איפה ניתן לעשות?
יש שעות מסויימות?
מה המחיר..? והבנתי שאפשר לזרז את התשובות לאותו היום, נכון?

זה עולה הרבה והמינימום של תשובה זה 7 ימי עבודה..
אם את עושה את זה דרך הקופות חולים זה יעלה לך פחות אבל
תשובה ל7 ימים עולה בערך 750 ולשלושה שבועות 500 וחצי שנה 250.
את צריכה להתקשר אליהם ולשאול אותם מה הקופת חולים הקרובה אליך שהם עובדים איתם
בהצלחה!!!
הסיבה העיקרית שחרדים עושים את הבדיקות אצלם - זו האנונימיות!
שאם יש מישהו מהמשפחה שמתברר שהוא נשא של איזה פגם גנטי, אז זה פוגע בייחוס של המשפחה.
עדיף לעשות את הבדיקות שהקופת-חולים שלך מציעה - יותר זול (נראה לי אפילו בחינם)
וגם הרבה יותר אמין (כי זה מותאם למוצא שלך ולבעיות שיודעים שיש במשפחתך)!
בדור-ישרים לעומת זאת הבדיקה היא זהה לכולם והיא מותאמת בעיקר לציבור החרדי האשכנזי.
וגם היא עולה יותר כסף!
אני עשיתי דור-ישרים, אבל בדיעבד התברר לי שלא עשיתי נכון!
דבר ראשון יש אלפי אלפים של מחלות גנטיות, וזה עלות מאד מאד מאד יקרה לבדוק את כולם.
אז מה שעושים זה, בודקים את המחלות שיש את הסבירות הכי גבוהה שימצאו אצל אדם בהתאם למוצאו ולמשפחתו.
בדור-ישרים, הבדיקה היא לא בהתאם למוצא ולמשפחה אלא בדיקה כוללנית שהיא מתאימה בעיקר לציבור האשכנזי החרדי.
ודבר שני, לגבי ההתמודדות האישית שלך עם הנתונים,
נגיד אומרים לך שאת נשאית של טיי-זקס, אז איזו התמודדות יש לך עם זה?
את הרי לא חולה בזה, רק עדיף שלא תתחתני עם מישהו שהוא גם נשא של טיי-זקס.
ואפילו אם תתחתני עם מישהו שהוא נשא, אז יש לזה היום הרבה פתרונות רפואיים.
יש לי חבר שעשה בדיקת דור-ישרים, אמרו להם שהם מתאימים.
ורק לאחר החתונה התברר שהוא ואשתו נשאים של גן פגום שלא בודקים אותו בדור-ישרים, והם גילו את זה רק בבדיקה של קופת-חולים.
ואני יודע שלאחר שהם גילו את זה, הם התייעצו עם הרב בורשטיין והוא הציע להם כמה פתרונות רפואייים-הלכתיים, וב"ה נולדו להם ילדים בריאים.
היא בעיקרון נוצרה כדי לבדוק האם 2 בני הזוג נישאים של אותם גנים, שכל אחד בנפרד לא ניזוק, אבל שילוב של 2 מאותם גנים יכולים לפתח מחלה אצל ילדיהם של בני הזוג.
המטרה הייתה למנוע מבני זוג להנישא אם ילדיהם יכולים להיות בעלי מחלות או פגמים רציניים.
הרעיון הועלה לפני שנים, כשהמטרה הזאת הייתה ברורה והכרחית, הרבה מהרבנים התנגדו לרעיון בגלל הציווי המפורש: "הווי תמים עם ה' אלוקיך"- שזה נושא די מורכב שאני לא נכנסת אליו עכשיו. אבל היה חשש שהבדיקה הזאת תהווה בעיה אם תוצאות הבדיקה יתגלו וכו'.
ולכן, הפתרון המוצא כיום הוא צורת הבדיקה בדור ישרים:
בבדיקה עצמה כל אחד מקבל מספר, הדם שלו מועבר לבנק מיוחד של דור ישרים ושם הוא עובר בדיקות מקיפות. התוצאות אינן מועברות הלאה. הן נישארות בתוך המערכת ואף אחד לא יכול לגלות אותם. גם אני ואתה וכל אחד שנבדק- לא מקבל את התוצאות לידיים.
מה שכן קורה זה כשזוג מחליט להתחתן, הוא מגיע לדור ישרים, שם הם מגישים את המספרים שלהם והמספרים מוכנסים אל תוך המחשב, המחשב בודק, על סמך הנתונים שהוכנסו אליו מקודם, אם השילוב הוא בעייתי וכו'.
אף אחד לא מקבל תוצאות חוץ מהתשובה של "כן" או "לא". זהו. אין פירוט, אין הסבר, אין כלום.
