נראלך ????

בכלל, תמוה בעיניי שאנשים פותחים כזה "תיק" בפורום וירטואלי, מול זרים, כאילו כמה עצות באינטרנט יביאו אותם אל הישועה המיוחלת. כדי להגיע לפתרון אמיתי, עמוק ומתמשך של הבעיה, צריך טיפול רציני בבעיה.

אני מבינה שיש מצבים שבהם נדמה שאין מישהו אחר לשתף, ועדיין- בד"כ אפשר לאתר לפחות דמות אחת כזו.

לכן גובר החשד שמדובר כאן בטרול, והתגובה של גב' היא בהתאם, לדעתי.

שפתחו שירשורים,

שהם אותו אחד ושזה מזויף....

שיש כאלו שהם ניקים מוכרים כאן, והם פותחים ניק חדש כדי לשתף במשהו בלי שיכירו אותם.

מצד שני, בד"כ הודעות חשודות כמו זו שלמעלה הן הודעות קצת "היסטריות"- מתארים בעיה קיצונית, או קרובה להיות כזו, מצב שכמעט לא ניתן לסבול יותר, והסיפור עצמו לא נשמע מאוד אמין.

במקרה שאת חושדת בטרול, את יכולה לכתוב הודעת תמיכה/עזרה קצרה, ולחכות ולראות אם הוא מגיב למי שענה לו, או לא. מה שקורה כאן הרבה פעמים הוא שמרוב שאנשים תמימים וטובי לב, הם ששים לעזור ולהקדיש מזמנם, כוחם ונסיונם, גם למי שאולי סתם מנצל את התמימות הזו, ולא סובל מבעיה אמיתית כמו זו שהוא מתאר (ממציא).

אחרי שרואים אם האדם מגיב למגיביו, ואיך הוא מגיב, אפשר לכתוב יותר בהרחבה תגובה שתעזור יותר.

ברור שקודם כל אני רק חוששת, לא חושדת ח''ו. 

הסיבה לחשש: סגנון כתיבה מאד דומה של שני ניקים חדשים.

וגם התגובות שלהם בשרשור של עצמם  בסגנון דומה.

אכן, זה לגיטימי שניק מוכר יפתח חדש לצורך שאלה ספציפית,

וזה לגיטימי שאנשים יעלו לפורום הודעות קצת הזויות (זו הצרה שלהם, והם מחפשים לשתף מבלי להיחשף)

אז איך בכל זאת אפשר לזהות שזה מזויף, ולא לבזבז את הזמן והכוח הנפשי לעזור?

לא הבנתי מדוע אם הוא לא מגיב-  זה מבסס יותר את העובדה שהוא טרול...

ריפרפתי עכשיו שוב בהודעה של פותחת השירשור. היא מתארת (כביכול) מצב מאוד קשה, מצוקה מאוד גדולה, ויש כאן משהו לא אמין- מצד אחד, היא מתארת את עצמה כסמרטוט שנזרק ממקום למקום ולא מועיל לשום דבר, ומצד שני, היא יודעת שהצליחה בעבר וגם אזרה מספיק כוח נפשי ודימוי עצמי חיובי כדי לכתוב כאן הודעה כזו ולשתף.

עוד נקודות- ההודעה לא קלה לקריאה מבחינה טכנית- כתוב רצוף, בלי מעברי שורות ופסקאות. מישהו שבוחר להיעזר בפורום, בד"כ משתדל לכתוב בצורה יותר נעימה ומזמינה לקריאה, ולא מאתגרת. כנ"ל לגבי שגיאות הכתיב הרבות.

ולמה אי תגובה מבסס את החשד/חשש שמדובר בטרול? כי כשמישהו מתייעץ בפורום על קשיים אמיתיים שיש לו, הוא חוזר לקרוא את מה שכתבו לו ובד"כ- כמעט תמיד- מגיב על הדברים. גם כי יש לו מה לומר (להודות על תגובות, לאשר/להפריך השערות שעלו וכו'), וגם בגלל שיש לו עניין לקבל תגובות נוספות, כי הוא רוצה לשפר את המצב הקיים, ולכן המשך תגובה בשירשור שפתח דומה לניהול שיחה בנושא שבו הוא חווה מצוקה.

להבדיל, אם אלך לטיפול ורק אספר את קשיי בלי לשמוע את תגובת המטפלת, הטיפול יהיה מאוד לקוני. וזה תקף פי כמה כשמדובר בקושי כה גדול כמו זה שתואר כאן.

