שום דבר לא עוזר. ולא משנה אם ישנו בצהריים או לא. כי לא נרדמים ומפריעים לנו לישון. גם לא מצליחים להיות לבד ביחד בלעדיהם. רק איתם כל הזמן. רק כל הזמן מדברים או צורחים או נדבקים ולא עוזר כלום. מנסים בטוב מנסים ברע.מוסיקה מרגיעה. מנורה עם ציור. מקרן עם תמונות . בובות. ליטוף. דיסק עם סיפור, שמופעל לחזור על עצמו.גם לא חושך מוחלט ושקט. כלום.תצילו?
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
הי. איך מרדימים ילדים שלא נרדמים עד 2 בלילה? ולא עוזר סיפוראנטילופה
התעלמות?מתואמת
אני יודעת שזה נשמע נורא, ולא בטוח שגם זה יעזור, אבל נשמע שאין לכם ברירה אחרת... אולי הם פשוט נהנים מהצומי, ואם לא תתנו - הם ייגמלו מכך.
איך הם לא מתעייפים?שירת דבורה
באיזו שעה הם קמים? מה הגילאים? ישנים צהריים?
כל יום?פרח-בר
או בימים מסוימים? אחרי שבת נגיד?
שיטה מנוסה ו מוצלחת שעוסקת במשפחתנו כבר כמה דורות 
אנונימי (2)
אחד ההורים יושב בחדר (עדיף ההורה הסמכות יותר) ודורש מהילד/ים להסתובב במיטה עם הפנים לקיר. מחכה ככה 5-10 דקות ו... הם נרדמים.
לכל ההורים שחושבים שזה אכזרי אז ממש ממש לא! זה פשוט מאפשר לילד להרגע מכל הגירויים שיש מסביבו... מול קיר לבן הוא פשוט מרגיע את המערכות ו מאפשר לגוף לישון.
ככה גדלתי, ככה גם האחים והבני דודים שלי. כולם נוהגים ככה גם עם ילדיהם ו לכולם יש אחוזי הצלחה מדהימים!!
כמובן שלא מדובר בכל ערב, וברור שלפני כן היינו קוראים סיפור, ק.שמע ו מקבלים נשיקה...
לכל ההורים שחושבים שזה אכזרי אז ממש ממש לא! זה פשוט מאפשר לילד להרגע מכל הגירויים שיש מסביבו... מול קיר לבן הוא פשוט מרגיע את המערכות ו מאפשר לגוף לישון.
ככה גדלתי, ככה גם האחים והבני דודים שלי. כולם נוהגים ככה גם עם ילדיהם ו לכולם יש אחוזי הצלחה מדהימים!!
כמובן שלא מדובר בכל ערב, וברור שלפני כן היינו קוראים סיפור, ק.שמע ו מקבלים נשיקה...
אצלנו זה לא יעבוד, נראה לימתואמת
גם כי הם כל הזמן יפנו בחזרה את הפנים ויצחקקו לעבר ההורה, וגם כי הקיר אצלנו לא לבן... הוא מלא בקשקושים
שרשרת אליי?מתואמת
יש מצב בהחלט שיש לנו בעיה בסמכות הורית
יש לך רעיונות לפתרון?
להיות רציניים ולהתעלם לגמרי מהצחקוקיםבתאל1
רק לומר שוב ושוב להפנות ראש לקיר ולילה טוב. עד שיימאס להם...
כן. לעמוד במילה שלכם.אנונימי (2)
הורים שנסוגים מעמדות שקבעו או שמתקפלים בפני הילדים עושים מעצמם צחוק (אין לי מושג מה קורה אצלכם רק בכללי)
חשוב להציב גבולות ולא לוותר עליהם במילימטר!
ממליצה על הספר 'הורים כמנהיגים'
ספר מעולה! ממש מדריך בפירוט ועם המון דוגמאות איך לייצר קשר סמכותי מחד ואוהב מאידך. מתמודד עם בעיות של הדור החדש
חשוב להציב גבולות ולא לוותר עליהם במילימטר!