א"א לבדוק דרכם אם יש פגם גנטי- כי הם לא משחררים שום מידע.
אין לי מוסג על הבדיקה של קופת חולים אבל אני אישית יותר סומכת על דור ישרים. הם כבר שנים עושים את מה שהם עושים וב"ה יש להם הרבה ס"ד בנושא.
וכי הם נשאים של מחלות גנטיות יותר מאחרים???
מה הסטיגמות האלה???![]()
אבל אני קובלת על הניסוח. זה לא שהם נשאים של מחלות גנטיות יותר מאחרים, אלא אצלם יש יותר סיכויים להתפרצות כי הם מתחתנים בתוך עצמם...
נא לדייק!!!!!
ולגבי הפלות במקרים של פגמים גנטיים- הכל תלוי במצב. אבל לגבי הפלות, מה? בציבור הדתי זה כ"כ נפוץ?
זה סוג של גזענות לשמה...
אם אחד מההורים נשא והשני לא, יש 50% סיכוי לילד להיות נשא, אבל הוא לא יהיה חולה.
[כי יש 50% שהוא יקבל מההורה הנשא, את הכרומזום עם הגן הפגום, אבל הוא לא יהיה חולה כי הכרומזום השני בודאי יהיה תקין]
אם שני ההורים נשאים, יש 50% לילד להיות נשא + 25% להיות חולה.
[25% שהוא יקבל את הגן הפגום רק מהאבא, ויהיה נשא, 25% שהוא יקבל רק האמא ויהיה נשא, 25% שהוא יקבל משניהם ויהיה חולה, ו25% שהוא יהיה בריא לגמרי].
כתבתי בדיוק את הסיבה שבגללה דור-ישרים מתאימה רק לחרדים.
ציטוט: "הסיבה העיקרית שחרדים עושים את הבדיקות אצלם - זו האנונימיות!"
מי דיבר על זה שלחרדים יש יותר או פחות מחלות גנטיות?
כנראה את כ"כ סטיגמטית על החרדים שאת מוציאה ממני דברים שאפילו לא רמזתי אליהם.
אז נשמע מתוך דבריך שיש דברים שקיימים רק שם...
טוב, וסליחה אם הייתי תוקפנית מדי.
אני סתם עצבנית היום...![]()
זה לא אומר שלעדה מסויימת יש יותר או פחות מחלות משל השניה.
ואכן כך, בדיקת דור-ישרים מותאמת לציבור החרדי האשכנזי.
לספרדים יש מחלות אחרות, וגם לציבור הדת"ל יש מחלות שכן חופפות ויש מחלות שהן שונות.
אלו לא דברים שקשורים לסטיגמות.
מה ההגיון שלאשכנזי חרדי ממוצא פולני יהיו נשאים של מחלות אחרות מאשר דת"ל אשכנזי מאותו מוצא???
ובציבור הדת"ל יש גם יותר חתונות מעורבות, כך שזה אמנם מגדיל את טווח המחלות ומצד שני זה מקטין את הסיכוי לחלות בהן.
הם שואלים מה המוצא ומציעים בדיקות נוספות.
יש בדיקות לתשע מחלות שהן הקבוצה הבסיסית, נדמה לי, ועוד שבע למי שרוצה מורחב.
מה שכן כנראה נכון שחסרות בדיקות שנפוצות בציבור הספרדי ולא באשכנזי. אולי גם זה כבר יש אבל אני לא יודעת.
אני עשיתי את המורחב, שכלל 16 בדיקות, ורופאת הנשים שלי (שהייתה יסודית ,יש לציין, רק אנטיפטית), הפנתה אותי לקופת החולים ושם הוסיפו לי רק בדיקה אחת שהיתה חסרה.
בעניין העלויות, כנראה שזול יותר או אפילו חינם בקופת חולים. אבל אני לא יודעת אם אפשר שם לעשות לפני החתונה, והייתי אומרת שחייבים לעשות לפני האירוסין. לכן כולם עדיין עושים בדור ישרים. בקופת חוליפ אלה בדיקות כהכנה להריון ומוצעות לזוגות נשואים.
מהירות: בתוספת תשלום תוך פחות משבוע, אולי שלושה ימים נדמה לי.
זה ממומן ע"י המדינה.
כדאי לבדוק עם הקופת חולים שלך, אני יודעת שלאומית נותנים החזר מלא.
כדאי לבדוק עם הקופת חולים שלך, אני יודעת שלאומית נותנים החזר מלא.
מישהו כזה?
פתחתי ניק חדש לשיתופים מהסוג - נשואים טריים
במהלך דייטים נראה לי פחות מתאים, אבל אחרי החתונה נשמע מהמם.
