"הכל סובב את האשכנזים". 

בכלל, תמוה בעיניי שאנשים פותחים כזה "תיק" בפורום וירטואלי, מול זרים, כאילו כמה עצות באינטרנט יביאו אותם אל הישועה המיוחלת. כדי להגיע לפתרון אמיתי, עמוק ומתמשך של הבעיה, צריך טיפול רציני בבעיה.

אני מבינה שיש מצבים שבהם נדמה שאין מישהו אחר לשתף, ועדיין- בד"כ אפשר לאתר לפחות דמות אחת כזו.

לכן גובר החשד שמדובר כאן בטרול, והתגובה של גב' היא בהתאם, לדעתי.

שפתחו שירשורים,

שהם אותו אחד ושזה מזויף....

שיש כאלו שהם ניקים מוכרים כאן, והם פותחים ניק חדש כדי לשתף במשהו בלי שיכירו אותם.

מצד שני, בד"כ הודעות חשודות כמו זו שלמעלה הן הודעות קצת "היסטריות"- מתארים בעיה קיצונית, או קרובה להיות כזו, מצב שכמעט לא ניתן לסבול יותר, והסיפור עצמו לא נשמע מאוד אמין.

במקרה שאת חושדת בטרול, את יכולה לכתוב הודעת תמיכה/עזרה קצרה, ולחכות ולראות אם הוא מגיב למי שענה לו, או לא. מה שקורה כאן הרבה פעמים הוא שמרוב שאנשים תמימים וטובי לב, הם ששים לעזור ולהקדיש מזמנם, כוחם ונסיונם, גם למי שאולי סתם מנצל את התמימות הזו, ולא סובל מבעיה אמיתית כמו זו שהוא מתאר (ממציא).

אחרי שרואים אם האדם מגיב למגיביו, ואיך הוא מגיב, אפשר לכתוב יותר בהרחבה תגובה שתעזור יותר.

ברור שקודם כל אני רק חוששת, לא חושדת ח''ו. 

הסיבה לחשש: סגנון כתיבה מאד דומה של שני ניקים חדשים.

וגם התגובות שלהם בשרשור של עצמם  בסגנון דומה.

אכן, זה לגיטימי שניק מוכר יפתח חדש לצורך שאלה ספציפית,

וזה לגיטימי שאנשים יעלו לפורום הודעות קצת הזויות (זו הצרה שלהם, והם מחפשים לשתף מבלי להיחשף)

אז איך בכל זאת אפשר לזהות שזה מזויף, ולא לבזבז את הזמן והכוח הנפשי לעזור?

לא הבנתי מדוע אם הוא לא מגיב-  זה מבסס יותר את העובדה שהוא טרול...

ריפרפתי עכשיו שוב בהודעה של פותחת השירשור. היא מתארת (כביכול) מצב מאוד קשה, מצוקה מאוד גדולה, ויש כאן משהו לא אמין- מצד אחד, היא מתארת את עצמה כסמרטוט שנזרק ממקום למקום ולא מועיל לשום דבר, ומצד שני, היא יודעת שהצליחה בעבר וגם אזרה מספיק כוח נפשי ודימוי עצמי חיובי כדי לכתוב כאן הודעה כזו ולשתף.

עוד נקודות- ההודעה לא קלה לקריאה מבחינה טכנית- כתוב רצוף, בלי מעברי שורות ופסקאות. מישהו שבוחר להיעזר בפורום, בד"כ משתדל לכתוב בצורה יותר נעימה ומזמינה לקריאה, ולא מאתגרת. כנ"ל לגבי שגיאות הכתיב הרבות.

ולמה אי תגובה מבסס את החשד/חשש שמדובר בטרול? כי כשמישהו מתייעץ בפורום על קשיים אמיתיים שיש לו, הוא חוזר לקרוא את מה שכתבו לו ובד"כ- כמעט תמיד- מגיב על הדברים. גם כי יש לו מה לומר (להודות על תגובות, לאשר/להפריך השערות שעלו וכו'), וגם בגלל שיש לו עניין לקבל תגובות נוספות, כי הוא רוצה לשפר את המצב הקיים, ולכן המשך תגובה בשירשור שפתח דומה לניהול שיחה בנושא שבו הוא חווה מצוקה.

להבדיל, אם אלך לטיפול ורק אספר את קשיי בלי לשמוע את תגובת המטפלת, הטיפול יהיה מאוד לקוני. וזה תקף פי כמה כשמדובר בקושי כה גדול כמו זה שתואר כאן.