ממליצה על הספר 'הורים כמנהיגים'
ספר מעולה! ממש מדריך בפירוט ועם המון דוגמאות איך לייצר קשר סמכותי מחד ואוהב מאידך. מתמודד עם בעיות של הדור החדש
הורים שנסוגים מעמדות שקבעובהתהוות
אחרי שניסו אותן בפועל וגילו שביישום יש בעיות שלא יכלו לקחת בחשבון מראש - מלמדים את הילדים גמישות וענווה. זה שיעור מאוד חשוב לחיים, והחינוך הכי טוב הוא בדוגמה אישית.
ממש לא הייתי רוצה להעביר לאף ילד שלי מסר שאחרי שהחליט על דרך פעולה הוא משועבד לה באש ובמים.
אבל בכל מקרה מה שכתבת לא רלוונטי למתואמת לענ"ד, כי היא לא מתארת שקבעה כלל ונסוגה ממנו, אלא שבחכמתה ובהיכרותה עם ילדיה ידעה מראש לפסול מה שלא מתאים להם כמשפחה. הרי לא ייתכן שכל המשפחות יקפידו על אותן כללים ובאותן דרכים, נכון? אחרת מספיק היה שהקב"ה היה בורא משפחה אחת יחידה
הורה שמתקפל בפני הילד שלו לא מראה גמישות וענווה...אנונימי (4)
הוא מראה חוסר ביטחון עצמי.
לא חושבת שצריך להגביל ילדים בכל צעד ושעל, וכמובן שאת ההגבלות צריך לעשות מתוך מחשבה והכרת הילד ולא מותך אימפולסיביות. אבל, כשמישי כותבת שהיא לא יכולה לקבוע לילד שלה לסובב את הראש לקיר (בסיסי בעיני) זה אומר שיש פה בעיה בסמכות הורית. וכן, ילדים בוחנים את הנחישות של ההורים ולא משנה על מה- הם מנסים למתוח את החבל עד הקצה. למה? כי ככה בדיוק הם בודקים גבולות.
לא אמרתי שצריך להיות משועבד לדברים באש ובמים רק כי "ככה החלטתי" וברור שצריך לפעמים דיון ומחשבה אבל:
א. זה אמור להיעשות מול הילד (לפחות לא בשלב הזה של החיים)
ב. זה לא אמור להיות משו קבוע.
התדר הפנימי קובע את השדר החיצוניבהתהוות
אם ההורה פועל מתוך חוסר ביטחון - הוא משדר חוסר ביטחון.
אם הוא פועל מתוך שלמות פנימית - הוא משדר שלמות פנימית.
הילדים שלי לא מנסים למתוח את החבל עד הקצה. נשמע לי די קשה לחיות ככה. אם מישהי מרגישה שזה המצב אצלה הייתי מייעצת לה לחפש דרכי פעולה ששמות יותר דגש על שיתוף פעולה ורצון טוב הדדי - ייתכן שזה ימתן את אווירת מאבקי הכוח.
האם בסעיף א' שלך נפלה לך מילה והתכוונת לכתוב שזה לא אמור להיעשות מול הילד? גם אני חושבת שזה לא אמור להיות מול הילד - הצירוף הזה ממש נותן לי תחושה של מלחמה ואויבים. בעיניי כדאי שזה ייעשה יד ביד עם הילד. כדמות חינוכית מובילה, ולא כמי שמצויה בעימות חזיתי.
ובעיניי החתירה לשיפור ודיוק וללימוד מהניסיון היא כן, בשאיפה, דבר קבוע. לפעמים היא תוביל לשינוי החלטות קודמות ולפעמים לא.
חשבתי עוד קצת על עניין הראש לקיר. חשבתי על עצמי - כשלוקח לי הרבה זמן להירדם (מדי פעם גם זה קורה) יש לי צורך עז להחליף צד כל כמה דקות, לא להישאר יותר מדי זמן ערות בתנוחה אחת. לא יודעת למה. זה פשוט ככה. אני מניחה שלא כולם כמוני. אבל בואי נגיד שאני הייתי הילדה שלך - ההנחיה הזאת הייתה גורמת לי ממש סבל פיזי. בסדר, לא יכולת לדעת את זה מראש, אבל אם היית מנסה ורואה שאני סובלת - לא היית מנסה לעשות חשיבה מחודשת, ולחפש פתרון אחר?
או אם כן היית מנסה - זה אומר שיש לך בעיה בסמכות הורית?
