מותר לפי ההלכה זה לא סוף פסוק, כי יש מה שנקרא "נבל ברשות התורה".

אם זה מה שעם-ישראל צריך, ואין דרך אחרת לעשות את מה שצריך,

והרב שלי יתיר זאת הלכתית - אז עם כל הקושי והבאסה שבדבר נראה לי שהייתי מעודד אותה,

בהנחה שגם לה זה קשה..

"וכאשר אבדתי אבדתי"

כמו למשל לצורך ריגול כדי להוציא מידע מהאויב, אז מותר לה כל עוד היא פאסיבית במהלך.

אז השאלה היא היכן האמונה שלך נמצאת?

היא נאסרת רק כשהמעשה הוא אסור!

אמנם כן היא דעת המהרי"ק (סי' קסז) והבית יעקב (סי' לט), אך עיין בשו"ת

האלף לך שלמה (חאה"ע סי' לו) ובשו"ת נוב"י (מהדו"ק חיו"ד סי' קסא) שחולקים,

וצידדו שמותרת אף לבעלה.

כי היא הלכה מעצמה לאחשורוש אחרי שהיא לא נקראה אל המלך 30 יום כדי ליזום את המהלך הזה.

אבל אם היא הייתה נקראת אל המלך, ותוך כדי הייתה מבצעת את שליחותה - היא לא הייתה נאסרת.

אז ההיתר ההלכתי בענייני ריגול הוא לא לגרור את האדם שמרגלים אחריו,

אלא רק מאפשרים לה להיגרר אחריו אם הוא יוזם את זה.

[לא כל אחת זה אסתר המלכה - ולא כל אחד זה מרדכי היהודי]

אם היו מעודדים/מתנגדים.

אז כתבתי את תחושתי האישית...

ולענייננו - 

אני הייתי מאוד מאוד מסתייגת ממעשה כזה של הבעל

עזבו 'כן היתר הלכתי, לא היתר הלכתי, שליחות, חיים של מיליונים תלויים וכו' וכו'

בפן האישי, היו עולים לי כאן הרבה רגשות של קנאה, דאגה, בעיקר פחד

מרגיש לי קצת כמו להכניס ראש בריא למיטה חולה..

בכלל, כל תפקיד המסתערב גם בלי להתחתן עם ערביה, זה תפקיד שיהיה לי קצת קשה לתמוך בו

יצאתי הכי לא מרדכי היהודי..

לאישה- ברור שאסור.

לא משנה מה הסיטואציה- אין שום כיוון של היתר.

אם זה לאחר מעשה, כלומר- זה היה פיקוח נפש וכו' אז יכול להיות שזה בגדר אונס וכו' ואז זה בדיעבד מותר. אבל מלחתכילה- בחיים לא שמעתי שזה מותר. וכמובן שזה לא מומלץ.

במקרה של אסתר- זה היה בהוראה אב"ד וראש הסנהדרין בימיהם- מרדכי. אבל בימינו- אין מי שיתיר את האיסור הזה, אפילו לצורך גדול מאוד. וחוץ מזה- המקרה של אסתר היה מאוד ספיציפי לדור ההוא ולגזירה שלהם. כל העם היהודי היה בסכנת הכחדה, זה לא היה מלחתכילה וזה לא היה כדי להיות מסתערב/ת, זה היה כדי להציל את העתיד של האומה כולה. במקרה הזה הספיציפי- הותר לה. ובכל זאת, היא שילמה על כך מחיר כבד- היא לא יכלה לחזור למרדכי.

אז נראה לי שהשאלה היא מוזרה בגלל שהיא מאוד תאורטית ולא הגיונית. ונראה לי שהפן ההלכתי פה הינו גורם בעל ההכרעה. אם אני אתמוך או לא- תלוי בפסק.

נא להביא שם של רב שיתיר.

אני רוצה לדעת איזה רב יקח על עצמו להתיר דברים שהם בהלכות דאורייתא.

אני מקווה ככה לפחות..

ולא נכון- רוב הרבנים לא עוסקים באיסורי דאורייתא. בד"כ הם עוסקים באיסורי דרבנן, גדרים סייגים וכדומה. בדר"כ בהיתרי חז"ל או בירור ההלכה.

דיברו פה במקרה שבקשו מבעלך/אישתך להיכנס למצב הזה.