לא רוצה מישהו אובססיבי, ואני לא בטוחה שאני יודעת לזהות פוטנציאל כזה ולא להגדיר אצלי כמישהו אובססיבי. לפרגן, לפנק בדייטים זה מצוין, אבל באיזה שלב ואיך קריטי בעיני. איך יודעים לזהות את האיזון שמתאים לי?
בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים).
אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…
זה עניין של סדרי עדיפויות
לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק
זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית
וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח
זה עניין של מה חשוב
אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל
אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק
והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.
את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.
הסוד הוא תקשורת.
ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.
המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.
המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.
רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.
גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.
זה לא גורע מאפקט החיזור.
וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.
תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות.
רוצה לענות לך על כמה דברים
חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי
זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה
.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע
לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך
וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן
אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד
מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך
שממש סוגרים אותי
זלזול ברגש שלי או במה שאני מספרת.או לחלופין לצחוק עלי/לגחך .. פחות.
וגם חוסר עקביות ( פעם חם פעם קר) זו התכונה הכי גברית בעייני יציבות .. ברגע שאין אותה מבחינתי הוא לא גבר.
גם אם זה לפני דייט ראשון.. תוביל תשקף תהיה .
אימפולסיביות - להלחיץ אותי לפזר יותר מידי מחמאות
הגזמה - אין צורך להסביר מיותר להגיד אני אוהב אותך בדייט שני שלישי .. חרדה .
מה כן?
אמיתיות
יציבות הובלה ..
הקשבה .
הערכה
להתקדם איתי בקצב הגיוני לא מהר מידי ולא קר מידי
אם אתה עושה לי או למישהי שאני מכירה גאוסטינג תהיה בטוח שחצי מהנשים מהציבור הדתי לאומי יודעות לברוח ממך.. אף בחורה אם ישאלו אותה עליך. לא תרגיש בנוח להגיד שאתה אדם טוב
זה א. ב. של בן אדם לחברו
ואנשים טובים מתווכים
פשוט
לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות
תן לי כנות עדינות יציבות זהו
עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם
שלום כולם
חברה הכי קרובה ,חברת נפש מתארסת
וכל כך קשה לי, ואני יודעת שזה נורמלי שקשה וככה זה
אבל אני רוצה אחרת!
אני רוצה לעבור את זה בטוב , אני מבקשת מכם כלים בשביל זה..
איך לעבור את זה בהכי טוב
כרגע אני ממש בלחץ וזה קשה לי כי זה חברה סופר קרובה בלב וגם אנחנו טכנית הרבה ביחד
בבקשה אשמח לטיפים איך להפוך את התקופה הזאת עד שאני בעז"ה אמצא את זיווגי לטובה וכיפית למרות שחברה הכי טובה מתחתנת
וגם חשוב לי לציין שאני וחברה שלי מדברות על זה הכי פתוח , על הקושי והיא הכי איתי ומבינה אותי
תודה רבה מראש
תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו
היא כן ואת לא ?
לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך. התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)
ואני מציע משהו אחר
איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.
פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.
אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.
להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.
כמה תובנות שכנראה בלי האלכוהול והאווירה שעשו את שלהם, לא היו עולות על הכתב.
עשיתי תנאי עם השם לפני החתונה בעניין כמה אנשים שאין לי רצון לראות אותם בעקבות תחושות קשות שעולות, והוא התקיים בחציו, והחלק שלא התקיים, דווקא ממנו באו דברים של מים צוננים על נפש עייפה ואחרי תקופה קצת לא משהו בלשון המעטה, יש דברים שאנשים רואים עליכם מהצד, ואתם פשוט לא כי אתם חיים אותם והם מאירים אותם בכם וזה נפלא מאוד. ממש הרגיש לי כאילו השם נכנס בדיבורים שלהם והרים אותי תודה אבא.
ואני מחפש פרח חברים, אבל פרח יפה, ממש.
התחלתי לצאת לפני כמה חודשים, ככה שאני יחסית חדש בנושא.
נקודה ששמתי לב שממש מפריעה לי ומרתיעה אותי היא כל עניין מעבר הקשר מהדייטים הראשונים שהם יותר בירור כללי לבין קשר שנהיה עמוק יותר ויותר. אני כאילו לא יודע איך לעשות את זה, מתי זה נכון ואיך לדעת האם הצד השני מעוניין.
אני מבחינתי כשאני מגיע לדייטים, בשאיפה שכבר אחרי 2-3 פגישות כבר יהיה שיחה זורמת משני הצדדים ושגם הצד השני יזום, כי הרי שנינו באנו להכיר, לא?
מרגיש לי שאצל בנות זה פחות ככה. הן לא ישלחו הודעה מעצמם להתחיל שיחה או ירימו טלפון לשאול מה נשמע.
האם לדעתכם זה המצב הנתון או שיש משהו שאני צריך לעשות בנידון?