סמכות הורית, הנהגה הורית אחראית, קשובה, מובילה - היא דבר חשוב ביותר. לא כדאי לבלבל בינה לבין דיקטטורה הורית. מנהיג אמיתי לא מפחד לחתור לשיפור קבוע.
מדהים. תודה.מטרי
מאוד מאוד אהבתי מה שכתבת.
תמיד נהנית לקרוא אותך. הגישה שלך מדהימה.
תמיד נהנית לקרוא אותך. הגישה שלך מדהימה.
מסכימה עם כל מילה!!!!!מעין אהבהאחרונה
ולאנונימי שמגיבה לה כנגד- שימי לב היא לא נגד סמכות הורית או גבולות...היא רק אומרת שלשים גבולות צריך להיות מתוך הקשבה למציאות, מתוך אמון פנימי בדבר ולא מתוך כוחניות או מאבק.
להכנס עם ילד למאבק שיפנה את הראש לקיר ויהי מה זה מאבק נוראי וגרוע.
ואם לא זאת הדרך שנכונה לו להרדם?? אם הוא מרגיש מושפל?
אני הייתי מציעה לעשות אחה''צ הרבה עבודת הכנה והסברה -לעשות סדר ערב קבוע שיהיה לילד ברור שאחרי ארוחה ומקלחת שמים פיג'מה וקוראים סיפור או שרים שיר במיטה ואז מנסים להרדם.
לדבר על זה איתו, להמחיש לו דרך סיפור דרך ציור.. זה יקח זמן..מן הסתם זה לא יהיה קסם..אבל לאט לאט...
להכנס עם ילד למאבק שיפנה את הראש לקיר ויהי מה זה מאבק נוראי וגרוע.
ואם לא זאת הדרך שנכונה לו להרדם?? אם הוא מרגיש מושפל?
אני הייתי מציעה לעשות אחה''צ הרבה עבודת הכנה והסברה -לעשות סדר ערב קבוע שיהיה לילד ברור שאחרי ארוחה ומקלחת שמים פיג'מה וקוראים סיפור או שרים שיר במיטה ואז מנסים להרדם.
לדבר על זה איתו, להמחיש לו דרך סיפור דרך ציור.. זה יקח זמן..מן הסתם זה לא יהיה קסם..אבל לאט לאט...
לקבוע לילד לסובב ראש לקיר זה לא בסיסי.0 אלישבע 0
בסיסי זה להתאים את הגבולות שמתאימים לילד הספציפי שלי ולהתעקש עליהם בצורה שמתאימה ליד הספציפי שלי.
תודה לך, בהתהוות יקרהמתואמת
נשמע שמעניין להם כל הנסיונות המעניינים הללו...סתוונית
תנסו משהו שמרגיע אותם ותחזרו על זה שוב ושוב באותה צורה. (יש מצב שכרגע הם חושבים: מעניין איך ינסו להרדים אותנו היום? וזה מפעיל להם את החושים מחדש)
עשיתי דוקטורט בנושא...זקנת השבט
לא שזה עזר לי
.
בני כמה הילדים?
יש טלוויזיה בבית?
אתם נותנים הרבה ממתקים?
יש דברים שעזרו , וכעת ילדה בת חודש לפני ארבע ישנה ברבע לעשר.
לי אין אפשרות להוציא את הטלויזיה כי אין לי בית משלי - אבל אם מוציאים טלויזיה - זה עוזר בגדול. יש התמודדות אחרת , להעסיק אותם זה לא פשוט בכלל.
אני נותנת לה בערב תה קמומיל עם נענע (כדי להסוות את הקמומיל) , זה מרגיע.
יש הצהרה וקוראים לה :מקלחת ופיג'מה . גם אם אני יודעת שהיא תישן שעה אח"כ. זו התניה - כמו הניסוי של פבלוב . אין לי שעה מדוייקת .
מעבר לזה - בשלב מסויים הרפיתי - והחלטתי שאני לא אעשה מזה עניין - אלא שעה לפני המועד המשוער - עשיתי אמבטיה , כולל צחצוח שינים ופיג'מה .
וכמובן לעייף אותם בגן שעשועים , אם יש אפשרות ..
בהצלחה Z Z Z Z
מונעים קופאין בשוקולד וקולה,מחשיכים אורותzmil
הולכים לישון ומשכיבים אותם לידכם ואחרכך מעבירים
מחשיכים את הבית בהדרגהggg
לאורך הערב. גומרים לאכול מחשיכים את המטבח. גומרים להתקלח מחשיכים את השאר.
