מותר לפי ההלכה זה לא סוף פסוק, כי יש מה שנקרא "נבל ברשות התורה".

אם זה מה שעם-ישראל צריך, ואין דרך אחרת לעשות את מה שצריך,

והרב שלי יתיר זאת הלכתית - אז עם כל הקושי והבאסה שבדבר נראה לי שהייתי מעודד אותה,

בהנחה שגם לה זה קשה..

"וכאשר אבדתי אבדתי"

כמו למשל לצורך ריגול כדי להוציא מידע מהאויב, אז מותר לה כל עוד היא פאסיבית במהלך.

אז השאלה היא היכן האמונה שלך נמצאת?

היא נאסרת רק כשהמעשה הוא אסור!

אמנם כן היא דעת המהרי"ק (סי' קסז) והבית יעקב (סי' לט), אך עיין בשו"ת

האלף לך שלמה (חאה"ע סי' לו) ובשו"ת נוב"י (מהדו"ק חיו"ד סי' קסא) שחולקים,

וצידדו שמותרת אף לבעלה.

כי היא הלכה מעצמה לאחשורוש אחרי שהיא לא נקראה אל המלך 30 יום כדי ליזום את המהלך הזה.

אבל אם היא הייתה נקראת אל המלך, ותוך כדי הייתה מבצעת את שליחותה - היא לא הייתה נאסרת.

אז ההיתר ההלכתי בענייני ריגול הוא לא לגרור את האדם שמרגלים אחריו,

אלא רק מאפשרים לה להיגרר אחריו אם הוא יוזם את זה.

[לא כל אחת זה אסתר המלכה - ולא כל אחד זה מרדכי היהודי]

אם היו מעודדים/מתנגדים.

אז כתבתי את תחושתי האישית...

ולענייננו - 

אני הייתי מאוד מאוד מסתייגת ממעשה כזה של הבעל

עזבו 'כן היתר הלכתי, לא היתר הלכתי, שליחות, חיים של מיליונים תלויים וכו' וכו'

בפן האישי, היו עולים לי כאן הרבה רגשות של קנאה, דאגה, בעיקר פחד

מרגיש לי קצת כמו להכניס ראש בריא למיטה חולה..

בכלל, כל תפקיד המסתערב גם בלי להתחתן עם ערביה, זה תפקיד שיהיה לי קצת קשה לתמוך בו

יצאתי הכי לא מרדכי היהודי..

לאישה- ברור שאסור.

לא משנה מה הסיטואציה- אין שום כיוון של היתר.

אם זה לאחר מעשה, כלומר- זה היה פיקוח נפש וכו' אז יכול להיות שזה בגדר אונס וכו' ואז זה בדיעבד מותר. אבל מלחתכילה- בחיים לא שמעתי שזה מותר. וכמובן שזה לא מומלץ.

במקרה של אסתר- זה היה בהוראה אב"ד וראש הסנהדרין בימיהם- מרדכי. אבל בימינו- אין מי שיתיר את האיסור הזה, אפילו לצורך גדול מאוד. וחוץ מזה- המקרה של אסתר היה מאוד ספיציפי לדור ההוא ולגזירה שלהם. כל העם היהודי היה בסכנת הכחדה, זה לא היה מלחתכילה וזה לא היה כדי להיות מסתערב/ת, זה היה כדי להציל את העתיד של האומה כולה. במקרה הזה הספיציפי- הותר לה. ובכל זאת, היא שילמה על כך מחיר כבד- היא לא יכלה לחזור למרדכי.

אז נראה לי שהשאלה היא מוזרה בגלל שהיא מאוד תאורטית ולא הגיונית. ונראה לי שהפן ההלכתי פה הינו גורם בעל ההכרעה. אם אני אתמוך או לא- תלוי בפסק.

נא להביא שם של רב שיתיר.

אני רוצה לדעת איזה רב יקח על עצמו להתיר דברים שהם בהלכות דאורייתא.

אני מקווה ככה לפחות..

ולא נכון- רוב הרבנים לא עוסקים באיסורי דאורייתא. בד"כ הם עוסקים באיסורי דרבנן, גדרים סייגים וכדומה. בדר"כ בהיתרי חז"ל או בירור ההלכה.

דיברו פה במקרה שבקשו מבעלך/אישתך להיכנס למצב הזה.

