נראלך ????

בכלל, תמוה בעיניי שאנשים פותחים כזה "תיק" בפורום וירטואלי, מול זרים, כאילו כמה עצות באינטרנט יביאו אותם אל הישועה המיוחלת. כדי להגיע לפתרון אמיתי, עמוק ומתמשך של הבעיה, צריך טיפול רציני בבעיה.

אני מבינה שיש מצבים שבהם נדמה שאין מישהו אחר לשתף, ועדיין- בד"כ אפשר לאתר לפחות דמות אחת כזו.

לכן גובר החשד שמדובר כאן בטרול, והתגובה של גב' היא בהתאם, לדעתי.

שפתחו שירשורים,

שהם אותו אחד ושזה מזויף....

שיש כאלו שהם ניקים מוכרים כאן, והם פותחים ניק חדש כדי לשתף במשהו בלי שיכירו אותם.

מצד שני, בד"כ הודעות חשודות כמו זו שלמעלה הן הודעות קצת "היסטריות"- מתארים בעיה קיצונית, או קרובה להיות כזו, מצב שכמעט לא ניתן לסבול יותר, והסיפור עצמו לא נשמע מאוד אמין.

במקרה שאת חושדת בטרול, את יכולה לכתוב הודעת תמיכה/עזרה קצרה, ולחכות ולראות אם הוא מגיב למי שענה לו, או לא. מה שקורה כאן הרבה פעמים הוא שמרוב שאנשים תמימים וטובי לב, הם ששים לעזור ולהקדיש מזמנם, כוחם ונסיונם, גם למי שאולי סתם מנצל את התמימות הזו, ולא סובל מבעיה אמיתית כמו זו שהוא מתאר (ממציא).

אחרי שרואים אם האדם מגיב למגיביו, ואיך הוא מגיב, אפשר לכתוב יותר בהרחבה תגובה שתעזור יותר.

ברור שקודם כל אני רק חוששת, לא חושדת ח''ו. 

הסיבה לחשש: סגנון כתיבה מאד דומה של שני ניקים חדשים.

וגם התגובות שלהם בשרשור של עצמם  בסגנון דומה.

אכן, זה לגיטימי שניק מוכר יפתח חדש לצורך שאלה ספציפית,

וזה לגיטימי שאנשים יעלו לפורום הודעות קצת הזויות (זו הצרה שלהם, והם מחפשים לשתף מבלי להיחשף)

אז איך בכל זאת אפשר לזהות שזה מזויף, ולא לבזבז את הזמן והכוח הנפשי לעזור?

לא הבנתי מדוע אם הוא לא מגיב-  זה מבסס יותר את העובדה שהוא טרול...

ריפרפתי עכשיו שוב בהודעה של פותחת השירשור. היא מתארת (כביכול) מצב מאוד קשה, מצוקה מאוד גדולה, ויש כאן משהו לא אמין- מצד אחד, היא מתארת את עצמה כסמרטוט שנזרק ממקום למקום ולא מועיל לשום דבר, ומצד שני, היא יודעת שהצליחה בעבר וגם אזרה מספיק כוח נפשי ודימוי עצמי חיובי כדי לכתוב כאן הודעה כזו ולשתף.

עוד נקודות- ההודעה לא קלה לקריאה מבחינה טכנית- כתוב רצוף, בלי מעברי שורות ופסקאות. מישהו שבוחר להיעזר בפורום, בד"כ משתדל לכתוב בצורה יותר נעימה ומזמינה לקריאה, ולא מאתגרת. כנ"ל לגבי שגיאות הכתיב הרבות.

ולמה אי תגובה מבסס את החשד/חשש שמדובר בטרול? כי כשמישהו מתייעץ בפורום על קשיים אמיתיים שיש לו, הוא חוזר לקרוא את מה שכתבו לו ובד"כ- כמעט תמיד- מגיב על הדברים. גם כי יש לו מה לומר (להודות על תגובות, לאשר/להפריך השערות שעלו וכו'), וגם בגלל שיש לו עניין לקבל תגובות נוספות, כי הוא רוצה לשפר את המצב הקיים, ולכן המשך תגובה בשירשור שפתח דומה לניהול שיחה בנושא שבו הוא חווה מצוקה.

להבדיל, אם אלך לטיפול ורק אספר את קשיי בלי לשמוע את תגובת המטפלת, הטיפול יהיה מאוד לקוני. וזה תקף פי כמה כשמדובר בקושי כה גדול כמו זה שתואר כאן.

