קל לו איתן יותר כשגדל?
(לא שואלת באופן כללי אם חשוב עבודות בבית אלא רק מהבחינה הזאת)
אני רואה עלי ועל בעלי שאצלנו זה די ההפך. אני הייתי עושה המון בבית בתור ילדה, וגם אז וגם היום תמיד אני מתמודדת עם דחיינות ועוד קשיים רגשיים שקשורים לעבודות האלה. בעלי בתור ילד כמעט אף פעם לא התבקש לעזור בבית, אבל מיום שעבר לגור בנפרד מהוריו, וכן הלאה כשהתחתנו - הוא חרוץ מאוד ואין לו שום בעיה לעשות כל מה שצריך.
אני תוהה אם אנחנו מקרה מייצג או לא...
אשמח אם תשתפו איך אצלכם.
לא בצורה מוגזמת, אלא פשוט כחלק מהחיים בתוך משפחה
אצלי למשל זה הפוך ממך -
גדלתי בבית שלא נתנו לי לעשות כלום בתור ילדה
אם הפתעתי את אמא שלי בשטיפת כלים - היא נלחצה שיכולתי לשבור משהו
אם עזרתי לקפל כביסות היא הייתה עוברת אחרי, פותחת ומקפלת מחדש
להחזיק מגב בחיים לא לימדה אותי
וגדלתי פשוט בורה בכל הנושא של עבודות בית
בגיל גדול יותר - החדר שלי תמיד היה מבולגן, ורק קיבלתי על הראש כמה זה לא בסדר
במקום הדרכה איך מסדרים בצורה יעילה, או עזרה במציאת מקומות אחסון לדברים שלי...
היום... קשה לי מאוד עם עבודות הבית ולתקתק דברים
(מסתבר שיש לי גם רמה מסויימת של קשיי סדר וארגון, שלא אובחנה)
לילדים שלי אני נותנת מגיל ממש קטן - לטאטא ואפילו לשטוף (לפעמים)
עזרה בנקיונות פסח זה אצלנו מגיל שהם מסוגלים להחזיק ספוג ביד - משפשפים קירות עם ספוג ומים והם מאושרים
בעלי גדל בבית שנראה כמו מחסן (ואפילו יותר גרוע. לא רואים את הרצפה מרוב שיש שם ערימות של דברים... ואני לא מגזימה!) ולא עשה כלום בבית. וגם בבית שלנו הוא לא מסודר, תמניד הנעליים שלו מפוזרות [למרות שאם אבקש ממנו לעזור הוא יעשה בשמחה, זה רק שצריך לבקש ממנו והוא לא עושה מעצמו]
אני כן עזרתי בתור ילדה, וכן חשוב לי שהבית יהיה מסודר.
ילד שיעבוד כמו עבד - ישנא את זה מקטנות ועד זקנה
אולם ילד שמשתתף במטלות הבית אך לא בצורה של עבדות - יעשה זאת גם שיגדל בשמחה
אני חושבת שזה תלוי איך מקנים את זה, את אומרת שיש לך קשיים רגשיים שקשורים לעזרה בבית, אולי זה כי כפו עליך לעזור?
אולי חייבו אותך לעסוק גם בעבודות בית שלא אהבת? או שהתנו את העזרה שלך בבית בדברים אחרים?
זה יצר אצלך קונוטציה שלילית.
אני חושבת שאם משתפים את הילדים בכיף ובחוויתיות בעבודות הבית הם יאהבו אותם גם כשיגדלו.
האישית של הילד..
כך שיכול להיות שההורים יטביעו בו משהו,
אבל הבחירה שלו האם להתמיד בדבר/ לנטוש אותו תלויה בו..
זה תלוי במה שהאדם ראה בבית (בחלוקת העבודה בין הוריו, בהתגייסות של כל אחד מהם למטלות הבית במידת הצורך),
תלוי בכמה האדם התרגל לעזור בבית ומאיזה מקום פנימי ההרגל הגיע (מרצון ובחשק, או בכפיה ובתחושת אין-בחירה),
ותלוי באופי של כל אחד.
ככה הם לא מגיעים לביתם כשאין להם מושג מה לעשות...
איך לשטוף כלים ואיך לשטוף רצפה... ואיך לתלות כביסה..
חוץ מזה הם חלק מהבית כך שאין סיבה שלא יעשו דברים.
אולי לא לעשות את זה בדרך מעצבנת אלא בדרכי נועם ושלום ואז גם בביתם הם יעשו זאת בכיף.
למרות שלדעתי העשיה בבית אחרי החתונה זה הרבה עניין של עצלנות או חריצות...
סתם כי אין לי חשק, וזה עצלנות.
יותר כיף לי ונח לי לשבת על הספה ולשתות קפה...אפילו שיש לי אלף דברים לעשות.
אבל זה משהו שצריך להתגבר עליו..
.....זה ממש לא חשק
מטרילדעתי ממה שאני רואה במציאות
זה שגדלתי תמיד עם מציאות שעזרה ועבודות הבית זה חלק מהחיים הרבה יותר קל לי היום.
בעלי גם בא מבית שהבנים היו להם גם תפקידים ואני רואה את ההבדל
ביחס לחסרות שלי והסביבה שלא היו רגילים מגיל קטן לעזרה שהיום הרבה יותר קשה להם להסתדר.
כמובן שזה לא חד משמעי כי יש גם אופי יש כאלא שאף פעם לא יתחברו לעבוודות בית מסויומות וכו'
בהצלחה!
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
