שום דבר לא עוזר. ולא משנה אם ישנו בצהריים או לא. כי לא נרדמים ומפריעים לנו לישון. גם לא מצליחים להיות לבד ביחד בלעדיהם. רק איתם כל הזמן. רק כל הזמן מדברים או צורחים או נדבקים ולא עוזר כלום. מנסים בטוב מנסים ברע.מוסיקה מרגיעה. מנורה עם ציור. מקרן עם תמונות . בובות. ליטוף. דיסק עם סיפור, שמופעל לחזור על עצמו.גם לא חושך מוחלט ושקט. כלום.תצילו?
הי. איך מרדימים ילדים שלא נרדמים עד 2 בלילה? ולא עוזר סיפוראנטילופה
התעלמות?מתואמת
אני יודעת שזה נשמע נורא, ולא בטוח שגם זה יעזור, אבל נשמע שאין לכם ברירה אחרת... אולי הם פשוט נהנים מהצומי, ואם לא תתנו - הם ייגמלו מכך.
איך הם לא מתעייפים?שירת דבורה
כל יום?פרח-בר
שיטה מנוסה ו מוצלחת שעוסקת במשפחתנו כבר כמה דורות
אנונימי (2)
לכל ההורים שחושבים שזה אכזרי אז ממש ממש לא! זה פשוט מאפשר לילד להרגע מכל הגירויים שיש מסביבו... מול קיר לבן הוא פשוט מרגיע את המערכות ו מאפשר לגוף לישון.
ככה גדלתי, ככה גם האחים והבני דודים שלי. כולם נוהגים ככה גם עם ילדיהם ו לכולם יש אחוזי הצלחה מדהימים!!
כמובן שלא מדובר בכל ערב, וברור שלפני כן היינו קוראים סיפור, ק.שמע ו מקבלים נשיקה...
אצלנו זה לא יעבוד, נראה לימתואמת
גם כי הם כל הזמן יפנו בחזרה את הפנים ויצחקקו לעבר ההורה, וגם כי הקיר אצלנו לא לבן... הוא מלא בקשקושים
שרשרת אליי?מתואמת
יש מצב בהחלט שיש לנו בעיה בסמכות הורית
יש לך רעיונות לפתרון?

להיות רציניים ולהתעלם לגמרי מהצחקוקיםבתאל1
רק לומר שוב ושוב להפנות ראש לקיר ולילה טוב. עד שיימאס להם...
כן. לעמוד במילה שלכם.אנונימי (2)
חשוב להציב גבולות ולא לוותר עליהם במילימטר!
ממליצה על הספר 'הורים כמנהיגים'
ספר מעולה! ממש מדריך בפירוט ועם המון דוגמאות איך לייצר קשר סמכותי מחד ואוהב מאידך. מתמודד עם בעיות של הדור החדש
הורים שנסוגים מעמדות שקבעובהתהוות
אחרי שניסו אותן בפועל וגילו שביישום יש בעיות שלא יכלו לקחת בחשבון מראש - מלמדים את הילדים גמישות וענווה. זה שיעור מאוד חשוב לחיים, והחינוך הכי טוב הוא בדוגמה אישית.
ממש לא הייתי רוצה להעביר לאף ילד שלי מסר שאחרי שהחליט על דרך פעולה הוא משועבד לה באש ובמים.
אבל בכל מקרה מה שכתבת לא רלוונטי למתואמת לענ"ד, כי היא לא מתארת שקבעה כלל ונסוגה ממנו, אלא שבחכמתה ובהיכרותה עם ילדיה ידעה מראש לפסול מה שלא מתאים להם כמשפחה. הרי לא ייתכן שכל המשפחות יקפידו על אותן כללים ובאותן דרכים, נכון? אחרת מספיק היה שהקב"ה היה בורא משפחה אחת יחידה 
הורה שמתקפל בפני הילד שלו לא מראה גמישות וענווה...אנונימי (4)
הוא מראה חוסר ביטחון עצמי.
