א. קודם כל מזל טוב גדול לנישואיכם, אתם ממש נשואים טריים בשנתכם הראשונה, השנה בה התורה מנחה אותנו "נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשק לקח".
עצם המציאות של השנה הראשונה לנישואים, ללא כל שאר האתגרים שמסביב - מביאה עימה אתגר והתמודדויות רבות.
על כן הפניות הזו לעבוד ולעבד יחד את היחד שלנו כזוג חשובה מאוד.
ב. מעבר לכך, ציינת שאתה גם חייל קרבי בסדיר.
רק הנתון הזה לכשעצמו מוסיף עוד אתגר קשה שבעתיים.
גם לך. כמובן. ותודה עצומה מכל עם ישראל על המסירות והנתינה הזו שלך!
גם לאשתך היקרה. שמתמודדת כאישה של חייל קרבי בסדיר. עם המון התמודדיות, המון לבד, המון חששות, המון שינויים.
וגם לכם כזוג נשוי.
רק לפני חצי שנה עוד הייתם רווקים
כל אחד גר בבית אחר, אולי אם גרתם אצל ההורים לא הייתם צריכים לנהל בית מבחינת ניקיונות, בישולים, כביסות, קניות, משכנתא, חשמל, גז וכל השאר,
ובעיקר - השינוי הזה מרווקות לנישואים שהוא שינוי בפני עצמו ומצריך הסתגלות לאט לאט ובהדרגה וקבלת כלים שם
וכמובן בצבא הכל שוב מתעצם ונהיה קשה שבעתיים.
ג. לא זאת בלבד,
ציינת שאשתך גם לומדת כעת
וגם עובדת במקביל
נשמע שיש על שניכם עומס עצום
גם פיזי וגם מנטלי וגם רגשי, נפשי.
ד. השיח העיקרי שלכם הוא בטלפון - שכמובן לא ניתן להגיע לאותה אפקטיביות ואותם עומקים כמו פנים מול פנים. זה משנה המון.
(כמובן שכדאי בזמן שכן מתאפשר כן לקיים שיחות טובות ועמוקות ביניכם פנים מול פנים
ולקבוע שמתי שלא ניתן ונאלצים להסתפק בטלפון יודעים יחד שזו באמת פלטפורמה מוגבלת ולוקחים זאת בחשבון).
ה. ציינת שאתה מרגיש שרק אתה מחפש אותה או יוצר את הקשר הראשוני -
כדאי לשאול אותה ישירות ולשמוע ממנה את הלמה שלה (ל' בקמץ).
אולי היא לא רוצה להתאכזב שאתה לא זמין וזה סוג של מנגנון הגנה?
אולי היא לא רוצה להפריע לך ולא יודעת מתי אתה פנוי ומעדיפה שאתה תתקשר כדי לא להפריע?
אולי יש לה המון חוזקות אחרות אבל ליזום שיחה היא לא אחת מהן, אבל יש לה עוד המון אחרות?
אולי אם היא תדע עד כמה זה משמעותי עבורך ומה זה גורם לך להרגיש היא תוכל לחשוב על דרכי שינוי מטיבים עבור שניכם? שתחשבו יחד כמובן...
ואולי עוד הרבה מאוד הנחות.
חשוב לשמוע ממנה ישירות
ולפי התשובה לעבוד.
ו. כדאי לעשות הפרדה בין דבר לדבר כדי לא ליצור כאוס ועומס יתר עם בלאגן בראש ובלב.
כלומר:
לגבי הדיכאון שהיה בעבר - זה לא אומר שום דבר רע מלבד זה שאשתך גיבורה ואלופה שהתמודדה בגבורה עם מכת הדור, דיכאון, ויכלה לו!
שיש לה תעצומות נפש ובטוח גם למדה וגדלה מכך מאוד.
לגבי ההווה - אם יש כרגע דיכאון או כל דבר אחר שמקשה כדאי לאבחן בצורה מסודרת ומקצועית ולטפל בכך.
גם אמצעי מניעה הורמונליים כגון גלולות עלולים מאוד להגביר את עוצמות התנודות במצבי הרוח ואת הדכדוך, לכן חשוב לברר לעומק גם את הנקודה הזו.