ובכלל, אשמח לשמוע את חכמתכם בעניין מעבר מדייט לקשר.
תבורכו
שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?
לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.
אולי אני המוזר?
אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".
יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ
לבין הודעות בש.א בפורום או סמס
אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..
אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.
קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז -
איך את מרגישה ביחס לקשר?
במידה והכל טוב, אז שואל -
איך מפה ממשיכים?
ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.
בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת.
אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.
מפריע לך שהיא לא יוזמת?
תגיד לה את זה.
מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.
סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.
צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -
עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.
בהצלחה!
נפגשנו כבר כמה פעמים. מבחינה שכלית, אני מעריך אותה, נחמד ומעניין לי, לא קורה עם כל אחת. מצד שני, מרגיש לי כמו עם חבר, כיף אבל לא מחכה להיפגש, לא מרגיש איזה רגש כלשהו כלפיה, ניטרליות כזו...
היו אחרות שעל הפעם הראשונה כבר היה רגש ורצון להיפגש עוד.
השאלה כמה זמן לחכות שיתפתח רגש?
זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.
אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.
אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע
אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.
תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?
אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?
אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?
הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.
לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים
אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.
מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?
יש משיכה כלשהי גם אם קטנה?
דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?
לנסות להגיע לקומה הבאה..
יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..
וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..
לאסוף אותה. /ללוות לתחנה
לשאול אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..
להחמיא (ברמה המתאימה)
לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'
דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.
בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,
לשוחח על חלומות, שאיפות,
וגם על קשיים או כאבים,
זה יכול יותר לחבר.
ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.
לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,
אלא לשהות
להיות ברגע
בנוכחות
ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.
וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד
ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).
אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה
והמקום ללב להיפתח
בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר
בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק
וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".
וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.
המון ברכה והצלחה ב"ה 
דיברתי על נושאים יותר אישיים?
התקדמתם קצת בשיח?
אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..
היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..
אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.
נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.
בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.
אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.
שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).
מה עוזר לייצר רגש מאפס?
לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.
נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.
אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?
נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?
ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?
כרגע מה שעולה לי לראש:
עשיית מעשים למען האחר,
חשיפה של נושאים רגישים,
צבירת חווייות משותפות
ויש כמובן עוד..
הסדנא מתחילה בהיכרות,
היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.
כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.
אני הגעתי אליה עם 2 בנות.
עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).
היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.
בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).
עם אשתי,
היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.
וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.
לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.
אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).
לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.
אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.
לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..
עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.
עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.
רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.
(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך)
מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.
אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.
הבנתי נכון?
רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.
אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.
*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..
שווה להתייעץ עם איש מקצוע.
זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.
ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?
ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.
וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.
באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.
לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.
יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה.
בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.
אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,
וזה נכון לכל דבר ועניין..
לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.
לא הייתי ממליץ להכליל
האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.
אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.
אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.
הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.
החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,
כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.
בהצלחה.
נמאס לי ואין כבר שום סיכוי. ואני כל כך עייף 🙁
כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...
אחי היקר!
לכל אחד יש סיכוי!
חזק ואחוז עצמך!
כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...
רק עוד קצת סבלנות...
הישועה כבר מעבר לפינה...
האופטימיאתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?
וברצינות:
התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.
לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).
בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.
תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉
תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.
עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת
אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.
לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.
"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק
כאן לומדים איך לאהוב את זה
ואני עובד בזה
עד שהפחד בי יצחק"
כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק
Short קצר ויפה שלו בנושא:
בהצלחה!
אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן.
וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.
גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים
ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו
אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!
אם אין לך דאודורנט טוב..
אתה לא מרים ידיים, אחי!!
בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.
הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.
עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש, יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.
או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.
עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום.
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.
תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.
דבר אחד בטוח :
כשעייפים ממאמץ בריא במהלך היום, אז בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד. זה מדע בסיסי ופשוט.
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.
למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.
בהצלחה.
ההרגשה הזאת המרחפת שכיף, שטוב, שמעניין, שנעים.
טוענים שזו לא אהבה באמת שזה שילוב של הורמונים ופרשנות שלנו על המציאות.
למה לחפש את זה בכלל בתחילת קשר אם זו מערכת הורמונאלית ופרשנות עצמית למציאות?
תהיה מתוך יאוש
גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...
זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה
התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב.
התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.
כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו
כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.
בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.
ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.
וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב
אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים
אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה
וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך
אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית
לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב.
כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.
הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.
זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר
אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.