אז אולי אני טועה, אבל נראה בעיניי יותר הגיוני ואמין שאדם שמשתף בקושי, ירצה להמשיך להתכתב, אפילו בקצרה, לגבי זה. או לפחות להודות לאלו שרצו לעזור לו. וכשנפתח שירשור כזה שזוכה לתגובות רבות, בלי התייחסות נוספת של פותח/ת השירשור, זה לא נראה לי אמין.

שני הניקים שאני דיברתי עליהם- פותחת השרשור היא לא אחת מהם.

כתבתי את זה פה, כי פה העלו את הנושא לפני.

תודה על תשובתך המפורטת.  (קצת חולקת על חלק מדבריך)

סוף נצלו''ש.

גם נניח שזה טרול מה אכפת לך לענות?!

וניחא אם לא באלך אל תעיני אבל לו בשביל הסיכוי של אחד לאלף

שתתבלבלי בין מישהי אמיתית לטרולית לא עדיף שלא לפתוח

את תיבת הפנדורה הזאת?!

על פניו בשירשור אין הסתה/נסיון מכוון לעצבן או משו בסגנון

אז מה אכפת לך להגיב?

אגב אני אישית כותב לפעמים שירשורים רציינים מאוד ומגיב עליהם

רק אחרי תקופה ארוכה.

אם כי אני מעדיף לחכות להרבה תגובות ולהגיב לכולם במרוכז

ואם כי אין לי כוחות נפשיים או זמן לכך.

כי זה גוזל כוחות נפש

ובעיקר כי זה גורם לאנשים לחשוב שהעולם רע יותר ממה שהוא באמת

שזו הרעה החולה ביותר של העת המודרנית.

אם יש לך 100 ש"ח ועומדים לפניך שני קבצנים, שכל אחד צריך את הכסף מסיבות אחרות, ואתה לא רואה שאחד מהם יותר זקוק לכסף מהאחר אז אתה נותן לכל אחד 50 ש"ח, ואח"כ אתה מגלה שאחד מהם היה מתחזה- זה לא היה מפריע לך? באמת היית מקבל את זה בשיוויון נפש?

כשאני עונה (בשירשורים כגון אלו), אני עושה את זה כדי לעזור למישהו אחר. אם מישהו כותב סתם, ממציא קושי שלא קיים, אני לא רוצה לבזבז זמן ואנרגיה בלהגיב לו.

זה קצת כמו הסיפור על האדם שצעק "זאב זאב". היכולת (שלי לפחות) לעזור לאנשים היא מוגבלת, ולא אינסופית. לכן, אני רוצה לדעת שאני עוזרת למישהו שבאמת צריך עזרה, ולא מכלה את זמני בעזרה לאנשים שלא באמת צריכים עזרה.

וכתיבת שירשורים (או הודעות פתיחה) רציניים מאוד זה שונה מכתיבת הודעה של בקשת עזרה זועקת ודחופה.

תראי את עוד צעירה ובעלך גדול ממך בכמה שנים הוא כבר עבר ושכח  את מה שאת עוברת עכשיו, את לא צריכה לחיות לפי הקצב שלו הוא ידע עם מיהו התחתן ושכן את תצטרכי ללכת ללמוד ולעבור עוד כמה דברים כדי להגיע אל המקום שהוא כבר נמצא בו בגלל המחק בשנים,

אף אחד לא מלמד אותנו להיות אימהות זה משהו שבא לנו בטבעיות כבר מגיל קטן אנחנו משחקות בבובות שלנו אחר כך שאנחנו קצת יותר גדולות אנחנו מטפלות באחים שלנו זה נמצא אצלנו בתוכנו תמיד ושאנחנו נהיות אמהות זה פשוט מתעצם ואף גבר שבעולם לא יכול לקחת את זה מאיתנו .

את נשמעת לי אחלה של אמא כל כך דאגנית וכל כך מיוחדת אני בטוחה שהילד שלך הגדל הוא מאוד מאוד יאריך אותך, 

לגברים יש לפעמים נטיעה להשפיל את הנשים שלהם כדי להרגיש חזקים וגדולים זה בגלל שהם מרגישים קטנים לידינו, אם לא אנחנו הם היו אבודים הם לא באמת יכולים בילדנו ובתוך תוכם הם יודעים את זה וזה הכוח שלנו הנשים.

אני חושבת שאת צריכה למצוא זמן שבו שניכם רגועים ולנסות לדבר איתו על מה שאת מרגישה.

תזכרי תמיד שאת הצד החזק יש בך הרבה כוחות שטמונים בך אל תתני לו לערער לך בזה לרגע.

יקירתי את נשמעת אישה נפלאה!

מגדלת ילד, דואגת לבית, עובדת בעבודת סטודנט ולומדת.

