איפה הילד הזה?
ג'ו התנשם בעצבנות
הוא מאחר
כמו תמיד
הפרעוש הקטן הזה
חריקה של דלת שמזמן היו צריכים לשמן גורמת לו להרים את המבט
רון נכנס הביתה במבט מושפל
'למה אתה עומד שם בצד ורועד?'
ג'ו התקרב לרון בזריזות
וליטף את כתפו בעדינות שנגדה את האופי שלו
'כשאני הייתי מאחר
והייתי מאחר הרבה
אבא שלי הרביץ לי
זה לימד אותי לקח
יש לך מזל שאני אבא טוב יותר
לכן אני לא מכניס אגרוף לפרצוף המטומטם שלך'
על הרצפה נפרשה שלולית צהובה
וג'ו עיקם את האף
ילד חלש
איך הדבר הזה יצא ממני?
אני עמדתי מול אבא שלי
כשדיממתי לא הרשתי לדמעה אחת לברוח
והוא
קיבל הורה טוב כמוני ועדיין מעז להתנהג בחולשה כזאת
בלחישה עצבנית הוא הורה לרון לנקות את הלכלוך שהוא הוציא בפחדנות שלו
ותוך שצפה בו מנגב את הרצפה
סיפר לו על העולם בחוץ
'אם נס יביא אותך לגדול ולהפוך למשהו
אתה תצליח להרוס גם את זה
אתה תמיד תאחר לעבודה
אתה תרעד מול הבוס שלך
וכשיצטרכו לקצץ בתקציבים ולפטר עובדים
נחש מי יפוטר?
הפרעוש שמספיק טיפש כדי לעשות הכל לא נכון'
רון הרים אליו מבט קצר
היו לו דמעות בעיניים
ובצעד מפתיע שלא תאם את האופי שלו
הוא אמר בחצי גיחוך
'כמו שעשו לך?'
אם אי פעם חשבו שמבט יכול להרוג
דיברו על המבט שיצא עכשיו מעיניו הפרועות של ג'ו בעת שצעק לבנו
'פרעוש כפוי טובה
אני כל יום מלקט כספים כדי שיהיה לך מה לאכול
כדי שלא תצטרך להסתובב ברחובות
היה יכול להיות לי הרבה יותר טוב בלעדיך
אחרי שהאמא המטונפת שלך עזבה
יכולתי פשוט ללכת
אבל אתה עוד מעז להתלונן
תשמח שיש לך מקום לישון בו'
הוא עצר רק לרגע לראות שרון מקשיב
'ועכשיו
קח את ערמת העצמות המסריחות האלו
שמישהו כינה פעם כבן שלי
וטוס לחדר שלך'
רון רץ ברגע שהותר לו
וג'ו נכנס גם הוא לחדר משלו
טומן את ראשו בין ידיו ביאוש
הוא עשה כל מה שיכול בשביל רון
הוא נתן לו את חייו
ובכל זאת הוא הסתכל עליו ככה
עדיין הוא זילזל בו
לרגע היה נדמה לו שהוא הולך לבכות
אבל במהרה הוא קם על רגליו
כשהחליט
שהבעיה היא לא החינוך שלו
אלא הגנים הנוראים שהאישה הזאת הורישה לרון