ציפי לבני- הייתה רווקה. וזה הדגש.

ואלו נשואה- יש בזה בעיה גדולה של ג"ע. עוד לפני שחושבים על דברים אחרים.

חוץ מזה- ג"ע- זה "יהרג ואל יעבור"- איזה רב יבוא ויתיר כזאת עבירה?

הרבה מהעבודות שם הם מופנים דווקא כלפי הרווקים.
קשה עד א"א לנהל חיי זוגיות תקינים עם עבודות מסוימות בשב"כ ובמוסד.
זה שהם בני 25 עד 40 לא אומר שהם נשואים. הרוב עובדים במשרד פשוט ולא עובדים מחוץ לקווי האויב והם לא מנסים לדלות מידע מהאויב בצורה שגובלת בג"ע. מדובר ביחידים, ממש בודדים. אז זה לא משנה אם הרוב או אפילו רוב רובם נשואיים. כי פה דיברו על היחידים שמבצעים עבודות שגובלות בעבירות חמורות.
 

כל מה שאמרת מבוסס על השערות שלך בלבד

רבים מאנשי המוסד הם נשואים ובעלי משפחות וזה לא מונע מהם לטוס לחו"ל לשליחויות כאלה ואחרות גם כאלה שאורכות חודשים(ע"ע אלי כהן) 

לגבי איך הם מנסים לדלות מידע לא אני ולא את יודעים את השיטות אז נא לא להמציא דברים

לא דיברנו על רוב השב"כ או המוסד. לא דיברנו על איך להוציא מידע מהאויב ולא דיברנו על השיטות שלהם.

דיברו פה נטו על מצב בו מבקשים מאישה נשואה להכניס את עצמה למצב של ג"ע מלחתכילה ולא מאונס בשביל שירותי הביטחון של המדינה.

חוץ מזה- אמרתי "רוב עובדי השב"כ שעובדים בעבודות כ א ל ו"- דהיינו- עבודות שגובלות בבעיות הלכתיות.

לא כל שאר העבודות והשליחויות- דיברו פה על מצב מאוד מ א ו ד ספיציפי. 

"לגבי איך הם מנסים לדלות מידע לא אני ולא את יודעים את השיטות אז נא לא להמציא דברים"-

בידיוק על זה דיברנו- על שיטה ספיציפית של השב"כ, זו לא המצאה זה קורה בפועל. אמרו פה משהו על ציפי ליבני. אם אתה חולק וחושב שלא משתמשים בשיטה הזאת- אתה מוזמן להביע את הדעה שלך, אבל לא על זה הדיון פה.

הדיון פה הוא לא אם משתמשים בשיטות כאלו ואחרות או לא- הדיון פה הוא על שיטה מסוימת של הוצאת מידע מהאויב. האם זה מוסרי/הלכתי, באיזה מצב- רווקה/נשואה וכו'.

תלמדי את הסוגיה בכתובות ותראי שאת עדיין כותבת סברות מהבטן.

אם היא פאסיבית (מה שנקרא "קרקע עולם") - זה לא נחשב ג"ע.

אם היא אקטיבית - אז גם כנראה שלא יהיה לזה היתרים הלכתיים.

בכ"מ, אם היא עושה משהו שהוא מותר הלכתית - אז היא לא נאסרת על בעלה, אא"כ הוא כהן וכד'.

לכן השאלה שנשאלה היא מאוד תאורטית ולא מציאותית. אבל זה חומר למחשבה.

כל אחד צריך לחשוב. מבחינה מוסרית- האם הוא היה מסכים לוותר על הקדושה הערכיות וחיי הצניעות שלו/ה בשביל ביטחון או כל דבר אחר.

כי תכלס הסיבה שאנחנו פה בעולם זה לא למקסם את השהות שלנו פה ולהשאיר בעוה"ז חותם. כי העולם הזה חולף וזמני, בעוד כמה שנים הוא כבר לא יהיה קיים. מה שכן יהיה פה זה הנשמה, זה הניצחיות של העבודה והמצוות שאגרנו פה בעוה"ז.