אז אולי אני טועה, אבל נראה בעיניי יותר הגיוני ואמין שאדם שמשתף בקושי, ירצה להמשיך להתכתב, אפילו בקצרה, לגבי זה. או לפחות להודות לאלו שרצו לעזור לו. וכשנפתח שירשור כזה שזוכה לתגובות רבות, בלי התייחסות נוספת של פותח/ת השירשור, זה לא נראה לי אמין.

שני הניקים שאני דיברתי עליהם- פותחת השרשור היא לא אחת מהם.

כתבתי את זה פה, כי פה העלו את הנושא לפני.

תודה על תשובתך המפורטת.  (קצת חולקת על חלק מדבריך)

סוף נצלו''ש.

גם נניח שזה טרול מה אכפת לך לענות?!

וניחא אם לא באלך אל תעיני אבל לו בשביל הסיכוי של אחד לאלף

שתתבלבלי בין מישהי אמיתית לטרולית לא עדיף שלא לפתוח

את תיבת הפנדורה הזאת?!

על פניו בשירשור אין הסתה/נסיון מכוון לעצבן או משו בסגנון

אז מה אכפת לך להגיב?

אגב אני אישית כותב לפעמים שירשורים רציינים מאוד ומגיב עליהם

רק אחרי תקופה ארוכה.

אם כי אני מעדיף לחכות להרבה תגובות ולהגיב לכולם במרוכז

ואם כי אין לי כוחות נפשיים או זמן לכך.

כי זה גוזל כוחות נפש

ובעיקר כי זה גורם לאנשים לחשוב שהעולם רע יותר ממה שהוא באמת

שזו הרעה החולה ביותר של העת המודרנית.

אם יש לך 100 ש"ח ועומדים לפניך שני קבצנים, שכל אחד צריך את הכסף מסיבות אחרות, ואתה לא רואה שאחד מהם יותר זקוק לכסף מהאחר אז אתה נותן לכל אחד 50 ש"ח, ואח"כ אתה מגלה שאחד מהם היה מתחזה- זה לא היה מפריע לך? באמת היית מקבל את זה בשיוויון נפש?

כשאני עונה (בשירשורים כגון אלו), אני עושה את זה כדי לעזור למישהו אחר. אם מישהו כותב סתם, ממציא קושי שלא קיים, אני לא רוצה לבזבז זמן ואנרגיה בלהגיב לו.

זה קצת כמו הסיפור על האדם שצעק "זאב זאב". היכולת (שלי לפחות) לעזור לאנשים היא מוגבלת, ולא אינסופית. לכן, אני רוצה לדעת שאני עוזרת למישהו שבאמת צריך עזרה, ולא מכלה את זמני בעזרה לאנשים שלא באמת צריכים עזרה.

וכתיבת שירשורים (או הודעות פתיחה) רציניים מאוד זה שונה מכתיבת הודעה של בקשת עזרה זועקת ודחופה.

תראי את עוד צעירה ובעלך גדול ממך בכמה שנים הוא כבר עבר ושכח  את מה שאת עוברת עכשיו, את לא צריכה לחיות לפי הקצב שלו הוא ידע עם מיהו התחתן ושכן את תצטרכי ללכת ללמוד ולעבור עוד כמה דברים כדי להגיע אל המקום שהוא כבר נמצא בו בגלל המחק בשנים,

אף אחד לא מלמד אותנו להיות אימהות זה משהו שבא לנו בטבעיות כבר מגיל קטן אנחנו משחקות בבובות שלנו אחר כך שאנחנו קצת יותר גדולות אנחנו מטפלות באחים שלנו זה נמצא אצלנו בתוכנו תמיד ושאנחנו נהיות אמהות זה פשוט מתעצם ואף גבר שבעולם לא יכול לקחת את זה מאיתנו .

את נשמעת לי אחלה של אמא כל כך דאגנית וכל כך מיוחדת אני בטוחה שהילד שלך הגדל הוא מאוד מאוד יאריך אותך, 

לגברים יש לפעמים נטיעה להשפיל את הנשים שלהם כדי להרגיש חזקים וגדולים זה בגלל שהם מרגישים קטנים לידינו, אם לא אנחנו הם היו אבודים הם לא באמת יכולים בילדנו ובתוך תוכם הם יודעים את זה וזה הכוח שלנו הנשים.

אני חושבת שאת צריכה למצוא זמן שבו שניכם רגועים ולנסות לדבר איתו על מה שאת מרגישה.

תזכרי תמיד שאת הצד החזק יש בך הרבה כוחות שטמונים בך אל תתני לו לערער לך בזה לרגע.

יקירתי את נשמעת אישה נפלאה!

מגדלת ילד, דואגת לבית, עובדת בעבודת סטודנט ולומדת.