ואז שהכל חשוך אין להם מה לעשות וזה גם נותן תחושת עייפות.
גם אם את לא יכולה לעשות כלום עם בית חשוך, זה יעזור לך בסופו של דבר...
וגם לא לתת ממתקים ושתייה מתוקה למיניה מאחר הצהריים.
בנוסף כדאי לשים לב מה השעה שבה הילדים עוברים את שלב העייפות ומתעוררים לחיים ולהרדים אותם לפני זה. אחרי זה כבר הרבה יותר קשה.
הפרדת כוחות. לא לישון באותו חדר+mp8
בד"כ זה משעמם אותם והם נרדמים.
ביחד החגיגה גדולה יותר.
וגם- שיהיה להם ברור שלא קמים מהמיטה משעה מסויימת.
ישנים או לא.
ותעמדו על זה.
ביחד החגיגה גדולה יותר.
וגם- שיהיה להם ברור שלא קמים מהמיטה משעה מסויימת.
ישנים או לא.
ותעמדו על זה.
בני כמה הם?פאז
יש סדר יום קבוע?
אם לא חשוב לבנותכזה.
אפשר להוציא אותם אחה"צ להתעייף, להחליט על שעות קבועות, למשל 4-6 יוצאים לשחק,
אחר כך אמבטיות וארוחת ערב, אחר כך מכבים אורות בכל הבית , אפשא עוד קודם לשים מוזיקה רגועה, ונכנסים לאוירת שינה.
כולם מתכנסים בחדר, לוהשים פיג'מות,
ומתחילים להרגע.
סיפור? שיר? שיחה שקטה במיטה עם כל ילד?
אולי אפילו קצת עיסוי?
לא יודעת באיזה גיל הם אבל הרעיון שהם צריכים להיות עייפים, נקיים, ושבעים.
לאאמורה להיות סיבה שבאיזשהו שלב הם לא ירצו לישון.
יכול להיותשהם לא יודעים לזהות את הצורך.
שנתצהריים בד"כ נכונה עד גיל שנתיים וחצי.
ילדים קטנים יחסית צריכים לישון לרוב סביב 7.
יכול מטד להיותשהם עוברים אצלך את השעה ולכן קשה להם אח"כ להתאפס
וזו בעצם ההתנהגותשאת מתארת
אם תפרטי יותר על גילאים ומה קורה במשך כל הערב נראה לי יהיה יותר יעיל.
אם לא חשוב לבנותכזה.
אפשר להוציא אותם אחה"צ להתעייף, להחליט על שעות קבועות, למשל 4-6 יוצאים לשחק,
אחר כך אמבטיות וארוחת ערב, אחר כך מכבים אורות בכל הבית , אפשא עוד קודם לשים מוזיקה רגועה, ונכנסים לאוירת שינה.
כולם מתכנסים בחדר, לוהשים פיג'מות,
ומתחילים להרגע.
סיפור? שיר? שיחה שקטה במיטה עם כל ילד?
אולי אפילו קצת עיסוי?
לא יודעת באיזה גיל הם אבל הרעיון שהם צריכים להיות עייפים, נקיים, ושבעים.
לאאמורה להיות סיבה שבאיזשהו שלב הם לא ירצו לישון.
יכול להיותשהם לא יודעים לזהות את הצורך.
שנתצהריים בד"כ נכונה עד גיל שנתיים וחצי.
ילדים קטנים יחסית צריכים לישון לרוב סביב 7.
יכול מטד להיותשהם עוברים אצלך את השעה ולכן קשה להם אח"כ להתאפס
וזו בעצם ההתנהגותשאת מתארת
אם תפרטי יותר על גילאים ומה קורה במשך כל הערב נראה לי יהיה יותר יעיל.
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי? הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין.
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
הוא יודענהג ותיק
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
בוודאיאריק מהדרום
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות
מגוריםמחפש_מקום
מישהו מכיר שכונות בירושלים ?
למשל קריית יובל, איך זה לזוג צעיר עם ילד, יש שם קהילה דתית לאומית וצעירים? יש שם גרעין תורני?
הבנתי שיש איזה קשר להר המור, אז זה יפריע למישהו שבא מישיבות אחרות..?