אז אולי אני טועה, אבל נראה בעיניי יותר הגיוני ואמין שאדם שמשתף בקושי, ירצה להמשיך להתכתב, אפילו בקצרה, לגבי זה. או לפחות להודות לאלו שרצו לעזור לו. וכשנפתח שירשור כזה שזוכה לתגובות רבות, בלי התייחסות נוספת של פותח/ת השירשור, זה לא נראה לי אמין.

שני הניקים שאני דיברתי עליהם- פותחת השרשור היא לא אחת מהם.

כתבתי את זה פה, כי פה העלו את הנושא לפני.

תודה על תשובתך המפורטת.  (קצת חולקת על חלק מדבריך)

סוף נצלו''ש.

גם נניח שזה טרול מה אכפת לך לענות?!

וניחא אם לא באלך אל תעיני אבל לו בשביל הסיכוי של אחד לאלף

שתתבלבלי בין מישהי אמיתית לטרולית לא עדיף שלא לפתוח

את תיבת הפנדורה הזאת?!

על פניו בשירשור אין הסתה/נסיון מכוון לעצבן או משו בסגנון

אז מה אכפת לך להגיב?

אגב אני אישית כותב לפעמים שירשורים רציינים מאוד ומגיב עליהם

רק אחרי תקופה ארוכה.

אם כי אני מעדיף לחכות להרבה תגובות ולהגיב לכולם במרוכז

ואם כי אין לי כוחות נפשיים או זמן לכך.

כי זה גוזל כוחות נפש

ובעיקר כי זה גורם לאנשים לחשוב שהעולם רע יותר ממה שהוא באמת

שזו הרעה החולה ביותר של העת המודרנית.

אם יש לך 100 ש"ח ועומדים לפניך שני קבצנים, שכל אחד צריך את הכסף מסיבות אחרות, ואתה לא רואה שאחד מהם יותר זקוק לכסף מהאחר אז אתה נותן לכל אחד 50 ש"ח, ואח"כ אתה מגלה שאחד מהם היה מתחזה- זה לא היה מפריע לך? באמת היית מקבל את זה בשיוויון נפש?

כשאני עונה (בשירשורים כגון אלו), אני עושה את זה כדי לעזור למישהו אחר. אם מישהו כותב סתם, ממציא קושי שלא קיים, אני לא רוצה לבזבז זמן ואנרגיה בלהגיב לו.

זה קצת כמו הסיפור על האדם שצעק "זאב זאב". היכולת (שלי לפחות) לעזור לאנשים היא מוגבלת, ולא אינסופית. לכן, אני רוצה לדעת שאני עוזרת למישהו שבאמת צריך עזרה, ולא מכלה את זמני בעזרה לאנשים שלא באמת צריכים עזרה.

וכתיבת שירשורים (או הודעות פתיחה) רציניים מאוד זה שונה מכתיבת הודעה של בקשת עזרה זועקת ודחופה.

תראי את עוד צעירה ובעלך גדול ממך בכמה שנים הוא כבר עבר ושכח  את מה שאת עוברת עכשיו, את לא צריכה לחיות לפי הקצב שלו הוא ידע עם מיהו התחתן ושכן את תצטרכי ללכת ללמוד ולעבור עוד כמה דברים כדי להגיע אל המקום שהוא כבר נמצא בו בגלל המחק בשנים,

אף אחד לא מלמד אותנו להיות אימהות זה משהו שבא לנו בטבעיות כבר מגיל קטן אנחנו משחקות בבובות שלנו אחר כך שאנחנו קצת יותר גדולות אנחנו מטפלות באחים שלנו זה נמצא אצלנו בתוכנו תמיד ושאנחנו נהיות אמהות זה פשוט מתעצם ואף גבר שבעולם לא יכול לקחת את זה מאיתנו .

את נשמעת לי אחלה של אמא כל כך דאגנית וכל כך מיוחדת אני בטוחה שהילד שלך הגדל הוא מאוד מאוד יאריך אותך, 

לגברים יש לפעמים נטיעה להשפיל את הנשים שלהם כדי להרגיש חזקים וגדולים זה בגלל שהם מרגישים קטנים לידינו, אם לא אנחנו הם היו אבודים הם לא באמת יכולים בילדנו ובתוך תוכם הם יודעים את זה וזה הכוח שלנו הנשים.

אני חושבת שאת צריכה למצוא זמן שבו שניכם רגועים ולנסות לדבר איתו על מה שאת מרגישה.

תזכרי תמיד שאת הצד החזק יש בך הרבה כוחות שטמונים בך אל תתני לו לערער לך בזה לרגע.

יקירתי את נשמעת אישה נפלאה!

מגדלת ילד, דואגת לבית, עובדת בעבודת סטודנט ולומדת.

