אבל אין לי זכות דיבור. אני חרדית אז אצלינו המ-ק-ס-י-מ-ו-ם זה 7-8 פגישות וזה גם ממש נחשב הרבה.

אולי לכן לא הצלחתי לעשות את זה עד עכשיו.

לצאת - זה לבנות קשר למטרת נישואין.

לא מעודדת סתם חברות עם בחור כי אולי יצא מזה משהו בעוד זמן...

גם מבחינת דרך התורה!

אז בוא נתחיל מזה שאין דעה שאומרת שיש מן-התורה מצווה עצמאית להתחתן,

כלומר, שזה רק תוצאה של שילוב של כמה מצוות והטוויות דרך של התורה.

("פרו ורבו", "לא טוב היות האדם לבדו", "על כן יעזוב איש.." ו"לא תהיה קדשה..".)

שזה אומר שחתונה לא יכולה להוות מטרה בפני עצמה, אלא היא יכולה במקס' להיות אמצעי למטרות האחרות.

רואים זאת גם בברכת האירוסין, שזו ברכה מיוחד במינה, ושלא קיימת הברכה ".. אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להתארס/להתחתן".

אם היה רק את המצוות "פרו ורבו" ו"לא תהיה קדשה.." - אז הייתי יכול לחשוב שהקשר לחתונה אמור להיות טכני ולפיכך אפשר באמת לתקתק את העניינים.

אבל מכיוון שיש עוד 2 סיבות מהתורה לחתונה ("לא טוב היות האדם לבדו" ו"על כן יעזוב איש..") - אז זה אומר שהקשר בין בני-הזוג אמור להיות הרבה יותר עמוק מקשר טכני, ולפיכך זה לא בריא ולא נכון גם עפ"י דרך התורה לתקתק את העניינים.

כתבתי: "שילוב של כמה מצוות והטוויות דרך של התורה."

כמדומני כתבתי בעברית ולא בשפה אחרת..

עדיף לחכות ולקיים את הכל ועפ"י הטוויות התורה, מאשר לעשות רק חלק ובחופזה.

ב. גיל 20 לא קשור למצוות "פרו ורבו", אלא קשור ל"לא טוב היות האדם לבדו".

    ואם מישהו לאחר גיל 20 עדיין "מוצא אני מר ממוות את...",

    אז עדיף לחכות ולמצוא "מצא אישה מצא טוב".

חוץ מזה שה"בית שמואל" בהקדמה לשו"ע אבן העזר, סובר שכיום ההתפתחות של האדם מתאחרת ולכן הוא טוען שבהתאם לכך ההנחיות (לא המצוות) של חז"ל מתאחרות בהתאם.

(וחסר לך אם אתה הולך לעוות את דבריי!!!)

ב. הוא כותב את דבריו בין השאר מתוך התחשבות בדברי הרמב"ם

לא, כי קורה כאן הרבה שמעוותים את מה שאני כותב כדי לתקוף - וזה מרגיז!

אתה ציוני, לא?

זה לא שאני לא מכבד אותם,

אבל די ברור לי שהם טועים ומטעים אחרים בדרך שלהם.

וגם לא כתבתי שרק היא דרך התורה,

כתבתי: "גם מבחינת דרך התורה!"

כמדומני כתבתי בעברית ולא בשפה אחרת..

א. זה לא נקרא "מורה בפשטות", ויש גם לא מעט שחולקים על זה.

ב. הזוגיות בימינו היא שונה ויותר מורכבת ומאתגרת (לא אצל כולם התפקידים בבית ברורים מאליהם).

ג. ניסית להתחתן בגיל 14?

למה בלחץ כל החיים לפנייך אחותי. לאט לאט אף אחד לא בורח..

לדעתי- זה לא הכי מומלץ.

א'- קשר ארוך רק מסתבך ומכניס ללחצים מיותרים והתלבטויות רבות שאפשר לחסוך אותן בקלות.

ב'- קחי בחשבון שיש 2 צדדים למטבע: אם נגיד תפגשי בבנ"א המתאים, יכול להיות שהוא לא ירצה לחכות כמה חודשים וכו' עד החתונה ואז מה תעשי? תחתכי? תפסידי את המיועד לך רק בגלל שאת עוד לא רוצה 'לראות את עצמך תחת החופה'? 
הכרתי מספיק זוגות שתכננו לחכות ולהכיר אחד את השני יותר ולפתח קשר וכו' ובתכלס- הם התחתנו די מהר. פשוט כי הם (או יותר נכון - ה ו א) לא רצו לחכות יותר מידי זמן.  
(וד"א- זה מאוד אינדבדואלי לכל זוג. יש כאלה שמעדיפים דווקא לחכות ויש כאלו שמעדיפים כבר להתחתן וכמה שיותר מוקדם).