ציפי לבני- הייתה רווקה. וזה הדגש.

ואלו נשואה- יש בזה בעיה גדולה של ג"ע. עוד לפני שחושבים על דברים אחרים.

חוץ מזה- ג"ע- זה "יהרג ואל יעבור"- איזה רב יבוא ויתיר כזאת עבירה?

הרבה מהעבודות שם הם מופנים דווקא כלפי הרווקים.
קשה עד א"א לנהל חיי זוגיות תקינים עם עבודות מסוימות בשב"כ ובמוסד.
זה שהם בני 25 עד 40 לא אומר שהם נשואים. הרוב עובדים במשרד פשוט ולא עובדים מחוץ לקווי האויב והם לא מנסים לדלות מידע מהאויב בצורה שגובלת בג"ע. מדובר ביחידים, ממש בודדים. אז זה לא משנה אם הרוב או אפילו רוב רובם נשואיים. כי פה דיברו על היחידים שמבצעים עבודות שגובלות בעבירות חמורות.
 

כל מה שאמרת מבוסס על השערות שלך בלבד

רבים מאנשי המוסד הם נשואים ובעלי משפחות וזה לא מונע מהם לטוס לחו"ל לשליחויות כאלה ואחרות גם כאלה שאורכות חודשים(ע"ע אלי כהן) 

לגבי איך הם מנסים לדלות מידע לא אני ולא את יודעים את השיטות אז נא לא להמציא דברים

לא דיברנו על רוב השב"כ או המוסד. לא דיברנו על איך להוציא מידע מהאויב ולא דיברנו על השיטות שלהם.

דיברו פה נטו על מצב בו מבקשים מאישה נשואה להכניס את עצמה למצב של ג"ע מלחתכילה ולא מאונס בשביל שירותי הביטחון של המדינה.

חוץ מזה- אמרתי "רוב עובדי השב"כ שעובדים בעבודות כ א ל ו"- דהיינו- עבודות שגובלות בבעיות הלכתיות.

לא כל שאר העבודות והשליחויות- דיברו פה על מצב מאוד מ א ו ד ספיציפי. 

"לגבי איך הם מנסים לדלות מידע לא אני ולא את יודעים את השיטות אז נא לא להמציא דברים"-

בידיוק על זה דיברנו- על שיטה ספיציפית של השב"כ, זו לא המצאה זה קורה בפועל. אמרו פה משהו על ציפי ליבני. אם אתה חולק וחושב שלא משתמשים בשיטה הזאת- אתה מוזמן להביע את הדעה שלך, אבל לא על זה הדיון פה.

הדיון פה הוא לא אם משתמשים בשיטות כאלו ואחרות או לא- הדיון פה הוא על שיטה מסוימת של הוצאת מידע מהאויב. האם זה מוסרי/הלכתי, באיזה מצב- רווקה/נשואה וכו'.

תלמדי את הסוגיה בכתובות ותראי שאת עדיין כותבת סברות מהבטן.

אם היא פאסיבית (מה שנקרא "קרקע עולם") - זה לא נחשב ג"ע.

אם היא אקטיבית - אז גם כנראה שלא יהיה לזה היתרים הלכתיים.

בכ"מ, אם היא עושה משהו שהוא מותר הלכתית - אז היא לא נאסרת על בעלה, אא"כ הוא כהן וכד'.

לכן השאלה שנשאלה היא מאוד תאורטית ולא מציאותית. אבל זה חומר למחשבה.

כל אחד צריך לחשוב. מבחינה מוסרית- האם הוא היה מסכים לוותר על הקדושה הערכיות וחיי הצניעות שלו/ה בשביל ביטחון או כל דבר אחר.

כי תכלס הסיבה שאנחנו פה בעולם זה לא למקסם את השהות שלנו פה ולהשאיר בעוה"ז חותם. כי העולם הזה חולף וזמני, בעוד כמה שנים הוא כבר לא יהיה קיים. מה שכן יהיה פה זה הנשמה, זה הניצחיות של העבודה והמצוות שאגרנו פה בעוה"ז.