מה עוד אפשר לדרוש ממך??

ואיזה זכות יש לבעלך לדבר אלייך בצורה כזו נוראה??

בעלך משפיל אלייך.

הוא אלים אלייך מילולית. 

אל תאמיני לו שאת טיפשה, קטנה, רעה, מביאה מזל רע וכל השטויות שכתבת.

את אישה טובה ומוצלחת.

ולבעלך יש בעיה, שהוא רואה צורך לדרוך עלייך כדי להרגיש טוב.

את לא תלויה בו. וגם אם זה נראה לך בלתי אפשרי- יותר טוב יהיה לך מלהמשיך לחיות בצורה הנוכחית-

זה לחיות בלעדיו.

כמובן שהדרך האידיאלית יותר היא טיפול שהוא חייב לעבור וכנראה גם את, אבל בראש ובראשונה תפנימי,

שאת לא חייבת, לא מוכרחה ולא תלויה במסגרת הנישואין העגומה הזו.

אם תצליחי לעמוד על שלך, תטפלו שניכם בעצמכם- מה טוב.

ואם לא- תלכי עם הבן שלך, ותדאגי לשקם את נפשך הפגועה הרחק ממנו.

היום תמצאי מישהי קרובה- חברה, אמא, סבתא,

לשתף אותה בקשיים.

ותפני לאגודת בת מלך שיתנו לך עזרה וסיוע והעצמה נפשיים להתמודד

עם האלימות הנוראה הזו.

אל תוותרי על עצמך!

את שווה הרבה יותר!

תסתכלי במראה ותזכירי את זה לעצמך!

תעדכני.

שנראה לי שקשה לך לראות שאת בסרט רע. נראה לי שמשהו עובד קשה להוריד לך את הביטחון ולהפוך אותך לתלותית בו. את חייבת לשתף דמות קרובה שמכירה אותך ותוכל לחלץ אותך מהמצב הנפשי בו את נמצאת כרגע. אני מציעה לך ליצור קשר מחודש עם בני משפחתך/חברות/דמות מקצועית ולבקש עזרה מבחוץ."אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים".

את נשמעת אמא מדהימה ורעייה מדהימה וכדאי לך להוציא מהראש את המחשבות הלא טובות האלה על עצמך.

יש לי הרבה דברים להגיד על בעלך.... אבל לא כדאי שאתחיל- לכו לייעוץ זוגי. בדחיפות. הוא צריך לדעת איך להתנהג

את לא צריכה לסבול.

ואגב- להצקשר לער"ן זה רעיון מעולה.

את אותו בן אדם שהיית, מוצלח חכם ומסודר

אל תתני לשום דבר לפגוע לך בדימוי העצמי

תטפלי בנישואין שלך עם מישהו מקצועי אתו או בלעדיו (לפחות בהתחלה)

תמצאי ישהו קרוב שמצליח להרים אותך ותעזרי בו

הכרתי מישהי שעברה בדיוק אותו תהליך

והיום היא פורחת - לא להייאש

בהצלחה רבה

לאף אחד אין זכות לגרום לך להרגיש ככה. גם אם לא היית עובדת/אמא/רעיה- אתיהודיה, הווה אומר שיש בך חלק א-לוק ממעל ממש! יש בך פיסת א-לוקות!! איך יכול להיות לא שווה? איו דבר כזה!!!

מן ההודעה שלך ניכר שאת אדם עם רצונות מאוד טובים, ושבאמת בעלך מתנהגת אלייך בצורה משפילה ולא הוגנת, וכמו שכבר אמרו קודמי, זה לא צריך להיות כך.

מאידך ניכר גם שבעלך הוא אדם טוב, ואת אוהבת ומעריכה אותו, ורוצה להיות איתו בקשר אלא שאת פגועה מיחסו.

אני חושב שאם בעלך היה מבין עד כמה זה פוגע בך אין סיכוי שהוא היה מתנהג כך,

נכון, המצב צריך להשתנות, אבל אין טעם לתקוף את בעלך. זה גם לא מתאים לאופי שלך.

ראשית כל נסי לומר לו כמה את פגועה! תראי לו מדוע מנקודת הזווית שלך את אמא טובה ואדם מוצלח!

אם הוא לא יקבל יש מקום לשאול כיצד יש לשנות זאת, 

בהצלחה!

חוסר הנסיון שלך וחוסר הבטחון שלך הם ככלי ביד היוצר. היוצר כאן הוא בעלך שנראה שדיי נהנה להשפיל אותך.
מה שאת מתארת אינם יחסים יפים ויפה לטפל בה במיידי ולא לדחות.
האם ניסית לאמר לו את שעל ליבך?