מה עוד אפשר לדרוש ממך??

ואיזה זכות יש לבעלך לדבר אלייך בצורה כזו נוראה??

בעלך משפיל אלייך.

הוא אלים אלייך מילולית. 

אל תאמיני לו שאת טיפשה, קטנה, רעה, מביאה מזל רע וכל השטויות שכתבת.

את אישה טובה ומוצלחת.

ולבעלך יש בעיה, שהוא רואה צורך לדרוך עלייך כדי להרגיש טוב.

את לא תלויה בו. וגם אם זה נראה לך בלתי אפשרי- יותר טוב יהיה לך מלהמשיך לחיות בצורה הנוכחית-

זה לחיות בלעדיו.

כמובן שהדרך האידיאלית יותר היא טיפול שהוא חייב לעבור וכנראה גם את, אבל בראש ובראשונה תפנימי,

שאת לא חייבת, לא מוכרחה ולא תלויה במסגרת הנישואין העגומה הזו.

אם תצליחי לעמוד על שלך, תטפלו שניכם בעצמכם- מה טוב.

ואם לא- תלכי עם הבן שלך, ותדאגי לשקם את נפשך הפגועה הרחק ממנו.

היום תמצאי מישהי קרובה- חברה, אמא, סבתא,

לשתף אותה בקשיים.

ותפני לאגודת בת מלך שיתנו לך עזרה וסיוע והעצמה נפשיים להתמודד

עם האלימות הנוראה הזו.

אל תוותרי על עצמך!

את שווה הרבה יותר!

תסתכלי במראה ותזכירי את זה לעצמך!

תעדכני.

שנראה לי שקשה לך לראות שאת בסרט רע. נראה לי שמשהו עובד קשה להוריד לך את הביטחון ולהפוך אותך לתלותית בו. את חייבת לשתף דמות קרובה שמכירה אותך ותוכל לחלץ אותך מהמצב הנפשי בו את נמצאת כרגע. אני מציעה לך ליצור קשר מחודש עם בני משפחתך/חברות/דמות מקצועית ולבקש עזרה מבחוץ."אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים".

את נשמעת אמא מדהימה ורעייה מדהימה וכדאי לך להוציא מהראש את המחשבות הלא טובות האלה על עצמך.

יש לי הרבה דברים להגיד על בעלך.... אבל לא כדאי שאתחיל- לכו לייעוץ זוגי. בדחיפות. הוא צריך לדעת איך להתנהג

את לא צריכה לסבול.

ואגב- להצקשר לער"ן זה רעיון מעולה.

את אותו בן אדם שהיית, מוצלח חכם ומסודר

אל תתני לשום דבר לפגוע לך בדימוי העצמי

תטפלי בנישואין שלך עם מישהו מקצועי אתו או בלעדיו (לפחות בהתחלה)

תמצאי ישהו קרוב שמצליח להרים אותך ותעזרי בו

הכרתי מישהי שעברה בדיוק אותו תהליך

והיום היא פורחת - לא להייאש

בהצלחה רבה

לאף אחד אין זכות לגרום לך להרגיש ככה. גם אם לא היית עובדת/אמא/רעיה- אתיהודיה, הווה אומר שיש בך חלק א-לוק ממעל ממש! יש בך פיסת א-לוקות!! איך יכול להיות לא שווה? איו דבר כזה!!!

מן ההודעה שלך ניכר שאת אדם עם רצונות מאוד טובים, ושבאמת בעלך מתנהגת אלייך בצורה משפילה ולא הוגנת, וכמו שכבר אמרו קודמי, זה לא צריך להיות כך.

מאידך ניכר גם שבעלך הוא אדם טוב, ואת אוהבת ומעריכה אותו, ורוצה להיות איתו בקשר אלא שאת פגועה מיחסו.

אני חושב שאם בעלך היה מבין עד כמה זה פוגע בך אין סיכוי שהוא היה מתנהג כך,

נכון, המצב צריך להשתנות, אבל אין טעם לתקוף את בעלך. זה גם לא מתאים לאופי שלך.

ראשית כל נסי לומר לו כמה את פגועה! תראי לו מדוע מנקודת הזווית שלך את אמא טובה ואדם מוצלח!

אם הוא לא יקבל יש מקום לשאול כיצד יש לשנות זאת, 

בהצלחה!

חוסר הנסיון שלך וחוסר הבטחון שלך הם ככלי ביד היוצר. היוצר כאן הוא בעלך שנראה שדיי נהנה להשפיל אותך.
מה שאת מתארת אינם יחסים יפים ויפה לטפל בה במיידי ולא לדחות.
האם ניסית לאמר לו את שעל ליבך?