ועם הבסיס הזה בראש- עכשיו, מה שווה הביטחון והשלווה פה בעוה"ז, שהיום הוא פה ומחר הוא שם?
על מה היית מוותר- מה יעזור לאישה, למה היא צריכה להכניס את עצמה למצב של בעיות הלכתיות כאלו- זה יעזור לה בחיי הנצח שלה? מה היא תוכל לקחת מזה לחיי הנצח-לעוה"ב?

לא דיברתי על כך אם זה מותר או אסור. השאלה היא מה האישה מרוויחה מזה מבחינת העוה"ב שלה ועל מה היא מהמרת. יכול להיות שיש היתרים ורבנים שיתירו- אבל בשביל מה? למה להיכנס למצב כזה כשיש ברירה אחרת.

זאת השאלה.

נתקע בהקדמה ולא המשיך ללמוד את הפרקים המתקדמים.

או שהוא לא למד אף-פעם מסכת אבות פרק א' משנה ג'.

כך שקשה לי להאמין שהיא הגיעה למצב הזה.

בייחוד שהיא לא אחת שנראית בדיוק כמו האוייב שלנו (למרות שאולי בפועל היא באמת כזו).

בכ"מ, אני שמעתי מרה"י שלי שיש מצבים שמותר ובתנאים מסויימים, והוא דווקא אחד שמחמיר בצניעות וכד'.

כן כן, גם נוטל נפשך- אתה צריך לשמור על שלושת מצוות אלו. אפילו במקום של פיקוח נפש- הרי זה הכוונה ב"יהרג ואל יעבור"- הלא כן?.

א. אשה היא קרקע עולם (פסיבית).

ב. י"א שבעילת גוי אינה בכלל ג"ע לעניין זה.

ג. יש הבדל בין פיקוח נפש לבין הצלת כלל ישראל.

יש על זה דיון בגמרא איך ולמה זה היה מותר.

אני לא יודע מי לימד אותך יהדות.

ביהדות שאני מכיר לומדים הלכה  מהגמרא.

מהיכן ההמצאה הזאת?

ה-דבר שממנו לומדים הלכה - זו הגמרא!

ושלא עושים זאת בלי לימוד בראשונים ואחרונים,וזה דבר פשוט

כי הסוגיה דנה בדיון בין מרדכי לאסתר לפני הפגישה שלה עם אחשורוש,

לא יודעים מה הייתה התוצאה הסופית.

בראיון נשמעה הכחשה גורפת לעצם קיומם של מקרים כאלו. האם אתה מנסה לחשוף כאן מקרים מסוימים שלטענתך אכן אירעו? אתה בטוח שזה עומד בתנאי צנזורה? העמדה הרשמית היא שאין מקרים כאלו.

אתה רוצה לחשוף כל מיני סיפורים או מקורות? אין טעם לדון בנושאים כאלו כשהם נוגעים לסיפורים ספציפיים. מדובר על עקרונות. הטענה הרשמית היא שעקרונית אין דברים כאלו.

יצא ספר די מפורט.

ברור למדי מה הכסות שבה השתמש מול הממשל.  אין בה כל צורך במעין זה.

אז סתם לומר "כאילו-אולי", זה חסר טעם לחלוטין.

האחד - שידוע סיפור הכיסוי שלו (וכבר עברו הרבה מאד שנים). והסיפור הזה, שעל ידו התקרב לנשיא סוריה דאז, היה בגלל "הסוחר העשיר". וממילא - אין סיבה לחשוב שהיה חלילה צורך בדבר כזה.

והדבר השני - בהיות שאין סיבה, ומדובר באדם שהיה מאד נאמן לאשתו, וגם היא לו עד עצם היום הזה, כידוע - אז "חסר טעם" לחלוטין, וגם לא ראוי, להעלות לגביו ספקולציה כזו. איש לא היה רוצה שיכתבו עליו כך - בוודאי לא אחרי שהוא נהרג עקד"ה. ברור שדבר תיאורטי לחלוטין כזה, שאיש כאן אינו יודע אם חס-ושלום יש בו בכלל שימוש, ואם יש לו היתר כלשהו בזמנינו ותנאינו, הוא נוראי מבחינה משפחתית, ואין כל "היתר" להעלות השערות שמא מישהו שאין סיבה לחשוב עליו כך, נזקק לו. 

