קל לו איתן יותר כשגדל?
(לא שואלת באופן כללי אם חשוב עבודות בבית אלא רק מהבחינה הזאת)
אני רואה עלי ועל בעלי שאצלנו זה די ההפך. אני הייתי עושה המון בבית בתור ילדה, וגם אז וגם היום תמיד אני מתמודדת עם דחיינות ועוד קשיים רגשיים שקשורים לעבודות האלה. בעלי בתור ילד כמעט אף פעם לא התבקש לעזור בבית, אבל מיום שעבר לגור בנפרד מהוריו, וכן הלאה כשהתחתנו - הוא חרוץ מאוד ואין לו שום בעיה לעשות כל מה שצריך.
אני תוהה אם אנחנו מקרה מייצג או לא...
אשמח אם תשתפו איך אצלכם.
לא בצורה מוגזמת, אלא פשוט כחלק מהחיים בתוך משפחה
אצלי למשל זה הפוך ממך -
גדלתי בבית שלא נתנו לי לעשות כלום בתור ילדה
אם הפתעתי את אמא שלי בשטיפת כלים - היא נלחצה שיכולתי לשבור משהו
אם עזרתי לקפל כביסות היא הייתה עוברת אחרי, פותחת ומקפלת מחדש
להחזיק מגב בחיים לא לימדה אותי
וגדלתי פשוט בורה בכל הנושא של עבודות בית
בגיל גדול יותר - החדר שלי תמיד היה מבולגן, ורק קיבלתי על הראש כמה זה לא בסדר
במקום הדרכה איך מסדרים בצורה יעילה, או עזרה במציאת מקומות אחסון לדברים שלי...
היום... קשה לי מאוד עם עבודות הבית ולתקתק דברים
(מסתבר שיש לי גם רמה מסויימת של קשיי סדר וארגון, שלא אובחנה)
לילדים שלי אני נותנת מגיל ממש קטן - לטאטא ואפילו לשטוף (לפעמים)
עזרה בנקיונות פסח זה אצלנו מגיל שהם מסוגלים להחזיק ספוג ביד - משפשפים קירות עם ספוג ומים והם מאושרים
בעלי גדל בבית שנראה כמו מחסן (ואפילו יותר גרוע. לא רואים את הרצפה מרוב שיש שם ערימות של דברים... ואני לא מגזימה!) ולא עשה כלום בבית. וגם בבית שלנו הוא לא מסודר, תמניד הנעליים שלו מפוזרות [למרות שאם אבקש ממנו לעזור הוא יעשה בשמחה, זה רק שצריך לבקש ממנו והוא לא עושה מעצמו]
אני כן עזרתי בתור ילדה, וכן חשוב לי שהבית יהיה מסודר.
ילד שיעבוד כמו עבד - ישנא את זה מקטנות ועד זקנה
אולם ילד שמשתתף במטלות הבית אך לא בצורה של עבדות - יעשה זאת גם שיגדל בשמחה
אני חושבת שזה תלוי איך מקנים את זה, את אומרת שיש לך קשיים רגשיים שקשורים לעזרה בבית, אולי זה כי כפו עליך לעזור?
אולי חייבו אותך לעסוק גם בעבודות בית שלא אהבת? או שהתנו את העזרה שלך בבית בדברים אחרים?
זה יצר אצלך קונוטציה שלילית.
אני חושבת שאם משתפים את הילדים בכיף ובחוויתיות בעבודות הבית הם יאהבו אותם גם כשיגדלו.
האישית של הילד..
כך שיכול להיות שההורים יטביעו בו משהו,
אבל הבחירה שלו האם להתמיד בדבר/ לנטוש אותו תלויה בו..
זה תלוי במה שהאדם ראה בבית (בחלוקת העבודה בין הוריו, בהתגייסות של כל אחד מהם למטלות הבית במידת הצורך),
תלוי בכמה האדם התרגל לעזור בבית ומאיזה מקום פנימי ההרגל הגיע (מרצון ובחשק, או בכפיה ובתחושת אין-בחירה),
ותלוי באופי של כל אחד.
ככה הם לא מגיעים לביתם כשאין להם מושג מה לעשות...
איך לשטוף כלים ואיך לשטוף רצפה... ואיך לתלות כביסה..
חוץ מזה הם חלק מהבית כך שאין סיבה שלא יעשו דברים.
אולי לא לעשות את זה בדרך מעצבנת אלא בדרכי נועם ושלום ואז גם בביתם הם יעשו זאת בכיף.
למרות שלדעתי העשיה בבית אחרי החתונה זה הרבה עניין של עצלנות או חריצות...
סתם כי אין לי חשק, וזה עצלנות.
יותר כיף לי ונח לי לשבת על הספה ולשתות קפה...אפילו שיש לי אלף דברים לעשות.
אבל זה משהו שצריך להתגבר עליו..
.....זה ממש לא חשק
מטרילדעתי ממה שאני רואה במציאות
זה שגדלתי תמיד עם מציאות שעזרה ועבודות הבית זה חלק מהחיים הרבה יותר קל לי היום.
בעלי גם בא מבית שהבנים היו להם גם תפקידים ואני רואה את ההבדל
ביחס לחסרות שלי והסביבה שלא היו רגילים מגיל קטן לעזרה שהיום הרבה יותר קשה להם להסתדר.
כמובן שזה לא חד משמעי כי יש גם אופי יש כאלא שאף פעם לא יתחברו לעבוודות בית מסויומות וכו'
בהצלחה!
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
🌸 מאמא דיל – דילים שאמא באמת צריכה! 🌸
כאמא ל5 ילדים בגילאים מגוונים, אני יודעת כמה אנחנו מחפשות לחסוך – בלי להתפשר על מה שחשוב באמת לילדים ולבית.
בדיוק בשביל זה פתחתי את מועדון מאמא דיל 💕
ערוץ שבו אני משתפת כל יום דילים שווים – כאלה שאני גם קונה בעצמי 👶🛍️
✔️ מוצרים שימושיים לבית ולילדים
✔️ מחירים משתלמים באמת
✔️ חוסך זמן וכאב ראש
✔️ רק דברים שעושים חיים קלים יותר
📩 לא בטלגרם? אין בעיה!
אפשר להירשם ולקבל סיכום דילים מרוכז למייל (כפעם בשבוע):
מאמא אחת לשנייה – בואי לחסוך חכם 💕
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