ולמה הוא לא עוזר בבית או אם הילד? למה הכל עליך?

אני ממליצה בחום ללכת לדבר עם מישהו מקצועי ולנסות גם להסביר לו את שעל ליבך.
 

אל תתני לחוסר הבטחון ולגילך הרך להפוך אותך לסמרטוט. למדי לעמוד על שלך.

ועכשיו, רוצי להתקשר ל'בת מלך', בלי שהוא יידע!!!

את חיה בגהינום שלא מגיע לך.

 התחלתי לפרט סעיף סעיף, אבל אני קולטת שזה מיותר.

קחי את הכח שלך, ולכי איתו לבת מלך.

תצילי את החיים שלך ושל הילד שללך.

אולי גם את שלו.

את מדהימה וראויה להערכה

לא עת לחשות

צאי למלחמה על בטחונך אושרך וכוחותייך.

אני קוראת את מה שאת כותבת ומזדעזעת עד עומק הנשמה! נדמה שהצלחת להשתכנע ככ דרך יחסו של בעלך (שגם הוא נשמע אדם טוב ומקסים אך פשוט לא מודרך בעליל) במקום לכתוב שהוא נותן לך תחושה שאת קטנה.. את ממשיכה וכותבת ללא הרף שאת ללא תועלת בבית.. למה?? בגלל שאת לא מארגנת את הכביסה? בכמה בתים הסתובבת בחייך שאלו המסקנות שלך? את טובה כמו שאת!! ואת סטודנטית ולכן זו המשכורת שלך, ולא סיימת את התואר שלך כמו הרבה מעולות שסוחבות את התואר.. וכהנה וכהנה. 

אני אמנם בחורה רווקה, אך גם לי יצא להשתכנע (זה  קרה פעם אחת) תוך כדי קשר שאני הקטנה והוא הגדול והמשמעותי. והוא אפילו לא התבטא ככה  במפורש (אחרי הכל דייטים) אלה זה היה מעבר למילים. המזל שלך שהוא בוטא וישיר איתך, ולכן אין לך מה להתבלבל בכלל בקשר להשערות שלך. מצד אחד התחושה שלך הגיונית (ואני במקומך הייתי מרגישה אותו דבר, לולא הניסיון הקשה שעברתי בעצמי ואני מתפכחת ממנו) ומצד שני היא ככ לא נכונה ולא הגיונית. אני מרגישה לא אחראית לייעץ לך על גבי הפורום. ומצד שני ליבי ה יוצא אליך (הרגע נרשמתי לפורום כדי להגיב לך) אני הייתי רוצה אפילו לשוחח איתך בטלפון אם זה אפשרי מבחינתך. 

ובכמ, אם קשה לך כרגע  להגיע לטיפול בגלל כסף וכו, אני מציעה לך לפנות לתלמיד חכם אמיתי שידריך אותך, כדוגמת הרב איידליס מת"א, שהוא מקבל אנשים ומתייחס אליהם כאילו הם הילדים שלו. והוא לבטח ידריך אותך בעצה טובה והגונה. ויש לי עוד כתובות של אנשים דומים, אם תרצי אשלח לך מספרים ודרך התקשרות אליהם. 

בשום פנים ואופן אל תמשיכי לחיות ככה בציפייה שזה ישתנה מעצמו! תאמיני לי שגם לו רע שהוא מתנהג ככה וגם הוא רוצה לשנות את התנהגותו ולא יודע איך. ואת זאת שמביאה את החום והלב הביתה, מה שכנראה הוא ספג פחות ממך. הוא זקוק לך ואת זקוקה לו, אלא אם כן הוא לא יהיה מוכן להשתנות עבור שניכם. ואז באמת צריך לחשוב על מהלך אחר. 

בהצלחה רבה!! את מוזמנת בשמחה לחייג ולשוחח בטלפון. 0503700044

נשמה!

מדובר בדוגמה קלאסית לאישה הסובלת מאלימות במשפחה.

האלימות אותה את מתארת היא אלימות מילולית לפעמים גרועה בהרבה מאלימות פיזית. בעלך מתאר אותך כאישה לא ראויה, לא שווה, שולית, לא שווה וגורם לך להאמין בזה. את כתוצאה מכך שמאמינה לו יורדת במצב רוחך לא מסוגלת להתקדם והופכת למה שהוא רוצה שתהיי, תלויה בו בלבד. שלא תוכלי לעזוב אותו.