זה שהוא עשה דבר כזה או אחר במסגרת תפקידו זה לא מוריד בשום דבר מאישיותו

ידוע שסוכני מוסד לא פעם במסגרת תפקידם וחלק מההטמעות שלהם במדינה זרה נצרכים לאישה שתהיה לצידם כחלק מהדמות שתופרים להם, אז מה שייך בכלל נאמנות לאשתו? אם שולחיו ביחידת קיסריה החליטו שעליו לשאת את פאטמה לאישה באופן זמני כדי שיוכל להיכנס לשם כאיש עסקים והליטמע באוכלוסיה זה אומר שהוא בגד באשתו? שהוא היה רע? ההיפך הוא מילה את תפקידו באופן יוצא מהכלל ואם היית קורא קצת סיפורים על אנשי מוסד ופעילויותיהם בחוצות היית יודע שזה דבר שכיח מאד מה שכתבתי לעיל ואין שום קשר לחייו הרגילים של הבן אדם בארץ, ברגע שהוא יוצא כסוכן הוא אדם אחר לכל דבר ועניין.

כך לא מנהלים דיון. עם "ציונים" כאלו...  ואולי בכלל לא הבנת מה כתבתי?..

לגבי ה"ידוע" - לא שייך. אין "ידוע". אני לא חושב שקיבלת מידע מוסמך כזה ממישהו מהמוסד. חבל לשער באויר. ולמה פתאום להסתמך על "סיפורים על אנשי מוסד"?.. ואם להסתמך , אז הסיפור עליו היה כאדם שחי לבד. ונסיעות מחו"ל לשם.

ולעצם הדברים - אכן לא הבנת מה כתבתי. אני לא באתי לתת ציונים או לפסוק הלכה, מה היה אילו היה במציאות דבר כזה.

אבל ברור - לכל מי שמבין מינימלית מה זה משפחה - שזה דבר נוראי במשפחה, אפילו אם תיאורטית היתה אופציה למציאות כזו (שכנ"ל - אינני יודע אם קיימת מציאותית והלכתית היום). ומדובר על אדם שנהרג עקד"ה, אשתו שתחי' חיה וקיימת (אדרבה, תעשה "תרגיל" ותחשוב מה היתה אומרת אם היתה רואה כתיבה כזו.. מה שלא היה נוח לה - צריך להיות לא נוח לאף אחד לכתוב. בפרט שאין לזה לא רגליים ולא ידיים. לי ברור שלא היה).

אז לזרוק לגביו "השערות" כאלה, ללא כל ביסוס, זה בעיני דבר נורא. צריך קצת "חוש" להרגיש. זה הכל..

אתה לא מרגיש/חושב כך - עניינך כמובן..

אני לא פוסק כאן לאנשים באופן פרטני.

אני רק אומר שבמצבים מסויימים ובתנאים מסויימים - זה אפשרי!

בס"ד

הוכיחה לעם ישראל ולעולם כולו, שאפשר גם אפשר להיות מרגלת, סוכנת מודיעין, מבריחת יהודים והאישה הכי תותחית בעולם -

וגם לחיות בצניעות, בקדושה ובטהרה, תוך שמירה על כשרות, על אמונה ועל מצווה קלה כבחמורה (וגם לגדל שבעה ילדים!!!)

מי שלא מכיר, גב' שולמית שגילה כבר נושק למאה בלע"ה, היתה מרגלת ישראלית בלבנון. היא אישה מדהימה עם אמונה יוקדת והרבה קדושה. מדהים לקרוא את סיפורה האמתי ("שירת השולמית" מאת עזרא אלנקם יכין) ולראות לכמה סייעתא דשמיא זוכה אישה מרגלת ששומרת על יהדותה בקנאות ובגלוי.

סיפור חובה. בלי קשר לכלום.

אז כהיום - המצב לא שונה וקשה יותר, אלא ההפך- הרבה יותר טוב ומאפשר. המציאות של היום הרבה יותר נוחה לעומת מה שהיא עברה אז. כל השאלה זה אם מחוברים לקדוש ברוך הוא ולתורה, או לא. אני מאמינה שהתורה היא תורת חיים והקדוש ברוך הוא נתן לנו אותה כי אנחנו יכולים לקיים אותה. לפעמים זה קשה, לפעמים זה מאתגר, זה דורש. אבל תמיד זה אפשרי. 