ולמה הוא לא עוזר בבית או אם הילד? למה הכל עליך?

אני ממליצה בחום ללכת לדבר עם מישהו מקצועי ולנסות גם להסביר לו את שעל ליבך.
 

אל תתני לחוסר הבטחון ולגילך הרך להפוך אותך לסמרטוט. למדי לעמוד על שלך.

ועכשיו, רוצי להתקשר ל'בת מלך', בלי שהוא יידע!!!

את חיה בגהינום שלא מגיע לך.

 התחלתי לפרט סעיף סעיף, אבל אני קולטת שזה מיותר.

קחי את הכח שלך, ולכי איתו לבת מלך.

תצילי את החיים שלך ושל הילד שללך.

אולי גם את שלו.

את מדהימה וראויה להערכה

לא עת לחשות

צאי למלחמה על בטחונך אושרך וכוחותייך.

אני קוראת את מה שאת כותבת ומזדעזעת עד עומק הנשמה! נדמה שהצלחת להשתכנע ככ דרך יחסו של בעלך (שגם הוא נשמע אדם טוב ומקסים אך פשוט לא מודרך בעליל) במקום לכתוב שהוא נותן לך תחושה שאת קטנה.. את ממשיכה וכותבת ללא הרף שאת ללא תועלת בבית.. למה?? בגלל שאת לא מארגנת את הכביסה? בכמה בתים הסתובבת בחייך שאלו המסקנות שלך? את טובה כמו שאת!! ואת סטודנטית ולכן זו המשכורת שלך, ולא סיימת את התואר שלך כמו הרבה מעולות שסוחבות את התואר.. וכהנה וכהנה. 

אני אמנם בחורה רווקה, אך גם לי יצא להשתכנע (זה  קרה פעם אחת) תוך כדי קשר שאני הקטנה והוא הגדול והמשמעותי. והוא אפילו לא התבטא ככה  במפורש (אחרי הכל דייטים) אלה זה היה מעבר למילים. המזל שלך שהוא בוטא וישיר איתך, ולכן אין לך מה להתבלבל בכלל בקשר להשערות שלך. מצד אחד התחושה שלך הגיונית (ואני במקומך הייתי מרגישה אותו דבר, לולא הניסיון הקשה שעברתי בעצמי ואני מתפכחת ממנו) ומצד שני היא ככ לא נכונה ולא הגיונית. אני מרגישה לא אחראית לייעץ לך על גבי הפורום. ומצד שני ליבי ה יוצא אליך (הרגע נרשמתי לפורום כדי להגיב לך) אני הייתי רוצה אפילו לשוחח איתך בטלפון אם זה אפשרי מבחינתך. 

ובכמ, אם קשה לך כרגע  להגיע לטיפול בגלל כסף וכו, אני מציעה לך לפנות לתלמיד חכם אמיתי שידריך אותך, כדוגמת הרב איידליס מת"א, שהוא מקבל אנשים ומתייחס אליהם כאילו הם הילדים שלו. והוא לבטח ידריך אותך בעצה טובה והגונה. ויש לי עוד כתובות של אנשים דומים, אם תרצי אשלח לך מספרים ודרך התקשרות אליהם. 

בשום פנים ואופן אל תמשיכי לחיות ככה בציפייה שזה ישתנה מעצמו! תאמיני לי שגם לו רע שהוא מתנהג ככה וגם הוא רוצה לשנות את התנהגותו ולא יודע איך. ואת זאת שמביאה את החום והלב הביתה, מה שכנראה הוא ספג פחות ממך. הוא זקוק לך ואת זקוקה לו, אלא אם כן הוא לא יהיה מוכן להשתנות עבור שניכם. ואז באמת צריך לחשוב על מהלך אחר. 

בהצלחה רבה!! את מוזמנת בשמחה לחייג ולשוחח בטלפון. 0503700044

נשמה!

מדובר בדוגמה קלאסית לאישה הסובלת מאלימות במשפחה.

האלימות אותה את מתארת היא אלימות מילולית לפעמים גרועה בהרבה מאלימות פיזית. בעלך מתאר אותך כאישה לא ראויה, לא שווה, שולית, לא שווה וגורם לך להאמין בזה. את כתוצאה מכך שמאמינה לו יורדת במצב רוחך לא מסוגלת להתקדם והופכת למה שהוא רוצה שתהיי, תלויה בו בלבד. שלא תוכלי לעזוב אותו.