מה עוד אפשר לדרוש ממך??

ואיזה זכות יש לבעלך לדבר אלייך בצורה כזו נוראה??

בעלך משפיל אלייך.

הוא אלים אלייך מילולית. 

אל תאמיני לו שאת טיפשה, קטנה, רעה, מביאה מזל רע וכל השטויות שכתבת.

את אישה טובה ומוצלחת.

ולבעלך יש בעיה, שהוא רואה צורך לדרוך עלייך כדי להרגיש טוב.

את לא תלויה בו. וגם אם זה נראה לך בלתי אפשרי- יותר טוב יהיה לך מלהמשיך לחיות בצורה הנוכחית-

זה לחיות בלעדיו.

כמובן שהדרך האידיאלית יותר היא טיפול שהוא חייב לעבור וכנראה גם את, אבל בראש ובראשונה תפנימי,

שאת לא חייבת, לא מוכרחה ולא תלויה במסגרת הנישואין העגומה הזו.

אם תצליחי לעמוד על שלך, תטפלו שניכם בעצמכם- מה טוב.

ואם לא- תלכי עם הבן שלך, ותדאגי לשקם את נפשך הפגועה הרחק ממנו.

היום תמצאי מישהי קרובה- חברה, אמא, סבתא,

לשתף אותה בקשיים.

ותפני לאגודת בת מלך שיתנו לך עזרה וסיוע והעצמה נפשיים להתמודד

עם האלימות הנוראה הזו.

אל תוותרי על עצמך!

את שווה הרבה יותר!

תסתכלי במראה ותזכירי את זה לעצמך!

תעדכני.

שנראה לי שקשה לך לראות שאת בסרט רע. נראה לי שמשהו עובד קשה להוריד לך את הביטחון ולהפוך אותך לתלותית בו. את חייבת לשתף דמות קרובה שמכירה אותך ותוכל לחלץ אותך מהמצב הנפשי בו את נמצאת כרגע. אני מציעה לך ליצור קשר מחודש עם בני משפחתך/חברות/דמות מקצועית ולבקש עזרה מבחוץ."אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים".

את נשמעת אמא מדהימה ורעייה מדהימה וכדאי לך להוציא מהראש את המחשבות הלא טובות האלה על עצמך.

יש לי הרבה דברים להגיד על בעלך.... אבל לא כדאי שאתחיל- לכו לייעוץ זוגי. בדחיפות. הוא צריך לדעת איך להתנהג

את לא צריכה לסבול.

ואגב- להצקשר לער"ן זה רעיון מעולה.

את אותו בן אדם שהיית, מוצלח חכם ומסודר

אל תתני לשום דבר לפגוע לך בדימוי העצמי

תטפלי בנישואין שלך עם מישהו מקצועי אתו או בלעדיו (לפחות בהתחלה)

תמצאי ישהו קרוב שמצליח להרים אותך ותעזרי בו

הכרתי מישהי שעברה בדיוק אותו תהליך

והיום היא פורחת - לא להייאש

בהצלחה רבה

לאף אחד אין זכות לגרום לך להרגיש ככה. גם אם לא היית עובדת/אמא/רעיה- אתיהודיה, הווה אומר שיש בך חלק א-לוק ממעל ממש! יש בך פיסת א-לוקות!! איך יכול להיות לא שווה? איו דבר כזה!!!

מן ההודעה שלך ניכר שאת אדם עם רצונות מאוד טובים, ושבאמת בעלך מתנהגת אלייך בצורה משפילה ולא הוגנת, וכמו שכבר אמרו קודמי, זה לא צריך להיות כך.

מאידך ניכר גם שבעלך הוא אדם טוב, ואת אוהבת ומעריכה אותו, ורוצה להיות איתו בקשר אלא שאת פגועה מיחסו.

אני חושב שאם בעלך היה מבין עד כמה זה פוגע בך אין סיכוי שהוא היה מתנהג כך,

נכון, המצב צריך להשתנות, אבל אין טעם לתקוף את בעלך. זה גם לא מתאים לאופי שלך.

ראשית כל נסי לומר לו כמה את פגועה! תראי לו מדוע מנקודת הזווית שלך את אמא טובה ואדם מוצלח!

אם הוא לא יקבל יש מקום לשאול כיצד יש לשנות זאת, 

בהצלחה!

חוסר הנסיון שלך וחוסר הבטחון שלך הם ככלי ביד היוצר. היוצר כאן הוא בעלך שנראה שדיי נהנה להשפיל אותך.
מה שאת מתארת אינם יחסים יפים ויפה לטפל בה במיידי ולא לדחות.
האם ניסית לאמר לו את שעל ליבך?