הילד שלכם אומנם קטן אך מבין הרבה! סופג את האווירה בבית ונפגע מכך. את זקוקה בדחיפות לפנות לעובדת סוציאלית באזור מגוריך או לאחות קופת חולים שלך במרפאה הקרובה אליך ולחתוך את המעגל הפוגע הזה!

מקווה מאוד שתעשי את הדבר הנכון ואל תפגעי בעצמך את אישה מדהימה אני בטוחה בכך!

אם את לא טרול , ומה שאת מתארת זו המציאות שלך - זה לא תקין . לא מגיע לך לקבל "מכות יבשות" רוחניות , שאף אחד לא רואה . והוא כרגע לא בעל טוב , וצריך התערבות חיצונית - עובדת סוציאלית , פסיכולוג . זה לא מילה גסה . תצילי את עצמך .

חשוב מאוד שתביני שהדימוי העצמי הנמוך שהגעת אליו הוא תוצאה של היותך 

"אישה מוכה". אומנם זה לא פיזי אך " הקטנתך" המילולית גורמת לך לאבד את האמון בעצמך וביכולותיך

ואת זקוקה לעזרה דחופה ביותר!

ראיתי שמישהו רשם רשימת טלפונים חשובים ושם הופיע האירגון שיכול לתת לך סיוע \תמיכה\ ייעוץ\ עזרה -"בת מלך"

כדאי לך מאוד לפנות ל"בת מלך" אירגון המסייע לנשים דתיות 1800292333 או 026516103

בנוסף תוכלי לפנות גם ל"יד שרה" -המחלקה של שלומית להמן.

אנא עשי זאת בהקדם האפשרי! 

יש שרשור בנשואים טריים עם סגנון כתיבה מאוד דומה

שלום לך מתוקה

נראה לי שאת צריכה לקבל עזרה מקצועית יש לא מעט גברים שנראים מצוין אבל הם פסיכופטים לגמרי

אין שום סיבה שתמשיכי כך

גם לך יש זכויות אדם

גשי לעזרה  אולי מכון י נ ר  אולי הרב שלו -אם יש  אל תשאירי את המצב ככה   אולי ביד שרה או בבת מלך

אני מאמינה בך   את נשמעת בחורה לענין

תתפסי את עצמך בידיים ותביאי שינוי

בהצלחה

במקרה כזה חיבים לספר.יש כאן אלימות.את בסדר גמור והוא גרוע מאד.צריכים פה עזרה מקצועית של עובדת סוציאלית,פסיכולוג .אל תשארי במצב הזה.יש לך חיים שלמים לחיות ,את ותנוקך.אם הוא לא יעבור תהליך,אל תמשיכי לחיות איתו.אל תשאי את זה לבד.תדברי ותספרי מיד.

אולי היא מפחדת לענות כי הוא כרגע חזר הביתה. היא לא רוצה שהוא יראה מה היא כותבת. נחכה יום או יומים ואולי היא תגיב. היא גם כותבת עם המון שגיאות כתיב. כאילו שהיא ממהרת לסיים לפני שהוא ישוב והיא לא תוכל לסיים את קריאתה הנואשת.

לדעתי, עליה לפנות אל מישהו שיעזור לה באופן דחוף. באנגלית אומרים MARRIAGE IS NOT A REFORM SCHOOL

כך שאינני תולה הרבה תקוות בשינוי התנהגות מצדו אפילו אם הם ילכו ליעוץ. נראה לי, שאם היחסים שלה עם הוריה תקינים או אם היא תחזור אליהם [למרות שהם הזהירו אותה שלא להתחתן עם האיש הזה...], הם יוכלו להיות לה לעזר רב. הם בוודאי ישמחו לטפל בנכד שלהם ובתם תוכל לחזור לחיים שהיו לה קודם. כשהיא תסיים את הלימודים, תמצא עבודה ותהיה עצמאית במידה מסויימת [רצוי שהילד והיא ימשיכו בינתים לגור בבית הוריה], אז היא תוכל, אולי, לעבור לגור עם הילד בבית משלה ולתת להורים לטפל בילד בזמן שהיא בעבודה. רק אחר כך, כשהיא כבר בן אדם עצמאי ובעל בטחון עצמי כדאי לה לנסות זוגיות חדשה. גם זה רק אחרי טפול פסיכולוגי שיעזור לה לגלות מדוע ואיך היא הסתבכה ביחסים עם איש בעל נטיות חולניות כאלה. חשוב לברר את זה כדי שלא להיסתבך שוב.

שיהיה לה בהצלחה !

על פי כל התסמינים

נשמע כמו עוד מקרה של "אישה מוכה"

ולא אני לא מציע כרגע פיתרון

ולאו דווקא בגלל שאין לי.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)