לא חושבת שצריך להגביל ילדים בכל צעד ושעל, וכמובן שאת ההגבלות צריך לעשות מתוך מחשבה והכרת הילד ולא מותך אימפולסיביות. אבל, כשמישי כותבת שהיא לא יכולה לקבוע לילד שלה לסובב את הראש לקיר (בסיסי בעיני) זה אומר שיש פה בעיה בסמכות הורית. וכן, ילדים בוחנים את הנחישות של ההורים ולא משנה על מה- הם מנסים למתוח את החבל עד הקצה. למה? כי ככה בדיוק הם בודקים גבולות.
לא אמרתי שצריך להיות משועבד לדברים באש ובמים רק כי "ככה החלטתי" וברור שצריך לפעמים דיון ומחשבה אבל:
א. זה אמור להיעשות מול הילד (לפחות לא בשלב הזה של החיים)
ב. זה לא אמור להיות משו קבוע.
התדר הפנימי קובע את השדר החיצוניבהתהוות
אם ההורה פועל מתוך חוסר ביטחון - הוא משדר חוסר ביטחון.
אם הוא פועל מתוך שלמות פנימית - הוא משדר שלמות פנימית.
הילדים שלי לא מנסים למתוח את החבל עד הקצה. נשמע לי די קשה לחיות ככה. אם מישהי מרגישה שזה המצב אצלה הייתי מייעצת לה לחפש דרכי פעולה ששמות יותר דגש על שיתוף פעולה ורצון טוב הדדי - ייתכן שזה ימתן את אווירת מאבקי הכוח.
האם בסעיף א' שלך נפלה לך מילה והתכוונת לכתוב שזה לא אמור להיעשות מול הילד? גם אני חושבת שזה לא אמור להיות מול הילד - הצירוף הזה ממש נותן לי תחושה של מלחמה ואויבים. בעיניי כדאי שזה ייעשה יד ביד עם הילד. כדמות חינוכית מובילה, ולא כמי שמצויה בעימות חזיתי.
ובעיניי החתירה לשיפור ודיוק וללימוד מהניסיון היא כן, בשאיפה, דבר קבוע. לפעמים היא תוביל לשינוי החלטות קודמות ולפעמים לא.
חשבתי עוד קצת על עניין הראש לקיר. חשבתי על עצמי - כשלוקח לי הרבה זמן להירדם (מדי פעם גם זה קורה) יש לי צורך עז להחליף צד כל כמה דקות, לא להישאר יותר מדי זמן ערות בתנוחה אחת. לא יודעת למה. זה פשוט ככה. אני מניחה שלא כולם כמוני. אבל בואי נגיד שאני הייתי הילדה שלך - ההנחיה הזאת הייתה גורמת לי ממש סבל פיזי. בסדר, לא יכולת לדעת את זה מראש, אבל אם היית מנסה ורואה שאני סובלת - לא היית מנסה לעשות חשיבה מחודשת, ולחפש פתרון אחר?
או אם כן היית מנסה - זה אומר שיש לך בעיה בסמכות הורית?
סמכות הורית, הנהגה הורית אחראית, קשובה, מובילה - היא דבר חשוב ביותר. לא כדאי לבלבל בינה לבין דיקטטורה הורית. מנהיג אמיתי לא מפחד לחתור לשיפור קבוע.
מדהים. תודה.מטרי
תמיד נהנית לקרוא אותך. הגישה שלך מדהימה.
מסכימה עם כל מילה!!!!!מעין אהבהאחרונה
להכנס עם ילד למאבק שיפנה את הראש לקיר ויהי מה זה מאבק נוראי וגרוע.
ואם לא זאת הדרך שנכונה לו להרדם?? אם הוא מרגיש מושפל?
אני הייתי מציעה לעשות אחה''צ הרבה עבודת הכנה והסברה -לעשות סדר ערב קבוע שיהיה לילד ברור שאחרי ארוחה ומקלחת שמים פיג'מה וקוראים סיפור או שרים שיר במיטה ואז מנסים להרדם.
לדבר על זה איתו, להמחיש לו דרך סיפור דרך ציור.. זה יקח זמן..מן הסתם זה לא יהיה קסם..אבל לאט לאט...