ולמה הוא לא עוזר בבית או אם הילד? למה הכל עליך?

אני ממליצה בחום ללכת לדבר עם מישהו מקצועי ולנסות גם להסביר לו את שעל ליבך.
 

אל תתני לחוסר הבטחון ולגילך הרך להפוך אותך לסמרטוט. למדי לעמוד על שלך.

ועכשיו, רוצי להתקשר ל'בת מלך', בלי שהוא יידע!!!

את חיה בגהינום שלא מגיע לך.

 התחלתי לפרט סעיף סעיף, אבל אני קולטת שזה מיותר.

קחי את הכח שלך, ולכי איתו לבת מלך.

תצילי את החיים שלך ושל הילד שללך.

אולי גם את שלו.

את מדהימה וראויה להערכה

לא עת לחשות

צאי למלחמה על בטחונך אושרך וכוחותייך.

אני קוראת את מה שאת כותבת ומזדעזעת עד עומק הנשמה! נדמה שהצלחת להשתכנע ככ דרך יחסו של בעלך (שגם הוא נשמע אדם טוב ומקסים אך פשוט לא מודרך בעליל) במקום לכתוב שהוא נותן לך תחושה שאת קטנה.. את ממשיכה וכותבת ללא הרף שאת ללא תועלת בבית.. למה?? בגלל שאת לא מארגנת את הכביסה? בכמה בתים הסתובבת בחייך שאלו המסקנות שלך? את טובה כמו שאת!! ואת סטודנטית ולכן זו המשכורת שלך, ולא סיימת את התואר שלך כמו הרבה מעולות שסוחבות את התואר.. וכהנה וכהנה. 

אני אמנם בחורה רווקה, אך גם לי יצא להשתכנע (זה  קרה פעם אחת) תוך כדי קשר שאני הקטנה והוא הגדול והמשמעותי. והוא אפילו לא התבטא ככה  במפורש (אחרי הכל דייטים) אלה זה היה מעבר למילים. המזל שלך שהוא בוטא וישיר איתך, ולכן אין לך מה להתבלבל בכלל בקשר להשערות שלך. מצד אחד התחושה שלך הגיונית (ואני במקומך הייתי מרגישה אותו דבר, לולא הניסיון הקשה שעברתי בעצמי ואני מתפכחת ממנו) ומצד שני היא ככ לא נכונה ולא הגיונית. אני מרגישה לא אחראית לייעץ לך על גבי הפורום. ומצד שני ליבי ה יוצא אליך (הרגע נרשמתי לפורום כדי להגיב לך) אני הייתי רוצה אפילו לשוחח איתך בטלפון אם זה אפשרי מבחינתך. 

ובכמ, אם קשה לך כרגע  להגיע לטיפול בגלל כסף וכו, אני מציעה לך לפנות לתלמיד חכם אמיתי שידריך אותך, כדוגמת הרב איידליס מת"א, שהוא מקבל אנשים ומתייחס אליהם כאילו הם הילדים שלו. והוא לבטח ידריך אותך בעצה טובה והגונה. ויש לי עוד כתובות של אנשים דומים, אם תרצי אשלח לך מספרים ודרך התקשרות אליהם. 

בשום פנים ואופן אל תמשיכי לחיות ככה בציפייה שזה ישתנה מעצמו! תאמיני לי שגם לו רע שהוא מתנהג ככה וגם הוא רוצה לשנות את התנהגותו ולא יודע איך. ואת זאת שמביאה את החום והלב הביתה, מה שכנראה הוא ספג פחות ממך. הוא זקוק לך ואת זקוקה לו, אלא אם כן הוא לא יהיה מוכן להשתנות עבור שניכם. ואז באמת צריך לחשוב על מהלך אחר. 

בהצלחה רבה!! את מוזמנת בשמחה לחייג ולשוחח בטלפון. 0503700044

נשמה!

מדובר בדוגמה קלאסית לאישה הסובלת מאלימות במשפחה.

האלימות אותה את מתארת היא אלימות מילולית לפעמים גרועה בהרבה מאלימות פיזית. בעלך מתאר אותך כאישה לא ראויה, לא שווה, שולית, לא שווה וגורם לך להאמין בזה. את כתוצאה מכך שמאמינה לו יורדת במצב רוחך לא מסוגלת להתקדם והופכת למה שהוא רוצה שתהיי, תלויה בו בלבד. שלא תוכלי לעזוב אותו.