לגבי זה שהיא מתוסכלת מדברים ביום יום - בפני עצמו זה כמובן לגיטימי. בטח לאור כל הסעיפים הקודמים שהיא אישה נשואה טרייה, עם המון המון שינויים בבת אחת בחצי שנה הזו,
בעלה בסדיר חייל קרבי,
היא עובדת
היא לומדת
היא מחזיקה בית
היא לומדת את הגוף שלה וכל הלכות טהרת המשפחה שגם לוקחים משאבים לכך
יש מלחמה (בתוך מלחמה בתוך מלחמה...)
אזעקות
חדשות
דאגות
ומה לא...
ובתוך כל זה ממש מותר ואנושי שהיא תהיה מתוסכלת מדי פעם.
אם זה באופן חריג או פוגע בהתנהלות או יושב על משהו עמוק - אז כנזכר קודם, כדאי לאבחן ולטפל בצורה מיטבית כדי להגיע לרווחה נפשית.
ז. המשפט אולי הכי חשוב בכל ההודעה - הייתי ממליצה לך לשנות את המשוואה שנוצרה לך בראש שאומרת "אשתי ילדותית"
ולהפוך אותה ל: "אשתי *אנושית*".
כי היא באמת אנושית. רק בשר ודם.
היא לא ילדה קטנה, היא אישה שמתמודדת עם הרבה מאוד מאוד מאוד.
יכולה להעיד על עצמי (נשואים עוד רגע 19 שנים ב"ה) שאם היה לי רק דבר אחד מכל מה שהיא מתמודדת איתו בשנה הראשונה (או בכלל) - הייתי בהחלט מתוסכלת ואף מגיבה בתסכול עמוק לא פעם ולא פעמיים.
בשנה הראשונה שלנו, והרבה אח"כ, למדתי את עצמי לאט לאט, את בעלי לאט לאט, את היחד שלנו לאט לאט,
ובדרך היו לי המון המון המון פיקשושים.
הכל בסדר.
זה לימוד.
זוגיות היא לימוד.
נישואים הם לימוד.
ללמוד את עבודת השמחה שלי ומי אני ואיך אני עובדת ומהם הצרכים שלי, הקשיים שלי, מנגוני ההגנה שלי וכן הלאה - הכל הכל זה לימוד
לימוד של שנים
ואפשר להתחיל בלימוד הזה
מתוך מקום מעצים ולא מחליש
מתוך מקום שבאמת רואה את האנושיות שבכל אחד ואחת מאיתנו.
ללמוד - מה היא רוצה מעצמה? רגע להעמיק בכך באמת.
ומה אתה?
ומה היא מרגישה עכשיו? רגע לעצור ולהיות נוכחת וקשובה פנימה, קשובה לגוף ולנפש.
ומה גורם לבכי? או עלבון? ומדוע? מה היה שם בעומק שהפעיל את זה? ומה עוד הטריגרים שלי?
ח. כמובן שאתה לא המטפל שלה אלא בעלה האוהב. וחשוב לשים את הדברים במקומם.
מצד אחד להעניק תמיכה, אוזן קשבת, אהבה, הכלה, עידוד וכו'
ומצד שני - במקומות בהם יש צורך טיפולי או צורך אחר מעבר ללהיות בן הזוג - חשוב לפנות לגורם מקצועי.
אתה לא אמור לפתור לאשתך את הבעיות הרגשיות שלה וגם היא לא את שלך.
וזה גם לימוד.
למצוא את האיזון הנכון
ללמוד איפה הנפרדות בתוך הביחד
איפה המקום להתייעץ עם אנשי מקצוע
איפה הביחד בתוך הנפרדות
איפה אני כן יכול/ה להיות שם עבור אשתי / בעלי.
אז צעד צעד
לימוד אחר לימוד
התקדמות אחר התקדמות
תהיו בתוך הלימוד הנפלא הזה ששמו זוגיות
ותמצאו בתוכו גם לימוד מפעים כל אחד כלפי עצמו
ובעיקר - צמיחה אישית וצמיחה זוגית מתוך כל זה.
המון ברכה והצלחה ב"ה
ופסח כשר ושמח 
וכן הלאה...
תגובה נפלאה