עצתי- כשתגיעי להחלטה שאת באמת רוצה להתחתן ולהקים בית בישראל- אז תתחילי לצאת.

ושוב- לכל צד יש את היתרונות ויש את החסרונות. תחליטי בינך לבין עצמך עם אלו חסרונות את מוכנה ויכולה להתמודד.

בהצלחה!

שכלית זה עדיף. 

רגשית, לא מומלץ. 

בהצלחה. 

שכלית אני ממליץ ורגשית לא כל כך ממליץ.. 

אני מאמין שאצל כל אחד זה שונה

הגיוני בהחלט אך יש כמה דברים שצריך לקחת אותם בחשבון.

חתונה - אירוע של כמה שעות. שמתוכו רק חצי שעה עד שעה זה הנישואין בעצמם. אירוע חד פעמי. 

חתונה - זה רק רק ההתחלה של בניית הבית שלכם בעז"ה. 

ברית הנישואין. המשפחה היהודית. זה הנושא שעליו מדברים. 

משפחה. 

פגישות - זה רק שלב מעבר. ואני מאחל לכולם שהוא יהיה קצר וקולע. יותר מדי דם יזע ודמעות יוצאים על המפגשים האלה לחינם. אם מגיעים מוכנים לפגישות חוסכים הרבה כסף זמן ומאמץ. 

ואפשר להגיע מוכנים.  אפשר ללמוד מטעויות של אחרים. אפשר להתייעץ עם רבנים.

היום, משום מה, כל דבר צריך להסביר אותו. וללמוד עליו. 

לפני שיוצאים לפגישות, צריך הכנה משמעותית. 

מה זה משפחה?

מה זה ברית זוגיות?

למה מתחתנים?

איזה בית אני רוצה להקים?

כל מיני שאלות שיעלו תוך כדי הפגישות וכדי להיות מוכן אליהם, ולא להיות מופתע

ופה בעצם אני עונה לך...

אם לא תשאלי את השאלות האלה, הפגישות יהיו ריקות. 

למה?

כי אין לחץ של חתונה. אז מה זה השאלות האלה?

אני מניח את ההנחה הזאת שאת לא רוצה לחץ של חתונה כי אין לך תשובות ברורות לשאלות, אז להכיר בלי החפירות.

האמנם כן?

כי אם לא, דברי אינם מכוונים אליך.

בהצלחה!

אם הנקודה היא להכיר בנחת, כדי שיהיה ברור שזה זה - ולא שה"לחץ" יפריע להכיר, זה ענין אחד [ואז - מה פירוש "לא עוד כמה חודשים".. תלוי כמה בתאוריה...]

אבל אם סתם כדי לסחוב, סתם כדי "לצאת" עם מישהו ובאיזשהו שלב גם נתחיל לחשוב על חתונה.. אז לא לגיטימי לדעתי, וגם לא בריא (וגם אין "ביטוח". יכול בסוף לשבור את הלב חלילה).

הרבה חתונות לא היו יוצאות לפועל

אבל חשוב שהבירור הזה יהיה לתשומת לבך, בטח כשקשר מתחיל להתפתח.

זכותך המלאה!!

לא כולם בנויים להתחתן מוקדם..

ואם את מרגישה שיותר נכון לך באיזי אז תהני..

חוץ מזה יפה שבכל זאת את רוצה להתחיל לצאת כי ככה אולי בעקיפין זה יהיה יותר זריז..

אבל אז כבר תהי בתוך זה

והתפלאתי לפגוש כבר יותר מבחורה אחת שבעד שזה לא ירוץ מהר מאוד.

אני חושב שיש עניין של פחות מרובעות - לספור פגישות לעבוד לפי הנהלים חקירות ועינויים...

יש עניין שהכל יתהפך לטובה..-סתאם - יש בחינה כזאת של חיבור קצת יותר טבעי. כמובן שמי שנוח לו כרגיל זה גם מעולה - כל אחד ואחת לפי מה מתאים לו

נ.ב "חצילה" זה רק את וזה לגיטימי.. (סתאם לא רק את)

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?