הילד שלכם אומנם קטן אך מבין הרבה! סופג את האווירה בבית ונפגע מכך. את זקוקה בדחיפות לפנות לעובדת סוציאלית באזור מגוריך או לאחות קופת חולים שלך במרפאה הקרובה אליך ולחתוך את המעגל הפוגע הזה!

מקווה מאוד שתעשי את הדבר הנכון ואל תפגעי בעצמך את אישה מדהימה אני בטוחה בכך!

אם את לא טרול , ומה שאת מתארת זו המציאות שלך - זה לא תקין . לא מגיע לך לקבל "מכות יבשות" רוחניות , שאף אחד לא רואה . והוא כרגע לא בעל טוב , וצריך התערבות חיצונית - עובדת סוציאלית , פסיכולוג . זה לא מילה גסה . תצילי את עצמך .

חשוב מאוד שתביני שהדימוי העצמי הנמוך שהגעת אליו הוא תוצאה של היותך 

"אישה מוכה". אומנם זה לא פיזי אך " הקטנתך" המילולית גורמת לך לאבד את האמון בעצמך וביכולותיך

ואת זקוקה לעזרה דחופה ביותר!

ראיתי שמישהו רשם רשימת טלפונים חשובים ושם הופיע האירגון שיכול לתת לך סיוע \תמיכה\ ייעוץ\ עזרה -"בת מלך"

כדאי לך מאוד לפנות ל"בת מלך" אירגון המסייע לנשים דתיות 1800292333 או 026516103

בנוסף תוכלי לפנות גם ל"יד שרה" -המחלקה של שלומית להמן.

אנא עשי זאת בהקדם האפשרי! 

יש שרשור בנשואים טריים עם סגנון כתיבה מאוד דומה

שלום לך מתוקה

נראה לי שאת צריכה לקבל עזרה מקצועית יש לא מעט גברים שנראים מצוין אבל הם פסיכופטים לגמרי

אין שום סיבה שתמשיכי כך

גם לך יש זכויות אדם

גשי לעזרה  אולי מכון י נ ר  אולי הרב שלו -אם יש  אל תשאירי את המצב ככה   אולי ביד שרה או בבת מלך

אני מאמינה בך   את נשמעת בחורה לענין

תתפסי את עצמך בידיים ותביאי שינוי

בהצלחה

במקרה כזה חיבים לספר.יש כאן אלימות.את בסדר גמור והוא גרוע מאד.צריכים פה עזרה מקצועית של עובדת סוציאלית,פסיכולוג .אל תשארי במצב הזה.יש לך חיים שלמים לחיות ,את ותנוקך.אם הוא לא יעבור תהליך,אל תמשיכי לחיות איתו.אל תשאי את זה לבד.תדברי ותספרי מיד.

אולי היא מפחדת לענות כי הוא כרגע חזר הביתה. היא לא רוצה שהוא יראה מה היא כותבת. נחכה יום או יומים ואולי היא תגיב. היא גם כותבת עם המון שגיאות כתיב. כאילו שהיא ממהרת לסיים לפני שהוא ישוב והיא לא תוכל לסיים את קריאתה הנואשת.

לדעתי, עליה לפנות אל מישהו שיעזור לה באופן דחוף. באנגלית אומרים MARRIAGE IS NOT A REFORM SCHOOL

כך שאינני תולה הרבה תקוות בשינוי התנהגות מצדו אפילו אם הם ילכו ליעוץ. נראה לי, שאם היחסים שלה עם הוריה תקינים או אם היא תחזור אליהם [למרות שהם הזהירו אותה שלא להתחתן עם האיש הזה...], הם יוכלו להיות לה לעזר רב. הם בוודאי ישמחו לטפל בנכד שלהם ובתם תוכל לחזור לחיים שהיו לה קודם. כשהיא תסיים את הלימודים, תמצא עבודה ותהיה עצמאית במידה מסויימת [רצוי שהילד והיא ימשיכו בינתים לגור בבית הוריה], אז היא תוכל, אולי, לעבור לגור עם הילד בבית משלה ולתת להורים לטפל בילד בזמן שהיא בעבודה. רק אחר כך, כשהיא כבר בן אדם עצמאי ובעל בטחון עצמי כדאי לה לנסות זוגיות חדשה. גם זה רק אחרי טפול פסיכולוגי שיעזור לה לגלות מדוע ואיך היא הסתבכה ביחסים עם איש בעל נטיות חולניות כאלה. חשוב לברר את זה כדי שלא להיסתבך שוב.

שיהיה לה בהצלחה !

על פי כל התסמינים

נשמע כמו עוד מקרה של "אישה מוכה"

ולא אני לא מציע כרגע פיתרון

ולאו דווקא בגלל שאין לי.

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.