לקבוע לילד לסובב ראש לקיר זה לא בסיסי.0 אלישבע 0
בסיסי זה להתאים את הגבולות שמתאימים לילד הספציפי שלי ולהתעקש עליהם בצורה שמתאימה ליד הספציפי שלי.
תודה לך, בהתהוות יקרה
מתואמת
נשמע שמעניין להם כל הנסיונות המעניינים הללו...סתוונית
עשיתי דוקטורט בנושא...זקנת השבט
לא שזה עזר לי
.
בני כמה הילדים?
יש טלוויזיה בבית?
אתם נותנים הרבה ממתקים?
יש דברים שעזרו , וכעת ילדה בת חודש לפני ארבע ישנה ברבע לעשר.
לי אין אפשרות להוציא את הטלויזיה כי אין לי בית משלי - אבל אם מוציאים טלויזיה - זה עוזר בגדול. יש התמודדות אחרת , להעסיק אותם זה לא פשוט בכלל.
אני נותנת לה בערב תה קמומיל עם נענע (כדי להסוות את הקמומיל) , זה מרגיע.
יש הצהרה וקוראים לה :מקלחת ופיג'מה . גם אם אני יודעת שהיא תישן שעה אח"כ. זו התניה - כמו הניסוי של פבלוב . אין לי שעה מדוייקת .
מעבר לזה - בשלב מסויים הרפיתי - והחלטתי שאני לא אעשה מזה עניין - אלא שעה לפני המועד המשוער - עשיתי אמבטיה , כולל צחצוח שינים ופיג'מה .
וכמובן לעייף אותם בגן שעשועים , אם יש אפשרות ..
בהצלחה Z Z Z Z
מונעים קופאין בשוקולד וקולה,מחשיכים אורותzmil
הולכים לישון ומשכיבים אותם לידכם ואחרכך מעבירים
מחשיכים את הבית בהדרגהggg
לאורך הערב. גומרים לאכול מחשיכים את המטבח. גומרים להתקלח מחשיכים את השאר.
ואז שהכל חשוך אין להם מה לעשות וזה גם נותן תחושת עייפות.
גם אם את לא יכולה לעשות כלום עם בית חשוך, זה יעזור לך בסופו של דבר...
וגם לא לתת ממתקים ושתייה מתוקה למיניה מאחר הצהריים.
בנוסף כדאי לשים לב מה השעה שבה הילדים עוברים את שלב העייפות ומתעוררים לחיים ולהרדים אותם לפני זה. אחרי זה כבר הרבה יותר קשה.
הפרדת כוחות. לא לישון באותו חדר+mp8
ביחד החגיגה גדולה יותר.
וגם- שיהיה להם ברור שלא קמים מהמיטה משעה מסויימת.
ישנים או לא.
ותעמדו על זה.
בני כמה הם?פאז
אם לא חשוב לבנותכזה.
אפשר להוציא אותם אחה"צ להתעייף, להחליט על שעות קבועות, למשל 4-6 יוצאים לשחק,
אחר כך אמבטיות וארוחת ערב, אחר כך מכבים אורות בכל הבית , אפשא עוד קודם לשים מוזיקה רגועה, ונכנסים לאוירת שינה.
כולם מתכנסים בחדר, לוהשים פיג'מות,
ומתחילים להרגע.
סיפור? שיר? שיחה שקטה במיטה עם כל ילד?
אולי אפילו קצת עיסוי?
לא יודעת באיזה גיל הם אבל הרעיון שהם צריכים להיות עייפים, נקיים, ושבעים.
לאאמורה להיות סיבה שבאיזשהו שלב הם לא ירצו לישון.
יכול להיותשהם לא יודעים לזהות את הצורך.
שנתצהריים בד"כ נכונה עד גיל שנתיים וחצי.
ילדים קטנים יחסית צריכים לישון לרוב סביב 7.
יכול מטד להיותשהם עוברים אצלך את השעה ולכן קשה להם אח"כ להתאפס
וזו בעצם ההתנהגותשאת מתארת
אם תפרטי יותר על גילאים ומה קורה במשך כל הערב נראה לי יהיה יותר יעיל.
מחפשים קהילהאבא פגום
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
ילגים מפרק א וצוואהיל 000
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
פרסום הנסחן120
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.