לצערנו הרב היום יש נשים צדיקות ומתוקות שהולכות במטרה לשרת את עם ישראל, אך מצווה לא באה בעבירה, וגם אם כן - זוהי לא מצווה שלמה אלא היא צריכה תיקון. אינני יודעת אם ציפי לבני עשתה מה שעשתה, אך הדבקות וההתרועעות עם ערבים בוודאי לא היטיבה לנשמתה ואולי כל הצער שאנחנו סובלים היום, כל עם ישראל, מאותה ציפי, זה בגלל אותה טומאה שהכניסו בה, אם באונס, בין ברצון, בין בשוגג, בדיבור או במעשה....

מי אנחנו שנדבר על אסתר המלכה שמסרה נפש על עמה, אך יש לזכור שזהו סיפור עצוב וכואב והוא ממש לא בתיקון. מי ערב לנו שנשמתה של אסתר המלכה הגיעה לתיקונה באותו דור ולא היתה צריכה לרדת שוב לעולם בגוף או בניצוצות כדי להשלים את תפקידה לצד צדיק הדור... ברור שתכליתה של שליחות אינה חיים עם מלך גוי, וזוהי מציאות גדולה של בדיעבד שנוצרה מעוונות אותו הדור. ומה לנו בחשבונות שמיים...

יש לנו רק את מה שעינינו רואות ושהתורה נותנת לנו, ואלו הם דברים מאוד ברורים.

כאוב לקרוא דעות שמגוננות על תפקיד שכזה. ה' יציל אותנו מדרכים מקולקלות כאלה וישלח לנו משיח בן דוד בקרוב שיאיר את עינינו ויגאל אותנו מהאויבים שלנו בגשמיות וברוחניות.

ותקראו את הספר.

היא לא נכתבה מתוך לימוד מעמיק של הנושא.

אבל מה לעשות, שאת ההלכה לא לומדים מתוך "סברות כרס", אלא מתוך עיון מעמיק בסוגיות.

השאלה היתה לגבי דילמה ערכית ומוסרית. שים לב להסתייגות שם "במקרה שמותר לפי ההלכה". והרבה משימות ומעללים נועזים מהעבר כבר בלתי-אפשריים כיום. יש סיכוי גבוה שאדם שעובר ברחוב מזוהה מיידית על-ידי מצלמות ממוחשבות, ואפילו בתחפושת הוא עדיין ייחשף בסיוע של תוכנות הדמיות (וזיהוי face recognition) די מהר. לכן החשש הוא שכיום לצורך הסוואה אין כמעט ברירה אלא ממש להיטמע ולאורך זמן בתוך הצד האחר, באופן שאולי אפילו משפיע אישית על החיים הפרטיים של השליח.

שאת מרשה לעצמך לבקר אנשים?

אנשים כאן זורקים הערות לא רלוונטיות ולא אחראיות על ימין ועל שמאל, ניכר כי אף אחד מהמגיבים לא מבין בנושא אבל בכל זאת מתעקש לקשקש. מספיק עם זה. פעילות כוחות הביטחון השונים מקומה לא ברשת והדיונים השונים שפתחתם כתגובה להודעה הזו פשוט מקוממים

רק כדי לשים כמה דברים על דיוקם: 1. ציפי לבני מעולם לא שירתה בתפקיד מבצעי במוסד. 2. עמדתו הרשמית של המוסד למודיעין ולשירותים מיוחדים היא שלוחמות הארגון לא מבצעות משימות שכוללות יחסים מיניים. 

בבקשה, נא לא להעליל על עובדי ולוחמי הגופים השונים. קצת כבוד וענווה לא יזיקו למומחים בגרוש בפורום הזה. ומי שעבודה מסוג כזה אינה מתאימה לו משלל סיבותיו - לא הולך לעבוד במקומות כאלה.

אפשר להמציא עוד כל מיני שאלות. קלות הגישה למקלדת נותנת שחרור לכל שטות שרק עולה על הדעת. באיזשהו מקום צריך לשים גבול. וכל זה בלשון עדינה... אם השאלה הזו הייתה רצינית ומעשית בשביל זה בדיוק יש רבנים, וזה לא עניין להוגי דעות בפורומים. אין שום מצווה לבלבל את המוח.  

חח תכלס צחקתי

"אין שום מצווה לבלבל את המוח"  

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?