ועם הבסיס הזה בראש- עכשיו, מה שווה הביטחון והשלווה פה בעוה"ז, שהיום הוא פה ומחר הוא שם?
על מה היית מוותר- מה יעזור לאישה, למה היא צריכה להכניס את עצמה למצב של בעיות הלכתיות כאלו- זה יעזור לה בחיי הנצח שלה? מה היא תוכל לקחת מזה לחיי הנצח-לעוה"ב?

לא דיברתי על כך אם זה מותר או אסור. השאלה היא מה האישה מרוויחה מזה מבחינת העוה"ב שלה ועל מה היא מהמרת. יכול להיות שיש היתרים ורבנים שיתירו- אבל בשביל מה? למה להיכנס למצב כזה כשיש ברירה אחרת.

זאת השאלה.

נתקע בהקדמה ולא המשיך ללמוד את הפרקים המתקדמים.

או שהוא לא למד אף-פעם מסכת אבות פרק א' משנה ג'.

כך שקשה לי להאמין שהיא הגיעה למצב הזה.

בייחוד שהיא לא אחת שנראית בדיוק כמו האוייב שלנו (למרות שאולי בפועל היא באמת כזו).

בכ"מ, אני שמעתי מרה"י שלי שיש מצבים שמותר ובתנאים מסויימים, והוא דווקא אחד שמחמיר בצניעות וכד'.

כן כן, גם נוטל נפשך- אתה צריך לשמור על שלושת מצוות אלו. אפילו במקום של פיקוח נפש- הרי זה הכוונה ב"יהרג ואל יעבור"- הלא כן?.

א. אשה היא קרקע עולם (פסיבית).

ב. י"א שבעילת גוי אינה בכלל ג"ע לעניין זה.

ג. יש הבדל בין פיקוח נפש לבין הצלת כלל ישראל.

יש על זה דיון בגמרא איך ולמה זה היה מותר.

אני לא יודע מי לימד אותך יהדות.

ביהדות שאני מכיר לומדים הלכה  מהגמרא.

מהיכן ההמצאה הזאת?

ה-דבר שממנו לומדים הלכה - זו הגמרא!

ושלא עושים זאת בלי לימוד בראשונים ואחרונים,וזה דבר פשוט

כי הסוגיה דנה בדיון בין מרדכי לאסתר לפני הפגישה שלה עם אחשורוש,

לא יודעים מה הייתה התוצאה הסופית.

בראיון נשמעה הכחשה גורפת לעצם קיומם של מקרים כאלו. האם אתה מנסה לחשוף כאן מקרים מסוימים שלטענתך אכן אירעו? אתה בטוח שזה עומד בתנאי צנזורה? העמדה הרשמית היא שאין מקרים כאלו.

אתה רוצה לחשוף כל מיני סיפורים או מקורות? אין טעם לדון בנושאים כאלו כשהם נוגעים לסיפורים ספציפיים. מדובר על עקרונות. הטענה הרשמית היא שעקרונית אין דברים כאלו.

יצא ספר די מפורט.

ברור למדי מה הכסות שבה השתמש מול הממשל.  אין בה כל צורך במעין זה.

אז סתם לומר "כאילו-אולי", זה חסר טעם לחלוטין.

האחד - שידוע סיפור הכיסוי שלו (וכבר עברו הרבה מאד שנים). והסיפור הזה, שעל ידו התקרב לנשיא סוריה דאז, היה בגלל "הסוחר העשיר". וממילא - אין סיבה לחשוב שהיה חלילה צורך בדבר כזה.

והדבר השני - בהיות שאין סיבה, ומדובר באדם שהיה מאד נאמן לאשתו, וגם היא לו עד עצם היום הזה, כידוע - אז "חסר טעם" לחלוטין, וגם לא ראוי, להעלות לגביו ספקולציה כזו. איש לא היה רוצה שיכתבו עליו כך - בוודאי לא אחרי שהוא נהרג עקד"ה. ברור שדבר תיאורטי לחלוטין כזה, שאיש כאן אינו יודע אם חס-ושלום יש בו בכלל שימוש, ואם יש לו היתר כלשהו בזמנינו ותנאינו, הוא נוראי מבחינה משפחתית, ואין כל "היתר" להעלות השערות שמא מישהו שאין סיבה לחשוב עליו כך, נזקק לו. 