הילד שלכם אומנם קטן אך מבין הרבה! סופג את האווירה בבית ונפגע מכך. את זקוקה בדחיפות לפנות לעובדת סוציאלית באזור מגוריך או לאחות קופת חולים שלך במרפאה הקרובה אליך ולחתוך את המעגל הפוגע הזה!

מקווה מאוד שתעשי את הדבר הנכון ואל תפגעי בעצמך את אישה מדהימה אני בטוחה בכך!

אם את לא טרול , ומה שאת מתארת זו המציאות שלך - זה לא תקין . לא מגיע לך לקבל "מכות יבשות" רוחניות , שאף אחד לא רואה . והוא כרגע לא בעל טוב , וצריך התערבות חיצונית - עובדת סוציאלית , פסיכולוג . זה לא מילה גסה . תצילי את עצמך .

חשוב מאוד שתביני שהדימוי העצמי הנמוך שהגעת אליו הוא תוצאה של היותך 

"אישה מוכה". אומנם זה לא פיזי אך " הקטנתך" המילולית גורמת לך לאבד את האמון בעצמך וביכולותיך

ואת זקוקה לעזרה דחופה ביותר!

ראיתי שמישהו רשם רשימת טלפונים חשובים ושם הופיע האירגון שיכול לתת לך סיוע \תמיכה\ ייעוץ\ עזרה -"בת מלך"

כדאי לך מאוד לפנות ל"בת מלך" אירגון המסייע לנשים דתיות 1800292333 או 026516103

בנוסף תוכלי לפנות גם ל"יד שרה" -המחלקה של שלומית להמן.

אנא עשי זאת בהקדם האפשרי! 

יש שרשור בנשואים טריים עם סגנון כתיבה מאוד דומה

שלום לך מתוקה

נראה לי שאת צריכה לקבל עזרה מקצועית יש לא מעט גברים שנראים מצוין אבל הם פסיכופטים לגמרי

אין שום סיבה שתמשיכי כך

גם לך יש זכויות אדם

גשי לעזרה  אולי מכון י נ ר  אולי הרב שלו -אם יש  אל תשאירי את המצב ככה   אולי ביד שרה או בבת מלך

אני מאמינה בך   את נשמעת בחורה לענין

תתפסי את עצמך בידיים ותביאי שינוי

בהצלחה

במקרה כזה חיבים לספר.יש כאן אלימות.את בסדר גמור והוא גרוע מאד.צריכים פה עזרה מקצועית של עובדת סוציאלית,פסיכולוג .אל תשארי במצב הזה.יש לך חיים שלמים לחיות ,את ותנוקך.אם הוא לא יעבור תהליך,אל תמשיכי לחיות איתו.אל תשאי את זה לבד.תדברי ותספרי מיד.

אולי היא מפחדת לענות כי הוא כרגע חזר הביתה. היא לא רוצה שהוא יראה מה היא כותבת. נחכה יום או יומים ואולי היא תגיב. היא גם כותבת עם המון שגיאות כתיב. כאילו שהיא ממהרת לסיים לפני שהוא ישוב והיא לא תוכל לסיים את קריאתה הנואשת.

לדעתי, עליה לפנות אל מישהו שיעזור לה באופן דחוף. באנגלית אומרים MARRIAGE IS NOT A REFORM SCHOOL

כך שאינני תולה הרבה תקוות בשינוי התנהגות מצדו אפילו אם הם ילכו ליעוץ. נראה לי, שאם היחסים שלה עם הוריה תקינים או אם היא תחזור אליהם [למרות שהם הזהירו אותה שלא להתחתן עם האיש הזה...], הם יוכלו להיות לה לעזר רב. הם בוודאי ישמחו לטפל בנכד שלהם ובתם תוכל לחזור לחיים שהיו לה קודם. כשהיא תסיים את הלימודים, תמצא עבודה ותהיה עצמאית במידה מסויימת [רצוי שהילד והיא ימשיכו בינתים לגור בבית הוריה], אז היא תוכל, אולי, לעבור לגור עם הילד בבית משלה ולתת להורים לטפל בילד בזמן שהיא בעבודה. רק אחר כך, כשהיא כבר בן אדם עצמאי ובעל בטחון עצמי כדאי לה לנסות זוגיות חדשה. גם זה רק אחרי טפול פסיכולוגי שיעזור לה לגלות מדוע ואיך היא הסתבכה ביחסים עם איש בעל נטיות חולניות כאלה. חשוב לברר את זה כדי שלא להיסתבך שוב.

שיהיה לה בהצלחה !

על פי כל התסמינים

נשמע כמו עוד מקרה של "אישה מוכה"

ולא אני לא מציע כרגע פיתרון

ולאו דווקא בגלל שאין לי.

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.