמרתי מפורש שלא"...  ומתקשה להבין שמבחינה רגשית, אם אמרת את זה אחרי שהסברת שלך יש הרגשה אליו, וגם את חושבת שזה מתאים.. אז מובן שהוא, שגם יש לו תחושה הדדית אלייך, לא פועל כ"רובוט" בגלל ה"הנחיה" שלא יחכה.. הרי הוא גם צריך להרגיש איזו שלמות רגשית עם המהלכים שלו. זה היה קשה לו מבפנים, לא "טכנית"..

אבל מה נעשה, יש דברים כאלה בחיים. קורה שתוך כדי היכרות מתברר שבעצם חושבים שעוד לא מוכנים, קורה שמנמקים ולא תופסים את ההשלכה על הזולת.

טוב שאמרת שאם תהיי מעוניינת בהמשך תפני אליו דרך צד שלישי. הבחור בעז"ה יתגבר - ונראה מה יהיה..

והקב"ה יוליך כל אחד מכם בדרך ישרה.

אני לא מבין,

אם הוא ביקש ממך לסיים באופן ברור, אז למה לא עשית את זה?

תחשבי איך זה מהצד השני,

תדמייני שאת בקשר עם מישהו, כבר די החלטת שאת מעוניינת להתחתן איתו,

ואז הוא פתאום אומר לך שיש לו גם רגש אלייך ושאתם מתאימים, אבל אבל אבל אתם לא ממשיכים כרגע.

את מבינה שזה לא הוגן?

את צריכה להגיד לו את האמת עם כל הסיבות שהחלטת לא להמשיך ואז הוא יעשה את השיקולים שלו,

או לחתוך את הקשר באופן שאינו משתמע לשתי פנים.

אחרי קשר באורך כזה ובייחוד שמדובר שפיתחתם רגשות אחד כלפי השני, זה מאד לא הוגן לפעול אחרת.

אני חושב שגם הוא היה צריך להתאפק, ולא לשלוח לך הודעות מעליבות.

אבל עפ"י מה שכתבת אני חושב שגם את לא פעלת בהוגנות כלפיו.

בייחוד שאת אומרת לו שיש לך רגשות כלפיו.

בס"ד

קרה לי בתחילת שנה שבחור אמר לי שהוא חותך כי הוא גילה שהגיל לא מתאים לו והוא צריך עוד קצת זמן בישיבה בנחת.

הוא אמר לי שזה לא כי אנחנו לא מתאימים או כי אין לו רגש, הוא רוצה להמשיך פשוט הוא לא מרגיש בשל.

והוא הוסיף שאם ארצה ליצור קשר אז שאדע שלפני פסח אין מה לדבר וגם אחרי הוא לא יודע.

אני יכולה להגיד לך שזה היה לי מאוד קשה להשתחרר..

ספיציפית במקרה הזה ב"ה השתחררתי גם כי היו לי ניסיונות כאלה בעבר, אבל תכלס היה לי יותר קשה כי תמיד חשבתי שאולי יהיה סיכוי.

אם הוא היה אומר לי שהוא חותך וזהו, בלי לתת לי תאריכים ולהגיד וכו', אולי היה לי יותר קל.

אם כי אצלנו זה היה טיפה שונה כי הוא גם אמר לי שלא אחכה לו כי הוא לא יודע מתי הוא יהיה מוכן ואני פשוט אמרתי לו שאני לא מחכה לו אלא מחכה שאשתחרר ממנו...

בסופו של דבר אני חושבת שכדאי עכשיו לעזוב את זה.

אל תדברי איתו ותנתקי איתו את הקשר לחלוטין.

אל תהיו בקשר בכלל.

זה יעבור לו.

אבל פעם הבאה תחתכי לחלוטין ותגידי שאת לא יודעת ושכרגע זה לא.

שלא תפתחי לו פתח לתקווה לקשר איתך.

כן. גם אצלי נגמר סיפור כזה השבוע, אחרי התלבטות ענקית ואחרי שחתכנו וחזרנו כמה פעמים כי זה לא היה סגור, לא אצלי ולא אצלו...

אז, רק לנחם אותך שאת לא לבד, צרת רבים חצי נחמה.

אבל כן חושבת שכדאי לסגור את זה בצורה יותר הרמטית גם בשבילו וגם בשבילך.

בהצלחה.

בעבר נפרדתי מבחור אחרי כמה חודשים, ואני זאת שהשארתי את זה פתוח.

פשוט היה לי ממש קשה להסביר לו למה אני גומרת, (כי היה לי קשה לומר דוגרי ולפגוע..)

וכשנפרדנו הוא כל הזמן אמר שהוא לא מבין למה.. ואני יודעת שאח"כ זה לא עזב אותו כ"כ מהר...

ואחרי שבחור שהיה בקשר עם חברה שלי וגמר איתה באותו דרך, בלי הסבר מפורט וחותך, וראיתי מה זה עושה לה,

ושהיא לא מצליחה להשתחרר ממנו. כל הזמן היא אומרת שבאלה להתקשר אליו, שהוא רק יגיד לה ברור למה לא ואז היא תצליח להשתחרר. 

 אז הבנתי את הטעות שעשיתי, ושזה לא בסדר להשאיר ככה בנאדם.

היום כבר עבר הרבה זמן ולא נראה לי שיש מה לעורר את זה.

אבל לך אני ממליצה, בעיקר שעבר חודשיים ויש לך מצפון(כנראה הוא לא סתם..) 

וראית שלמרות מה שאמרת לו, זה לא נתן לו הרגשה שזה באמת סגור מכל הכיוונים.

תהיי אמיצה, בשבילך ובשבילו. תרימי טלפון, את בטוח עדין בראש שלו. ותגידי הכי אמיתי שלך. שאת מבינה שהשארת את זה פתוח ואת מתנצלת ותבהירי הכי ברור למה לא מתאים (גם אם זה לא יהיה הכי מדויק). והכי חשוב אל תפתחי אפילו פתח קטן שיש עוד סיכוי. זה קצת מביך, אבל נראה לי ממש חשוב בשבילו ומשחרר בשביל שתכם..

ואם יום אחד תרצי לחזור אליו, בטוח תמצאי תדרך.. 

בהצלחה נשמה!!

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.