זה שהוא עשה דבר כזה או אחר במסגרת תפקידו זה לא מוריד בשום דבר מאישיותו

ידוע שסוכני מוסד לא פעם במסגרת תפקידם וחלק מההטמעות שלהם במדינה זרה נצרכים לאישה שתהיה לצידם כחלק מהדמות שתופרים להם, אז מה שייך בכלל נאמנות לאשתו? אם שולחיו ביחידת קיסריה החליטו שעליו לשאת את פאטמה לאישה באופן זמני כדי שיוכל להיכנס לשם כאיש עסקים והליטמע באוכלוסיה זה אומר שהוא בגד באשתו? שהוא היה רע? ההיפך הוא מילה את תפקידו באופן יוצא מהכלל ואם היית קורא קצת סיפורים על אנשי מוסד ופעילויותיהם בחוצות היית יודע שזה דבר שכיח מאד מה שכתבתי לעיל ואין שום קשר לחייו הרגילים של הבן אדם בארץ, ברגע שהוא יוצא כסוכן הוא אדם אחר לכל דבר ועניין.

כך לא מנהלים דיון. עם "ציונים" כאלו...  ואולי בכלל לא הבנת מה כתבתי?..

לגבי ה"ידוע" - לא שייך. אין "ידוע". אני לא חושב שקיבלת מידע מוסמך כזה ממישהו מהמוסד. חבל לשער באויר. ולמה פתאום להסתמך על "סיפורים על אנשי מוסד"?.. ואם להסתמך , אז הסיפור עליו היה כאדם שחי לבד. ונסיעות מחו"ל לשם.

ולעצם הדברים - אכן לא הבנת מה כתבתי. אני לא באתי לתת ציונים או לפסוק הלכה, מה היה אילו היה במציאות דבר כזה.

אבל ברור - לכל מי שמבין מינימלית מה זה משפחה - שזה דבר נוראי במשפחה, אפילו אם תיאורטית היתה אופציה למציאות כזו (שכנ"ל - אינני יודע אם קיימת מציאותית והלכתית היום). ומדובר על אדם שנהרג עקד"ה, אשתו שתחי' חיה וקיימת (אדרבה, תעשה "תרגיל" ותחשוב מה היתה אומרת אם היתה רואה כתיבה כזו.. מה שלא היה נוח לה - צריך להיות לא נוח לאף אחד לכתוב. בפרט שאין לזה לא רגליים ולא ידיים. לי ברור שלא היה).

אז לזרוק לגביו "השערות" כאלה, ללא כל ביסוס, זה בעיני דבר נורא. צריך קצת "חוש" להרגיש. זה הכל..

אתה לא מרגיש/חושב כך - עניינך כמובן..

אני לא פוסק כאן לאנשים באופן פרטני.

אני רק אומר שבמצבים מסויימים ובתנאים מסויימים - זה אפשרי!

בס"ד

הוכיחה לעם ישראל ולעולם כולו, שאפשר גם אפשר להיות מרגלת, סוכנת מודיעין, מבריחת יהודים והאישה הכי תותחית בעולם -

וגם לחיות בצניעות, בקדושה ובטהרה, תוך שמירה על כשרות, על אמונה ועל מצווה קלה כבחמורה (וגם לגדל שבעה ילדים!!!)

מי שלא מכיר, גב' שולמית שגילה כבר נושק למאה בלע"ה, היתה מרגלת ישראלית בלבנון. היא אישה מדהימה עם אמונה יוקדת והרבה קדושה. מדהים לקרוא את סיפורה האמתי ("שירת השולמית" מאת עזרא אלנקם יכין) ולראות לכמה סייעתא דשמיא זוכה אישה מרגלת ששומרת על יהדותה בקנאות ובגלוי.

סיפור חובה. בלי קשר לכלום.

אז כהיום - המצב לא שונה וקשה יותר, אלא ההפך- הרבה יותר טוב ומאפשר. המציאות של היום הרבה יותר נוחה לעומת מה שהיא עברה אז. כל השאלה זה אם מחוברים לקדוש ברוך הוא ולתורה, או לא. אני מאמינה שהתורה היא תורת חיים והקדוש ברוך הוא נתן לנו אותה כי אנחנו יכולים לקיים אותה. לפעמים זה קשה, לפעמים זה מאתגר, זה דורש. אבל תמיד זה אפשרי. 

לצערנו הרב היום יש נשים צדיקות ומתוקות שהולכות במטרה לשרת את עם ישראל, אך מצווה לא באה בעבירה, וגם אם כן - זוהי לא מצווה שלמה אלא היא צריכה תיקון. אינני יודעת אם ציפי לבני עשתה מה שעשתה, אך הדבקות וההתרועעות עם ערבים בוודאי לא היטיבה לנשמתה ואולי כל הצער שאנחנו סובלים היום, כל עם ישראל, מאותה ציפי, זה בגלל אותה טומאה שהכניסו בה, אם באונס, בין ברצון, בין בשוגג, בדיבור או במעשה....

מי אנחנו שנדבר על אסתר המלכה שמסרה נפש על עמה, אך יש לזכור שזהו סיפור עצוב וכואב והוא ממש לא בתיקון. מי ערב לנו שנשמתה של אסתר המלכה הגיעה לתיקונה באותו דור ולא היתה צריכה לרדת שוב לעולם בגוף או בניצוצות כדי להשלים את תפקידה לצד צדיק הדור... ברור שתכליתה של שליחות אינה חיים עם מלך גוי, וזוהי מציאות גדולה של בדיעבד שנוצרה מעוונות אותו הדור. ומה לנו בחשבונות שמיים...

יש לנו רק את מה שעינינו רואות ושהתורה נותנת לנו, ואלו הם דברים מאוד ברורים.

כאוב לקרוא דעות שמגוננות על תפקיד שכזה. ה' יציל אותנו מדרכים מקולקלות כאלה וישלח לנו משיח בן דוד בקרוב שיאיר את עינינו ויגאל אותנו מהאויבים שלנו בגשמיות וברוחניות.

ותקראו את הספר.

היא לא נכתבה מתוך לימוד מעמיק של הנושא.

אבל מה לעשות, שאת ההלכה לא לומדים מתוך "סברות כרס", אלא מתוך עיון מעמיק בסוגיות.

השאלה היתה לגבי דילמה ערכית ומוסרית. שים לב להסתייגות שם "במקרה שמותר לפי ההלכה". והרבה משימות ומעללים נועזים מהעבר כבר בלתי-אפשריים כיום. יש סיכוי גבוה שאדם שעובר ברחוב מזוהה מיידית על-ידי מצלמות ממוחשבות, ואפילו בתחפושת הוא עדיין ייחשף בסיוע של תוכנות הדמיות (וזיהוי face recognition) די מהר. לכן החשש הוא שכיום לצורך הסוואה אין כמעט ברירה אלא ממש להיטמע ולאורך זמן בתוך הצד האחר, באופן שאולי אפילו משפיע אישית על החיים הפרטיים של השליח.

שאת מרשה לעצמך לבקר אנשים?

אנשים כאן זורקים הערות לא רלוונטיות ולא אחראיות על ימין ועל שמאל, ניכר כי אף אחד מהמגיבים לא מבין בנושא אבל בכל זאת מתעקש לקשקש. מספיק עם זה. פעילות כוחות הביטחון השונים מקומה לא ברשת והדיונים השונים שפתחתם כתגובה להודעה הזו פשוט מקוממים

רק כדי לשים כמה דברים על דיוקם: 1. ציפי לבני מעולם לא שירתה בתפקיד מבצעי במוסד. 2. עמדתו הרשמית של המוסד למודיעין ולשירותים מיוחדים היא שלוחמות הארגון לא מבצעות משימות שכוללות יחסים מיניים. 

בבקשה, נא לא להעליל על עובדי ולוחמי הגופים השונים. קצת כבוד וענווה לא יזיקו למומחים בגרוש בפורום הזה. ומי שעבודה מסוג כזה אינה מתאימה לו משלל סיבותיו - לא הולך לעבוד במקומות כאלה.

אפשר להמציא עוד כל מיני שאלות. קלות הגישה למקלדת נותנת שחרור לכל שטות שרק עולה על הדעת. באיזשהו מקום צריך לשים גבול. וכל זה בלשון עדינה... אם השאלה הזו הייתה רצינית ומעשית בשביל זה בדיוק יש רבנים, וזה לא עניין להוגי דעות בפורומים. אין שום מצווה לבלבל את המוח.  

חח תכלס צחקתי

"אין שום מצווה לבלבל את המוח"  

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.